
30-05-2005, 11:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.11.02
הודעות: 5,746
|
|
|
שי ודרור במונולוג דמיוני בשמה של מעיין ספיר ז"ל
זה לא אייטם חדשותי, אבל בגלל האפקט שלו - הוא ראוי כאן.
שלום, כאן מעיין ספיר. השם בטח נשמע לכם מוכר. לא, אני לא החדרתי את הסוס הטרויאני לסלקום וגם לא לתמי 4. אני זאת שנרצחה לפני יומיים. נו, זוכרים, הסיפור עם האתיופי שרצח אותי סתם. . .? זאת אני.
בטח שמעתם את אמא שלי ברדיו. בטח בכיתם. אמרתם כמה נורא, ואז, עליתם על הסוס הטרויאני ודהרתם אל עבר השקיעה. ואני איפה? קיוויתי שהמוות שלי יחזיק קצת יותר. בכל זאת, הידרדרות החברה הישראלית, הנוער לאן, קליטת האתיופים נכשלה, החינוך מתמוטט. סימלתי את כל אלה, אבל בדיוק לחמש דקות. מה היה דחוף לכם לשחרר את הסוס הטרויאני? לא יכולתם להשאיר אותו באורווה עוד שבוע?
אני יודעת, סיפור הרצח שלי יותר קשה לעיכול מסיפור הסוס הטרויאני. בסוס יש את כל מה שאתם אוהבים. כסף, חברות ענק, מנהלים עם סיגרים, היי-טק, מחשבים. ומה יש בסיפור שלי? אתיופי שהריח דבק. וגם סתם דבק. אפילו לא דבק שלוש שניות.
להמשך:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/940/086.html
_____________________________________
|