|
14-02-2009, 17:55
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
יהודי חבאן:
מאתר בית ספר פינשטיין בפ"ת:http://www.tik-tak.co.il/web/projec...074&projId=7228
חבאן Habban
עיר וטריטוריה, שבירתה עזאן (AZAN'), בדרום חצי האי ערב מצפון לחצרמות, תימן.
משנת 1918 השתייכה הטריטוריה לשטח החסות הבריטי של מזרח עדן. לפני כן הייתה סולטאנות עצמאית, משנת 1967 חלק מהרפובליקה של דרום תימן, ומשנת 1972 - בתימן המאוחדת.
יהודים היו באזור כבר בתקופת ממלכת חימיאר (מאות 6-5). מסורת מקומית יהודית מייחסת את ראשית בואם לתקופה שלפני חורבן בית ראשון. במאה ה15- התקיימה שם קהילה יהודית מאורגנת. בשנת 1495 הופיע בקהילה "משיח שקר", שאחריו נהו גם יהודים וגם מוסלמים, ואחרי שעזב נאסרה ישיבת יהודים במקום.
נראה כי יהודים התיישבו בעיר חבאן רק במאה ה- 16. הם סייעו לסולטאן הואחידי, ובתמורה העניק לראש הקהילה, סלימאן אל-חכים, שטח אדמה לבניית שכונה יהודית, השכונה נקראה "חאפת אל יהוד" ("הרובע היהודי"). נוסעים שביקרו שם במאה ה- 19 מסרו גירסות שונות על מספר היהודים, בין מאתיים לאלף נפשות. בשנים 1911, 1912 היו במקום כשלושים משפחות. בשנת 1940 היו 60 משפחות; ב- 1945 התגוררו 450 יהודים בחבאן. שכונת היהודים נמצאה על צוק תלול והבתים נבנו בצורת חצי עגול, במרכז היו בית הכנסת של חמולת מעטוף ושני מקוואות.
בתום מלחמת העולם השנייה (1944, 1945) הורע מצבם של יהודי חבאן בעקבות הרעת יחסי יהודים ערבים בארץ-ישראל. בטריטורית חבאן, שהייתה אז סולטאנות בחסות בריטית תחת שלטונות שטח החסות של עדן, עלה לשלטון חסיין בן עבדאללה. הוא הטיל מסים וקנסות, דרש המרת דת ואף ניסה לגרש את היהודים. יחיא עואד חבאני, שנחשב מנהיג הקהילה, שיגר מכתב מחאה לשלטונות הבריטיים בעדן. היהודים ברחו לישובים סמוכים, כמו מתחף ואחואר וקיבלו חסות מהשיח'ים במקום. באחואר התיישבו 40 יהודים.
צורת המגורים הייתה שבטית, לא היו כהנים או לויים בקהילה. יהודים ישבו גם באל-בידאא הסמוכה, שמנתה 50 משפחות בשנים 1911, 1912, והזקנים גידלו צאן וגמלים. כן ישבו 250 יהודים בכפרים אל-חאדנה, רדים, באתינה, דהר, שוגרה, אביאן. בטריטוריה הסמוכה התקיימה קהילה יהודית בת 40 משפחות בעיר ביחאן, אך הקהילה המרכזית של האזור הייתה בעיר חבאן.
רוב הגברים היהודים עסקו באומנות הצורפות. הנשים תפרו או עיבדו עורות לקלף לכתיבת ספרי תורה. המוסד החינוכי היחיד היה תלמוד תורה ב"מעלמה" - בית הכנסת, המורה כונה "מארי". מורים באו גם מקהילות אחרות בסביבה כמו אל-בידא, נג'ראן, רדאע. בבית הכנסת פעל גם בית-דין. בבית העלמין היהודי בחבאן לא נהגו להציב מצבות אלא גלי-אבנים.
יהודי חבאן היו שומרי מצוות, מנהגיהם דומים לאלו של יהודי תימן. הם היו גבוהים וחסונים וגידלו את שער ראשם, אך לא גידלו פיאות או שפם. הותר רבוי נשים, הנשים היו רעולות פנים.
בשנות ארבעים של המאה העשרים היו ברובע 17 בתי מגורים בנויים חימר מעורב בתבן, בני שתיים עד חמש קומות. בקומה התחתונה נמצא בדרך כלל בית המלאכה המשפחתי לצורפות.
הקהילה הייתה מורכבת משתי חמולות גדולות מעטוף והלאל, ומשפחות קטנות יותר: שמאח', מיפעי, עדני, דור, עריק.
בחבאן היו שני בתי כנסת, האחד עתיק של חמולת הלאל ולידו מקווה, השני נבנה בעקבות מחלוקת בין חמולת מעטוף לחמולת הלאל ושימש את המעטופים, וגם לידו היה מקווה.
באזור חבאן לא היו רבנים מוסמכים אך היו חכמים נודעים כמו סלימאן אל-חכים במאה ה16, הלאל אסעד בסוף המאה ה- 16, שמאח' - בתחילת המאה ה- 17, מוסא בן שמאח' במחצית השנייה של המאה ה- 18 ויוסף בן הלאל במחצית הראשונה של המאה ה- 19.
יהודי חבאן נחשבו בני חסות (ד'מים) ולכל חמולה היה בית-אב של שבט נותן חסות. בזכות החסות לא הופעלו התקנות לאפליית היהודים, כמו איסור רכיבה על בהמה, גזרת היתומים (לפיה היתומים הקטינים נלקחו מהקהילה וגודלו כמוסלמים) ועוד.
היחסים עם האוכלוסייה המקומית היו תקינים, אך הערבים נהגו לקלל את היהודים ולכנותם בשמות גנאי. והיו מקרים של המרות דת בכפייה או מרצון. ילדי המומרים נחטפו כדי להבטיח שיהיו מוסלמים.
הקשר הראשון לארץ ישראל היה בשנת 1912, עם בואו של שמואל יבנאלי שליח המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית. אחריו נותק הקשר, אך ידיעות על המתרחש בארץ-ישראל המשיכו להגיע. זכריה עואד חבאני היה הראשון שיצא לעדן בתחילת שנות הארבעים ופעל למען עלייה. בשנות הארבעים החלה התעוררות לעלייה. תחילה עלו בני משפחת עדני בראשות זכריה עואד ב- 1945. אחר כך החלה פעילות למען יהודי חבאן בקרב שליחי העלייה בעדן, בסוכנות היהודית ובוועד היהודי האמריקני. התברר שהקהילה חייבת לסולטאן סך של 7,000 ריאל (כ- 1,300 לא"י). בשנת 1949 החלו להתכונן לעלייה, הקהילה מנתה אז 60 משפחות. ב- 1950 אירגנה משלחת שבאה מישראל את יציאתם בשני שלבים: מחבאן לעדן ומעדן, במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" של יהודי תימן, לישראל. המשלחת פרעה את החוב לסולטאן הטריטוריה, כדי שיאפשר את יציאת היהודים. בינואר 1950 הגיעה קבוצה ראשונה ובה 26 יהודים מחבאן למחנה המעבר "גאולה" בעדן.
מרבית יהודי חבאן, 100 משפחות, התיישבו במושב ברקת בישראל.
פיוטים: http://www.planetnana.co.il/shAlomhilel/cd.htm
ותמונות: http://www.pic.co.il/UserAlbum.asp?...08 &alid=60878
http://hydepark.hevre.co.il/topic.a...&forum_id=20067
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540143,00.html
|
|