3.7.2005
תאריך
התנועה לאיכות השלטון
מפרסם
להלן המכתב:

יום רביעי כ"ב סיון תשס"ה ‏29 יוני 2005

לכבוד, חברת נכסים מ.י. בע"מ
הוועד הציבורי לעניין מניות הבנקים נתב"ג
חברת מ.י. נכסים נתב"ג
גב' ימימה מזוז היועצת המשפטית
מר בנימין נתניהו שר האוצר
ד"ר סטנלי פישר נגיד בנק ישראל משרד האוצר, ירושלים ירושלים בנק ישראל, ירושלים
ד"ר יוסי בכר מנכ"ל משרד האוצר
מר אמנון כהן חבר וועדת הכספים
וועדת ביקורת המדינה הכנסת , ירושלים
וועדת המניות של בנק לאומי חברת מ.י. נכסים בע"מ נתב"ג

נכבדי,

הנדון: שימוש בסמכויות המדינה כבעלת בנק לאומי ליישומן של המלצות וועדת בכר

בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, הריני פונה אליכם כדלקמן: 1

1. התנועה למען איכות השלטון שבה ותובעת מוועדת המניות, אשר מחובתה לקדם שינויים מבניים ולדאוג לאינטרס הרכושי של המדינה בבנק לאומי, לקיים את חובותיה ולהשתמש בכל סמכויותיה – לרבות בחירת חברי דירקטוריון – על מנת לקדם את יישום המלצות וועדת בכר, המהוות שינוי מבני נחוץ ביותר למשק הישראלי.

2. בימים האחרונים התפרסמו בעיתונות ידיעות כביכול אסור למדינה לנצל את מעמדה כבעלים של בנק לאומי כמנוע להישגים רגולטורים בכלל, וכזרז ליישום המלצות וועדת בכר בפרט. כמו כן נטען כי בפני ראשי בנק לאומי עומדת אך ורק חובה אחת – לפעול למיקסום רווחי הבנק מבלי להתחשב כלל וכלל באינטרסים ציבוריים.

3. אכן, החוק אשר מסדיר את בעלות המדינה על בנק לאומי [חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה) התשנ"ג-1993] מקפיד על הימנעות ממעורבות המדינה בניהול השוטף והיומיומי של עסקי הבנק ומשאיר בידי וועדת המניות סמכויות מוגדרות ביותר.

4. אולם, המחוקק זכר את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לבעלות המדינה על בנק לאומי – את "משבר המניות הבנקאיות", אשר נגרם כתוצאה מהריכוזיות העצומה של המערכת הבנקאית ומניגודי העניינים במגזר. לכן, נקבע מעין חריג בסעיף המגדיר את מטרות השימוש בזכויות ההצבעה. חריג אשר קובע כי יש להשתמש בזכויות ההצבעה – הכוללות בחירת חברי דירקטוריון – על מנת לקדם ולאפשר שינויים מבניים שיצמצמו הריכוזיות.

5. אין מקרה מתאים יותר לשימוש בזכויות ההצבעה על מנת לקדם שינויים מבניים, מאשר בעת גורלית זו, בה הבנקים מפעילים מלחמת לוביסטים כנגד רפורמה מבנית, הנדרשת על פי כל הגורמים המוסמכים במדינה, אשר ממתינה ליישום מזה עשורים רבים ושאומצה על ידי הממשלה. אם לא ישתמשו בסמכויות אלו עכשיו, אז אימתיי?

6. לפיכך התנועה למען איכות השלטון קוראת למדינה, ולשלוחתה וועדת המניות, להשתמש בזכויות ההצבעה – לרבות בחירת חברי דירקטוריון – על מנת לקדם ולתמוך בשינויים המבניים במערכת הבנקאות, כפי שהחליטה הממשלה בהכרעתה לאמץ את המלצות דוח וועדת בכר. בכך המדינה תשים קץ לאנרכיה – כפי שתוארה בעיתונות – בה בנק לאומי, שמצוי בשליטת המדינה פועל בגלוי כנגד אינטרס הציבור בצמצום הריכוזיות במגזר הבנקאות.

7. פעולה שכזו לא רק שהינה צודקת, הוגנת ותורמת לרווחת כלל הציבור הישראלי, אלא אף תואמת את דברי ההסבר לחוק המציינים במפורש כי מצב הביניים שבו חלק ניכר ממניות הבנקים מצוי בידי הממשלה הינו הזדמנות נוחה לביצוע שינויים מבניים במערכת הבנקאות.

