מסתבר שהרקטה שנורתה לעיר אילת הלילה נורתה מסיני, השאלה שלי היא, מה הן האופציות שלנו במקרה הזה? הרי ברור שלא נגיב אם מדי פעם יטפטפו עלינו מסיני, מחשש להרעה ביחסים ה"טובים" עם המצרים? האם קיימת אופציה צבאית כלשהי?
http://news.walla.co.il/?w=/2689/2522802

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אתה שואל ועונה לעצמך. בעצם, קודם עונה, ואז שואל.

או"ם שמום.

עניתי לעצמי רק את החלק העצוב של השאלה, לעומת זאת אני לא חושב שהבלגה היא האופציה היחידה...יש לדעתי הרבה מה לעשות בין הבלגה כמו שהורגלנו לבין מלחמה כוללת עם מצרים, אני רק רוצה לשמוע את דעת אנשי הפורום בעניין..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אולי דרושה התמקדות בפעולות איסוף מידע ומניעה חשאיים מאשר פעולה צבאית עם פרופיל גבוה עקב רגישות האזור הנ"ל

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

וכשהם יתפסו סוכן שלנו פועל בשטח שלהם בשביל לאסוף מידע או למנוע פעילות חבלנית - כמה זמן תימשך החגיגה על זה בתקשורת המצרית? חודש? חודשיים?
ובאיזה אופן נצטרך לשלם כדי שהם יואילו בטובם לשחרר את מי שנשלח לעשות את העבודה שהם לא מסוגלים או לא רוצים לבצע בעצמם?

הגישה שלך צ'נדלר גורסת שבגלל שהסוכן עלול להתפס, אז עדיף שלא נפעל? או שהבנתי אותך לא נכון..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כעיקרון אני חושב שזה אף פעם לא נכון להימנע מפעילות מבצעית אך ורק בגלל שקיימת אפשרות תאורטית (ברמת סבירות כזו או אחרת) שהלוחם ייתפס.

העניין הוא, וזה כבר לא קשור לפורום צבא ובטחון, שיש פה גם שיקולים מדיניים ופוליטיים.

בקיצור, היה עדיף אם לא הייתי מגיב כפי שהגבתי כי אין קשר בין זה לבין השאלה הטכנית-מבצעית: "האם קיימת אופציה צבאית כלשהי?"

אתה יכול להגיד את אותו הדבר על כל מערך המודיעין האנושי שלנו.
אז מה, פשוט לא נפעיל סוכנים בשום מקום?
נאסוף מידע ו"נעלים" גורמי בעיות רק מהאויר או מהחלל?

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

(שבניגוד אולי לשכנים מהצד השני של המפרץ, אין להם שמץ של איכפתיות מרווחת תושבי ותיירי אילת). מדובר כאן על סכנה אמיתית לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של מצריים הרי. רקטה שתופנה לאילת, מפעילה יכול מחר גם לכוון אותה לעבר אחד ממלונות הענק בחופי סיני העמוסים רוסים או מערב אירופאיים.

אני לא חושב שיש מישהו במערכת אצלינו שחושב שישנו פתרון טוב יותר מאשר הידוק שיתוף הפעולה עם מצריים, הצלבת אצבעות וכו'. זה לא סוד שגם בימי הייציבות במצריים, חצי האי סיני היה מוקד של צרות (בעיקר משום הפעילות של הבדואים שלמרות מספרם הקטן תמיד היו עויינים מאוד לשלטון המצרי, שמצידו לא ריחם עליהם). עכשיו כאשר כל המערכת במצריים "מנוערת" והאנרכיה חוגגת, סיני הפכה בחלקה לשטח כינוס של גורמים פליליים - וכולנו יודעים שטרור אידאולוגי יוגע לנצל היטב ערוצים פליליים. כוחות הבטחון המצריים, שגם בימים כתיקונם אינם חפים משחיתות, נמצאים כרגע במצב מאוד עדין ואני מניח ששאלת השנות עוד אירועים מן הסוג הזה, הסוג של האירוע בכבישי הגבול לפני זמן מה, או אפילו פיגועים רחבי היקף באתרי התיירות של סיני - זו רק שאלה של זמן.

