אהלן,
הסיפור שלי הוא כזה- החלום שלי כבר שנתיים-שלוש מאז שהתחלתי להתעניין בצבא קצת זה להגיע למטכל או שלדג. התחלתי להתאמן, התעניינתי, קראתי כל מה שאפשר לקרוא - קיצור נהייתי מורעל בצורה קיצונית ביותר. מפה לשם בכיתה י"ב בינואר 2009 הלכתי ליום סיירות וקיבלית גיבוש מטכל - הכל לפי התכנית פנאן. המשכתי להתאמן ממש ברבאק ואז ממש לפני הגיבוש באפריל 2009 תקפה אותי מחלה ממש קשה במשך חודש שאילצה אותי לדחות את הגיבוש לנובמבר 2009 ואת הגיוס למרץ 2009. התבאסתי טיפה אבל אמרתי בקטנה.. רוב החברים שלי והחברה שלי מתגייסים במרץ לפחות יהיה מה לעשות. הקיצור המשכתי להתאמן והזמן עבר וטראח שבועיים לפני הגיבוש הנוכחי התאשפזתי בגלל פצע שהזדהם לי בפנים באחד האימונים והייתי צריך לקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד ואז להמשיך עם כדורים בבית ממש עד היום של הגיבוש. כמו שאתם מבינים כל האנטיביוטיקה הזאת דפקה לי את הגיבוש הזה. ניסיתי להתחיל את הגיבוש ואפילו הייתי ראשון בספרינטים הראשונים אבל מהר מאוד הגוף שלי בגד בי קיבלתי סחרחורת, התייבשות, קוצר נשימה, לחץ באוזניים והרופאים הסכימו לתת לי פרישה רפואית עם אפשרות לגשת לגיבוש הבא.
עכשיו המצב כזה. אני אתגייס במרץ 2010 לפי המנילה, לא יודע לאן זה יהיה, ואז בערך שבועיים אחרי הגיוס אני אצא לגיבוש מטכל. במידה ואתקבל אני אקבל דחיית גיוס עד יולי-אוגוסט 2010 ובמידה ולא, אמשיך ביחידה שאליה הגעתי. גיבוש צנחנים אני לא יכול לבקש כי הגיבוש מטכל חוסם אותו, ובמידה ואני מבקש גיבוש צנחנים אני מוותר על הגיבוש מטכל.
עכשיו גם ככה אני יליד פברואר ואני אתגייס בגיל 19 וחודש, ואם אני אתקבל ואקבל דחיית גיוס זה להתגייס בגיל 19 וחצי עם שנתון מתחתי. ואני מתחיל לחשוב שאולי עדיף לי לוותר על הגיבוש מטכל לנסות להגיע לצנחנים דרך הגיבוש בחודש הבא וליחטיות של צנחנים ולפחות להשפיע טיפה על גורלי מאשר להסתכן בלהתגייס לפי המנילה אולי למקום שאני ממש לא רוצה להגיע אליו.. זה קשה לוותר על הגיבוש מטכל כי זה החלום שלי ולא קיבלתי הזדמנות אחת הוגנת להגשים אותו אבל אולי זה מה שצריך לקרות.. מה אתם אומרים??

סליחה על החפירה ותודה..

לך לגיבוש צנחנים, ומשם תתקדם למגלן, מה רע?

תראה, אני יכול להגיד שאני נמצא בערך באותה הסירה שלך. אני הייתי מועמד לגיבוש טייס 164 שהתקיים במרץ האחרון. ברוב טיפשותי, ולרוע המזל, בערב שישי לפני הגיבוש שברתי את האגודל ביד ימין, והייתי צריך לדחות את הכל(כי גיבוש טייס חוסם הכל) או לחתום ויתור, ולדעת שבמידה ואני לא עובר את 165, אני אתגייס במרץ בגיל 19 ושלושה חודשים. דחיתי את הגיבוש. את 165 לא עברתי(אך סיימתי) וכרגע אני מחכה לגיבוש צוללות, שזאת המטרה העיקרית שלי וזה באמת מה שתמיד רציתי.
במידה ואני אעבור את הגיבוש, אני אתגייס בכלל באפריל, ואני אהיה כמעט בן 19 וחצי, שזה הגיל שרוב האנשים בצוללות מסיימים בו את הקורס.
אני חושב שאתה צריך לבחור מה יותר חשוב לך, להשתחרר בגיל צעיר יותר, או לשרת במקום שתמיד רצית. תעשה את השיקול שלך מה יותר חשוב, אני מניח שאתה כבר מבין מה דעתי בעניין.
תחשוב על זה ככה, אתה במילא חותם שנה וחצי קבע במידה ותגיע ותסיים את הקורס של מטכ"ל או שלדג, אז מה זה משנה באיזה גיל תתגייס? חצי שנה לפה חצי שנה לשם? נצל כל הזדמנות שמגיעה לך!
בהצלחה

אחי אני חייב להגיד לך שחיפשתי נואשות תגובה כמו שלך.. כמו לקוות לשמוע מה שאתה רוצה ומעדיף לשמוע.. אני חושב שזה מה שאני יעשה בסופו של דבר.. אם אני לא אנסה לפחות להגיע לאן שאני באמת רוצה להגיע אני ארגיש תבוסתן לאללה..