הודעה זו הוצאה לכל העיתונים ואינה מתפרסמת.....

הפירסום באתר התנועה:

http://www.mqg.org.il/


(התנועה מצדיקה למעשה את שאיפתו של נתניהו לזרוק לכל הרוחות את היו"ר של בנק לאומי איתן רף, הזוכה משום מה ל"מטריה" מצד ראש הממשלה שמצידו קיבל - לפי הפירסומים מהיום - הקלות בחוב של חוות השקמים לבנק לאומי. אז..... שלא יעבדו עליכם !)
גוף הידיעה

מעניין שאת הודעת התנועה לאיכות השלטון על תמיכה מוחלטת במהלכי נתניהו הם לא מזכירים ???


מסע התעללות בדרך לפריימריז

איך קרה שלקלחת הפוליטית חדר לפתע גורם שלא נראה קשור לקרבות שרון-נתניהו - הדחת יו"ר לאומי. והתשובה: אנחנו בשנת בחירות, והכול משועבד לזה. האם זליכה הפריח שוב בלון ניסוי תקשורתי שנתניהו לא רצה להסתכן בהפרחתו?

רונית ורדי 15:12 3/7/05


אז מה קורה השבוע בין ראש הממשלה, אריאל שרון, לשר האוצר, בנימין נתניהו?
תשובה: רק התפרצות עונתית לרגל הקיץ. זה לוחץ. ההוא עוקץ, וכל המאכערים חוגגים סביבם. אחרי הכול, כולם יודעים שאנחנו כבר נמצאים בעיצומה של "שנת בחירות". אשר על כן יש כאן ים של גורמים התורמים להקצנת היריבות בין שר האוצר לראש הממשלה. הקרבות המתנהלים ביניהם עתה הם כאין וכאפס למה שעוד נראה בשבועות ובחודשים הקרובים. ככה זה ימשיך כל הדרך לפריימריז ואחר-כך לבחירות הגדולות.

הבעיה מודעה


היא, שלתוך הקלחת הפוליטית הזו הוכנסו פתאום גורמים שאין להם קשר "טבעי-ראשוני" לקרבות הפוליטיים בין שרון לנתניהו במרכז הליכוד. והכוונה היא להנהלת בנק לאומי, שעוברת בימים האחרונים מסע התעללות שסופו מי ישורנו.

שש שאלות, ותשובה אחת

* שאלה 1: מאיפה צץ הרעיון שלא להאריך את כהונתו של יו"ר בנק לאומי, איתן רף?

* שאלה 2: האם יש טעם להגיש מועמדות לירושה שלו?

* שאלה 3: מי יכול להרוויח מפרסום הידיעה מהבוקר, שלפיה בנק לאומי מחק לחוות השקמים של משפחת שרון חוב בהיקף של 600 אלף שקל, לפני תשע שנים?

* שאלה 4: איך זה קשור לאישיותו המיוחדת של החשב-הכללי ירון זליכה, וליחסיו הלוהטים עם העיתונות?

* שאלה 5: האם שר האוצר פעל נגד איתן רף רק בשל פעילותו נגד מסקנות ועדת בכר?

* שאלה 6: איך כל זה מתחבר לשאלת הדרך הנאותה להפרטת בנק לאומי?

התשובה העקרונית לכל השאלות הללו היא אחת: אנחנו נמצאים בעיצומה של שנת בחירות. הכול משועבד לזה. הכול נובע מכך. ועכשיו לפרטים:

יו"ר בנק כמינוי פוליטי?

האפשרות ששר האוצר העמיד ל"מכרז חיצוני" את ראשות "בנק לאומי" אמורה לעודד מועמדים מפורסמים להתחרות על התפקיד. מיטב הבנקאים והמנהלים אמורים לרענן, בקשר לזה, את קשריהם עם מקורבי שר האוצר ועם צמרת משרדו. אלה אמורים להתחיל לעלות לרגל לחצרו של שר האוצר וגם לדבר בשבח מהלכיו.

