המלחמה החשאית של/נגד `12 הנועזים` The Dirty Dozen, שעליהם מדבר אהוד ברק.

מיוחד ובלעדי למקורות הצבאיים של תיקדבקה.

יום ראשון, ח ניסן תשס"ה, 12:16, 17 באפריל 2005


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ad.debka.com/images_h/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.debka.co.il/photos/1190.jpg]
חוץ מאהוד ברק, אף פוליטקאי ישראלי אינו מדבר על האיום האמיתי לתוכנית ההתנתקות.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ad.debka.com/images_e/spacer.gif]

בביקורו בגוש קטיף סיפר ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, את אחד מסודותיה הכמוסים ביותר של ממשלת אריאל שרון. ברק אמר כי ישנם כשני תריסרים של אנשים המתכננים מעשים קיצונים כדי לעצור את ההתנתקות ופינוי הישובים. מעשים אלה יכולים לכלול רצח אישים פוליטים, כולל רצח ראש הממשלה, פיצוץ מסגדי הר הבית או עריכת פיגועים אסטרטגיים (מידע לא מדויק שנפרט בהמשך). אנשים אלה, שעל חלקם יש מידע לשירותי הביטחון, אמר ברק, הם הרבה יותר מסוכנים מיגאל עמיר, מאחר "ואנחנו לימדנו אותם איך מבצעים דברים כאלה". לבסוף הוסיף ברק למאזיניו עוד שתי הערות. האחת: "אנשים אלה אינם נמצאים ביניכם". השנייה: "אני אומר לכם דברי אמת. אם אתם רוצים לשמוע דברים שאינם אמת, תלכו אל ראש הממשלה אריאל שרון". עוד לא נאמרו דברים כל כך חמורים בישראל על ידי מי שהיה ראש ממשלה, על ראש ממשלה מכהן.

הערתו של אהוד ברק "אנשים אלה אינם נמצאים ביניכם", לא באה להרגיע או למצוא חן בעיני מאזיניו הנסערים. ראש הממשלה לשעבר דייק מאוד בדבריו, אבל גם לא הרחיב ופירט אותם.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי מדובר בקבוצה בת 24 איש, ואולי יותר, כולם קצינים או לוחמים מצטיינים בסיירות צה"ל השונות - מטכ"ל, מגלן, שלדג, אגוז, שייטת 13, ועוד, בעלי שלושה סימני זהות חדים וברורים.

1. כולם משוכנעים כי תוכנית ההתנתקות ופינוי הישובים היא אסון לאומי שצריך לעצור אותו בכל מחיר. מסירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון לפלסטינים נראית להם כמתן פרס לטרור, כבגידה בכל ערכי הביטחון שעליהם הם חונכו, אומנו ועוצבו כלוחמים.

2. אף אחד מ-24 לוחמי עילית אלה אינו חובש כיפה. אין לו זקן. איש מהם לא היה שייך מעולם, וגם היום אינו מקיים כל מגע, עם שום איש או גורם המכונה "ימין קיצוני", ואין להם שום קשר עם התושבים הישראלים של יהודה, שומרון ורצועת עזה.

3. כל הלוחמים האלה אומנו ומסוגלים לבצע פעולות חדירה ארוכות טווח מאחורי קווי האויב, כיחידים או בקבוצות. שני המושגים הבסיסיים, שאצלם הם מושגי יסוד, הם 'הישרדות בסביבה עוינת', ו'ביצוע המשימה בכל תנאי'. הם אומנו לחיות בסביבה עוינת במשך שבועות ואפילו חודשים ארוכים, מבלי שייצרו מגע עם איש, כשהם דואגים לעצמם למזון ולמים שלהם הם זקוקים. אם אין מקורות כאלה בסביבתם המיידית, הם יודעים היכן לחפש את המים במעמקי האדמה ולהיזון מציפורים, נחשים ועקרבים. אנשים אלה יודעים לייצר לעצמם אמצעי לחימה וחומרי נפץ יש מאין. הם אומנו לפצח ולחדור את כל מסגרות מעגלי האבטחה הקיימים בצבאות, בשירותי הביטחון והמודיעין בעולם. זו הסיבה האמיתית מדוע בשבועות האחרונים נוסף מזל"ט למערך האבטחה של שיירות ראש הממשלה ושל חוות השיקמים (ולא כפי שפורסם בגלל איומיו תושבי היישובים).

