כתב ערוץ 10, אור הלר, בתכנית של דרוקר & שלח אומר כי לפי הקולות היוצאים מהצבא (בין היתר האלוף גלנט) אין מנוס ופעולה קרקעית אכן קרובה. הפעולה הקרקעית תהיה קצרה ובנויה ממספר כניסות ויציאות.
חאלד משעל בראיון לאל-ג'זירה אומר כי ישראל לא הצליחה לפגוע בחמאס וכי כניסה קרקעית תעלה לישראל ב"שליט 2", "שליט 3", "שליט 4" וכן הלאה...

שלא יכנסו, זאת לא ממשלה מתאימה לעמוד בראש עם נלחם,
ביום שתקום ממשלה שלא מחשבנת ללוחות זמנים מטופשים של תקשורת אז שיכנסו למלחמה,
חבל סתם הרוגים לנו ללא תוצאות.

למרות שההצהרות הרשמיות בנוגע למטרות הפעולה הן שיפור חיי השגרה של תושבי הדרום והפסקת הירי, כל סיום של המבצע שבסופו ארגון החמאס עדיין קיים וגלעד שליט אינו חוזר הוא כשלון צורב. עם עשרות מיליוני הדולרים שיועברו לפלסטינאים מהעולם, המבצע הזה רק העניק להם סיבה לשיפוץ המבנים, ותעסוקה להרבה קבלנים ופועלי בניין.

היה בטוח שנצא משם ללא תוצאות

מה שמביא אותי, למרות הערצתי ואהבתי לביבי, למסקנה להצביע ליברמן.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אנא הפסק לאכול למשפחתו של שליט את הלב ולהפיח באנשי הפורום תקוות שווא לגבי גורל החייל החטוף.

אם הזרמנו כבר כל כך הרבה אסירים עם דם על הידיים לרגל חג הקורבן איזה קלף מיקוח יהיה לנו מול החמאס בעניין שליט.
המבצע בעזה גבה עד כה 450 הרוגים.

את כל הזעם והשנאה היוצאת מעזה מריחים זה העת עד אלסקה .


שליט עדיין חי?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israup.net/images/69c7c9d8626db0c66d8e63294d824a3e.jpg]

עם חזק, לא מתקפל.

התכוונתי שאצביע ליברמן כי נראה שהמדיניות הנוכחית לא אלימה / נוקשית מספיק ולא קיצונית מספיק. אז ליברמן.
ובנוגע לשליט:
1. אני לא חושב שנועם ואביבה שליט מעבירים את הימים והלילות בעיון במודעות ב"פרש". אין כאן עניין של "לאכול להם את הלב".
2. האסירים ששוחררו הם אנשי פת"ח ולא חמאס. לא שאני חושב ששחרור אסירים זה פתרון, אבל אם כבר שוחררו כל כך הרבה, עדיך היה לשחרר את אלו שבהם החמאס מעוניין.
3. הפתרון לגבי סוגיית שליט, אם תשאל אותי, הוא כל פתרון שאינו מו"מ! צריך להכות בהם, לחזור למדיניות חיסולים, לנתק חשמל ומים, לסגור מעברים, לקחת בשבי בכירים עד שהם ישברו. והם ישברו.
4. שליט חי וזה לא עניין של הערכה. החמאס מודה בכך. אם הוא לא היה חי הם לא היו יוצאים בהצהרה כזו שכובלת אותם לאמת. מרגע שאמרו שהוא חי, האחריות על חייו היא בידיהם. למרות שהם לא כל כך מצפצפים על דעת הקהל, הם לא ששים לאבד לגיטמציה בעולם. אם יהרגו את שליט זה מה שיקרה.
5. עם כל העצב והכאב שבסוגייה הרגישה ועם כל האמפתיה למשפחה ולחייל החטוף, את תוצאות חילופי השבויים עם חיזבאללה לא צריך להזכיר. החובה המוסרית של העם והמדינה לדאוג לכל חייל שיצא בשמה להגנת המולדת היא חובה נפלאה אבל גם במסגרתה יש גבולות. שחרור אסירי חמאס פירושו השבתם של מאות (או אלפי) מחבלים למעגל הטרור, וסיכון חייהם של אזרחים וחיילים אחרים.
כאן (לדעתי) בדיוק עובר קו הגבול בין מה שעל המדינה להקריב למען שחרור והשבתו של החטוף לבין מה שאסור בשום פנים ואופן לעשות.