אושרה הצעת חוק העיתונות החדששרלי שטרית | 25.11.07 | 17:15 החוק החדש מבטל את דרישות הגיל וההשכלה, אך כופה על מו"ל העיתון לפרסם מדי גליון את פרטי אחזקותיו ובעלי השליטה בו, ואחת לשנה את נתוני התפוצה; ביהמ"ש יוכל להגביל או לאסור פרסום או הפצה של עיתון מסיבות של ביטחון המדינה או שלום הציבור - כולל של עיתון היוצא בחו"ל ומופץ בארץ; שר הפנים, מאיר שטרית: "ההצעה מחזקת את חופש הביטוי ומגבירה את השקיפות באשר למקורות המידע המתפרסם בעיתונות הכתובה" ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום פה-אחד את הצעת חוק העיתונות, שהגיש שר הפנים מאיר שטרית, המבטלת את פקודת העיתונות המנדטורית ותקנות ההגנה לשעת חירום בנושא.

לפי הוועדה הציבורית לבדיקת ההסדרים החוקיים בענייני עיתונות שבדקה את ההצעה, המסגרת החקיקתית הקיימת כוללת הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם היותה של ישראל מדינה דמוקרטית - כולל סמכותו של הממונה על המחוז במשרד הפנים, שלפי התקנות יכול למנוע הוצאת עיתון או להביא לסגירתו "ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר". הוועדה ציינה בהצעתה כי "המסגרצ הנושנה, הנעוצה בתפישותיו של שליט קולוניאלי זר, אינה הולמת את ערכי המדינה".

ההצעה קובעת כי "בעיתון רב-תפוצה אדם אינו יכול למלא תפקיד עורך אם קיים בסיס של ממש לספק בדבר טוהר מידותיו, יושרו האישי או יושרתו המקצועית, ומוצע להחיל סמכות זו גם כלפי בעל השליטה בתאגיד המוציא לאור עיתון רב-תפוצה". כמו כן, לא ישמש כמו"ל, כעורך, כבעל שליטה או כל בעל תפקיד בכיר האחראי על התוכן של העיתון מי ש"הורשע בפסק דין חלוט וביהמ"ש קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד". הוראת ההגבלה תחדל לאחר התיישנותה של העבירה הפלילית.

כמו כן, במסגרת הנוסח החדש של החוק יבוטל הצורך בקבלת רישיון להוצאת עיתון משר הפנים, אולם "אם ייקבע שאדם או גוף מנועים מהשליטה בעיתון והם יידרשו להעביר את זכויותיהם, יהיה בית המשפט מוסמך ליתן הוראות להפעלת אמצעי השליטה בידי נאמן". מאידך, לפי ההצעה תינתן לבית המשפט המחוזי הסמכות "להגביל או לאסור פרסומו או הפצתו של עיתון, אם השתכנע כי זה עלול לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור" – כולל כזה היוצא לאור בחו"ל ומופץ בארץ.

עוד קובעת ההצעה דרישה לשקיפות של המו"ל, שתחייב אותו לפרסם בין השאר את נתוני אחזקותיו, כולל בעלי השליטה ושיעור אחזקותיהם (בהתאם לסוג העיתון), פרטי בעלי העניין והדירקטורים בחברתו, ונתוני התפוצה של העיתון אחת לשנה עבור מחצית השנה שקדמה לפרסום. מטרת הדרישה, לצמצם עד כמה שניתן ניגוד עניינים בין נורמות העבודה העיתונאית לבין האינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה. העובר על הוראות דרישה זו צפוי לקנס בסכום של עד 150 אלף שקל.

בנוסף, כוללת ההצעה דרישה למנות לעיתון אומבודסמן (תפקיד הקיים כיום רק במעריב ובישראל היום), ואם לא מונה – אזי ישמש העורך בתפקיד זה, ולפרסם אחת לשנה דו"ח המפרט את התלונות שהתקבלו במשרדו ואופן הטיפול בהן.

ההצעה מבטלת את דרישות הגיל וההשכלה שהיו בחוק הישן, משום ש"המציאות הוכיחה כי אנשים צעירים ואנשים חסרי השכלה פורמלית מילאו תפקידים עיתונאיים באופן מרשים, ואין זה מתאים כי מדינה דמוקרטית תקבע כשירות לשמש כעורך של עיתון מההיבט של גיל והשכלה".

השר מאיר שטרית: "הצעת החוק מהווה שינוי משמעותי ומחזקת את חופש הביטוי באופן ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, ומגבירה את השקיפות באשר למקורות המידע המתפרסם בעיתונות הכתובה".