סקר TGI (הסקר המוביל של איגודי המפרסמים, שנחשב לאמין ביותר מסוגו, וכל כלי התקשורת בארץ
משתמשים בו) למחצית השנייה של 2007, פורסם השבוע, ויש בו נתונים משמעותיים ביותר לגבי
"ישראל היום". הסקר, שבוחן את התקופה שבין 1.7.07 ל31.12.07, קובע שסך החשיפה לעיתונות
המודפסת ל-א גדל עם הופעתו של "ישראל היום" (בניגוד למה שקרה כאשר הופיע "ישראלי", שנה
קודם לכן), אלא ירד מ54.2 אחוזים במחצית הראשונה של 2007, ל52.2 אחוזים, במחצית השנייה.
המשמעות היא ש"ישראל היום", נוגס באופן מובהק בשני העיתונים הגדולים.
חלקו של ידיעות אחרונות עומד על 38.4 אחוזים (ירידה מ39.8 אחוזים בסוף 2006), וחלקו של
מעריב עומד על 17 אחוזים (ירידה מ19.2 אחוזים בסוף 2006). ישראל היום זוכה ללא פחות מאשר
15 אחוזי חשיפה (שוב, אחרי פחות מחמישה חודשי קיום, כשבחודש הראשון היו בעיות קשות
בהפצה).
כתבות בנושא:
http://advertising.themarker.com/tm...z20080123_43432
http://news.walla.co.il/?w=/3/1225597
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=1&pgId=115721
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

העובדה שאתרי האינטרנט של ידיעות ומעריב נמנעים מפרסום הTGI הנוכחי (בעבר הם לא נמנעו
מלעשות כן), בכל הנוגע לתפוצת העיתונות המודפסת (בשעה שNRG טרח להתייחס לתוצאות
מאכזבות של רדיו 99 של גאידמק...), מדברת בעד עצמה. הארץ ואתריו (וואלה, דה-מרקר), שמח
מאוד לפרט בנושא, שכן "הארץ", שאינו יושב על הנישה של ישראל היום, דווקא התחזק במחצית
השנייה של 2007, והשותפות האסטרטגית שלו עם ישראל היום (שמשתמש במערכת ההפצה של
הארץ, ומשתמש בחלק ממדור הכלכלה של הארץ), רק מרוויח מקיום העיתון החדש.
החרדה ההיסטרית מישראל היום (שבאה לידי ביטוי בהשתלחויות של נחום ברנע, אותן פרסם
ב"עין השביעית", ובדבריו המבדחים לא-פחות של אולמרט לבעלי העיתון, שלדון אדלסון, על כך
ש"ישראל היום" מוטה פוליטית), היא תופעה משמחת ומעודדת מבחינת הדמוקרטיה וחופש הביטוי
במדינת ישראל. העיתונות המודפסת בישראל הפכה כבר מזמן לסוג של פראבדה בצבעים שונים
(כאשר ההבדלים בין העיתונים יכולים להתבטא בסגנון העריכה, ותחומי התמקדות שונים - אבל
בכל הסוגיות הפוליטיות/מדיניות/בטחוניות - הייתה אחידות רעיונית צורמת ומביכה), וקיומו של עיתון
שנטייתו שונה, היא ברכה גדול למדינה. הדבר המשעשע הוא שהאולמרטים, נחומים ודנקנרים
כ"כ הורגלו בקו מערכתי פוליטי שמתאים להם, שכאשר עיתון נוקט בקו אחר - הם טוענים שמדובר
בבושה, שכן זוהי נקיטת עמדה פוליטית...
ישראל היום נמצא עדיין בראשית דרכו, ו15 אחוז זה עדיין רחוק מהיעד הסופי, אבל בהנחה שהגב
הכלכלי האדיר שיש לעיתון הזה, והמשך ההפצה לפתחי הבתים יימשכו - העיתון הזה הוא נמצא
בדרכו לעבור את ידיעות בטווח הנראה לעין (את מעריב אין טעם לספור).

אתה יכול להוסיף משתנה נוסף לפניקה שאחזה בידיעות, הם מיהרו להוציא עיתון יומי חינמי בשם "24 דקות", שהוא
הדבר הכי מביש שנראה בעולם העיתונות היומית מאז שאני חי, פחות או יותר.
צבוע צהוב, עם כתבות רכילות בעמוד הראשון. מודגש וצבעוני. משהו מזעזע.
הקישור בין הבדיחה הזו לבין ידיעות נעשה על ידי משני טעמים - שמו (24 דקות - 24 שעות) וכן העובדה שהוא מפרסם
את תכנית המנויים של ידיעות אחרונות בעמודים הפנימיים.
אני מרשה לעצמי להחמיא לי ולומר שלא נגעתי בעיתון הזה יותר מפעמיים.

בהחלט אחד העיתונים עם העיצוב הכי נוראי שראיתי איי פעם, אפילו המקומונים הכי נידחים עולים עליו בעיצוב.

ובקשר לקשר לידיעות, הם מנסים לשווק את זה כאילו זה עיתון של ynet.
הרעיון עצמו לא כזה גרוע, העיצוב אבל... בושה לקרוא כזה דבר באוטובוס, אני מעדיף את ישראל היום.

