השופט ברק: "אנו מבקרים את שופטי האג, אך עוד נסתמך עליהם"



מול הקולות הזועמים בממשלה ובכנסת, נשיא ביהמ"ש העליון דווקא רואה "דברים חיוניים מאוד" בחוות הדעת של בית-הדין הבינלאומי בעניין הגדר. "אני בהחלט צופה את האפשרות שבעתיד עוד נסתמך עליה". עכשיו גם בפרקליטות משתנה הנימה: "יכולנו לומר או"ם-שמום, אבל אי אפשר להתעלם מחשיבות הערכאה"
טל רוזנר



ישראל החרימה את הדיונים בבית-הדין בהאג, ושוב ושוב ציינה כי תוואי הגדר שונה אך ורק בשל פסיקת בג"ץ. אולם אותו בג"ץ, מתברר, מוצא טעם לפגם בהתעלמות המופגנת מבית-הדין הבינלאומי.



"אנחנו מבקרים כל הזמן את חוות הדעת של האג , אבל יש בה גם הרבה דברים חיוביים מאוד למדינת ישראל", כך אמר היום (ב') נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק. "צריך לראות בחוות הדעת גם את החיוב, כי היא מהווה מכלול שלם".



השופט ברק עקץ את מקבלי ההחלטות בירושלים, שהפנו כתף קרה לשופטים הבינלאומיים: "אני בהחלט צופה את האפשרות שבשנים הקרובות, המדינה תסתמך על חוות הדעת בהרבה טיעונים שלה". זו חוות דעת מורכבת ויש בה הרבה טיעונים בעד ישראל".



את הדברים אמר נשיא בית-המשפט העליון במהלך דיון ב-4 עתירות שהוגשו נגד גדר ההפרדה. בעתירות, שהוגשו נגד הגדר בכפרים בודרוס ושוכבא ואזור

א-רם, דן הרכב מורכב של תשעה שופטים. השופט סלים ג'ובראן פסל עצמו ממהשתתפות בדיון, כיוון שאחיו מתגורר בא-רם.





השופט מישאל חשין מתח ביקורת על השופטים בהאג ועל העותרים, המסתמכים עליהם: "נדמה לי שעל הניתוח המשפטי-התיאורטי של חוות הדעת אין חילוקי דעות. השאלה היא על איזו תשתית עובדתית היא מסתמכת. אני שואל את עצמי כשופט - איך כותבים כך? לפחות בשני סעיפים יוצא בית-הדין בקביעות שאותן השופטים לא מנמקים. האם אתם, העותרים, לא חשים אי נוחות להגן על עמדה כזאת? הם לא מנסים להגיע לאינטלקט ולשכנע. למה אני צריך להשתכנע מקביעות כאלה?", תהה חשין.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://192.115.80.201/Cmm/Api/TextEditor/Static/tv_ad.gif]

הדיון נסב בעיקרו סביב חוות הדעת של בית-הדין הבינלאומי, שקבע כי גדר ההפרדה שבונה ישראל אינה חוקית. לפני כמעט שנה הורה השופט ברק למדינה להתייחס בתשובתה לעתירות להחלטת האג, באומרו כי ישראל "אינה נמצאת על אי בודד" ולכן לא ניתן להתעלם מן ההחלטה.



תשובת המדינה, שהוגשה לפני מספר חודשים, כוללת מאות עמודים ונספחים, בהם היא דוחה את חוות הדעת של בית-הדין וקובעת כי "ניתנה מחוסר סמכות ותוך הסתמכות על מסמכים לא אובייקטיביים ולא מדוייקים". עם זאת, היום, לאחר דברי ברק, הקולות בפרקליטות המדינה נשמעו מעט אחרת: "יכולנו להגיד או"ם שמום. אבל גם אם יש לנו ביקורת כלפי חוות הדעת, לא ניתן להתעלם מחשיבות הערכאה הזאת".



המדינה שבה והדגישה היום כי הצורך הביטחוני והצבאי שהתעורר בעקבות האינתיפאדה הוא שהוביל את ישראל לבנות את הגדר, וכי נעשים איזונים המיועדים להקל על חיי הפלסטינים. כן הודגש כי ישראל משלמת פיצויים לחקלאים הפלסטינים, שניזוקים מן הגדר.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”