
13-04-2009, 13:45
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 04.07.07
הודעות: 746
|
|
הבעייה היא שהציבור הרחב והתקשורת לא יודעים לשפוט באופן הוגן את הפוליטיקאים שלנו. מה שמותר לפוליטיקאי שבנה לעצמו דמות של שוחר שלום (הוא הבעל האוהב, באנאלוגיה שלך), אסור לפוליטיקאי שבנה לעצמו דמות נצית (הוא הנרקומן). ולא משנה שבמבחן המציאות הראשון הוא זה שיזם מדיניות תוקפנית והשני הוא סתם דמגוג. אני לא מתייחס כאן לפרס וליברמן אלא למגמה הכללית של "הסטנדרטים הכפולים" ששולטת בשיח הציבורי שלנו.
למשל, זאת הסיבה שבגללה אולמרט ייזכר כ"איש שלום" למרות שהוא יזם שתי מלחמות ולא קידם את השלום בשום אופן. לא מעניין אף אחד את התוצאות של המדיניות שלו, מה שזוכרים זה הדיבורים והדמות שהוא בנה לעצמו בעזרת התקשורת. איש ימין שהיה מנהל את המדינה באופן כזה היה נתפס כאויב בעיניי השמאל בארץ, וכמעין גיבור בעיניי הימין. אבל אולמרט אמר את הסיסמאות הנכונות, ולכן מצבו הפוך.
נערך לאחרונה ע"י ashoichet בתאריך 13-04-2009 בשעה 13:48.
|