דרך אגב, אני עדיין עומד במה שכתבתי בימיו הראשונים, ל"ישראל היום" אין סיכוי להפוך לעיתון בתשלום, מאוד נחמד לקבל אותו בבוקר הביתה (ודרך אגב, בניגוד לידיעות הם אף פעם לא מאחרים אצלנו), נחמד לקרוא אותו באוטובוס. אבל הוא לא עיתון מלא, הוא עדיין לא מהווה תחליף לידיעות או למעריב.

הגלריה שלי בפליקר

אני אסכים שבידיעות ומעריב יש יותר כתבות-סלבס (בישראל היום זה מצטמצם לחצי העמוד האחורי,
ואגב, גם שם זה מיותר, לטעמי...), אבל בכל הנוגע לסיקור חדשותי, הכמות דומה, וכך גם בנוגע
לעמודי מאמרים. הפרשנים וכותבי הטורים של ישראל היום עולים בהרבה על מקביליהם בידיעות
ומעריב, כאשר הפרשן המוביל של ישראל היום, דן מרגלית, עומד ללא תחרות בהשוואה למקביליו
בידיעות ומעריב (בן כספית יותר מזכיר להקת מעודדות בפוטבול בקולג'ים, ונחום ברנע מזכיר מעודדות
נאות ומוכשרות יותר בNBA/NFL...).
אם, חו"ח ינסה ישראל היום לנפח מלאכותית את עמודיו באופן שעושים זאת ידיעות ומעריב (עוד
כתבות מסעירות מסוכנויות הידיעות על מורה בצ'ילה ששכחה לאכול את האגוזים, ולכן מתו לה כל
דגי הזהב...), אזי באמת ניתן יהיה לראותו כתחליף לידיעות ומעריב (הוא עדיין יהיה טוב מהם, הודות
לעמודי החדשות והדעות, אבל לא יהיה שדרוג מובהק, כפי שהוא היום).

ישראל היום מסקר בעיקר פוליטקה ואת הנושאים החדשותיים המרכזיים של אותו היום.
זה שפוליטיקה מעניינת אותך זה לא אומר בהכרח שזה מה שרוב האנשים רוצים לקרוא כל בוקר.

עיתון יומי אמור לקלוע לכמה שיותר תחומי עיניין, אז נכון שאותי אישית לא מעיניין מדור הבריאות ואני קורא רק חלק מהעמודים במוסף הכלכלה, אבל אחרים זה כן מעניין, ויש את המוספים שאני קורא קבוע ולא ממש איכפת לי אם הם נחשבים רדודים או לא.. עוד לא ראיתי כתבה "גאונית" בישראל היום.

עם כל הכבוד לדן מרגלית ובן כספית, המשותף לשניהם הוא שאני רק מרפרף קלות במה שיש להם להגיד, פוליטיקה בעיתון נועדה לעצבן אותך על הבוקר, אני אישית לא נהנה מזה עד כדי כך.

אל תשכח גם שכבר מזמן לא היה איזה אירוע גדול (ונקווה שגם לא יהיה לנו) אני בספק רב אם ישראל היום יוכל להוציא מהדורה מורכבת יותר ממה שהוא מוציא כל יום.

הגלריה שלי בפליקר

אני מתחייב בפניך, שגם ישראל היום מסוגל לזה...
אכן, אני מצפה מעיתון יומי רציני שיסקר בעיקר תחומים חדשותיים. אין לי שום בעייה עם עיתון
שרואה עצמו כצהובון "אדום כותרת" (red top tabloid - מושג מהעיתונות הבריטית שמיוצג ע"י
עיתונים דוגמת הסאן, הסטאר והמירור - שאכן מתמקדים בעיקר בבידור וספורט, ונותנים לחדשות
חשיבות משנית), אבל העניין שידיעות ומעריב טוענים על עצמם שהם בעלי אוריינטציה חדשותית...

ישראל היום, אכן לא בא להחליף את ידיעות ומעריב באמצעות הבאה של "עוד מאותו הדבר", אלא
בא לשדרג את רמת היומונים בישראל, בכל הנוגע לסיקור חדשותי - ואת זה הוא עושה בהצטיינות
(העובדה שאולמרט מצליח לא להיות מרוצה מסיקור עיתונאי, היא תעודת כבוד - שכן רוב העיתונים
עסוקים בלהסביר לנו מדוע צריך לשכוח מכל פרשיות אולמרט, מוינוגרד, מלבנון, מהירשזון, מרמון,
ומכל דבר לא נעים שקשור בממשלה הנוכחית...). העובדה שהוא מחולק בחינם, לא מורידה
במאומה מערכו (אלא מערכם של עיתונים טובים פחות, שמעזים לגבות תשלום עבור קריאה
בהם...). העובדה שהוא מצליח בכזו מהירות נובעת גם ממערכת ההפצה המצויינת שלו, מהעובדה
שהוא מחולק בחינם, ומהעובדה שהתוכן שלו אשכרה מצדיק את "בזבוז הזמן" שיש בקריאת עיתון.

