הוול סטריט ג'ורנל מפרסם שארה"ב מקיימת שיחות עם מצרים על קידום יוזמה לפרוז המזה"ת מנשק גרעיני. לקראת ועידת האו"ם בנושא אי הפצת נשק גרעיני שתפתח בנאום של אחמדינג'אד בשבוע הבא, דנות מצרים וארה"ב באפשרות למנות נציג מיוחד שיכין את הקרקע לועידה אזורית שתסדיר את עקרונות הפרוז והפרוק. האזור המפורז יכלול את מדינות ערב, איראן, תורכיה וישראל. זוהי הפעם הראשונה שהבית הלבן מוכן לדון באפשרות של פרוק ישראל מנשק גרעיני, ועם זאת בממשל מבהירים שצעד זה יעשה רק כאשר תהיה התקדמות של ממש בתהליך השלום בין ישראל לשכנותיה.

http://online.wsj.com/article/SB10001424052748703871904575216443259477482.html

בנוסף, מדווח הוושינגטון פוסט, שבעימות הדיפלומטי בין איראן לבין ארה"ב על נושא הגרעין, יכול נשיא איראן לזקוף לזכותו השג נוסף. לאחר שאחמדינג'אד האשים את ארה"ב בצביעות בבואה לדרוש פרוז גרעיני בשעה שלה יש את ארסנל הנשק הגדול בעולם ובשעה שהיא היתה היחידה בהסטוריה לעשות שימוש בנשק גרעיני, תחשוף, ככל הנראה, מזכירת המדינה את מלאי הנשק של ארה"ב במטרה להוכיח שאמריקה פועלת בנחישות לצמצום הארסנל. השקיפות האמריקאית אמורה להגדיל את הלחץ על טהראן להענות לדרישות הקהילה הבינלאומית בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית.

http://www.washingtonpost.com/wp-dy...0043002950.html

כן ברור, הערבים ומנהיגם אובמה רוצים לפרק את הנשק הגרעיני של ישראל,
עד קצת מטעמים פרי הבאושים של מעללי התמיכה של השמאלנים בלגיטימציה של ישראל לקיום.

אולי תאשים את "השמאלנים" גם במשבר הכלכלי ביוון פורטוגל וספרד?
אולי תסביר מיהם ה"שמאלנים" אליהם אתה מתייחס? די להכליל.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

למה להסביר זה "השמאלנים" והם אשמים בכל, כמו שבאירופה היה פעם מנהג (שחוזר היום) להאשים את היהודים.

האמת שהשמאלנים אשמים במשבר הכלכלי ביוון ובפורטוגל אלה היו סוציאליסטיי המדינות האלה שהחליטו להתמודד עם המשבר הכלכלי במדינה שלהם ע"י הגדלת הגירעון (כמו שחשבו לעשות פה כל המתנגדים לביבי ב-2003) והגברת קצבאות האבטלה ובכלל הגדלת הסקטור הציבורי.

+2

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הגדלת הגרעון זה אומר בעצם לעשות אוברדראפט לתקציב המדינה?

בגדול אפשר להגדיר את זה ככה,
אני הייתי מגדיר את זה יותר בסגנון של תא משפחתי עם שני מפרנסים שההכנסה שלהם נמוכה מההוצאות שלהם, ובכדי להתמודד עם המצב, במקום להגדיל את ההכנסות או לקצץ את ההוצאות או גם וגם, הם מחליטים להוציא יותר כדי שהילדים שלהם ימשיכו להינות מהצעצועים החדישים שלהם ומרמת החיים העולה שלהם, כדי שהם לא יתפרעו כדרכם של הרבה ילדים קטנים שצריכים להתרגל למצב חדש בו הם לא מקבלים צעצוע חדש בכל שבוע.

הבעיה היא, ואת זה ה"חברתיים" ממפלגת העבודה, מרצ, ש"ס, יהדות התורה ושאר מרעין בישין לא מבינים, הוא שבסופו של דבר הזוג הזה יפשוט רגל. מה שעצוב הוא שגם חדלות הפירעון של יוון ושאר מדינות כושלות באיחוד האירופי, לא תגרום להם לשנות את סגנון התבטאותם מהסיבה הפשוטה: האזרחים הפשוטים לא מבינים את ההיגיון הבסיסי הזה בעיקר בזכות היעדר חינוך כלכלי בבתי הספר. הם מסתכלים על ה"עשירים" וחושבים שדפקו אותם. הרבה יותר קל לתעל את העוינות הזו לקלפי מאשר לפעול לטובת המדינה - מה לעשות, פופוליזם..

קרא את תגובתו של הסטודנט, ותעבור קצת גם על תגובותיו של אדון מוזס.
לא הוא ולא אני מתכוונים לשמאל הסוציאליסטי באירופה....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מה ההבדל הגדול?
אמנם לא השמאל בארץ הוא שזה יצר את המשברים הכלכליים הללו (זה היה שמאל אחר, מחו"ל), אך בתור גוף פוליטי השואף להידמות לעמיתיו בחו"ל וסופג מהם השראה, בהחלט ניתן להכליל אותו בתמונה. סתם נקודה למחשבה בעבור הפעם הבאה שתשמעי איזה דמגוג תורן מדבר על "סוציאל דמוקרטיה"..