מותר להניח, כי רבים מהם מבינים שהדרך לירושת ראשות הבנק עוברת דרך ניהול קמפיין נגטיבי נגד היו"ר הנוכחי, איתן רף. קמפיין שיבטיח את הליכתו הביתה ואפשרות שאחר ימונה תחתיו. יתירה מזו, גם מי שאינו מעוניין בתפקיד או מי שמניח כי סיכוייו לנצח אינם גבוהים, יכול להרוויח מעצם אזכור שמו כמועמד לראשות הבנק השני בגודלו במדינה. לכן, אמורים גם המועמדים הללו לפעול להבאשת שמו ומעמדו של היו"ר הנוכחי רף.

תהליכים פוליטיים כאלה, כמו כותבים את עצמם באורח אוטומטי. אתה מודיע על האפשרות שהמשרה תתפנה, ומייצר זרם של מועמדים המבקשים את קרבתך. מה שנותר לך אז הוא לווסת את הזרם. לומר מילה טובה למועמד זה או אחר, להדק את הקשר עם ממליץ זה או אחר. ולא פעם, כמו שנתניהו עשה בעבר, אפילו לעודד מתמודדים פוטנציאליים להתחרות על התפקיד. פה טפיחה על השכם, שם מילה טובה. לא מעט אנשים חושבים השבוע, שאפשר שנתניהו יקדם את מועמדותם לראשות בנק לאומי.

הסיכויים למינוי: זירו, אפס

הבעיה היא, שראשות הדירקטוריון של בנק לאומי היא עמדת כוח חשובה מכדי ששר האוצר יפקיד אותה בידי סתם בנקאי ו/או מנהל משובח. ראשות הבנק הזה נעשית חשובה אף יותר בשעה שאנחנו מיטלטלים עתה במאבק הפוליטי המלווה את ההתנתקות, לקראת הבחירות הקרובות. כל מי שיושב בלשכת יו"ר בנק לאומי נהנה מעמדת מנהיגות בסיטי המקומי. בעצם, לא רק מנהיגות. אלא גם חשיפה למידע רגיש מהסוג שהתפרסם הבוקר על שמיטת החובות שממנה נהנתה חוות השקמים.

מי שעומד בראשות הבנק השני בגודלו במדינה מנהל קשרים אינטימיים עם משקיעים בשווקים הישראליים. הווה אומר, עם מי שיכולים להפוך לתורמים של קמפיינים פוליטיים לראשות ממשלה. וזה הכול מותר במסגרת החוק. מי שיעמוד בשנים הקרובות בראשות הדירקטוריון של בנק לאומי, יוביל למעשה את תהליך ההפרטה שהבנק צפוי לעבור. יהיה לו קשר עם המתעניינים ברכישת הבנק; יהיה לו מעמד בכל ההליכים הנובעים מכך; ויהיה לו הרבה מאוד כוח.

ועכשיו אנחנו מגיעים לשאלה הקובעת.

* מה הסיכויים לכך, ששר האוצר ימנה לתפקיד מעין זה אדם שזה אך הכיר, ונוכח בכישוריו?

התשובה: "זירו". אפס.

אדם כמו תפוחי, לדוגמה

שרי אוצר נוטים למנות לתפקידים כמו ראשות בנק לאומי אנשי מקצוע, שהם יכולים לסמוך עליהם במאת האחוזים. מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. לו הייתי שר אוצר לא הייתי ממנה לתפקיד כזה מקורב, שזה אך התוודעתי אליו. אפילו לא אחד שלמדתי להכירו משום שכיהן לדוגמה כרואה-חשבון של מפלגתי ושהמשיך איתי אחר-כך לניהול בכיר במגזר הממשלתי. לו הייתי שר אוצר, הייתי חוששת מהאג'נדה הפרטית של רואה-חשבון ומנהל מהסוג הזה. לך תדע לאן ולמי הוא יפנה אחרי שיגע בפסגה, ויישב בכס היו"ר.

לו הייתי שר האוצר נתניהו הייתי שוקלת למנות לתפקיד אדם שהוא איש-מקצוע, שיש לי יחסים חבריים איתו לאורך שנים. יחסים של עשרים שנה, אפילו שלושים. אדם כמו איזי תפוחי, לדוגמה, שהלך עם נתניהו במשעולים הפוליטיים, אך מעולם לא היה בעצמו לפוליטיקאי.

מדובר בידידות אינטימית. תפוחי ישב בדירקטוריונים חשובים במהלך השנים שבהן כיהן נתניהו בצמרת הממלכתית ונתפס כמנהל מקצועי. מועמדותו נראית לגיטימית. כבר עכשיו אפשר לשמוע את תומכי שר האוצר מעלים במקביל למועמדותו, את השאלה השחוקה.