לדעתי אם החלום שלך להגיע למטכ"ל או שלדג ואתה חושב שאתה תעבור את הגיבוש, אל תתיאש לא נורא גיל 19 זה עדין ילד,החצי שנה הזאת לא שווה את זה שתוותר על החלום שלך,מה ישנה לך להתשחרר חצי שנה מוקדם יותר? לא הרבה,בקיצור לך על זה תתאמן (כמובן לא יותר מידי כדי לא לגרום נזק) ותצליח.

בהצלחה!

מחזק...

אל תוותר על החלום שלך...

בהצלחה...

שמע,
מה רע להתגייס לאחת מחטיבות החי"ר ולנסות להגיע לפלס"ר? תגיע לפלס"ר, תנסה לעשות את גיבוש מטכ"ל בתור חייל, תעבור ותצא לדח"ש. לא תעבור-תישאר בפלס"ר.
זה ללכת על הכי בטוח מבחינתך.

אם אתה חושב שזה יהיה גורל שווה למוות להגיע לחטיבת חי"ר "רגילה" או לפלס"ר שלה, זה קודם כל מוזר בשביל מישהו שמורעל על יחידות מיוחדות. אז הסיכון באמת גדול מדי והייתי מציע לך לפרוש וללכת על צנחנים.

תעשה דף בעד ונגד, ותחליט מה הכי מתאים לך.

מישהו מבטיח שהסיפור המשעשע שלך יתפוס?

מה משעשע אותך בדיוק?
אם אתה לא יכול לעשות גיבוש יח"טיות אז תשקול מחדש.
אני הייתי הולך לצנחנים ולגיבוש יחט"יות שלו, ומוותר על מטכ"ל.
למה לשרוף יותר משנה בבית, בלי לעשות כמעט כלום, חבל על הזמן.

הכל תלוי עד כמה זה החלום שלך. לפי דעתי זה ילדותי, ראית כמה סרטי רעל וזהו? אתה בטוח שזה הייעוד שלך?... אני לא מזלזל, אני אומר שאתה צריך לשבת עם עצמך ולהבין מה אתה מקריב ובשביל מה.

רק אם אתה יושב בבית לפחות תתחיל ללמוד תעשה משהו עם עצמך שאם חלילה לא תתקבל לא תחשוב שביזבזת שנה מהחיים.

אז עשיתי קצת בירורים היום ומסתבר שהדברים לא כאלה פשוטים... אם אני לא מוותר על הגיבוש מטכל אז אני לא יכול גם לגשת לגיבוש יחטיות של כל יחידה שאליה אני אתגייס.. מה שמשאיר לי סיכוי די גדול שאני לא אהיה לא במטכל לא בשלדג ולא בשום פלסר..

עכשיו אני באמת לא יודע מה לעשות עם עצמי..

אתה לא מבין כמה אני מתחברת לסיטואציה שלך...

באפריל 08 כשהייתי בי"ב עברתי גיבוש טייס, וחזרתי עם שברי מאמץ בדרגה ממש רצינית... אמרו לי או לחכות בבית שנה ולדחות בשני מחזורים, או לחתום וויתור. בעיניי זה הדבר הכי לא הוגן בעולם לבקש ממך לחתום וויתור על מה שאתה הכי הכי רוצה, נראה לי הרבה יותר קשה מלא לעבור או שיוותרו עליך על דעת עצמם.
בקיצור חיכיתי את השנה הזו, וגם במקרה שלי רוב החבר'ה התגייסו במרץ.. חלק אפילו אפריל, אז נכון השלושה חודשים אחר כך הם לא הכי נחמדים שיש, אבל זה גם לא סוף העולם.. וזה כל כך שווה את זה. כשבאמת יגיע היום שתתגייס אתה תהיה כל כך גאה בעצמך.
חוץ מזה במידה ותדחה גיוס באמת, ותיגש לגיבוש בתור מלש"ב אז יש פחות סיכונים כי במקרה הזה כן תוכל לגשת לגיבושי המשך ויחטיות.. קיצר זה הקרבה לחכות ככה, אבל לדעתי זה באמת שווה את זה.
קיצר מלא בהצלחה :]

יכול להיות שבאמת הייתי עושה את זה אבל לא נארה לי שיש לי את האפשרות לדחות את הגיוס שוב.. אני אברר את העניין אבל ממש לא נראה לי שיתנו לי

אם תחליט שאתה רוצה ללכת על זה, תשגע למדור סיירות את השכל!!! תסביר להם למה זה הכרחי ותפציץ אותם בפקסים.
באמת שמנסיון זה עוזר, בהתחלה בגלל הפציעה רצו לוותר עליי סופית... 20 פקסים ואיזה 2000 טלפונים אחרי זה הם התגמשו.