23-01-2011, 22:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.01.07
הודעות: 630
|
|
אני חושב שאתה מפספס מהותית את המגבלות ההנדסיות של הפעלת דחפורים ולא מפנים מספיק לעומק את טכניקות ההתמודדות עם הריסת בתים ואת המגבלות הפיזיות והתו"ליות המוטלות על כל אחד מהפתרונות
נתחיל עם פתרון הכלי הייעודי לדחיקת קרקע, דמוי מרכבה. ישנם גורמים תכנוניים מהותיים המגבילים את יכולת המהנדסים מלפתח כלי דמוי תובת טנק בעל יכולת דחיקת קרקע המקבילה או אפילו מתקרבת לשל דחפור.
הדחפור אינו יושב על מזקו"ם נוסח המרכבה עם מהלך קפיץ ארוך אלא על מזקו"ם עם קפיץ קצר בהרבה וזאת מסיבה טובה. ראשית, מזקו"ם בעל קפיץ עם מהלך ארוך, מטרתו להגביר את המגע של הזחל עם הקרקע בזמן נסיעה מהירה ולשכך זעזועים. מהלך קפיץ ארוך אצל דחפור פוגע ביכולת הכלי להעביר אנרגיה מהמנוע, דרך התמסורת ולבסוף לקרקע שכן חלק מהאנרגיה יושקע בלנעול את מהלך הקפיץ במקביל לניסיון הדחיקה. נעילת הקפיץ בצורה מתמשכת, מין הסתם תשחוק אותו ואת התמסורת הרבה יותר מהר ותהווה מקור לצרות מכניות רבות.
שנית, הכנסת קפיץ מחייבת עיצוב מחדש של זחל דק יותר, דבר שבתורו פוגע ביכולת הכלי להתמודד עם מטענים ומוקשים ויגביר את קצב שחיקת הזחל.
שלישית, גודל כף הכלי מחייבת תא מפעיל גבוה (לא, פתרונות דמויי מצלמות לא פתרו את הנושא הזה) מה שבהכרח מעלה את מרכז כובד הכלי והופך אותו לפחות יציב. הכנסת קפיצים ארוכי מהלך למזקו"ם מאפשרת לכלי להגיע לשיפועי צד גדולים יותר גם בזמן נסיעה וגם בזמן עבודה. הגבר את המהירות והגברת את ההסתברות להתהפכות. הגבר את השפ"צ הפוטנציאלי בזמן עבודה במכשול והגברת את ההסתברות להתהפכות. מה גם שבכל נסיעה אחורה, המזקו"ם ישתחרר מנעילת המהלך וישנה סבירות גבוהה למדי שהמפעיל יגלה שהשפ"צ שהוא הרגיש בתא המפעיל אינו השפ"צ של הזחל עקב הפרשי זוויות והופ, התהפכות בתוך התעלה (אירוע לא נעים לכשעצמו).
בשורה התחתונה, ל-D9 יש ייעוד יחידי והוא לדחוק כמויות גדולות של קרקע במהירות האפשרית. העיצוב ההנדסי שלו הוא הפשרה הטובה ביותר תחת מגבלות הנדסיות ומגבלות צבאיות.
האם ניתן לעצב דחפור ממוגן מאוייש / רובוטי שיהיה פיזית נמוך יותר? כן.
האם זה אומר שהוא ייסע מהותית מהר יותר? לא.
במסגרת סולם הפתרונות להריסת מבנים תחת אילוצי תקציב האם יש כלי אפקטיבי יותר? לא.
נעבור לפתרון המרגמה. מין הסתם, כבר ניחשת שיש לי אי אילו שעות עבודה עם כלי צמ"ה ואני מכיר לעומק את היתרונות שלהם והמגבלות שלהם. היכרות הנובעת מזה שאני קצין הנדסה בהכשרתי ולצער כל הנוגעים בדבר, ביליתי כשנה ברצועת עזה בחישופים, הריסות והתמודדות עם מטענים בעזרת D9, פומ"ות, נגמחו"נים, כלבים וגששים במשך יותר זמן מקצין ס"פ ממוצע. למול זאת, במקרה, אני גם קצין מרגמות בחטיבת מילואי חי"ר (סיפור ארוך שיסופר בהזדמנות אחרת). לפיכך, עבור דיון זה אני מהווה את הטוב שבכל העולמות...
החנ"מ בפצמ"ר בעל ייעוד יחידי והוא לפרוץ את המעטפת של הפצמ"ר תוך שהוא מעניק מספיק אנרגיה קינטית לרסס הנוצר ע"מ לפגוע באדם, רכב רך ורק"מ קל. לפיכך, (וכאן אני נכנס לטריטוריה פחות מוכרת לי אז אני נזהר), לא הייתי מצפה כי גל הזעזוע של הפצמ"ר ירעיד מספיק את קירות הבניין ע"מ למוטטו. למעשה, מזיכרון מעורפל של נוסחאות החבלה, הייתי אומר ש- 2.6 קילו זה בערך מספיק להוריד חדר עם בטון מזויין בגודל בינוני. לא בניין ובטח שלא רב קומות. מצד הניסיון אני יכול לומר לך שהפעלה שלנו בלבנון השנייה על בניין בגודל בינוני עד גדול עם 120 מ"מ + האחיות הקטנות עשתה הרבה חורים בגג אבל לא מוטטה את הבניין, אפילו לא קרוב.
נעבור לפתרון הכלי הייעודי. כסף, כסף כסף... גם בתוך חיל ההנדסה יש נושאים בוערים יותר מאשר אמצעי ייעודי להריסת בניינים. על אחת כמה וכמה תעדוף של חיל אחר בעל צרכים בוערים דוגמת חיל האוויר או תותחנים.
מצד שני, אם הבניין כ"כ שולט על המרחב ומפריע ללחימה, תביא להביור, תעלה קומה קומה ודי בבטחון תוכל לנקות אותו ותשתלט עליו. זה נכס טקטי? למה לא לנצל אותו?
_____________________________________
The Chrismas Truce
המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')
|