* האם העובדה שאדם מקורב לשר אוצר פוסלת אותו מלכהן בראשות בנק גדול?

והתשובה: לא, ודאי שלא.

לו הייתי נתניהו הייתי שמחה למנות אדם כמו תפוחי לראשות הבנק. הייתי אפילו מוכנה שהוא יאמר על היו"ר הנוכחי, איתן רף, כי הוא אינו מתאים לתפקיד, משום עמדתו בסוגיית דו"ח ועדת בכר.

* שאלה: מה הקשר?

התשובה כמו שאומרים החבר'ה בסלנג, "בירה נשר". כלומר, לא צריך להיות קשר. אבל עובדה.

מפריח בלוני ניסוי תקשורתיים

מהלכים פוליטיים מהסוג המתואר כאן נעשים בדרך-כלל בשקט. בזהירות, ובמתינות.

בשלב הראשון נהוג לשגר בלון ניסוי תקשורתי כדי לבדוק את התגובות בשטח. החשכ"ל, ירון זליכה, מתמחה בהפרחת בלונים כאלה. זליכה הצליח לייצר לעצמו בשנים האחרונות מעמד מיוחד במערכת הפוליטית וגם בתקשורת. בדומה ללא מעט פקידים בכירים, גם זליכה מנהל יחסים אינטימיים עם שורה של כתבים בכירים וגם זוטרים. זליכה עומד מאחורי לא מעט כותרות חשובות שהופיעו בשנה האחרונה במדורים הכלכליים. יתירה מזו. יחסיו עם נתניהו קרובים במיוחד.

לא פעם מרים זליכה בעבור נתניהו בלוני ניסוי תקשורתיים, ששר האוצר לא היה רוצה לסכן את שמו בהפרחתם. זליכה מפריח, ואם זה מתפוצץ נושא הוא במחיר. כך לדוגמה, בשבוע שעבר, ב"כנס קיסריה" רווחו ההערכות שלפיהן היה זה זליכה שהגה ושקידם את הרעיון, שלא להאריך את כהונתו של היו"ר איתן רף.

* למה ומדוע?

משום שאפשר כי הדחתו של רף עלולה לפגוע בנתניהו. מעולם, כך נדמה, לא זכה כאן אדם לתמיכה גורפת של הסיטי התל-אביבי, כפי שרף זכה לה בשבוע שעבר. האפשרות שמועמדים לרשת אותו יתחילו לחתור תחתיו אינה מתגשמת. ראש הממשלה עצמו תומך בו, כמו גם יו"ר הבנק הגדול במדינה, שלמה נחמה. הם, וליבת קהילת העסקים עימם.

ויינשל נרתם לצד רף

אבל הרעיון שלא להאריך את כהונתו של רף נתקע בשלב בלוני הניסוי. כי אם התכוונו לזה באמת, היה צריך להכין גם את השלבים הבאים במהלך. קרי: לייצר קמפיין נגטיבי נגד הראש המיועד לעריפה. במקביל לזה, היה צריך להתחיל להבטיח את תמיכת "ועדת המניות של הבנק" בראשות דוד ויינשל. היה צריך להכשיר את לבבות המנהיגים החשובים של הסיטי. שניים-שלושה אנשים, שאפשר לסמוך על שיקול דעתם כמו גם על הדיסקרטיות שלהם. היה צריך להתחיל לטפל במקביל בתמיכת התקשורת. לרמוז דבר-מה לבעלי הטורים הפופולריים.

אבל זה לא קרה.

להפך. כמו רוב רובה של קהילת העסקים המקומית, גם יו"ר ועדת המניות, דוד ויינשל, נרתם בימים האחרונים לצידו של רף. בשבוע שעבר הוא אף ביקש משר האוצר כי יקיים עימו התייעצות בדבר הארכת כהונתו של רף, ללא דיחוי נוסף. וינשל כתב לנתניהו, כי היעדר מינוי יושב-ראש "יוצר אי-ודאות ופוגע בתפקוד הבנק. קיום מצב זה נראה לי בלתי תקין ואסור לנו לאפשר את המשכו".

בלון הניסוי של רף התפוצץ

בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר על הארכת כהונתו של יו"ר לאומי, רף, בחודשיים. אבל זה בדיוק העניין שאמור להדאיג את כולנו.

