אני מתעניין כבר המון זמן בחדר הזה "צבא וביטחון"
אני שומע ועוקב אחרי יוספון וסירפד
מנסה להבין מאיפה הידע שיש לאנשים כמו טל ענבר?
אני מתעניין לדעת
האם למיטב הבנתכם או שיקולכם יהיה שלום בעתיד
ואם צהל יקלע לעימות האם ידו תהיה על העליונה?
.

שלום זה השתלבות אינטרסים זמנית שסופה להתפצל ולהתנגש בסוף. כל עוד זה תלוי בבני אנוש, לא יהיה שלום.
אם צה"ל יקלע לעימות הוא ינצח, הוא ינצח כי אין לו ברירה, והוא ינצח כי אם הוא יכשל הוא יאלץ להשתמש בשיטת הכל או כלום, ואנחנו נלך על הכל. כמובן צריך אדם עם ביצים בשביל זה שם למעלה..

טל ענבר הוא אדם אמיתי שמתמחה בתחומו, הוא בעל ידע כמו כל מומחה ברמתו, מאותן סיבות בדיוק.

כבר משנת 2004 אני משתמש באתר LexDin כמאגר המשפטי הכי טוב וחופשי שיש

אוקיי מבין אותך בנושא השלום
אבל בזירה הצבאית אני מקווה
גם אני עושה מילואים רואה מה קורה שם.
אני יכול להגיד לך שרמאללה די רגועה ביליתי שם מספיק זמן עזה היא כבר אחרת .
בנתיים הגדה די רגוע יש שם חיים.

אתה חושב שאם איכות הנוער\חיילים בצבא מספיקה כדי לגבות מהלך מול החמאס?

אני רוצה להבהיר משהו על שלום ורגיעה:
שלום פירושו השתלבות אינטרסים, לרוב ארוכת טווח.
רגיעה פירושה שהאינטרסים חופפים ברמה כזו או אחרת (רמאללה יודעת שעדיף להם להיות רגועים, זה מחזק את הכלכלה, למשל), והאינטרסים המנוגדים לא מצדיקים נקיטת כח, מפני שאף על פי שהאלימות פתרה יותר סכסוכים בעולם מכל דרך אחרת - היא עדיין אלימה ועולה בחיי אדם.. ולכן לרוב לא משתלמת.

אני באמת לא יודע מה עדיף עם הפלסטינים - רגיעה או לחימה.
כל זה הוא ניתוח שלי, כמובן.

הדבר היחיד שמונע פעילות מול החמאס הוא חוסר המוכנות בעם לספוג אבדות רבות.
המנעות מפעולה יוצרת ריבוי נפגעים לאורך זמן, התפרסות של הפגיעות לזמן רב מועדפת על הציבור מאשר פגיעה חדה וכואבת ביותר (וגם אם כנראה פחות חזקה כמותית), מה שיוצר כמובן עוד נפגעים, ועם הזמן המעגל יתרחב ויכאב יותר ויותר, עד לנקודה שבה העם יגיד די.
עדיין לא הגענו לנקודה הזאת, למרות שהתקרבנו כמה פעמים.
זה בדיוק מה שנקרא "תרחיש הקסאם בגן הילדים".

כבר משנת 2004 אני משתמש באתר LexDin כמאגר המשפטי הכי טוב וחופשי שיש

לדעתי, במחילה, שתי השאלות שלך לא רלוונטיות.
- ישראל לא תחיה בשלום חם ( "אירופאי") עם מדינות ערב. באנלוגיה לאירופה, לשם כך נצטרך לכבוש אותן כמו את גרמניה ב- 45'- דבר שבו איננו מעוניינים וגם לא יכולים. כיום, אפילו בירדן החברה האזרחית מחרימה אותנו ועל דבקות מצריים בשלום לא צריך להרחיב. מצד שני, אפשר לשאוף להגיע עם סוריה ולבנון לשלום קר, כמו עם מצריים וירדן.
- במצב הנוכחי, אין הרבה סיכוי שדיוויזיות סוריות/ חטיבות חמאס/ גדודי חיזבאללה "יקלעו" את צה"ל לעימות מפתיע; סביר יותר שהוא יישלח לעימות ע"י הממשלה (למשל, ע"י כך שתסרב למו"מ רציני עם סוריה), ולא יהיה מעוניין במיוחד לצאת "וידו על העליונה"- אלא להשיג את המשימה במינימום אבדות, מינימום ביקורת בינ"ל ומינימום הרוגים אזרחיים לצד השני (וזה דבר קשה בהרבה לשיפוט).

