
17-04-2008, 20:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.07
הודעות: 153
|
|
|
תשובות:
הכפיפות בטן ושכיבות הסמיכה הם אכן על זמן.
2 דקות בטן, 2 דקות סמיכה. בתאכל'ס, אני ועוד אחד שהיה איתי בצוות אחר עשינו קומבינה והעלינו אחד לשני את המספרים.
כמעט כולם עשו את זה, חוץ מצוות אחד שהמפקד עמד להם על הראש.
ואני נשברתי בקטע של השקים, פשוט לא נשאר לי כוח והיו חבר'ה שפשוט הגיעו הרבה יותר ממני.
גם לעכב את הצוות וגם להגיע בין האחרונים כל פעם זה דפוק.
הקלישאה הרווחת בנוגע לגיבוש היא שהכל תלוי בראש.
הדבר לא נכון בכלל כי אם נפלת בצוות של אנשים שבאו מכושר קרבי, שהם ספורטאים שמתאמנים באופן קבוע, אתה מוכרח להיות בכושר טוב כדי להרשים בגיבוש.
נושא חשוב מאוד למתגבשים העתידיים בגיבושים שנותרו:
המפקד ינסה לשבור אתכם בכל דרך, יגיד לכם שלוקחים רק את ה-4 או ה-5 הראשונים, יגיד לכם שאתם מבזבזים לו ולכם את הזמן ודופקים את הקבוצה,
וינסה ללחוץ עליכם בכך שהמעריכים בגיבוש ישאלו את המספר שלכם וירשמו אתכם. אל תתנו לו להיכנס לכם לראש.
אתן לכם דוגמא:
בספרינטים בהתחלה, אחרי 30 דקות של הרצה בלתי פוסקת, הוא אמר שעכשיו עושים מקצה של 12 סיבובים רצופים.
אחרי 2 סיבובים, הוא הציע למי שרוצה מנוחה לנוח את הסיבוב ה-3 ולהמשיך אח"כ.
אחרי הסיבוב השלישי הוא הפסיק את המקצה. בצוות שלי אף אחד לא קנה את זה.
בכלל, הספרינטים זה חלק יותר קשה משזה נשמע כי זה בחושך מוחלט, לא רואים כלום, ויש סלעים ענקיים בדרך. אני נפלתי פעמיים, ועזרו לי. שוב, היה לי צוות של תותחים.
זהו, שיהיה לכם בהצלחה. נסו לישון כמה שיותר בלילה, זה נורא חשוב.
נערך לאחרונה ע"י שריון בדם בתאריך 17-04-2008 בשעה 20:23.
|