באשר להערות שלו, הן בהחלט מלאות בשנאה מיותרת ומזיקה. אני בסך הכל הוספתי הערת אגב

+9

מה שבטוח זה, ששמאלני בישראל ושמאלני באירופה הם דברים די שונים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

בימינו...
בעבר זה היה זהה משום שמפא"י וחירות היו מאוד דומים בדעתם המדינית, השוני בעמדה המדינית היה בערך כמו בארה"ב בין הדמוקרטים לרפובליקנים.
ובכל זאת כשדיברו בעבר על שמאל וימין היה מדובר על כלכלה וחברה, כמו באירופה.

התקדמות תהליך השלום? באיזו פלנטה הם חיים שם בממשל? כרגע לא רק האויבים שלנו
מאיימים עלינו, אפילו המדינות שיש לנו "שלום" איתן טורחות לרמוז לנו שאם לא נעשה מה
שהן רוצות הן יתקפו אותנו (ע"ע טורקיה וירדן).

אם ננוקה מהנשק שע"פ הערכות זרות יש לנו אתה יכול להגיד שלום לשלום שיש לך עם מדינות ערב ולהגיד ברוכה הבאה למלחמה הרבה אויבים שינסו להשלים את מה שלא הצליחו ב60 שנה.

אין לנו עם טורקיה הסכם שלום, כפי שיש לנו עם ירדן ומצרים, שאני בספק, אם בכלל ההסכמי שלום שלנו עם ירדן ומצרים יחזיקו עוד הרבה זמן.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

המקורות מדווחים כי אובמה מתכוון לשיר לביבי את השיר הבא:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הבעיה היא לא אובמה, כי לדעתי אף-אחד פה לא ציפה ממנו שיהיה פרו-ישראלי. הבעיה היא נתניהו שהוא לחיץ והוא עלול להתקפל גם בנושא כל-כך מהותי כמו זה. עד עכשיו הוא התקפל בכל הדברים-נאום בר-אילן הקפאה ביהודה ושומרון וירושלים. זה מסוכן שיש ראש ממשלה שלא יכול לעמוד על אינטרסים בסיסיים של ישראל.

אתה חשב שאחרי שאומבה ישיר לו בקולו המתקתק את השיר הזה ביבי יוכל לעמוד בפניו?

חחחח לא

אובאמה שגורר רגלים מול הגרעין האיראני שנועד במוצהר להשמיד את ישראל - פועל במקביל בכדי 'לפרז' את המזה"ת מגרעין. במילים אחרות - לפגוע ביתרונות קיומיים של ישראל הדמוקרטית מול רודנויות חמושות ואלימות. אויב מדיני הוא סוג של אויב. הנשק שלו הוא מילים, כספים והחלטות אבל שלוחיו הערבים כבר יתרגמו זאת בעבורו לדם יהודי.

אני חושב שמגיע לאיש קרדיט גדול יותר מאשר 'אינו מבין את המזה"ת' / 'תמים' וכו'. הוא יודע בדיוק את אשר הוא עושה. לא רק כלפי ישראל אלא כלפי עוד ידידות של ארה"ב. ממשלתה האבודה של פולין ועד גמגומו הבלתי אקראי בעת נסיונות המחאה באיראן. רייגן זצ"ל דיבר על ממלכת הרשע והעלה חיוך על פני רבים. מה היה אומר אם היה יודע כי עבד נרצע לממלכות הרשע ישב על כסאו כעבור שלושה עשורים?

מול אויב מדיני חזק - אסור להשיב אש. יש לגרור רגליים עד שיסתבך במקום אחר או עד שילך. עבד נרצע חוטף מעת לעת מכות מאדוניו וגם יומו של ממשל אובאמה יגיע מכיוון 'בני בריתו' החדשים.

בוא נקווה שהוא לא ייבחר בבחירות הבאות(ולפי אחוזי התמיכה בו-המצב שלו לא ממש טוב..השאלה היא מי ינהיג את הרפובליקנים-אם הליצנית פיילין, אז הוא יזכה שוב בטוח). יותר מזה אין מה לעשות ושלשם שינוי, נתניהו יעמוד על האינטרסים שלנו.

לא!

ממשל אובמה רע לישראל. בניגוד למה שכמה פה חושבים היו לי מעט מאוד אשליות בנוגע לממשל הזה ביחס לישראל וצייתי זאת בעבר (למשל בהודעה פה בפורום בתאריך השלישי בפברואר 2008, הרבה לפני שאובמה זכה אפילו בכרטיס הדמוקרטי וכשאורי עוד האמין שגם מול הילארי קלינטון לא יהיה לו סיכוי), אני מודה עם זאת שהממשל גרוע ה-ר-ב-ה יותר מכפי שציפיתי.

אבל, אנשים עושים פה שלוש טעויות חמורות: מבלבלים בין מצבו של אובמה בישראל לבין מצבו בארה"ב, מגזימים בעומק עוינות הממשל וממעיטים בגודל הנזק ארוך הטווח שהוא יכול לגרום לנו.

1. על מצבו ואיכותו של אובמה ביחס לישראל ובכלל:

אובמה הוא חרא של נשיא בשבילנו. אין לי מילה אחרת. המדיניות שלו בנוגע אלינו מתנכרת, לא הוגנת ונימצאת על סף העוינות. אין פלא שכל יום אנחנו שומעים הצהרות חדשות על מחויבותה הניצחית והמוחלטת של ארה"ב לישראל ועל הקשר הבלתי ניתן לפירוק בין שתי המדינות. בימיו של בוש הבן, נשיא מחורבן אבל ידיד אמת לישראל, שמענו הרבה פחות הצהרות כאלו כי לא היה בהן צורך וכל הצהרה נוספת שאני שומע רק מבהירה לי כמה חמור מצבנו הנוחכי.

