25-09-2008, 16:39
|
|
|
חבר מתאריך: 26.12.07
הודעות: 34
|
|
לא מצליח לעבור שינוי
זאת כבר לא הפעם הראשונה שאני כותב פה, וגם לא השניה ולא השלישית.
זאת בעיה שאני כבר הרבה מאוד זמן מנסה להתמודד איתה, וכל פעם שאני חושב שאולי כבר הצלחתי לסיים איתה היא חוזרת אליי מהר ומכניסה אותי למצבי רוח.
ממש קשה לי להפתח ולהיות אני עם אנשים.
יש לי בעיה בתקשורת עם אנשים- ממש אין לי בעיה לזרום עם שיחות, אבל כשזה מגיע לליזום בשיחה- אני מרגיש אבוד לגמרי.
אני בכלליות בן אדם די שמח- מחייך הרבה, צוחק המון, תומך כמה שיותר ונחמד כמה שיותר.
אבל משום מה כל אלו לא עוזרים ואני בכל זאת מגיע כל פעם למבוי סתום. כאילו המוח שלי לא יודע איך לתקשר עם אחרים.
בגלל כל הדבר הזה יש מצבים שאני מפחד לדבר, מפחד לא להיות קשור, לשעמם עוד בן אדם.
נוצרת לי תחושה שאני משעמם אנשים, אבל הבנתי אחרי כמה פעמים שזה לא אני עצמי- זאת בעיה של תקשורת, ושהיא מונעת ממני בעצם לחשוף את האני המעניין, החופשי והמשוחרר.
ויחד עם זה, אני חי בתחושה שאני מיותר. שאני לא מצליח להיות מספיק פתוח ומשוחרר עם החברים, שאני לא מצליח להיות מספיק מעניין בשביל לדבר גם עם אנשים שאני פחות מכיר, שאני מפחד להתבלט ולהכיר יותר טוב אנשים, שאני לא יכול להיות אני ולהתקרב לילדה שאני מחבב- פשוט אחרים כבר עושים הכל במקומי בצורה יותר טובה.
וככה זה כבר בזמן האחרון- יש ימים שעוברים נחמד וימים שהם פשוט סיוט שאני מחכה רק לחזור הביתה, להתבודד ולנסות לשנות את עצמי, שוב.
רק מה? שכל פעם אני חושב לעצמי "היום אל תשים על כולם, תהיה אתה ויאהבו אותך".. "תשתחרר קצת, אל תהיה כזה".. וכל מיני דברים בסגנון.
רק שאני לא מצליח למצוא קצה של חוט לאיך להתחיל בכלל עם השינוי. איך משנים התנהגות כזאת? תכונה כזאת שקיימת אצלי כבר הרבה מאוד זמן?
אני באמת לא יודע למה באתי לפה וכתבתי על זה. אני לא יודע איך מישהו בכלל יוכל להגיד לי מה לעשות. אבל בכל זאת קיימת בי איזה מן ניצוץ של תקווה שכל זה יכול להשתנות שאני יכול לעשות זה. אני מאמין שכל אחד יכול לשנות את עצמו אם הוא מספיק רוצה, אבל הבעיה שלי היא הנקודת פתיחה. אני מקווה שאולי למישהו יהיה רעיון איך להתחיל את זה.
|