"סוללות של צה"ל החלו להשיב באש לעבר מקורות הירי, כך נמסר לפני זמן קצר, דובר צה"ל טרם אישר את הידיעה." HNN
-------------------------
נקווה שהידיעה נכונה. הפעלה מושכלת ועקבית של ירי כזה אל מקומות השיגור, תוך הבהרה שמעתה זו תהיה התגובה, יכולה לייתר הכנסת כוחות קרקע ולשנות את כל דפוסי ההתנהלות!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

לא היינו מגיעים לקסאם שני ובטוח לא לרקטות גראד משופרות.

www.meirtv.co.il

מי היו רוה"מ ושהב"ט בזמן הקסאם הראשון?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כי יש לי הרגשה שאחרי שהונחה ליטרת הבשר המוסלמי על המאזניים ("המכה הקשה ביותר מאז 1967 על עזה" או "אפילו לא מאז 67 שכם ב 67 לא היו הפצצות כאלה" מוסיפים המהדירים) כדי לספק תאוותם של מחפשי הפתרונות הקלים, אנו חוזרים אחורה למכבסת המילים הרגילה שמטרתה להחזיר אותנו לתוכנית השלבים של השלומיזם:

שלב א': נכנסים בערבים בדם, אש ותמרות עשן.
שלב ב': עוברים לזרם מדולדל יותר של "ישראלי עצבני" מאחר ו"בנק המטרות" מיצה את עצמו
שלב ג': מספרים לנו כי "בכוח לא נשיג כלום ובסוף יהיה צריך לשבת סביב השולחן (של איזו מדינה דרדלה, שכן החמאס המוכה אפילו לא מרגיש צורך לדבר אתנו ישירות)"
שלב ד': מפסיקים את ה"מלחמה" ללא שום הישג משמעותי, פרט לככה וככה ערבים מתים שממילא החצצורה האיסלאמית תייצר תחליפים להם במהירות שיא.
שלב ה': נשענים אחורה בסיפוק לאור ה"רגיעה" שהושגה, שדומה להפליא ל"אין רגיעה" שהייתה מאז ומתמיד.

ולמילון המקוצר "פרשנית/עברית תקנית"

"מקורות הירי" = כל רצועת עזה לכל מי שלא מבין. ומכיוון שברור שהארטילריה לא יורה, אפילו לא ל 5% משטח הרצועה, הרי שהביטוי המכובס הזה חסר ערך.

"הזרוע הצבאית של החמאס" - כל החמאסניקים שאנו לא פוגעים בהם מסיבות שונות ומשונות. ויצפאן, בקאמבק של ממש במסגרת "שבוע סוף" במוצ"ש האחרון, המחיש את האבסורד שבביטוי זה, טוב יותר מאשר אלף פרשנסקי ופרשנוביץ.

"ספינת פעילי שלום" = קיצור של הביטוי המסורבל "ספינת פעילי שלום החמאס"

"שר החוץ המצרי יוצא בהתקפה חריפה כנגד חמאס" = "מצרים מבינים כי ישנה הזדמנות פז להפוך את ישראל וחמאס לתאומים סיאמיים, ולהוריד את החלאות האלה מהגב של מצריים".

"סיוע הומניטרי לעזה" = "זה כמו הכיפה ששמים חשודים על הראש אחרי שנעצרים. רק שכאן החשוד באמת חף מפשע.... וכמובן שכמעט כל אדם שומר חוק "יודע" שמי ששם כיפה על ראשו בכניסה לבית המשפט, הוא אשם בוודאות... שמישהו יספר לשלומיסטים שאם אתה נלחם מוטב לך ללכת עם זה עד הסוף? "יורים ובוכים" הם הבזויים ביותר מקרב הנחלמים ולאיש אין כבוד אליהם.

והרשימה עוד ארוכה

.

גם לי יש הרגשה שאנחנו בשידור חוזר של הסרט הזה,
לא מאמין שיעשו את העבודה כמו שצריך, ההתקפות לא נועדו לנצח.

לפחות ברק ולבני, למיטב שיפוטי, מתעבים את הקרנבלים התבוסתיים מהסוג שמפיצה התקשורת (אגב: אתמול השתלח חיים רמון ברפי רשף באופן מאוד מאוד מרשים בעניין זה. חיים רמון: אומן ביחסי תקשורת-פוליטיקאים, ידע לסתום לרשף את הפה באלגנטיות והחלטיות, כאשר זה התחיל במונולוג התבוסתני והקנטרני הרגיל של "אבל בלבנון לא הלך לכם, אז גם הפעם לא ילך לכם").