במקביל הם אומנו להיטמע באוכלוסיות גדולות זרות או עוינות ולפעול בקבוצות קטנות או כיחידים להביא לפגיעה באישים המרכזיים הפוליטיים והצבאיים של אוכלוסיות אלה, או להוציא מכלל פעולה ולמוטט מערכות אסטרטגיות כמו חשמל, מים, אספקת מזון ומחשבים. ללוחמים אלה יש גם את הידע איך לחדור את מערכות מחשבים מוגנות, להחליף או להזין אותן במידע אחר, בצורה שתזרע תוהו ובוהו בשטח, או שתגרום להתמוטטות מערכות השירותים ולשיתוקן של קבוצות אוכלוסייה גדולות.

מה שירותי הביטחון השונים יודעים על קבוצת לוחמים זו?

1. הם יודעים, כי מדובר אולי, בשני תריסר אנשים, כלומר כ-24.

2. זהותם, כתובותיהם, וכל המידע הנחוץ למעקב אחריהם, כמו מספרי טלפון, מכוניות, כתובות מקבילות, חברים, אוהדים, כל זה קיים, נמצא תחת עיקוב וקיימות תוכניות פעולה נגד יעדים אלה.

מה שירותי הביטחון אינם יודעים על קבוצה זו?

1. לשירותי הביטחון אין כל מושג האם המידע שישי בידם מדבר על מספר האנשים הנכון או שמדובר במספרים הרבה יותר קטנים או גדולים. הבעיה העיקרית היא שאיש אינו יודע כמה אנשים, אם בכלל, הצליחו כבר להתחמק (וזה מקצועם) מתשומת לבם של שירותי הביטחון, ולשתול את עצמם ליד יעדי הפעולה שבחרו.

2. אין לשירותי הביטחון, ומכאן גם אין לדרג הפוליטי, כל מידע על התוכניות המבצעיות של קבוצה זו. כל הדיבורים על אפשרות פגיעה באישים פוליטיים או פיצוץ מסגדים על הר הבית לא נלקח ממידע מודיעיני, כי אם ממאגר המונחים הפוליטיים והתקשורתיים בארץ, שבו משתמשים בחצי השנה האחרונה כלפי "הימין הקיצוני" (ראה פרשת תנועת 'רבבה' והעלייה להר הבית). אם כי אסור להוציא גם פעולות כאלה מכלל אפשרות, צריך להניח כי אנשים אלה יבחרו שורה אחרת של מטרות, שם הם יוכלו להשיג תוצאות מיידיות יותר שתעצורנה את תהליך ההתנתקות.

כתוצאה מכך, מדווחים המקורות הצבאיים של תיקדבקה, אנו נמצאים עתה בעיצומה של מלחמה חשאית בין קבוצת הלוחמים ושירותי הביטחון. מצד אחד, נערכות בדרגים הפוליטיים והביטחוניים כל ההכנות הדרושות לעצור את אנשי הקבוצה במעצר מנהלי ולהחזיקם עד אחרי ביצוע ההתנתקות ופינוי הישובים. מצד שני, נזהרים שירותי הביטחון מלעצור את הלוחמים בעיתוי מוקדם מדי וללא הוכחות מספיקות. קיים חשש כי אם הדבר יובא מוקדם מידי לפני בתי המשפט, העצורים ישוחררו, וכל המאמץ המודיעיני שכוון נגדם יעלה בתוהו.