* שאלה: למה ומדוע?

תשובה: עצרו רגע, וחישבו. מה אמור להתרחש במדינה בחודשיים הקרובים? נכון. "ההתנתקות". והיא תלווה במהומות, בהפגנות ובלך תדע מה עוד. העיתונות ודעת הקהל יופנו בחודשיים הללו לעזה ולמסגדים בהר הבית. למי לדעתכם יהיה חשק או עניין לעקוב אז אחרי "הפוליטיקה של מינוי יו"ר לאיזשהו בנק".

מבחינה פוליטית-תקשורתית זוהי האווירה האידיאלית להעביר במהירות מהלכים ומינויים, שבימים אחרים היו מעוררים ויכוח ציבורי. אם ויינשל והסיטי רוצים, כי רף יישאר בראשות לאומי, עליהם לפעול לחתימה מוקדמת של העניין. לפני ההתנתקות, ולפני ש"הכתום" ישטוף את כולנו. הגם שכבר אפשר לקבוע, כי בלון הניסוי בעניינו של רף התפוצץ.

סאלח שבתי - הדור הבא

ובחזרה לירון זליכה. מדובר באחד האנשים הכי מקושרים בצמרת האוצר. אבל כאשר אתה מנהל יחסים קרובים עם התקשורת, אתה הופך במידה רבה לשבוי שלה. כי בשעה שאתה מסייע לכתב להרים כותרת בעיתון אחד אתה עלול להסתכסך עם הכתב של העיתון המתחרה. ככה נוצרת סחרחורת. או כמאמר הביטוי הקדום על הקשר שבין הפיתום - לרעב הגובר. ככל ש"אוכלים", כך נעשים רעבים יותר.

ביום ראשון שעבר הובאה בעיתונות הידיעה על כוונת משרד האוצר להפריט את בנק לאומי על-ידי חלוקת מניות לציבור. זהו רעיון ישן, שזליכה מקדם בשנה וחצי האחרונות.

זליכה מקדם, ונתניהו שותק. לו שר האוצר היה מפקפק ברעיון, הוא לא היה נותן לזליכה להובילו במהלך השנה וחצי האחרונות. הכותרת פורסמה בתחילת השבוע שעבר. זאת, למרות שרוב הכלכלנים המוכרים התנגדו לתוכנית הזו, ואף הגדירו אותה, כ"סאלח שבתי - הדור הבא". גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, היה נגדה. אבל הבחירות הממשמשות לבוא עמדו בבסיס העניין גם כאן.

כי גם אם מדובר בתוכנית גרועה שלא תתקבל, אזי שר האוצר נתניהו יוכל לומר למרכז הליכוד, שהוא פעל למען העברת כסף לציבור, ולא רק ל"משפחות הגדולות במשק".

ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל הפילו בשבוע שעבר את התוכנית. הסיטי התל-אביבי הריע להם. הקהילה האקדמית מחאה כפיים. רוב ראשי האגפים באוצר ובכללם מנכ"ל המשרד, ד"ר יוסי בכר, נשמו לרווחה. ביום חמישי שעבר, בלילה, חגגו כולם יחדיו בכנס קיסריה את מחיקת הרעיון. בשביל זליכה מדובר בכישלון. המדורים הכלכליים של יום שישי כבר היו אז סגורים. בשבת - אין עיתונים. הבוקר, יום ראשון, התפרסמה הידיעה על כך, שבנק לאומי מחק לחוות השקמים חוב בהיקף של 600 אלף שקל לפני תשע שנים. ולנו לא נותר אלא לתהות אם יש קשר בין הדברים, ומהו? והאם יכול להיות שככה מנהלים מדינה?

התנועה לאיכות השלטון: חוק המניות הבנקאיות מאפשר פיטורי איתן רף אם הוא מתנגד לרפורמות מבניות של האוצר 16:27 | 03.7.2005 TheMarker התנועה לאיכות השלטון טוענת היום כי חוק המניות הבנקאיות מאפשר פיטורים של יו"ר בנק לאומי, איתן רף, אם הוא מתנגד לרפורמות מבניות של האוצר.