אבל, וזה אבל גדול, הזרוע השלטונית הרביעית - הזרוע המחרטטת - תדאג לזרוע בלבול ומבוכה בישראל ובדרג המדיני, וכך בשיתוף עם שובר הקופות הצפוי של "פגז תועה הרג משפחה ערבית בבית לאהיה והרג בכאילו עוד שלוש משפחות" נגיע לעוד "נצחון אלוהי".

.

אני לא מצליח להבין מדוע ערוצי התקשורת בארץ הם כל כך אנטי מדינת ישראל ?

אף אחד לא "אנטי מדינת ישראל", אבל צריך להבין שיש 2 מחנות עיקריים ושתי תפיסות עולם שונות.
מי מהן נכונה ומי לא נכונה? כל צד טוען שהוא צודק... אי אפשר לדעת, אפשר רק להעריך (וגם את זה נעשה בכל מקרה בדיעבד).
g.l.s.h מחזיק בדיעה משלו, ויש אנשים שמחזיקים בדיעה שונה, וכל אחד מתבטא באופן שתואם את השקפת עולמו.
אל תקח את הדברים שאתה קורא פה כאמת אבסולוטית, אפילו אם הם כאלה.

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

אתה יכול לעמוד מהצד, לשמוע את עמדות שני הצדדים, ולהחליט מי צודק (או אפילו ששני הצדדים צודקים...).
אבל אם אתה מעורב, אין לך את הפריבילגיה לחשוב ש"מי מהן נכונה ומי לא נכונה? כל צד טוען שהוא צודק... אי אפשר לדעת, אפשר רק להעריך". יש צודק ולא-צודק, ואם אתה צד בסכסוך, הרי הצד שלך הוא צודק (מבחינתך). אני לא מניח שבצד השני יש מי שחושב ש"רגע, אולי הישראלים צודקים, ואנחנו טועים?"

והתקשורת הישראלית, שנמצאת בבירור באחד הצדדים בסכסוך, לא יכולה להתייצב מהצד, לשחק אותה נייטרלית, ולתת פיתחון פה לעמדות האוייב או לעמדות התומכות באוייב.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

אבל זו תפקידה של התקשורת המקצועית.
זה בדיוק ההבדל בין תקשורת נאורה לבין תקשורת סטייל חמאס שמוציאים רק פרופגנדות שמשרתות את המטרות שלהם.

כמו שאמרתי, זה לא כזה ברור בנקודה הזו מי צודק ומי לא צודק.
יש מי שאומר שאסור ללבות את הלחימה, ויש מי שאומר שאין דרך אחרת.
אם התקשורת תקח צד ותעודד מהלך מסויים (לכאן או לכאן), היא תעצב את דעת הקהל (שניזון ממנה בימים אלו כמו פצוע אנוש המחובר למכונת הנשמה) ואז יהיו טענות של הצד השני להטיית הציבור.
מילא אם התקשורת צודקת ובוחרת בצד הנכון - העוול שנגרם זניח... אבל מה עם התקשורת תבחר צד ותטעה?
זה יהיה מאוד לא טוב לאף אחד מאיתנו. עצם זה שהיא מתנהגת באיפוק ובצורה ניטרלית ככל שניתן, זה יאמר רק לזכותה.

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

ציטוט:

אם התקשורת תקח צד ותעודד מהלך מסויים (לכאן או לכאן), היא תעצב את דעת הקהל (שניזון ממנה בימים אלו כמו פצוע אנוש המחובר למכונת הנשמה) ואז יהיו טענות של הצד השני להטיית הציבור

- אתה חי בארץ? אתה חשוף לתקשורת הישראלית?