אני אכן מקוה שאין אף אחד במערכת שחושב על פתרון טוב יותר משיתוף פעולה עם מצרים, כי רון בן ישי דווקא חושב שיש:
ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4212780,00.html

לעניות דעתי אין רעיון אווילי יותר מלהציע כי ישראל תתקוף בסיני. אפס סיכויי הצלחה, 100 אחוז לסבך את העניינים מעבר לכל פורפורציה. למה אנחנו מחכים?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ניערתי את הראש מצד לצד ושאלתי את עצמי "מה לכל הרוחות...?".... האם מישהו באמת חושב שברדק, AKA, "מדינה" כמו מצריים הוא משהו ששווה להעיר אותו? לטעמי במקרה של מצריים האינטרס הישראלי ברור כמעט לכולם, מקיר לקיר: שישבו מעבר לגבול, יהיו שכנים רחוקים אבל צפויים ואנו נוכח לחיות את חיינו בשקט יחסי ונודה על כל יום שעבר בלי שמדינה החולה הזו מדביקה אותנו בעוד מחולייה (מעבר לפולשי גבול אפריקאיים, סמים ופה ושם רקטה). אני לא חסיד של גישת ה"שתי רקטות לא יחסלו את מדינת היהודים" המתנשאת, ובהחלט לא שולל (כעקרון) תגובות פראיות כנגד יישות האחראית לירי כזה, אבל אני פשוט לא מבין איך יכול להעלות על דעתו מישהו תסריט שבו "דיקור" של ציסטה ענקית ומודלקת כגון סיני המצרית יכול להביא אי אילו תוצאות חיוביות: בשום סוג של תסריט.

מצד שני במדינת הפרשנים כבר לא מאתמול ישנו דחף מטופש לנסח בכוח תשובות קצרות דווקא לבעיות הכי סבוכות. דווקא בעניין הזה דמינו מאוד למצרים אשר בעולם הערבי ידועים לשימצה כמומחים כפיתיים לפתרון כל בעיה, גם אם לא הועלתה בכלל.

כמו שאמרת, מספיק שמי מהבדואים בסיני יקבל תשלום מספיק נכבד עבור ירי רקטות על אילת כדי שזה יקרה שוב.
וכמו שנהוג אצלנו, אנחנו ניתן להם לטפטף ולטפטף, ואם המצרים לא יעשו כלום , אז יום אחד נתעורר לתוך מבצע "סנטה קטרינה יצוקה" או משהו דומה...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

נתעורר ל"מבצע חץ שחור 2"...

תראה: אל תחשוד בי שהפכתי צד אבל... דיבורים כאלה נגזרים הרי מהדחץ הלא נשלט (של ישראלים ושל עוד המון אנשים בעולם) "לעשות משהו" גם כשהדבר הכי נכון הוא (לפעמים) לא לעשות דווקא...

משול הדבר ללעמוד בקזינו עם 1000 ש"ח ביד, אחרי שהפסדת 100 ש"ח על איזה שולחן, ולהגיד "אז מה? נצא מפה עם הפסד של מאה ש"ח כמו איזה לוזרים?".

The house always wins!

לאילת אין שום "עורף איסטרטגי": זו עיר קיט קטנה החנוקה בין מצריים ההררית ובין ירדן ההררית - שתי מדינות בהן הבדואים הם אדוני ההר (דרום ירדן וסיני) והשלטון של המדינה הוא חלקי יחסית. מה אנחנו רוצים? לנקום על רצח שעשה פדאיון אחד (רקטת פדאיון במקרה זה) ובתמורה לזמן שלושה פדאיונים נוספים רק כתגובה? כבר היינו בסיפור הזה. האמת? כבר היינו בסיפור שבו ניהלנו עם המצרים מלחמת התשה ממש קרוב לביתם (על התעלה) - שללנו מהם הכנסות עתק מתעלת סואץ למשך כמעט עשור, החרבנו את ערי התעלה המשגשגות... וזה ממדינה שמאז ומתמיד הכנסתה הייתה תלוייה בגורמים כאלה (להזכירך: מלחמת 1956 שורשיה בהלאמת תעלת סואץ). איך אפשר לחשוב שתהיה תוצאה טובה מכל זה? מישהו באמת חושב שלאילת יצא טוב מכל שתתנהל מלחמת התשה סביבה, ואפילו בעצימות נמוכה? לא רק שכבר עכשיו היא סובלת מתחרות רצחנית בשכנותיה (שמכל בחינה מציעות תיירות ושירותים ברמה ומחירים טובים יותר), לא רק שסובלת ממכת מצריים של פולשי הגבול האלה שנחתו עליה אלוהים יודע מאיפה, עכשיו גם נוסיף נוכחות של צבא , מחסומים והדי פיצוצים? בכל קנה מידה מחשבתי (או לפחות כזה שאינו בא ממוח של איזה Jar Head מפורט בראג) עדיף "טפטוף" של רקטות עד לרמה מסויימת + פעילות מונעת מכל סוג שאינו כרוך בהפעלת כוח צבאי (מבחינתי? לשים חצי מליון דולאר במזוודה, כמו בסרטים, על שולחנו של איזה מושל סיני עם מסר ברור, אבל עקיף, שנודה לו אם יוכל לצאת למבצע נגד מערך ההברחות של הבדואים שיסתיים עם כמה עשות תמונות של לובשי ג'לביה כפותים שנורו בעורפם על חולות סיני).