אגב, בהתאם למסקנות ממלחמת יום הכיפורים, כנראה שישראל תפסיד בעצם פרוץ הלחימה עם סוריה, וזה המניע הטוב ביותר למשא ומתן..

כבר משנת 2004 אני משתמש באתר LexDin כמאגר המשפטי הכי טוב וחופשי שיש

סליחה? דווקא בחזית הסורית ניצחנו ללא עוררין אפילו מבחינה מדינית: סוריה לא ניסתה לערער צבאית על שלטוננו ברוב הרמה מאז (אם גם ב- 74' החזרנו חלק קטן מהרמה לסוריה).

אם במלחמה שתהיה עם סוריה נצליח לשמור את הפגיעה בעורף ברמה סבירה, נשתלט על שטח סורי ניכר, ניפגע בצבא ובמשטר במידה שהם יבקשו/ יסכימו להפסקת אש, וכל זאת במחיר סביר [ואין לי מושג אם זה מה שיקרה]- אזי ננצח.

מצטער, אני דיברתי על החזית המצרית.

ישראל לא תכבוש שטח מספיק רחב מסוריה כדי למנוע דרישות טריטוריאליות במהלך המשא ומתן שיהיה לאחר המלחמה.
אני מדבר על ניצחון ארוך טווח, כי זה שהיה בחזית המצרית היה קצר טווח והמצרים השיגו את מה שהם רצו, אחד לאחד.

כבר משנת 2004 אני משתמש באתר LexDin כמאגר המשפטי הכי טוב וחופשי שיש

אני חושב שאם אני ואתם לא משדרות אנחנו פשוט לא יכולים לשפוט.
אני עצמי גר בצפון נפלו בעירי קטיושות והמצב היה לא קריטי אבל בלתי נסבל לשגרת החיים הסדירה
אני מאמין שה"דרומים" שסופגים מידי יום מוכנים לכול צעד בתנאי שזה ישנה את המצב.
מלבד זאת אתם נוטים לתיאורים נפוחים לטעמי.
אני שואל אם מחר נכנסים לעזה מה לאור המצב החברתי בארץ ואיכות הצבא יקרה?
האם הצד השני עדיין חובבני ולא מאיים , או שמא אנחנו רואים מה שמראים לנו?
אני מתעניין בזה כי נדמה לי שאני די קיבלתי את המצב גם בממשלה וגם עם הערבים
תחושת "זה כבר לא מדבר אליי יש לי לימודים, עבודה, שכירות ,חברה?"
אתם חושבים שאנחנו די נאטמים למצב?

לגבי השלום
אני חושב נגיד , מה בוש חושב על אולמרט? ,
מבינים זה נראה לי קרקטוריסטי למדיי.

ציטוט:

אני שואל אם מחר נכנסים לעזה מה לאור המצב החברתי בארץ ואיכות הצבא יקרה?

שאלה טובה. לעזה לא ייכנסו "שכבות העם" אלא יחידות הצבא בסדיר ובמילואים. אתה כלוחם מילואים יכול לומר האם, אחרי מלחמת לבנון השניה, אתם מרגישים כשירים וובטוחים מספיק לכיבוש עזה וטיהורה.

לגבי המאמץ שיידרש בהמשך לשליטה בעזה- אני מקווה שהעם חזק דיו לכך, אחרי שהחלופה התפוצצה לנו בפרצוף.

כמו שאידה נודל אמרה : ".. שלום זה פרקי הזמן בין המלחמות ".

אני חושב ואם כול הכבוד למישור המדיני והרצון המתוק לשלום או רגיעה
שפשוט נגרה להם התחמושות.
מי שעוקב אחרי הרצועה בוודאי שם לב ליותר התקפיות מצד הצבא מידי יום נהרגים פעילי חמאס
מפחות ירי של רקטות גראד
הפיצוץ המסתורי בבנין בעזה
נסיון החדירה שלא הצליח אמרו שהיו עשרות קילוגרמים של נפץ בתוך הטרקטור\שופל

אני חושב שכמו בכול פעם זאת רגיעה לצורך התחמשות ולא צריך לקבל אותה לפעול באותו מישור התקפי רגוע.

תגובות