מנגד מנהלים הלוחמים מסע התשה נגד הגורמים העוקבים אחריהם. הם מופיעים ונעלמים, כל פעם בזהויות ובכתובות שונות. מפזרים מידע מטעה על דבריהם, תוכניותיהם, או על תוכניותיהם של גורמים אחרים.

כל הדברים אלה עומדים כמובן בסתירה מוחלטת לכל הדיבורים והפרסומים המכוונים שבאו מכיוון זרועות הממשל של ממשלת אריאל שרון, המציגים כבר חודשים את האיום הביטחוני על ראש הממשלה ועל השרים, כאילו הוא בא מחוגי אנשי הישובים והימין. החלטתם, בייחוד של ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז, וגם של שרת המשפטים ציפי ליבני, שלא לספר על המקורות האמיתיים לאיומים עליהם, אלא להפנות את אור הזרקורים לכיוונים אחרים, והחלטתו של אהוד ברק לחשוף הטעיה זו תוך כדי הדגשה כי ראש הממשלה אינו אומר אמת, אינם מקריים.

אם אריאל שרון ושאול מופז יצטרכו לומר כי האיום העיקרי עליהם ועל תוכנית ההתנתקות בא מצד האמיצים והטובים שבלוחמים שצה"ל אי פעם העמיד, הרי מדובר לא רק בשבר הרבה יותר עמוק בעם, אלא גם בשבר הרבה יותר עמוק בצה"ל. הרבה יותר עמוק מסוגיית סירוב הפקודה - דבר בו הפוליטיקאים וצמרת צה"ל, המקיימת ביום א' 17.4, תרגיל פינוי גדול, אינם רוצים להודות.

לעומתם, אהוד ברק המעריך נכון כי הולכת ומתקרבת נקודת השבר, בה רוב ההנחות הפוליטית והביטחוניות עליהם מבסס אריאל שרון את מדיניות ההתנתקות יתגלו כלא נכונות (כמו למשל קיומה של הפסקת אש עם הפלסטינים, או התפקיד הביטחוני שמצרים תמלא ברצועת עזה ובציר פילדפי), מנצל למטרותיו הפוליטיות האישיות טקטיקה פשוטה מאוד. ברגע המפולת של שרון ומופז, וכמובן גם זה של שמעון פרס, הוא יישאר הפוליטיקאי האמין היחיד בשטח.

לטקטיקה זו ישנן שתי בעיות מרכזיות:

א. מאורעות או אירועים בלתי צפויים מראש יכולים תמיד להוביל לכיוונים בלתי צפויים. על אפשרויות כאלה מבסס שרון את הטקטיקה שלו ומדיניותו, כלומר על הבלתי ידוע שאולי ישחק לטובתו.

ב. חלק או רוב האירועים הבלתי צפויים יכולים לבוא הפעם מצדם של שני תריסרי, או יותר, לוחמי העילית הישראלים, או כפי שהם נקראים היום בז'רגון של שירותי הביטחון: '12 הנועזים' The Dirty Dozen.





http://www.debka.co.il/article.php?aid=1190

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אחד בא לחנות וידאו ושואל יש את הסרט הפרסי הנדיב ?
עונה לו המוכר ,מדע בדיוני זה בקומה שניה.

4. לפעמים מד"ב זה פראיירים לעומתם....ברם לפעמים ממש ממש לא
מפחיד
ברררררררררררררררררר

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

לי מרווין ,טלי סבאלס ,צרלס ברונסון , מי עוד?

האתר הביזרי תיק דבקה, אשר כל מטרתו לחפש כותרות שישרתו את הימין המתנגד לפינוי וכיוב - ממציא, חדשות לבקרים, ידיעות חדשות, או לוקח חדשה חסרת ערך ומנפ-ח אותה למימדים מבהילים.
במיוחד מצחיקה העתונאות של האתר, כשהוא מציין שיש לו מקורות בין גורמי הטרור, אפילו בעירק...