כל שבוע בזמן האחרון לא זז לי אני כל היום רק חושב על הבית והחברה ואפילו בשבת כבר אני לא נהנה רק מהמחשבה שאני צריך לחזור לבסיס.. אני הולך עכשיו לסגור כנראה 21 ואני באמת כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.. חשבתי להוציא גימלים או משהו אבל ויתרתי על הרעיון אני לא מאלה ולא חושב שככה צריך להיות. עד לפני חודש ממש לא הייתי ככה.. מה אפשר לעשות ?

על זה שאתה שומר על החברה ועל המשפחה ואתה לא סתם סוגר 21 או סתם נרקב בצבא..

זה עובר אחי הייתה לנו שיחת מחלקה ובדיוק הסמל שלנו דיבר על השביזות
אתה צריך להבין ששביזות = לחץ ,חרדה רגעית. השביזות אמורה לעבור אחרי יום יומיים.
יכול להיות שעדין לא התאקלמת לצבא ,אתה צריך לזרום אם השינוי ולא לתנגד לו.

כולם שבוזים חלק מלהיות לוחם זה להיות שבוז אז נכון יש את החברים שתומכים אחד בשני
ויש זמני ת"ש ואוכל שאפשר לנוח בהם ,תוריד הילוך ותירגע זה בסכ"ה צבא.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

כולם מרגישים את זה ביום שבת בערב...במיוחד אם אתה מתוכנן לסגור שבת.

האמת?שאני בדיוק במצב שלך..לא שבוז מת אבל יש תחושת כבדות כזו לפני יום ראשון..כשמגיעים לבסיס זה כבר עובר.


שיהיה שבוע טוב

pilot17 לשעבר

נוב 07.

יהיה בסדר.
תלוי איפה אתה, אבל בהחלט אתה יכול עם המפקד.
על החברים במחלקה אני לא מדבר בכלל כי זה מובן מאליו, כולם שם אחד בשביל השני.

שביזות זה דבר זמני,כמעט אף פעם לא קבוע...תמיד היא עוברת.
אתה תתרגל,תסתגל,תבין שזה החיים שלך נכון לעכשו...ותדע שלכל דבר יש סוף.אפילו לשירות בצבא.

עם הכדור שיחקנו כל מיני משחקים וכמובן שזה היה מגעיל רצח, אבל המסר של המפקד היה "תלמדו שגם מחרא אפשר לעשות כיף"

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jinji עם הכדור שיחקנו כל מיני משחקים וכמובן שזה היה מגעיל רצח, אבל המסר של המפקד היה "תלמדו שגם מחרא אפשר לעשות כיף"

זה בסדר להיות שבוז, ולכולם זה קורה מתישהו במהלך השירות שלהם, אבל אתה צריך להרים את הראש להסתכל קדימה ולחשוב על הצד החיובי - שאתה שומר על המדינה שלך, ונלחם למען קיומה, ואתה תחזור הביתה אם לא השבת אז בשבת הבאה, או אחריה...

אני נפלתי מקורס טייס ועל תחילת השירות שלי הספקתי לסגור 21 ו-28 מקוצרות, והייתי בבית בערך 48 שעות בחודשיים האחרונים, אבל כל הזמן עודדתי את עצמי שזה למטרה טובה והצלחתי לעבור את זה כמו גדול ובלי להזיל דמעה

אני יודע שזה נשמע כאילו אני אומר לך לדפוק ת'מערכת.. אבל עדיף שתוציא גימלים יומיים - שלוש -ארבע ותחזור הרבה יותר טוב מאשר שתיהיה מדוכא 21 יום...

משום שאתה קרוב מאוד לחסימה גם מהפורום הזה (כנראה שהחסימה בפורום צבא ובטחון לא מספיקה לך).

לעולם אשא דגלך בגאווה

אה נכון, אבל עדיף שהבן אדם יסבול 21 יום מאשר להוציא יומיים גימלים ?
הצבא לא עומד רק עליו... אם הוא מוציא גימל אחד או שניים אף אחד לא ימות...
עדיף מאשר שיהיה בצבא מדוכא..

ורק בשביל הקטע.. אני בחיים שלי לא הוצאתי גימל אחד...

למה שלא תציע לכל חייל שבוז להוציא גימלים ותראה כמה חיילים ישארו שבתות.
לפעמים יש רגעים או ימים פחות טובים-צריך לדעת להתמודד איתם.

בתור אחד שיש לו כמה שנים באזרחות בוא ואספר לך סוד קטן, שביזות היא לא ייחודית לשירות הצבאי, גם באזרחות יש לך ימים שממש לא בא לך לראות את העבודה וימים קשים, אני רוצה לראות אותך נעלם כל פעם לכמה ימים, אתה תחפש לעצמך עבודה חדשה.

בן אדם צריך לדעת להתבגר ולהתגבר על קשיים-לא לברוח מהם גם בצבא וגם בחיים.

