
23-11-2011, 18:12
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי Sam Weller שמתחילה ב "בהחלט צריכה להיות אבחנה בין התקשורת הממסדית לאנשים פרטיים"
אני מסכים לגמרי להבחנה שלך - יש הבדל בין טעות לבין זדון או רשלנות חמורה.
אני כן מציע לקבוע חזקה שאי-בקשת תגובת נשוא הדברים דינה כזדון/רשלנות חמורה, וכן שאי-בדיקת תגובת נשוא הדברים גם היא תחשב ככזו.
כלומר, אם לא ביקשת ופרסמת את תגובת נשוא הדברים (בהנחה שהוא סיפק תגובה) - תחויב בעונש המינימום. אם לא ביקשת תגובה, או שביקשת תגובה אבל לא פרסמת אותה לצד הדברים, לא תעמוד לך הגנת ה"אופס, טעות" מענישת המינימום.
צעד אחד קדימה מכך (שבעייתי יותר) מתאר מקרה כזה:פסטן רוצה לפרסם שסאם וולר הוא בעלים של חברה מסוימת, גר במקום מסוים, וכד'.
פסטן פונה לסאם וולר, וסאם וולר מכחיש את הדברים, ומציין שהוא בכלל גר במקום אחר.
פסטן מפרסם את הדברים, לצד תגובתו של סאם וולר.
אם הדברים שגויים, ותגובתו של סאם הייתה מספיקה כדי לוודא זאת באמצעות בדיקה סבירה (חיפוש בגוגל, בדיקה בטאבו, בדיקה ברשות לני"ע/רשות החברות, וכו') פסטן גם יחויב בעונש המינימום.
כשאדם פרטי מפרסם משהו, הוא מוגבל, אבל כשגוף תקשורת מפרסם - שישלם את ה-250 שקל אגרה כדי לבדוק את העובדות לפני שהוא מפרסם.
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|