כישראלי בבחירות הייתי מעדיף את מקיין על אובמה למרות שהייתי מעדיף את אובמה על רפובליקנים ימנים ממקיין. כיום, לאחר יותר משנה של ממשל אובמה הייתי מעדיף כבר כמעט כל רפובליקני על פניו.

כיהודי אמריקאי לעומת זאת הייתי מצביע אובמה בבחירות ואני לא בטוח שהייתי משנה דעתי כיום למרות סלידתי ממדיניותו במזה"ת. הנקודה שלי היא שבעוד אובמה איום ונורא בשבילנו עדיין לא ברור כמה הוא טוב או גרוע לאמריקאים ויש לו כמה הצלחות וכמה צעדים מוצלחים ובראשם רפורמת הבריאות ההיסטורית.

אסור ללכת שולל אחרי מצבו העגום של אובמה בסקרים. ברור שהדמוקרטים יפסידו מושבים בבחירות השנה אבל זה בעיקר משום שממצבם המעולה כרגע אפשר כמעט רק לרדת. אחוזי שביעות רצון מנשיאים באמצע קדנציה אומרים מעט מאוד על סיכוייהם להיבחר כפי שגילו, במהופך, בוש האב והבן. אובמה, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממנו, הוא קמפיינר מעולה ובבחירות בהן רץ נשיא מכהן מלחתחילה סכוייו גבוהים מסכויי המתחרים.

2. על עוינות הממשל:

למרות שכאמור הממשל הזה גרוע לנו הרבה משצפיתי עדיין אסור להפריז בעומק העוינות. ארה"ב היא עדיין, גם תחת ממשל אובמה, הפטרונית העיקרית שלנו. אנחנו עדיין מקבלים סיוע בכסף וטכנולוגיה, הקשרים הבטחוניים יציבים ולמרות הקור שנודף מהבית הלבן כלפי נתניהו אישים ישראלים אחרים עדיין מתקבלים כאורחים רצויים.

נכון אמנם שחלק מכל זה נובע מכך שהממשל חייב להתחשב בגורמי פנים, הקהיליה היהודית שהיא גורם חשוב בתורמים למפלגה הדמוקטית וקונגרס ודעת קהל אוהדים לישראל. הממשל בהחלט מודע לנזק שיכול להגרם לו מהעמקת הקרע עם ישראל ולדעתי מעדיף להימנע מקרב מזיק שכזה. אבל, וזה אבל עצום, אם נזדרז אנחנו להחריז "מלחמה" על הממשל אנחנו עלולים לדחוף אותו להקצין את עמדותיו כלפינו עוד יותר (למשל משום שאנשי אובמה יגיעו למסקנה שהעימות והנזק הנילווה לו בלתי נימנעים ולפיכך אין להם יותר מה להפסיד מתסריט כזה).

3. על הנזק ארוך הטווח שהממשל עלול לגרום לנו.

אסור להפריז בכוחה וביכולתה של ישראל להשפיע על החלטות הממשל האמריקאי. יש לנו יכולת מסוימת אבל חייבים לדעת איפה הגבול. בכל מיקרה שממשלים החליטו ללכת עד הסוף איתנו, מערכות שליטה אויריות לסעודיה תחת ממשלו האוהד מאוד של רייגן, מכירות פאלקון וכתב"מים לסין תחת ממשלי קלינטון ובוש, תמיד ניצח הממשל בנוק אאוט. אף בכיר אמריקאי לא ירצה להראות כמי שמעדיף אינטרסים של מדינה זרה על פני מדינתו וממשלו.

על מידת הרגישות האמריקאית לכבודו של הממשל ניתן ללמוד מתקרית דיפלומטית בין ישראל לארה"ב באפריל 2008. הנשיא לשעבר קרטר ניפגש עם חאלד משעל ושגריר ישראל באו"מ באותו הזמן, דני גילרמן, אמר על כך שידיו של קרטר מגועלות בדם. למרות שהממשל היה ממשל בוש האוהד מאוד לישראל, למרות שראש הממשלה היה אהוד אולמרט שקיים יחסים אישיים מצויינים עם בוש ולמרות שקרטר, נשיא כושל של קדנציה אחת ואיש המפלגה היריבה הוא בהחלט לא דמות שהיתה אהודה בממשל בוש, למרות כל אלו לא היסס המימשל והגיש תלונה רישמית, ובצדק. על כבודם של נשיאים, גם לשעבר, לא מוחלים.

עם ישראל תתעקש מול ארה"ב שזה יהיה או אנחנו או אובמה אז זה יהיה אובמה, ב100% וכל ידידנו הגדולים, כולל הקהיליה היהודית, לא יוכלו לעזור לנו.

לקרע כזה בו תוצג ישראל כעוינת במוצהר ובמכוון לנשיא אמריקאי מכהן עלולות להיות השפעות ארוכות טווח וקטלניות על יחסי ישראל ארה"ב. למשל נשיא שיחליט להיכנס בנו ראש בראש ויצא בנזק סביר (מין אבדן הרתעה פוליטי). אם יהיה מזל ואחרי אובמה יבחר נשיא אוהד מאוד אפשר יהיה אולי לתקן את הנזק אבל אם יבחר נשיא אדיש או גרוע מכך קרע עם ממשל אובמה עלול להראות בפרספקטיבה היסטורית בעתיד כנקודת מפנה ביחסים.

