01-03-2010, 15:02
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
בניגוד לדעה הנפוצה כל כך בפורום הזה האיסלם בשום פנים ואופן לא מהווה את האיום הגדול ביותר לאנושות ומי שבוחר להצהיר הצהרות כאלו מעיד בעיקר על עצמו ועל אי יכולתו לבחון את הדברים מחוץ לאספקלריה הצרה של המזה״ת.*
עודף אוכלוסין, שינויי אקלים, תחרות על משאבים מתדלדלים, שינויים מהירים במאזן כוחות עולמי שהתקיים כמאתיים שנים, חשבונות ישנים ממלחמות העבר, האנושות בעשור השני של המאה העשרים ואחת מתמודדת עם שפע איומים והאסלם הרדיקלי, בעיה חמורה בהחלט והאיום הראשון במעלה על ישראל, הוא רק אחד, ולא העיקרי, מאותם איומים.
אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מעניינת ומסוכנת של שינויים עצומים ביחסי כוחות שהתקיימו הרבה לפני שאנחנו, הורינו והורי הורינו נולדו. מהתנועה הפמינסטית ועד לעליית האדם האסיאתי הגבר הלבן, עייף ורדוף אשמה על חטאי העבר, אמיתיים ומדומים כאחד, נימצא בנסיגה רבתי לאחר ששלט בעולם שנים רבות כל כך.
האיסלם בתוך הקלחת הזו אינו כח מוביל פשוט משום שיש לו מעט מאוד להציע ללא-מאמינים (ולמען האמת גם לא הרבה כל כך למאמינים). ככזה האיסלם המודרני הוא מטרד, מסיח את דעת המערב מהאתגרים האמיתיים בדמות עליית המעצמות האסיאתיות ובראשן סין והודו שזה שדגלי ארה״ב נשרפים ברחובותיהן בתדירות נמוכה מעט יותר מאשר ברחובות טהרן עדיין לא הופך אותן לידידות אמיתיות לא של המערב ולא של ישראל. האיסלם הוא, כאמור, איום קיומי מאוד על ישראל, גורם מערער יציבות באירופה וגורם שמחליש את ארה״ב ומחייב אותה להקצות משאבים יקרים להתמודדות שניצחון בה, לבד משמירת סטטוס קוו קיים, לא יקנה לה יתרונות ארוכי טווח.
פעמיים, פעם לפני מערכת קדש ופעם לפני מלחמת ששת הימים, תפקדו מלחמת האזרחים הבלתי גמורה בסין והמתח במיצרי פורמוזה כאחד הזרזים לשתי מלחמות שלא רצינו בהן. גם הפעם סין היא שחקן מרכזי בדרמה שמתחוללת עכשיו סביב תכנית הגרעין האירנית. הדקטטורה הקפיטליסטית בבייג׳ין שואבת את הלגיטימיות שלה מיכולתה להבטיח צמיחה כלכלית של קרוב לעשרה אחוזים בשנה*ואירן חיונית לתכנית הסינית. לפעמים ניראה שרובנו ממעיטים במורכבות הבעיות שניצבות בפני מנהיגי מדינות ומעצמות, מידת ההצלחה של הממשל האמריקאי וגם של המשלחת הישראלית בראשות השר יעלון תלויה לדעתי ביכולתן לשכנע את הסינים שסכנת המלחמה באירן מוחשית ושהנזק שיגרם לכלכלה הסינית כתוצאה ממלחמה כזו גדול מהנזק שבסנקציות על אירן.
הינה, כי כן, לא ברור יותר האם איום הפצצה האירנית צריך להיזקף בראש ובראשונה לחובת האיסלם הראדיקלי, עליית סין או התחרות על משאבי העולם המתדלדלים.
יהיו תוצאות שליחות יעלון וההתדיינויות בין האמריקאים והסינים אשר יהיו, אני מאמין שהדרך היחידה לעצור את הפצצה האירנית היא הדרך הצבאית. אירן היא בדיוק מסוג המדינות שחסינות למדי לסנקציות, אוכלוסיה ענייה יחסית, מדינה גדולה, עשירת משאבים ועם גבולות ארוכים עם מדינות רבות שרובן לא מתלהבות מהסנקציות מלחתחילה, יחסים גרועים עם המדינות שכן תומכות בסנקציות, משטר דקטטורי המונע ע״י תחושת שליחות, רגשי נחיתות ועלבונות הסטוריים כשכל המרקחת הזו מתודלקת בפאנטיות דתית, אמיתית או מדומה. **ממשל אובמה שיש לו את היכולת לפגוע קשות בתכנית הגרעין האירנית ובמינימום אבידות (לאירנים אין יכולת לעצור או לפגוע בצורה משמעותית בכח אמריקאי אוירו שיתקוף אותם, אני חושש מאוד שזה לא המצב ביחס לישראל) טועה לכל אורך הדרך בגישתו הרכרוכית גוררת הרגליים.
בסופו של דבר אני מסכים אם גל, מי שרוצה להמנע מהצורך לבחור בין צפ״ק 2 עם מדינה גדולה וחזקה הרבה יותר מהצפ״ק המקורית לבין דרזדן על טהרן רצוי שישנס מתניו ויעשה את מה שברור לכל בר דעת שצריך לעשות.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|