לא יודע, תנסה פה:
http://www.israelhayom.co.il/Main/M...es/Contact.aspx

אנחנו קיבלנו את העיתון הביתה מיומו הראשון, לא ביקשנו אפילו

הגלריה שלי בפליקר

אני, למשל, לא מקבל אליי לדירה (בבניין עם מעט דיירים) את העיתון - אבל הוריי (שגרים ברב קומות)
זוכים לקבלו לפני 5 בבוקר מדי יום, הרבה לפני שהשכנים שעדיין מנויים על אחד משני הצהובונים,
מקבלים את העיתון שלהם (בנוסף לישראל היום, כמובן...).

מקבל כ-6 או 7 גליונות של העיתון "ישראל היום" מידי בוקר כמו שעון.(מסודרים למישעי בשקית פלסטית חלבית)
ראוי לציין שהברנש כלל אינו מוכר עיתונים בפיצוציתו, כי נמאס לו להרוויח כמה א"ג לעיתון של יום ו' שאת חלקיו הוא מתחיל לקבל כבר ביום ד' ועליו לסדר אותו תוך הקצאת שטח ניכר לצורך הענין, זמן ועצבים אם חסר חלק כלשהו..

looopy

קיבלתי תשובה באימייל לבקשתי לצרף אותי לקבלת העיתון היומי...
תגובתם:

ציטוט:

מר X הנכבד, תודה על שבחרת לפנות אלינו באמצעות אתר האינטרנט שלנו. נכון להיום, אנחנו לא מרחיבים את איזורי החלוקה של העיתון אולם פרטיך נקלטו במערכת. תודה מראש, שירות לקוחות ישראל היום

1. הנתונים הם לימי חול. בסוף השבוע ישראל היום לא מופיע(לפחות לא במהדורה מיוחדת).
2. עורך מעריב, אמנון דנקנר, פרש מתפקידו. הקו המערכתי החדש של מעריב הרבה יותר מאוזן. הוא כבר לא "אולמרטון". אפילו ידיעות אחרונות פחות חד-צדדי מבעבר.
3. כל העת נמשכות השמועות על מו"מ בין שלדון אדלסון לעופר נמרודי, בעלי מעריב. למעריב יש מס' פונקציות שחסרות לישראל היום: אתר אינטרנט, מערך הפצה, הוצאה לאור ומספר מגזינים.
4. ההצלחה של הארץ היא דווקא תוצאה של התמקדות בעיתון הכלכלי(דה-מרקר) שמייצג גישה קפיטליסטית עם אהדה לנתניהו והסתייגות מאולמרט. העורך הראשי של דה-מרקר, גיא רולניק, מונה לאחרונה למשנה לעורך הארץ, והשמועה אומרת שבקרוב יעבור העיתון הזה מהפכה, כאשר רוב הכתבים הוותיקים יישלחו הביתה.

1. נכון.
2. הקו המערכתי החדש במעריב מעט פחות אולמרטוני - אבל לא הרבה. בידיעות לא מורגש כל שינוי
(אני משתדל להימנע משני העיתונים הללו, אבל בכ"ז יוצא לי להתקל בהם לפחות פעם בשבוע, וקשה
לי להסכים עם התזה שלך).
3. יש אכן שמועות על איחוד בין מעריב לישראל היום, אבל איחוד כזה יהיה יותר בליעה של מעריב
ע"י ישראל היום, מאשר כל דבר אחר - לישראל היום יש מערכת מבוססת, מערכת הפצה טובה
בהרבה, וכל מה שחסר לו, זה אתר אינטרנט והו"ל (דברים שאינם הכרחיים לעיתון, כפי שניתן לראות).
כמו שמעריב נראה היום, הרבה יותר זול לחכות ולתת לו לגווע לבד...
4. בהארת הוקם איגוד מקצועי של כתבים - יהיה מ-א-ו-ד קשה לשלוח כתבים הביתה. הארץ לא
שבר ימינה, והעובדה שרולניק הוא עיתונאי הגון, לא משנה את העובדה שבכיר הפובליציסטים
בהארץ, יואל מרקוס, ולצידו שאר מובילי המערכת (להוציא ארי שביט, כמובן...), מובילים קו אולמרטוני
נחוש (לטובת תהליך השלום, כמובן...). העובדה שהם מקיימים יחסים טובים עם ישראל היום, נובעת
משיקול כלכלי קר - זה מאוד משתלם להם, לזכות בחוזה הדפסה והפצה של עיתון ענקי, ולמכור לאותו
עיתון חלק מהמוסף הכלכלי היומי שלהם (תוך קבלת פרסומת אגב כך...).

חשיפה- זהו אחוז החשיפה שזכה לו "ישראלי" ז"ל, בזמנו. ואז יעבור "ישראל היום" את "מעריב" ויתחיל לדקדק את "ידיעות".

משעשע איך ביטאון השמאל מסייע בהפצתו של העיתון "הימני" - מי אמר שלאלוהים אין חוש הומור?

חמישה חברי כנסת מושחתים מצטופפים בחיפושית:
שניים מקדימה. שלושה מאחורה - גם מקדימה .