ההימור גדול ה-מ-ו-ן יותר מידי!

אסור להסחף אחר סערת הרגשות המוצדקת, את היחסים מול הממשל של המדינה החשובה ביותר ביחסי החוץ של ישראל, ידידה שאין לנו תחליף בשבילה, יש לנהל בקור רוח, בראיה לטווח ארוך וגם, מה לעשות, בחירוק שינים.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

אתה מסכים איתי שאם ברק חוסיין אובמה בא ואומר לנו את הדבר הבא:תתפרקו מנשק גרעיני ולא, נפסיק את הסיוע בסך שלושה מיליארד דולר ואת הווטו באו"ם-ברור שבמקרה כזה עדיף להעדיף את הנשק הגרעיני שיש לנו לפי מקורות זרים ולוותר על התמיכה האמריקאית. זה שיקולים של מה יותר גרוע-התכתיבים או אפשרות שהיחסים ידרדרו.

מה שאתה בעצם אומר זה שבין שניים מהנכסים האסטרטגיים של ישראל, הנשק הגרעיני שכביכול יש לנו והיחסים עם ארה"ב אתה ללא היסוס מעדיף את הראשון.

מעבר לכך שאני בכלל לא בטוח שנשק גרעיני הוא נכס חשוב יותר לבטחון המדינה מהיחסים עם האמריקאים אתה לחלוטין פספסת את הנקודה שלי שהיא שצריך לנסות ולהימנע מלהגיע למצב בו צריך יהיה לבחור בין השנים.

אני לא כתבתי או התכוונתי שממשלת ישראל צריכה להיכנע לכל דרישה אמריקאית אלא שצריך להימנע מלהחמיר מצב גרוע ולקרוא לנשיא ארה"ב 'ברק חוסיין אובמה' (לא זכור לי שקראו פה לבוש ג'ורג' ווקר בוש או לקרטר ג'יימס ארל קרטר) ולהצמיד לשמו גידופים ותאוריות קונספירציה שונות ומשונות לא מעניק לנו שום יתרון (למעט שחרור תסכולים ילדותי) אבל גורם לנו להראות רע מאוד בארה"ב.

אתה תתפלא כמה טוב יודעים בארה"ב מה אנחנו חושבים על ממשל אובמה. ראה הסיפור הזה מהTime Magazine ב27 באפריל השנה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Time Magazine The way many Israelis see it, the Obama Administration is making no headway in curbing Iran's progress toward the ability to create nuclear weapons. Instead, they say, President Barack Obama is pressuring Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu to make concessions aimed at restarting a hopeless peace process with a Palestinian leadership that can't deliver an end to the conflict. And they point to Obama's outreach to the Muslim world — including his Cairo speech and deferential bowing to the Saudi king — as evidence that priorities are skewed at Israel's expense.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Time Magazine It is commonplace in Israel these days, even among educated and worldly people, to hear Obama and his aides labeled as anti-Semites. These Israelis cite Obama's association with the Rev. Jeremiah Wright and what they consider to be his tough approach to Israel. Netanyahu's own brother-in-law recently called Obama an anti-Semite.

כל המרקחת שגם בפורום הזה אפשר לקרוא יומיום נימצאת פה, באמצעי תקשורת אמריקאי חשוב: האנטישמיות כביכול, ג'רמיה רייט, הקידה למלך סעודיה, חגי בן ארצי וכו'. אם הTime שומע כך גם הממשל ולמרות שזכותנו להביע את דעתנו כאוות נפשנו הרי שכל זה לא עוזר לעניינו בוושינגטון, לא עוזר בכלל.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

בעת איום קיומי - מוטב לי ולך לא לסמוך על הבטחות. אפילו לא אמריקאיות.

איני מבטל את משמעותה של ארה"ב כמרכיב בבטחון ישראל. מנגד - דווקא התנהלותו של ממשל אובאמה מבהירה כי אסור שבטחון ישראל יושתת על אמונה באמריקאים.

'חרות או מוות' הוא בטוי צרפתי והם, ביטוייהם ומטבחם אינם חביבים עלי אז אסתפק ב'אלוהים שמור אותי מידידי כי עם אויבי אסתדר בעצמי'.

ארה"ב אינה חזותו, משענתו היחידה ומהותו של החזון הציוני. יש כאן מיליוני יהודים יצרניים ויצירתיים, בני חרות שכיוון תפילתם המעשית או התאורטית הינו לירושליים ולא לוושינגטון.

זה כלל לא מענין אותי עם אובאמה אהוב בארה"ב בשל הצלחתו לדאוג לבריאות לכל, להקטין את החוב הלאומי האמריקאי ולצמצם את האבטלה - או שלא. אין לי אזרחות אמריקאית, לא תהיה לי ואיני רואה כל סיבה כי אחזיק באחת שכזו או שאאמץ את מחשבתי בכדי לשקול את שיקולי בעלות אזרחות זו. את ההבנה אם הוא רע או טוב לאמריקאים אשאיר להם וגם את המאבק לצמצום כוחו ולהחלפת שלטונו בבוא היום - אם יגיעו למסקנה כי הוא אינו משיחם.

