הסרט (דרמה), שיש בו סוללה של כוכבי קולנוע מוכרים,שודר בסוף השבוע בכבלים.
הסרט מתנהל בשלושה מסלולים שנושקים האחד לשני. באחד - טום קרוז הוא פוליטיקאי נחוש שמזמין כתבת (מריל סטריפ) לשמוע סקופ על יוזמה חדשה שהוא מיישם בלחימה באפגניסטן. בשני - שני חיילים אמריקאים באפגניסטן לומדים על בשרם את משמעות אותה יוזמה חדשה. בשלישי - מרצה (רוברט רדפורד) בקולג' מזמין לשיחה תלמיד שהוא רואה בו פוטנציאל גדול.
כל אחת מהדמויות מייצגת משהו:
הפוליטיקאי - את הפוליטיקאים ששבויים בצורך העיוור שלהם לנצח תוך שהם מקריבים אחרים.
הכתבת - את התקשורת שמתקשה לעשות חשבון נפש על חלקה בשיווק המלחמות.
החיילים - את האידיאליסטים הנאיבים שמוקרבים על מזבח טימטום הפוליטיקאים.
התלמיד - האזרחים שמסוגלים להניע את החברה למקום טוב יותר אך היאוש מהמצב גורם להם לברוח ולהסתגר בפעילויות חסרות חשיבות כאקט של בריחה.
רוב הסרט פשוט לא מתרומם אבל ההישג שלו הוא שכשאתה מגיע לסופו אתה מרגיש שמישהו נתן לך אגרוף קטן בבטן.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י צ'נדלר בינג בתאריך 04-10-2009 בשעה 10:33.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי ארבינקא שמתחילה ב "אז מה בעצם הפואנטה של הסרט?..."
אני די מסכים וחושב שהפואנטה זה "לנער את האבק" מעל האטימות של הציבור האמריקאי. להזכיר שהמציאות היא לא גזירה משמיים ושאם אנשים ייקחו על עצמם אחריות במקום לשקוע ביאוש אז אפשר להגיע למקומות טובים יותר.
ראשי
צ'אט
04-10-2009, 10:31
מצב כלאיים