במכתב שנכתב לבכירי המשק, בהם שר האוצר בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מנכ"ל משרד האוצר יוסי בכר, חברי ועדת הכספים, ועדת ביקורת המדינה וועדת המניות של בנק לאומי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/tmc/i/c/iconStock.gif]
, כותבת התנועה כי היא שבה ותובעת מוועדת המניות, אשר מחובתה לקדם שינויים מבניים ולדאוג לאינטרס הרכושי של המדינה בבנק לאומי, לקיים את חובותיה ולהשתמש בכל סמכויותיה - לרבות בחירת חברי דירקטוריון - על מנת לקדם את יישום המלצות ועדת בכר, המהוות שינוי מבני נחוץ ביותר למשק הישראלי.

התנועה כותבת כי "בימים האחרונים התפרסמו בעיתונות ידיעות לפיהן כביכול אסור למדינה לנצל את מעמדה כבעלים של בנק לאומי כמנוע להישגים רגולטורים בכלל וכזרז ליישום המלצות ועדת בכר בפרט. כמו כן נטען כי בפני ראשי בנק לאומי עומדת אך ורק חובה אחת - לפעול למקסום רווחי הבנק מבלי להתחשב כלל וכלל באינטרסים ציבוריים. אכן", נכתב, "החוק אשר מסדיר את בעלות המדינה על בנק לאומי מקפיד על הימנעות ממעורבות המדינה בניהול השוטף והיומיומי של עסקי הבנק ומשאיר בידי וועדת המניות סמכויות מוגדרות ביותר".

"אולם המחוקק זכר את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לבעלות המדינה על בנק לאומי - את 'משבר המניות הבנקאיות', אשר נגרם כתוצאה מהריכוזיות העצומה של המערכת הבנקאית ומניגודי העניינים במגזר. לכן, נקבע מעין חריג בסעיף המגדיר את מטרות השימוש בזכויות ההצבעה. חריג אשר קובע כי יש להשתמש בזכויות ההצבעה - הכוללות בחירת חברי דירקטוריון - על מנת לקדם ולאפשר שינויים מבניים שיצמצמו הריכוזיות".

במכתבם טוענים ראשי התנועה כי "אין מקרה מתאים יותר לשימוש בזכויות ההצבעה על מנת לקדם שינויים מבניים, מאשר בעת זו בה הבנקים מפעילים מלחמת לוביסטים כנגד רפורמה מבנית, הנדרשת על פי כל הגורמים המוסמכים במדינה, אשר ממתינה ליישום מזה עשורים רבים ושאומצה על ידי הממשלה. אם לא ישתמשו בסמכויות אלו עכשיו, אז אימתיי"?.

לסיכום מכתבה טוענת התנועה לאיכות השלטון כי על המדינה, ולשלוחתה ועדת המניות, להשתמש בזכויות ההצבעה - לרבות בחירת חברי דירקטוריון - על מנת לקדם ולתמוך בשינויים המבניים במערכת הבנקאות, כפי שהחליטה הממשלה בהכרעתה לאמץ את המלצות דוח ועדת בכר. "בכך המדינה תשים קץ לאנרכיה - כפי שתוארה בעיתונות - בה בנק לאומי, שמצוי בשליטת המדינה, פועל בגלוי כנגד אינטרס הציבור בצמצום הריכוזיות במגזר הבנקאות".

בסיכום פנייתה של התנועה נכתב כי "פעולה שכזו לא רק שהינה צודקת, הוגנת ותורמת לרווחת כלל הציבור הישראלי, אלא אף תואמת את דברי ההסבר לחוק המציינים במפורש כי מצב הביניים שבו חלק ניכר ממניות הבנקים מצוי בידי הממשלה הינו הזדמנות נוחה לביצוע שינויים מבניים במערכת הבנקאות".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/ibo/images/rashit_celebs/raf_eytan_n.jpg]

איתן רף.

התנועה לאיכות השלטון: לאומי פועל נגד אינטרס הציבור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/ibo/images/0.gif]
התנועה לאיכות השלטון: חוק המניות הבנקאיות מאפשר פיטורי איתן רף אם הוא מתנגד לרפורמות מבניות של האוצר 03.7.05 | 16:27 TheMarker
במכתב לבעלי מניות לאומי נכתב "אין מקרה מתאים יותר לשימוש בזכויות ההצבעה על מנת לקדם שינויים מבניים, מאשר בעת זו בה הבנקים מפעילים מלחמת לוביסטים כנגד רפורמה מבנית" [ 3 תגובות לכתבה ]