אני ואתה ישראלים. מנקודת מבט זו הרי שתפקידי הצנוע הוא לדאוג ליקירי, לעמי ולמולדתי. מושגים שיעלו חיוך ציני על פני עבדי סיר הבשר באשר הם מצהלה ועד קליפורניה. צעד ראשון בהגנה על יקיריך, עמך ומולדתך הינו להבין מי הם אויביו. יש כאלה שעדיין מהססים בשאלה האם הנייה, נסראללה ואחמדיניג'אד הם אויבים. לי די ברור שהם אויבים. די ברור לי כי כל מדינה במרחב הערבי מבית טיבי הינה אויב או אוייב פוטנציאלי שיכוון צבאו כלפי תוך שעות מרגע שישנה דעתו או מחוייבותו לפיסות נייר.

אובאמה הוא אויב מדיני. כמו הרדיקלים באירופה. כמו האנטישמים בקמפוסים. כוחו מוגבל בשל היותו מנהיגה של מדינה דמוקרטית ומאחר ויש צעדים שבתי נבחרים במדינה דמוקרטית לא יאהבו לבצע כנגד מדינה דמוקרטית אחרת. לא כולם באמריקה משתחווים לעורפי ראשים, מלהגים בנחת עם מכחישי שואה ומתכנני שואה ונרעדים מכדי להגן ולו במלל על בני בריתם באירופה.

יהדות אמריקה חששה מ'מה יגידו הגויים' טרם שואה ולאחריה. רק כשעלו מסיר הבשר ריחות הצחנה וקולות בני המשפחה ההרוגים פקדוה בשנתה תקפו אותה אי אלו יסורי מצפון.

הקמת בסיסי טרור 12 ק"מ מבתינו, התעלמות מאספקת נשק לארגוני טרור, הסכמה שבשתיקה לחימוש גרעיני של 'מטורף' המבהיר מה ברצונו לעשות בנשק זה, הוצאתו גוף טרור רודני ואלים כסוריה מציר הרשע, התעלמות מהבנות והסכמות עבר ממכתב פורד ועד מפת הדרכים, נסיונות לכרסום בבירתי, בירתך ובירת הדורות שלפנינו ואחרינו - כל אלה אינם מעשיו של ידיד ואינם סממנים המעודדים הגברת בטחון באיש זה או בממשל שמאחריו.

חובתי כבן חורין לדבר, חובתי להצביע על אובאמה ולומר אויב, אויב, אויב [אויב מדיני רק מאחר וכרגע אינו יכול בעצת ידידו הזחוח לשסות בי את הצי השישי]. חובתי לומר לידי, לעצמי וגם לך - ארה"ב היא משענת קנה רצוץ. התמך בו אך זכור שהוא יכול להשבר בכל רגע. הן בשל עליית בן בלייעל פוטוגני לגדולה והן בשל משבר אג"ח כלשהו.

לא בקשתי להפיל את ברק חוסיין אובאמה [תסכים עימי כי הוא ראוי לשמו האמצעי]. נשאיר לאמריקאים למצוא את הNAF שהביאה מנהיג תומך דיקטטורות לראשות הדמוקרטיה הגדולה.

הבחירה בין עוצמה ישראלית להבטחות אמריקאיות תמוהה בעיני ובלתי מתקבלת בדיוק כמו 'הצעה אמריקאית למתן מיליון ויזות לפליטים ישראלים תמורת פרוק ישראל מנשקה'.

לא תודה. אובאמה חזק. עם זאת, הוא, 'תמיכתו' המדינית וכספו אינם בגדר חזות הכל.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

1. הדברים שכתבתי לא נכתבו ע"מ להגן על מדיניות אובמה אלא ע"מ להבהיר שנקודת המבט הישראלית אסור לה שתבולבל על נקודת המבט האמריקאית או האמריקאית יהודית. אובמה רע מבחינתנו אינו בהכרח אובמה רע מבחינתם (זה הם יחליטו) וחשוב, פשוט ע"מ לתכנן איך להתמודד עם ממשל קשה מאוד בשבילנו, להבין את זה.

2. לא הקשר עם ארה"ב ולא נשק להשמדה המונית אם אכן ישראל מחזיקה בנשק כזה הם חזותו את משענתו היחידה של החזון הציוני אבל שניהם נכסים אסטרטגיים של המדינה וככאלה כלים חשובים להבטחת הישרדותו של אותו חזון.

3. אכן יהודי אמריקה איכזבו בזמן השואה למרות שלבד מרעש ספק אם יכלו לעשות הרבה למען אחיהם אבל בסיוע בהגשמת המפעל הציוני הם דווקא היו אינסטרומנטלים ובמיוחד כשמדובר בהבטחת תמיכת ארה"ב בישראל. אל לנו לדחות את הסיוע והתמיכה שהם מוכנים לתת לנו גם אם ייתכן ובשעת חירום התמיכה הזו לא תגיע לרמה שהיינו רוצים.

4. אני לא חושב שמישהו, משמאל או מימין, מחייך בציניות כשמדובר בשלום קרוביו (ואגב, לרבים מיהודי ארה"ב קרובים בישראל). אל תיפול למלכודת אליה נפלו כמה מהשמאל כשהעירו למשל על הרצח המזעזע של טלי חטואל וארבעת בנותיה שהמתנחלים "אשמים" ברצח ילדיהם כי הם חושפים אותם לסכנות מתוך אידאולוגיה פוליטית. יושבי סיר הבשר בצהלה יושבים בדיוק באותה הסירה כמוך ולו תתמוטט המדינה יהיה גורלם כגורלך ויושבי סיר הבשר בקליפורניה היו מודאגים כמוך לו היתה הסכנה קרובה לביתם.

