רבותי, אני חושב שזה באמת כשל לוגי......
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי freedom_fighter שמתחילה ב "דבר פשוט. "ספיגה מושכלת" שקול ל-"התנפלות רב מימדית חרטאטית"."
גילוי נאות - אני, בעוונותי הרבים (למרות שהשתחררתי) נמנה עם אותם עוכרי ישראל להגדרתכם שחושבים שזה שהעורף "חוטף" זה חלק אינטגרלי מהמלחמה.
- מלחמה זה עסק מטונף, בלשון המעטה, שאנשים מתים בו. חד, חלק, פשוט, נהיר וברור. מתים.
- כל מי שמצפה שבמלחמה לא יהרגו אנשים, או לחליפין יהרגו רק אנשים "רעים" כנראה איבד כל קשר למציאות או לחליפין לא היה לו קשר כזה.
- בכל מלחמה שניתן היה, פיזית, להתקיף את העורף - העורף הותקף. מהפצצות השטיח והפצצות הנפלם על דרזדן (גרמניה) וטוקיו (יפן) ע"י ארה"ב, בריטניה על ברלין ובון (גרמניה) וגרמניה על לונדון (אנגליה) במלחה"ע ה II ועד לאפגניסטן ועירק של היום.
- הדוגמא הכי טובה למה שקורה כצבא נלחם עם עורף חלש היא מתקפת ה Tet ב1968 בוויאטנאם. במשך שנה שלמה צפון וויאטנם ובעלות בריתה בשלוש גלי מתקפה שלחה את כל הכוח העומד לרשותה כנגד צבאות ארה"ב ודרום וויאטנם. מתקפה גאונית, מתוזמנת, חזקה שהיכתה בצבא ארה"ב בעורף הרגיש שלו. במהלך נקודות מסויימות של המתקפה לא היתה יחידה אחת של צבא ארה"ב שלא ניהלה מגע באש עם צבאות הצפון. ועדיין צבאות ארה"ב ודרום וויאטנם ניצחו בקרב. המתקפה נכשלה כישלון חרוץ וחד משמעי. אבל המתקפה צרבה בדעת הקהל של ארה"ב ש"מוויאטנם יוצאים רק בתוך ארון" וש"את הנחישות של אינדו-צ'ינה אי אפשר להביס". העורף התמודד מורלית וזה היה תחילת הסוף של מלחמת וויאטנם. הצבא ניצח בקרבות, והעם הפסיד במלחמה.
- אי אפשר להלחם בחיזבאללה בלי לספוג רקטות לאורך כל גבול הצפון. יותר מזה - גם אם נשב בלבנון כמו שישבנו בה בעבר, זמינות החומרים (דשן לרש"ק ופח לגוף) וקלות השיגור עדיין יבטיחו "גשם" דליל של רקטות לפחות בחצי השנה הראשונה.
- על אותו משקל אי אפשר להפסיק את ירי הקאסמים מהרצועה מבלי לשלם את המחיר בקברים, מבלי שימותו לנו כמה עשרות חיילים בפעולת ההשתלטות מחדש על הרצועה.
- קל לאזרחים לדרוש מלחמה מבלי שהם ישלמו את המחיר, הם אפילו לא נעצרים שם, הם דורשים מלחמה בלי שיהרגו חיילים. אז יש לי "חדשות" מאוד ישנות בשבילכם - אותה בכיינות שגרמה לכך שלכל אמא יהיה את הטלפון של המ"פ של הבן שלה, היא זו שגרמה לכך שחיילים יתאמנו במתארים של צמר גפן (כי "דם באימונים חוסכים הרבה דם בקרב" כבר לא קביל חברתית), היא זו שגרמה לכך שרוב הקרבות בלבנון בקיץ הקודם (ואני לא מזלזל חס וחלילה באף אחד מהנופלים) הפכו להיות קרבות חילוץ נפגעים, במקום להתמקד בהשגת המטרה והיא זו שגרמה בסופו של דבר לכך שהאזרחים ישבו כל כך הרבה תחת אש, כי את מה שצה"ל ידע לעשות במבצע ליטאני ב 78 הוא לא יודע לעשות היום.
- לא נעים לי להגיד את זה, אבל כשישבנו בלבנון לאורך זמן ניצחנו את הקרבות שלנו ושילמנו מחיר של כ-15 חיילים לשנה בממוצע בתמורה לשקט יחסי. ע"פ אותה סטטיסטיקה הישיבה שם הייתה עולה לנו בכ 120 קברים בתקופה שבין 2000 ל 2008, בערך אותו מחיר ששילמנו במלחמה האחרונה, ללא הפגיעה בעורף. גם פה הצבא ניצח בקרבות, העם הפסיד במלחמה, ועכשיו ה"עורף" בוכה שלא הגנו עליו. אם אנחנו לא נותנים לצבא את הכלים ואת החירויות - איך אנחנו מצפים ממנו לעמוד במשימה? ארבע אימהות צעקו "אל תתנו לילדים שלנו למות סתם". החבר'ה שלי סיימו ברובם את השרות שלהם בד בבד עם הנסיגה,אחרי שלוש שנים בדרום לבנון הם ידעו למה הם שם, והם הבינו שאם הם לא יהיו שם, החיזבאללה יהיה במטולה. עכשיו אולי גם העורף יבין את זה...
- שלא תבינו אותי לא נכון, ישנם הרבה כשלים בצה"ל שעדיין יש צורך לתקן, היו הרבה טעויות שצבא מתוקן לא היה אמור לעשות שעלו בחיי אדם וביוקר, אבל הגישה הזו של מלחמה עם אפס נפגעים - וגרוע לא פחות של אימונים עם אפס נפגעים - נושאת בחלק גדול מהאחריות למצב הקיים לטעמי.
- בשורה התחתונה, לוחם החופש והמגמגם יכולים לחשוב שמדובר באיזו קונספציה צבאית שקרסה, למען האמת זו עובדה היסטורית עתיקה כימי המלחמה עצמה - במלחמה המטרה הרכה ביותר היא העורף, לכן בהינתן הזדמנות - הוא תמיד יותקף, וכשהעורף מניף דגלים לבנים, החיילים לא יכולים נצח....
באפגניסטן, בעירק, בעזה ובלבנון אנחנו רואים בני 14-15 לוקחים נשק ומצטרפים למאבק של העם שלהם, לצד שהם רואים כצודק לטוב ולרע. אנחנו מגדלים דורות של בכיינים שרוצים שהמח"ט ידבר עם אמא שלהם ויסביר לה למה הבן שלה רעב מאחר והגישו לוף לארוחת צהריים ולוף זה לא טעים. אז נחשו מה - לוף לא אמור להיות טעים - הוא אמור להיות מזין, עתיר קלוריות - וזה בדיוק מה שהוא! ובדיוק בגלל ההבדלים הללו אני מפחד שאנחנו עוד נפסיד.
יש שיר ישן שאומר "המיעוט האופטימי למד אנגלית וארז מזוודות / המיעוט הפסימי למד ערבית ותפס עמדות". מיותר לציין שהרוב הדומם לפי השיר הזה מזמן כבר לא נשאר בחיים.....
_____________________________________
A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...
נערך לאחרונה ע"י cre666 בתאריך 22-10-2007 בשעה 00:39.
|