 |
18-11-2007, 22:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.08.07
הודעות: 1,376
|
|
|
אלוף בן: לממשלה אין לא תוכניות ולא ציפיות
חדשות מדיניות וחוץדף הבית > מדיניות וחוץ > חדשות מדיניות וחוץ
אלוף בן: לממשלה אין לא תוכניות ולא ציפיותבראיון ל"אומדיה", הכתב המדיני של "הארץ" מנמיך ציפיות לגבי ועידת אנאפוליס והנושא הסורי שגיב שטיינברג 16/11/2007
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/Includes/ImageResizeLargeArt.asp?Avatar=/imgs/uploads/politics/CondoleezaRice_GT_lrg.gif]
כתבות נוספות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/imgs/bullet_more_in_channel.gif]
אנאפוליס – צעד מקדים לטיפול בגרעין האיראני
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.omedia.co.il/imgs/bullet_more_in_channel.gif]
אנאפוליס: לקח היסטורי והצעה לפתרון זמני
בראיון מיוחד למהדורת סוף השבוע של אתר "אומדיה" מסביר הכתב המדיני של עיתון "הארץ", אלוף בן, אודות ועידת אנאפוליס הקרבה. לדברי בן, ישראל מגיעה לוועידה בסוף החודש ללא תוכניות מסודרות וללא קווים אדומים. עוד הוא מספר כי על הפרק עומדים ארבעת נושאי הליבה בסכסוך הישראלי-פלשתיני וכי ישנה הסכמה שביצוע המשך המו"מ לאחר הוועידה מותנה ביכולת של אבו מאזן להשתלט מחדש על עזה ולפרק את ארגוני הטרור. הנושא הסורי, לפי אלוף בן, נשאר עדיין בצד.
השורה התחתונה היא שאין תוכניות ולכן אין שום ציפיות מהוועידה בסוף החודש.
להלן הראיון המלא:
שגיב: שלום לאלוף בן, הכתב המדיני של עיתון "הארץ".
א. בן: שלום.
שגיב: אנחנו אמורים להיות כמה ימים לפני שליחת ההזמנות למשתתפי ההזמנות לועידת אנאפוליס, מתי הן אמורות להגיע?
א. בן: הן אמורות להגיע.
שגיב: ידוע מתי?
א. בן: לא. קונדוליסה רייס שקלה לבוא פעם נוספת לאזור, אני מבין שהיא לא תבוא. אני מניח שיידרש עוד ביקור שלה באזור על מנת שתצאנה ההזמנות.
שגיב: לאיזה הישגים מצפה ישראל בוועידה?
א. בן: ישראל מצפה להשתתפות בינלאומית מצד מדינות ערביות בדרג הגבוה ביותר שאפשר, כדי לתת חסות לתהליך מו"מ על הסדר קבע שיתחיל לאחר הועידה.
שגיב: האם לישראל יש תוכנית מדינית מסודרת?
א. בן: יכול להיות שיש. לישראל כממשלה מאוחדת אני לא חושב שהיה דיון מסודר. לראש הממשלה יש רעיונות, גם לשרת החוץ וגם לשר הביטחון, לכל אחד מהם יש, אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו מדברים רק על הסכמה על פרוצדורה ולא על מהות. הפרוצדורה אומרת לדון על כל דבר...
שגיב: כולל פליטים וירושלים?
א. בן: כן. ארבע סוגיות הליבה: פליטים, ירושלים, גבולות וביטחון. והביצוע יהיה כפוף למפת הדרכים. כלומר, ישראל נסוגה מהעניין של אי קיום מו"מ תחת אש או תחת טרור, אבל היישום של מה שיסוכם יהיה כפוף למפת הדרכים. במפת הדרכים יש דרישה מן הפלשתינים להלחם בחורמה כנגד הטרור בצורה ממושכת ואפקטיבית. מן הצד הישראלי נדרש פירוק המאחזים, הקפאת הבנייה בהתנחלויות, נסיגה משטחים שנכבשו באינתיפאדה ופתיחת מוסדות במזרח ירושלים.
שגיב: מהם הקווים האדומים של הממשלה, יש דיון רציני בנושא הזה?
א. בן: בשלב זה לא היה. ראש הממשלה אמר כי התנאי להמשך המו"מ הוא הכרה פלשתינית בישראל כמדינה יהודית. הפלשתינים עד היום לא הסכימו להכיר משתי סיבות – האחת, הדבר יגרום לנטישת רעיון זכות השיבה ושנייה, חשש לפגיעה במעמד האזרחים הערבים בישראל.
שגיב: והממשלה מאמינה שהיא תצליח להשיג את זה. מתוך מה האמונה?
א. בן: לא יודע. אני לא יודע אם יש בכלל אמונה. ממשלה צריכה להציב דרישות שתקזזנה ויתורים בנושאים אחרים.
שגיב: המטרה בעצם להוריד מסדר היום את שיבת הפליטים?
א. בן: המטרה היא לקבל הכרה של העולם הערבי בכך שישראל היא מדינה יהודית וזאת על ידי הסכם עם הפלשתינים. במידה וישראל תצליח זהו הישג גדול. הקו האדום העיקרי שישראל הציגה עד עכשיו היה התניה ביטחונית של הביצוע, כלומר מה שסוכם יוקפא עד להתחייבויות מפת הדרכים. דבר זה, לפי מיטב ידיעתי, הושג בביקור האחרון של קונדליסה רייס ושל צוותי המו"מ לפני כמה ימים. עכשיו השלב הבא לגבי הנושאים המהותיים. מתחילים הדיונים על זה. שר הביטחון בא עם רשימה ארוכה של קווים אדומים.