מה קרה? אף אחד מאיתנו לא היה שבוז במהלך השירות? לא סגרנו שבתות ? לא נעים אבל ממש ממש לא נורא.
בסופו של דבר היינו יושבים כולם ביחד, מדברים צוחקים וגם השבוזים היו יוצאים מזה- קרה גם לי ובחלק מהמקרים בתנאי שטח לא קלים.

יש לציין שבחלק מהמקרים הבסיסים היו ממוקמים באזורים ממש יפים ובסוף גם למדתי להנות מהשקט והשלווה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אם הוא לא ילמד להתמודד עם הבעיה, היא תחזור אליו בכל מוצ"ש לפני החזרה לבסיס.

לעולם אשא דגלך בגאווה

וואלה אתה צודק, היתה תקופה כל מוצ'ש בבית הייתי מת... הייתי הופך למדוכא רצח רק לחשוב על זה שמחר חוזרים.. והייתי ככה איזה חצי שנה.. בתכלס צריכים להתרגל ולעשות צחוקים כדי להעביר, אבל בוא נגיד שאם הייתי ככה מדוכא (לא בקטע של 'איזה באסה מחר חוזרים' אלא בקטע של 'אני חושב להוציא 21 נפשי רק כי נמאס לי לחזור לצבא כל פעם') הייתי מעדיף להוציא כמה גימלים מאשר לדפוק ת'צבא לגמרי..

הפתרון הוא לא לברוח. אבל יש מקרים שהבריאות היא מעל הכל
זה פתרון זמני שאפשר לשקול אותו בצורת גימלים נפשיים אצל הקב"ן.
אם המצב שלו ממש ממש רע באמת עדיף שהוא ישוחח עם איש מקצוע ולא יגיע יום או יומיים לצבא באמת אף אחד לא ימות מזה וזה יהיה רק לטובתו של הבחור. לתייג אותו ישר כבן אדם שלא מתמודד ישר בלי להכיר אותו לדעתי, זה לא צודק. וחוץ מזה צבא זה לא דבר קדוש (פעם גם אני חשבתי ככה) אבל אין מה לעשות הוא לא והוא גם לא מתקרב לזה.

ברור שחיי אדם ובריאותו הם מעל לכל אבל השאלה היא האם האמת מדובר במקרה של בעיה בתפקוד או "פינוק", אם הבעיה ממשיכה כמובן שהבחור צריך לראות קב"ן ולהיעזר בו.

הבעיה היא מתי "קצת שבוז" או אפילו "מאוד שבוז" הופך להיות בעיה שלא ניתן לתפקד בגללה?
ההרגשה היא שהרבה חבר'ה פשוט לא יודעים להתמודד עם מצבים כאלו ומעדיפים את הדרך העוקפת.

זה לא קשור רק לצבא אלא גם ואפילו בעיקר לחיי האזרחות שאחרי הצבא, כיום אני יכול לומר לך שמאפייני אישיות שמתגלים בשירות הצבאי הם אותם מאפייני אישיות שישפיעו גם על העבודה שלך באזרחות ואז למי תלך? לקב"ן? תוציא ג'?. אחרי כמה פעמים כאלו אתה תחפש עבודה חדשה.
כמו שכבר כתבתי בהודעה הקודמת שלי, גם באזרחות יש ימים שאתה לא רוצה לראות את העבודה בדיוק כמו בצבא.

בקשר ל"קדושת הצבא" אני לא מאמין בקדושה אבל שום הגדרה לא תשנה את העובדה שהצבא חיוני לתפקודה של מדינת ישראל ולמעשה של כמעט כל מדינה.
אם כל מי שקצת קשה לא יעשה את מה שצריך להיעשות אתה תגלה שאתה במצב קשה מאוד.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

הגבול הזה בין "פינוק" לבעיה אמיתית מאוד בעייתי. קשה מאוד לדעת אם בן אדם הוא מתחזה או לא...

אני ממליץ שתיקח את ההמלצות של האנשים שמעליי.
ולהמלצתי האישית שמעבר... אם תוך חודשיים-שלושה המצב לא משתפר, אז לנסות לפנות לקב"ן לקבל תמיכה (שיחות, הקלות) שיוכלו לעזור לך.

בהצלחה.

אין מה לעשות בחור יקר,אתה מתבגר סוף סוף,השירות שלך ושל אחרים נועד לחשל אותכם מול החיים,געגועים הם חלק ממך,פשוט שמור על קשר טלפוני מול הבית והחברה,שלח מכתבים,זה עוזר (מניסיון).

אתה בסדר גמור אתה לא שונה מאף אחד אחר,קח הכל בקלות,ושמור על עצמך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

שביזות לא עוברת. מתרגלים אלייה.

"בדקה אחת שפוייה הצלחתי לראות מלאכים בשמי העיר הזאת."