התקשורת לא צריכה להתנהל כמו אל-מנאר או כמו הטלוויזיה של החמאס. יש להביא גם דיווחים על המצב בצד השני ועל הנזק, ההרס וההרג שנגרמים שם - אבל אין כל סיבה שדובר החמאס יתראיין אצל עודד בן-עמי כאילו היה דובר של ממשלה לגיטימית ולא שופר של ארגון טרור. יש לדווח על מה שקורה שם, אבל אין כל סיבה לשדר את נאומיהם של נסראללה והנייה ומשעל.
התקשורת - בהיותה תקשורת ישראלית ולא תקשורת שוויצרית - חייבת לקחת צד בסכסוך (מכיוון שהיא נמצאת, אם היא רוצה ואם לא, באחד הצדדים בסכסוך) ולתמוך בצד שלה בסכסוך. ניתן להביא גם דעות אחרות (אין כל סיבה לא לראיין, למשל, את עמוס עוז, א.ב. יהושע או דוד גרוסמן - כשמקפידים לשאול אותם את השאלות הקשות ולא להפוך את הראיון לבמה נוחה ונעימה עבורם לשטוח את משנתם), אבל יש להקפיד להבהיר מה נכון ומה לא נכון, מי צודק ומי לא צודק.

ציטוט:

זה לא כזה ברור בנקודה הזו מי צודק ומי לא צודק

- ברור מאוד מי צודק ומי לא צודק. מי שתוקף את ישראל הוא לא-צודק. נקודה. אין, ולא ייתכן, כל וויכוח על הנקודה הזו. מי שמנסה לרצוח אזרחים ישראלים הוא לא-צודק. נקודה. מי שמפגיז ערים ויישובים בישראל הוא לא-צודק. נקודה.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

אני אישית מרגיש כבוד גדול וגאווה גדולה, כלפי תקשורת שמציגה בצורה ניטרלית ככל שניתן את המצב, ולא כזו המסלפת את האמת והמציאות משתי סיבות.
א. היא אמינה יותר.
ב. אין ברצונה לבצע שטיפת מוח לצופים בה.
אין מדובר מבחינתי בוויכוח בין הצד הישראלי לצד הפלשתינאי והתקשורת שצועקת יותר חזק, היא זו הצודקת.
אבל זה הבדל בגישה ביננו. אין אמת אבסולוטית.

בנוגע למי צודק או לא צודק, לא היתה הכוונתי שלי לישראל מול חמאס, אלא לגישה האם לנכנס או לא להכנס.
לא הבנו האחד את השני.

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

התקשורת הישראלית לא יכולה להיות נייטרלית - מכיוון שהיא התקשורת הישראלית ולא התקשורת השוויצרית. שוב, לא מדובר בהצגה חד צדדית ומתלהמת כמו אמצעי התקשורת הערביים (ששם אין שום נייטרליות, והם יודעים טוב מאוד, מבחינתם, מי צודק ומי לא), אבל התקשורת לא יכולה להיות נייטרלית ומנותקת, להתייצב מהצד ולשפוט אובייקטיבית מי צודק ומי לא.
וכשהיא נוטלת צד היא לא מאבדת כלום מהאובייקטיביות שלה ולא משמשת ל"שטיפת מוח" (כנראה שאצלך מי שמזדהה עם המדינה שלו הוא פאשיסט...), היא בסך הכל עושה את העבודה שלה (ותתפלא, תפקידה של התקשורת אינו לתקוף את המדינה).

אין אמת אבסולוטית? רלטוויזם מוסרי כמו שלך מאפשר את צמיחתם של מוקדי רוע ורשע, רובם ככולם איסלאמיים. רלטוויזם מוסרי מחליש את המערב ומחזק את אויביו. כך עלה הנאציזם, וסחף את העולם למלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה (עד כה), וכך עולה האיום האיסלאמי, הנחוש והעקבי, בעוד המערב מתחבט בכל מיני שאלות פילוסופיות על מי צודק.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

הם מחזיקים מעצמם "נביאים" של החברה הישראלית, וככאלה קשה להם לסתום את הפה, גם אם לא יודעים כלום.

בכל מקרה שים לב לשיטה החוזרת ונישנית של השלומיסטים: התעלמות מתהליכים, והתמקדות באירועים נקודתיים. כך אפשר לשכנע לא מעטים בצדקת התפישה האסונית שלהם, כך אפשר לדאוג שאנשים פשוט יתעלמו מכך שאזהרות חמורות וברורות (גם משמאל, אגב, עוד בימים שניתן היה להיות שמאלני וגם בעל דעה שאינה מיישרת קו) הושמעו בעבר מפני כניסת ערפת ומחבליו ב1994, מפני קסאמים וקטיושות על אשקלון ("אין ולא יהיו קטיושות על אשקלון"), פינוי ציר פילדלפי, הרוח הגבית לטרור ואפס הקרדיט הבינלאומי שישראל תקבל עקב חורבן גוש קטיף, הבריחה מלבנון שתוביל לנסיגה עצומה בכושר ההרתעה של ישראל, וכו'.

