
05-09-2009, 03:05
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
|
|
אני מזהיר אותך מראש – דיון עקרוני ידרוש נאום שלם.
אותו בחור, שלא בטובתו, רק מגרד את קצה קצהו של הר געש קיים. סאטירה יעילה (לדוגמא הקומיקס של ג'ורג' גרוס, ד"ר סטריינג'לאב של קיובריק, גוליבר של סוויפט או חוות החיות של אורוול) מציגה את החולשה בתאוריות הקיימות, את הפערים בהם ולרוב מציגה אלטרנטיבה. אבל מה שאני רואה אצל אותו כותב, ומה שראיתי בתוכניות טלוויזיה שהוגדרו כתוכניות סאטירה בארץ (לפחות עד שסילקתי את מכשיר הטלוויזיה מביתי לפני כ-9 חודשים) הוא זלזול לשם זלזול ללא שום אמירה, כלשהי. שניהם השתמשו בטכניקות של הסאטירה - אבל לא הציגו שום טיעונים לשום כיוון, רק זלזול בוטה חסר ערך מוסף. סוויפט השתמש באותן טכניקות בדיוק כשכתב את "מסעותיו של גוליבר" כביקורת מאוד חריפה על התרבות הבריטית של זמנו - אבל הייתה לו ביקורת נוקבת, היו לו מסרים, היו לו טיעונים חזקים והוא הציע אלטרנטיבות. זלזול אצלו (ואצל סאטיריקאנים בכלל) היה אמצעי אחד מקשת של אמצעים בהם השתמש ע"מ להעביר את הביקורת שלו.
כאן נראה כי הזלזול וההעלבה הם הם היעד, מכיוון שאין שם שום דבר מעבר להם.
ונגד הזלזול הזה אני יצאתי - לא נגד סאטירה, לא נגד חופש הביטוי - ובטח שלא נגד הומור כהומור.
בחברה מנומסת, בה כל אדם מבוגר ממך הוא "אדוני" וכל אישה היא "גברתי" או לפחות "עלמה" - אתה יכול להתיר את הרסן ולהרשות (במקרים מסויימים לעודד) טשטוש גבולות.
במדינה בה כל אחת היא "כוסית" או "מכוערת" וכל אחד הוא "אחי" או "גבר" - אתה לא יכול להרשות לעצמך מותרות כאלו, כי ההבדל ביו סאטירה מהותית לבין זלזול והעלבה לשמם לא קיים.
אם אני לא מסכים עם דבריו של אדם (ואתה עד לכך) אני בד"כ אגיד שאני חושב אחרת ואני אציג את הטיעונים שמאירים את הפגמים בתאוריה שלו ואת הטיעונים שמחזקים את התאוריה שלי.
אני לא ראיתי שום דבר בסגנון זה בדבריו, באותה תוכנית מדוברת, ולמען האמת אני לא ראיתי הרבה ביקורות יעילות גם בתוכניות חדשות\אקטואליה.
בשנים האחרונות נראה כאילו מתרכזים בלצעוק עד כמה כולם מטומטמים, מבלי להעמיד טענות שיתמכו בעמדה זו, שלא לדבר על הצעת חלופה כלשהי לדרך אותה תוקפים.
לפני מספר חודשים, במהדורת החדשות של ערב שבת של אחד הערוצים המסחריים (שד"א הציבה בדחן בתור קריין החדשות של ערב שבת) שמעתי את הקריין אומר לאחר שהשמיעו ציטוט של נשיא המדינה "נו, טוב, אז הוא אמר" תוך גיחוך.
אם אותו קריין באמת היה רוצה להעביר ביקורת על דברי הנשיא זו זכותו (אם כי מתוקף היותו קריין לא מתפקידו), אבל הייתי מצפה שיגיד מה בעייתי בעיניו בדברי הנשיא, למה זה בעייתי בעיניו, מהן האופציות האחרות, מה הוא חושב שהנשיא היה צריך לבחור ולמה הוא חושב כך.
כך מעבירים ביקורת בצורה יעילה. אחרי שישלטו בבסיס, יוכלו לעטוף אותה בעטיפה של סאטירה ככל שירצו.
אני חי בגוש דן לאחרונה ואני פוגש בני 22+ שמזלזלים בכל דבר שזז, לא מעריכים שום דבר, אבל כשאתה מקלף מהם את הצבע, ושואל מה הבסיס לדעות שלהם, אתה מגלה שהם חלולים לחלוטין. אין להם שמץ של ידע בהיסטוריה אזורית, או אפילו היסטוריה מקומית – אין להם מספיק ידע ע"מ להגן על עמדותיהם 30 שניות ברצף - והם בטוחים שהם יודעים מה "המדינה הזאת" צריכה לעשות.
ואם נרד לעומקו של עניין נראה שמדובר בכשל חינוכי – חוסר בכבוד בסיסי, נימוס ותרבות.
לדעתי אם נציג בטלוויזיה ובפורום דוגמא לאיך כן מעבירים ביקורת, ונראה דוגמא של איך כן צריך להתנהג, זו תהיה נקודת התחלה טובה.
כי הנוער הזה למד את הגישה הזו מאיפשהו, ובניגוד אלי ולאיך שאני גדלתי - באזורים אלו לא נתקלתי ב"נוער ברזלים". אלו לא ילדים שגדלו ברחוב, ולפי מה ששמעתי מהם המעורבות של ההורים שלהם בחינוך שלהם הייתה אפסית, ורוב מה שהם כן רואים בטלוויזיה אלו בדיוק אותן תוכניות סאטירה. הזלזול והמשטמה האלו, שאין שום דבר מהותי שתומך בהם (ואם היה – אותו בחור כבר היה שם טענות מוצקות על השולחן) – הם אלו שחורים לי, פחות הצעטפת (הסאטירה), אלא יותר העובדה שהיא הפכה למהות.
_____________________________________
 A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...
|