5. לא הצעתי להכנע לכל שגיון אמריקאי, על איפה צריך להתגמש והיכן יש להתעקש תחליט הממשלה. כל טענתי היתה על סגנון השיח הצבורי בישראל ביחס לממשל אובמה ולעומדים בראשו. לטענתי הסגנון הזה מזיק לענייננו ואינו מביא כל תועלת וזה מה שרציתי לומר לך כשהגבתי להודעה שלך (אבל זה לקח לי המון מילים)

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hamora 4. אני לא חושב שמישהו, משמאל או מימין, מחייך בציניות כשמדובר בשלום קרוביו (ואגב, לרבים מיהודי ארה"ב קרובים בישראל). אל תיפול למלכודת אליה נפלו כמה מהשמאל כשהעירו למשל על הרצח המזעזע של טלי חטואל וארבעת בנותיה שהמתנחלים "אשמים" ברצח ילדיהם כי הם חושפים אותם לסכנות מתוך אידאולוגיה פוליטית. יושבי סיר הבשר בצהלה יושבים בדיוק באותה הסירה כמוך ולו תתמוטט המדינה יהיה גורלם כגורלך ויושבי סיר הבשר בקליפורניה היו מודאגים כמוך לו היתה הסכנה קרובה לביתם.

ניכר כי מישהו צריך לספר להם את זה ומהר... אני חושב שבליבם הם מקווים שהערבים שישטפו את המדינה לכשתיפול, יקבלו אותם בידיים פתוחות וחיוך רחב וימנו אותם לתפקידים בכירים - אך למעשה קיצונים אלה יהיו הראשונים לעמוד קשורים ומכוסי עיניים עם גבם אל הקיר מול כיתת יורים.
אני מציע לך לראות את הסרטון שאצלי בחתימה ("דוקטורינות שהיו פעם...") ואולי להתעורר קצת.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ברור כי אינך מגן על מדיניות אובאמה. אובאמה מבחינתנו הוא עובדה ועיקר כוונתי היא כי נפמים שהוא 'עובדה רעה לישראל'. האמריקאים בוחרים את נשיאם לטוב ולרע ואנו צריכים לכבד את בחירתם כשם שהם מכבדים את בחירתנו .

מסכים כי הנשק המצוי בידינו עפ,י פרסומים זרים והיחסים האמריקאים הקיימים למרות פרסומים זרים הינם נכסים אסטרטגיים. כולי תקווה שלא נאלץ לבחור בין השניים אך אם כן - אני מעדיף נשק שההדק שלו מצוי בידי.

לגבי יהדות ארה"ב - ראשית אציין כי הם אינם חייבים לי דבר בעוד אני בעצם התיימרותי להחזיק מדינה יהודית מחוייב להם. יהדות ארה,ב יכלה והייתה חייבת לעשות הרבה בזמן השואה. לצעוק, לשבות רעב, לאיים בנציגיה בסנאט, לעצור תרומות ולתלוש שיער מול הבית הלבן. הפצצה של מסילה אחת הייתה מצילה עשרות אלפים. הקצאת 1% מהכח האוירי למטרה זו ב1945 חודשים טרם סיום המלחמה כשתוצאותיה היו ברורות הייתה מצילה עשרות אלפים. אולי יותר. פתיחת שערים ולו לטרטוריות חסות אמריקאיות נידחות ב1938 והלאה הייתה מצילה יותר. אבל הם רצו להיות 'יהודים טובים'. לא להרגיז את הפריץ. הרי הם לא ממש כמו אלה שבאירופה והם חלק מהמאמץ האמריקאי הקדוש למען המטרות שהגדירו בריטניה וממשלת צרפת הגולה והצלת העם היהודי לא היה בין אלה.
חייכו בציניות? לא הם לא. הם הביטו בחשש ב'אחים הגדולים' באמריקה והיו חרדים לאורח חייהם ותדמיתם. עצם היותם אנשים טובים ובעלי מצפון גרם להם להחרד מאשר ארע כשהתבררו מימדי האסון. האם הדור השלישי ליהודי אמריקה מאז השואה שינה את גישותו כלפי האח האמריקאי? מסופקני. לשמחתי תלותנו אנו לפחות פחתה.

אבל על אי הרמת קולם ברמה באותם ימים ספק אם יסלחו לעצמם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה ברור כי אינך מגן על מדיניות אובאמה. אובאמה מבחינתנו הוא עובדה ועיקר כוונתי היא כי נפמים שהוא 'עובדה רעה לישראל'. האמריקאים בוחרים את נשיאם לטוב ולרע ואנו צריכים לכבד את בחירתם כשם שהם מכבדים את בחירתנו .

אכן, אין כמו הכבוד ההדדי לבחירתם הדמוקרטית של עמים אחרים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה מסכים כי הנשק המצוי בידינו עפ,י פרסומים זרים והיחסים האמריקאים הקיימים למרות פרסומים זרים הינם נכסים אסטרטגיים.

(הדגשה שלי)
רק בשביל משפטים כאלו שווה לי להתווכח איתך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה כולי תקווה שלא נאלץ לבחור בין השניים אך אם כן - אני מעדיף נשק שההדק שלו מצוי בידי.