ומה התשובה שמקבלים? (אני לא מדבר כאן על אלה שבכלל לא נולדו לפני אוסלו, ולכן משום מה חושבים שלפני שנת 1996 ישראל לא התקיימה, או הייתה איזו חברה פסטורלית שחיה בשלום מוחלט...) התעלמות מוחלטת מהתהליך, ובמקום זאת התייפחות דתית בכל פעם שמוזכר עוד אסון שנגרם ערב הוותרנות האסונית הנ"ל.

אוסלו? נכשל בגלל גולדשטיין, ביבי ושות'. בכל מקרה ככה הסתיימה האינטיפדה הראשונה (של בלוקים ואבנים... בכל מקרה היא הסתיימה עוד לפני אוסלו, אגב)
ערפת ילחם בחמאס בלי בג"צ ובלי בצלם? כן זה היה נכון! לדוגמא ב 1997 הוא עצר שני חמאסניקים אבל בגלל שביבי לא נתן לו ככה וככה, הוא לא המשיך עם זה.
לבנון? ממילא היה צריך לצאת (תשובה מדעית מנומקת)
פילדלפי? טוב.. אז טעינו פעם אחת... גם הימין טעה (קלף מנצח)
חורבן גוש קטיף? הוא לא נעשה נכון. היה צריך לעשות אותו אחרת (באופן כללי תשובה שנכונה לכל מקרה)
קטיושות על אשקלון? זה הכל בגלל המצור. אנחנו עשינו את החמאס (כשלא חיזקנו את אש"פ) ובכלל... הימין אשם גם בזה, זה בטוח. "אשם" ו"ימין" אלה מילים נרדפות הרי.

ו.... ביבי הלחיץ, המזיע והלא אמין, הוא אשם בהכל. ובכלל: היה כאן הרבה יותר גרוע אם לא היינו נותנים לערפת להכנס לכאן...

.

וכל זה נובע מהיסטריה ?

שאר מה שהזכרתי: זו כבר בעיה של חוגים רחבים יותר.

.

אתה צודק ביבי אשם בכל,רק שכחת לציין שאת ההתפתחות הפייסנית שהביאה לנו טרור בדלת האחורית התחילו בשנות ה-80 ממשלות המערך שנקראת כיום מפלגת העבודה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

לדעתי זה אף פעם לא היה עניין של שלום, אלא התפיסה השמאלנית של צדק והאמונה שאם יעשה צדק יבוא השלום. האידאולוגיה השמאלנית אומרת שצריך לעשות ויתורים לערבים כי הם הצד החלש, עם שחיי בעוני, עם מדוכא שאנחנו הישראלים אחראים על המצב שלו.

על פי התפיסה הזאת הקשר בין גירוש יהודים מאדמות מעבר לקו הירוק והישג השלום אינו ישר. בראש ובראשונה צריך לפצות את המסכנים על העוול שנגרם להם ואז כתוצאה מכך אנחנו נזכה לשלום. השלום היא לא המטרה אלא מעין תוצר לואי של התהליך.

The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism

ככה זה בכל העולם המערבי. התקשורת החופשית תמיד נוטה שמאלה, כי האנשים שנכנסים למקצוע הזה ומצליחים בו בדרך כלל באים מסביבה "שמאלנית" (כלומר, סביבה שבה ערכים אוניברסאליים נחשבים מעל הערכים של העם והארץ). אנשים עם נטייה ימנית בוחרים לא להיכנס למקצוע הזה, ואלה שכן נכנסים למקצוע לא ממש מצליחים.

מגמה הפוכה ניתן לראות בארץ בהנהגה הדתית ואולי גם בצה"ל.

The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism

לצערי הרב יש פה מן שיחזור למלחמת לבנון השניה בהתאם לאפקט הנראה לעין,מזכיר לי ימים קשים גם משנים קודמות בשיטה הנוכחית.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]