ראש הממשלה נמנע מהצגת קווים אדומים עד עכשיו. הוא דיבר על כך שהסדר צריך לענות לדרישות הביטחונית של ישראל ועל כך שלא יפגעו ישראלים. צריך לשים לב שהוא לא דיבר על אחדות ירושלים וכדומה. גם ברק לא מדבר על ירושלים אלא על חשש שהפלשתינים ינסו לחמוק מאחריות, למשל בנושא עזה. עובדה שהרשות לא שולטת היום בעזה, כמי שמתיימרת להיות נציג כל העם הפלשתיני, היא תצטרך לקחת על זה אחריות. היא תצטרך לקבל את זה שישראל תפעל בעזה גם במרחב האווירי.
שגיב: אנחנו כבר יודעים לצפות אילו מדינות תשתתפנה בוועידה?
א. בן: ממה שידוע לי, האמריקנים רצו לעשות מפגן מאוד גדול. בדרג שרי החוץ את ה G-8 , חברות הקוורטט, נציגות אירופה והאו"ם, מדינות ערב המוסלמיות המתונות – תורכיה, מצרים, ירדן וסעודיה שראש הממשלה ייחס חשיבות עצומה להשתתפותה. אח"כ נראה שהם לא נוטים לבוא וזה הוריד לראש הממשלה את ההתלהבות מן העניין. כעת לא ברור אם הם יבואו ובאיזה דרג, סגן שר חוץ או שגריר.
שגיב: ומה עם סוריה?
א. בן: תהיה נציגות של ועדת המעקב של הליגה הערבית שבתוכה גם סוריה.
שגיב: סוריה תשלח נציגים שלה או לא?
א. בן: סוריה מתלבטת. היא הודיעה בתחילה שהם יבואו רק אם ידונו בגולן. אח"כ רייס פגשה את שר החוץ הסורי, מועלם, והודיעה לו כי הוועידה תהיה רק על הפלשתינים. אז הסורים אמרו לפחות תזכירו שישנו נושא כזה, שצריך לדון בזה. אני לא יודע כיצד זה יסתיים, אבל הם לא יגיעו כמשלחת עצמאית לשיחות שלום עם ישראל.
שגיב: שמענו את השר דיכטר וקראנו את המאמר של רון בן ישי ב-YNET שאומרים כי יש לזנוח את מו"מ עם הרשות וללכת במסלול הסורי?
א. בן: הדברים של רון בן ישי דומים מאוד לדברים שאמר ברק בנאום בפורום סבן בירושלים.
שגיב: ומה העמדה הרשמית של ירושלים בנושא? אולי דווקא מחשבות על אפשרות תקיפה של סוריה וערעור המשטר ?
א. בן: אני לא חושב שיש מחשבות לתקוף את סוריה. הגישה שתומכת במו"מ עם סוריה, היא לא חדשה, אני שומע אותה כבר 15 שנה. הגישה אומרת כי ניתן להגיע להסדר עם סוריה בצורה יותר קלה. לא מדובר על נושאים רגשיים ודתיים אלא רק על גבול וכן בסוריה קיימת ממשלה יציבה ולא ארגונים שונים השולטים בשטח. המציאות מראה בכמה מהפעמים שניסו, כולל ברק עצמו, זה לא הצליח. הסורים אף פעם לא היו מוכנים להסדר שלום חם ופתוח והדרישות שלהם הרחיקו לכת עד לכנרת, מקום שישראל לא הייתה מוכנה להגיע אליו. אין סימנים שזה עומד להשתנות. סיבה נוספת היא שסוריה חלשה ומבודדת כיום מאוד.
כרגע גם ארה"ב מתנגדת מאוד. מבחינת ישראל לא אכפת שסוריה תקבל תמורת התרחקות כזו או אחרת מאיראן שליטה חזרה בלבנון וארה"ב מתנגדת מאוד משום שהיא מחויבת מאוד למשטר של סניורה. גם אולמרט חושב שהבעיה העיקרית היא הבעיה הפלשתינית גם כבעיה מהותית וגם כי הלחץ על ישראל הוא בנושא הזה ולא בנושא הסורי, שבו העולם לא מצפה להתקדמות.
שגיב: מה יחסה של ישראל ל"מפלגה הרפורמית הסורית" בהנהגת פאריד גאדרי?
א. בן: אני לא יודע.
שגיב: ככתב מדיני ועיתונאי ישראלי , כיצד אתה רואה את הסיקור לקראת הועידה, האם הוא הוגן? האם הוא מוטה לצד כלשהו?
א. בן: אני לא כל כך רואה. אני רואה מעט מאוד סיקור, מעט מאוד עניין של עורכי התקשורת הגדולים לטפל בעניין הזה.
שגיב: יש ניסיון להשפיע בדרך כלשהי?
א. בן: לא. אני חושב שיש תחושה שזה דבר לא רציני, שלא יצא ממנו כלום. גם אם ייצא נייר או הצהרה כלשהי, כבר היינו בסרט הזה וזה לא ישנה כלום בחיים שלנו. אני מניח שהתחושה הזו קיימת גם בסיקור העיתונאי.
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