אני בהחלט רואה את ההגיון של הבחירה שלך ומקבל את תקפותו אבל אני יכול לראות גם טיעונים אחרים בעד ונגד שני הנכסים הללו וטיעון אחד בסיסי בעד היחסים עם ארה"ב לעומת פתרונות יום הדין כאלו או אחרים הוא שהיחסים הם פלטפורמה ורסטילית יותר שניתן להשתמש בה גם הרבה לפני שהגענו לרגע האמת. למעשה, בניגוד לאופציה הארמגדונית שהיא ממילא מיתוס למחצה הרי שהיחסים עמדו במבחנים ושימושים רבים בעבר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה לגבי יהדות ארה"ב - ראשית אציין כי הם אינם חייבים לי דבר בעוד אני בעצם התיימרותי להחזיק מדינה יהודית מחוייב להם.

מבחינתי אולי המשפט החשוב ביותר שלך פה. אני לא יודע מה יהודי ארה"ב חייבים לנו או לא, זו מן הסתם החלטה שלהם אבל אני יודע שאנחנו חייבים לעצמנו את המחוייבות שלנו להם ולכל יהודי באשר הוא. ויתור על המחוייבות הזו שנטלנו על עצמנו יוציא עבורי חלק מהטעם שבהקמתה והחזקתה של מדינה יהודית עצמאית וכבר היבעתי דעתי פה בעבר שחוק השבות הוא בבחינת ייהרג ולא יעבור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה יהדות ארה,ב יכלה והייתה חייבת לעשות הרבה בזמן השואה. לצעוק, לשבות רעב, לאיים בנציגיה בסנאט, לעצור תרומות ולתלוש שיער מול הבית הלבן. הפצצה של מסילה אחת הייתה מצילה עשרות אלפים. הקצאת 1% מהכח האוירי למטרה זו ב1945 חודשים טרם סיום המלחמה כשתוצאותיה היו ברורות הייתה מצילה עשרות אלפים. אולי יותר. פתיחת שערים ולו לטרטוריות חסות אמריקאיות נידחות ב1938 והלאה הייתה מצילה יותר. אבל הם רצו להיות 'יהודים טובים'. לא להרגיז את הפריץ. הרי הם לא ממש כמו אלה שבאירופה והם חלק מהמאמץ האמריקאי הקדוש למען המטרות שהגדירו בריטניה וממשלת צרפת הגולה והצלת העם היהודי לא היה בין אלה. חייכו בציניות? לא הם לא. הם הביטו בחשש ב'אחים הגדולים' באמריקה והיו חרדים לאורח חייהם ותדמיתם. עצם היותם אנשים טובים ובעלי מצפון גרם להם להחרד מאשר ארע כשהתבררו מימדי האסון. האם הדור השלישי ליהודי אמריקה מאז השואה שינה את גישותו כלפי האח האמריקאי? מסופקני. לשמחתי תלותנו אנו לפחות פחתה. אבל על אי הרמת קולם ברמה באותם ימים ספק אם יסלחו לעצמם.

לא יודע. אני לא אומר שאתה טועה, אני אומר שאני לא בטוח שאתה צודק אם יש פה בכלל עניין של לצדוק או לטעות.

להגנתם של יהודי ארה"ב אני אעלה שלושה טיעונים:
1. יהדות ארה"ב במלה"ע השניה היתה חזקה, עשירה ומאורגנת פחות מיהדות ארה"ב שאנחנו מכירים היום.
2. לקח זמן עד שנתגלו במלוא הקפם זוואות הנאצים וחומרתם. מפעל השמדת יהדות אירופה היה סוד מדינה נאצי וביחס להיקף מנגנון ההשמדה והמשאבים שהושקעו בו ייצרו הגרמנים כמות קטנה להפתיע של מסמכים.
3. רוזוולט, אדם דגול ככל שהיה, היה אוהב יהודים קטן מאוד ואני מתבטא פה בעדינות.

אבל, מעבר לטיעונים הללו (וניתן להביא שפע טיעונים מפורטים הרבה יותר לכאן ולכאן, כבר עסקנו בנושא הזה לא מזמן פה בפורום) ישנה נקודה עקרונית נוספת שאני רוצה להעלות פה: אחת מהתגובות היותר הממ... מאכזבות (ושוב, אני עדין מאוד בבחירת המילים שלי) לשואה היתה ההאשמות ההדדיות בין היהודים לבין עצמם, אם סיפורי הציונים על הרבנים שאסרו כביכול על צאן מרעיתם לעזוב את אירופה או ספורי החרדים על הסלקציה הציונית לכאורה בבחירת אלה שינצלו. אכן, עם התנהגות כזו יכול היטלר לנמנם לו בנחת בקבר שאין לו, הינה, היהודים ממשיכים לייסר את עצמם על מעשיו גם אחרי שטרח ופטר אותנו מנוכחותו הדוחה. בל נא נישכח ישראלה שהשמדת יהדות אירופה נעשתה לא ביד יהודים אלא בידי הנאצים ותומכיהם וכיהודי אני מסרב לקחת כל אחריות שהיא לזוואה שנעשתה בבני עמנו. פשוט, ישיר ולא מתפשר.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

אין ויכוח כי מי שאחראי לשואה אלה הנאצים ועוזריהם. זהו הבסיס לכל דיון.

עם זאת הויכוח בדבר מה יכלו יהודים לעשות כדי לעזור ליהודים אחרים בשואה זהו נושא חשוב שהעסוק בו אינו מפחית במאומה מאשמת הצורר. הוא חשוב מפני שהיו אנשים שהתנהלותם הלקויה עלתה בחיי אדם ועיסוק והפקת לקחים ממעשיהם חשובים לעתיד.

העיסוק חשוב גם מפני שדור שלם ואני בתוכו למד את מעשי שליחי הציונות [באופן סלקטיבי] וחונך לבוז לכל מה שאינו דומה לנו. 'הלכן כצאן לטבח' היה הבטוי מלא הבקורת ששיננו בבית ספרי גם בשנות ה70.
גם העדר היוזמה של יהודי ארה"ב הינו נושא שאפשר וצריך לדון בו ואין הדבר מוריד במאומה מאשמת הרוצחים האמיתיים.

אם אח בריא מוליך את אחיו הנכה המדדה על קביים בתוך כביש סואן שלא במעבר חציה כי הוא באופן אישי ממהר והאח החלש והנכה נפגע - אין זה אומר שהאח הבריא פגע בנכה. זה רק אומר שיש לו סיבות טובות ליסורי מצפון.

החמצתי כנראה את הדיון בנושא יהדות ארה"ב כאן אבל תוכל למצוא דיון בנושא יהדות הונגריה בפורום הסטוריה.

בארה"ב מציגים אותו בצורה יותר שלילית(עשו למשל כרזות שלו עם שפם כמו של היטלר וכדומה...)ואני כן בטוח שנשק גרעיני יותר חשוב מכל דבר שהאמריקאים נתנו או יתנו לנו(גם אם הסיכוי שנצטרך להשתמש בנשק כזה הוא 0.1 אחוז כי הערבים לא ירצו שנעשה להם נזק אדיר באמצעות תגובה גרעינית ..הם ישתמשו בנשק כימי רק אם השלטון שלהם יהיה על סף קריסה. אני מדבר בעיקר על אסד). הנשק הזה מנע מסאדאם למשל לתקוף את ישראל עם נשק כימי(אם אינני טועה, אחד העוזרים שלו אמר שהוא לא תקף אותנו עם נשק כימי ב-91, כי הם פחדו מתגובה גרעינית).

לג'ורג הסתפקו בקריאה וו. בוש ולא ווקר בוש, כי זה לא היה כל-כך עקרוני. אצל ברק ח. אובאמה
החי"ת הזו מאוד מעניינת. אילו היה חוסיין רק בשם - ניחא, אבל הוא חוסיין גם במעשיו - וזו הבעיה.

האיש החליט לתקן את העולם ומעניין מהיכן שואב את החוצפה להאמין כי הוא האיש המתאים לכך.
אובמה דמגוג במובן הרע של המילה. הטקטיקה שלו שאובה מכנסי המטיפים הפועלים בארה'ב וסוחפים אחריהם קהל של שוטים.
בשנתיים לערך מאז שנבחר, הביא נזק שבחלקו יהיה כנראה בלתי-הפיך לאנושות, כל זאת משום שעיני העולם נשואות לארה'ב, כמי שיכול להנהיג את העולם. ייתכן וכך המצב - אך האיש אינו זה שמשמש דוגמא לכך.
את העולם מנהיגים חבורה של מטורפים קנאים דוגמת איראן, לוב, צפון קוריאה ועוד מספר ארצות בציר הרשע.
הדרך הקלה היתה מאז ומעולם להטיל את קולר האשמה על צווארם של היהודים. גם בפרוץ המגיפה השחורה באירופה האשימו בכך את היהודים (כזכור, תנאי ההגיינה של היהודים וסגירותם שמרו עליהם מפני המגיפה), אך לעולם היה כמובן שעיר לעזעזל.

אובמה אחוז תזזית לפתור את בעיות העולם. עד כה לא פתר ולו בעיה אחת.
על אחד כזה הייתי אומר כי "השתן עלה לו לראש".

משעשע. חבל שיתר מדינות ערב לא משתתפות בתכנית לפירוז נשק גרעיני במזה"ת.
מעניין כנגד מי מכוונת התכנית הזו, שהרי לכל מדינות ערב יש נשק כזה.

כנראה שחברים בבית הלבן כבר אין לנו.

כדי לפרק את ישראל מנשק גרעיני צריך לפרק את כל האיזור.
צריך לפרק את פקיסטן.
כמובן שפקיסטן לא תסכים להתפרק כל עוד הודו מחזיקה בנשק כזה.
ועכשיו בואו נראה את חוסיין אובמה מצליח לפרק את הודו מנשק גרעיני.

עוד 4600 ממתינים לפרוק. הארסנל הצטמצם ב-84% מבחינה מספרית מאז שנת 1967.

http://www.reuters.com/article/idUSTRE64251X20100503

אהבתי את קנה המידה...
מה שעוד יותר אהבתי זה שהמדינה היחידה בעולם שתקפה אי פעם בנשק גרעיני חותרת לפרק מנשקה הגרעיני(המהווה את ההגנתה האחרונה) את המדינה היחידה בעולם המאויימת בהשמדה כעת.

לך תסביר את זה לאלו המטיפים לנו להרכין הראש

עפ"י פרסומים זרים: למדינת מערבית מסויימת במזרח התיכון יש מעל 400.

אם ארה"ב תוריד ל-1000, לאותה מדינה מערבית במזרח התיכון יהיה כמעט חצי משל ארה"ב (כמובן בהנחה וארה"ב לא תעשה מעשה מטופש ותחתור לפירוקה של המדינה המערבית מראשי הנפץ הגרעיניים שבידה).