בניגוד לשנות ה 50 ועד השבעים אין אנו עוד במצב בו עצם הלחימה, או המדיניות האגרסיבית נחוצה לצורך בניית הלאום או הצבא - אין הצדקה למדיניות של "פעולות תגמול" כאשר ישנן דרכים זולות, פשוטות ושקטות בהרבה.

כשהצעתי למעלה דרכי איסוף ומניעה חשאיות- הדגש בהחלט היה על החשאיות והאופציה שהעלת יכולה להיכלל בתוך סוג הפעילות הזה אבל לא היתי פוסל מראש גם פעילות סיכול ומניעה של כוחותינו (לסוגיהם השונים) בפרופיל נמוך.

טפטוף של רקטות לאורך זמן, ללא תגובה, יגרום גם הוא לנזק תיירותי ומוראלי.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

אבל יש הבדל בין רקטה פעם בחצי שנה, ובין התרחשות מלחמתית מסביב. אין שום קשר בין מידת הנזק/איום, ובין ההשפעה הממשית על התיירות - אני אומר את זה ממקום של המון ידע בנושא. ישנם "שווקים" (כמון כנסים מחו"ל או תיירות מארה"ב) שהם כמו עץ שמניב פירות רק אחרי שנים של עבודה, אבל גדיעתו היא הפעולה הפשוטה בעולם. נפילת רקטה, או אפילו מחבל מתאבד, באתרי תיירות נחשבים כיום בעולם כ"רעה חולה" אבל נפוצה. בשתי שכנותינו (מצריים וירדן) הבדיקות בכניסות למלונות לא יביישו את נתב"ג (לפחות 2 מעגלי אבטחה שכוללים חיפושים בחפצים, מכונות שיקוף, הפרדה בין המטען ובין התייר וכן הפקדת נושא האבטחה בידי המשטרה ואפילו לא מאבטחים פרטיים הכפופים למלון). התיירים רגילים לזה בדיוק כפי שאתה כישראלי רגיל לנחות בטרמינל מרוחק בגרמניה, מוקף שומרים חמושים, כלבים ואפילו רכבים משוריינים. זה סטטוס קוו בעולם התיירות/כנסים. מה שאינו סטטוס קוו זו פעילות צבאית מתמשכת ובעלת "חתימה" חדשותית מתמשכת.

"אפילו" ברשויות הממונות על הבטחון במעברי הגבול ונמלי התעופה הפנימו בשנים האחרונות כי הנזק שיגרם עקב הפחתת רמת הפולשניות של האבטחה קטן (לפעמים) מן הנזק שיגרם עקב המשך המדיניות של "בטחון מעל הכל". עם כל הכבוד... אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להרשות לעצמינו את הגישה הזו. אילת נסמכת בכבדות על תיירות של סקטורים שפשוט לא יגיעו אם יכבידו עליהם (במחיר, בפרוצדורות וכן בנוכחות צבאית שנחשבת מאיימת): יהודים אירופים, רוסים, פולנים... כולם יודעים את זה, פרט לבטחוניסטים המובהקים - למרות שגם האחרונים התעדכנו פה ושם במה קורה במילניום השלישי (עובדה שלמדו, בכוח ולא בקלות, שבט"שית עם מא"גים שמסתובבת בעין בוקק בין התיירים זו אולי אטרקציה תיירותית, אבל גם נזק עצום לתדמית). כשיגיע דיפלומט אמריקאי לאילת, ובנוסף לסוללת טילי הנ"מ הרגילה בכניסה לעיר, יראה גם נוכחות אגרסיבית של צה"ל (וכולנו יודעים שצה"ל לא יעשה מאמץ להסוות עצמו ולתת לנוף האזרחי להתקיים) המידע יועבר מיידית לארה"ב. שוק אמריקאי של תיירות עסקית/כנסים עובד על טווח ארוך, כיסוי ביטוחי ורגישות למחיר: הדבר הראשון שיעשה סוכן הביטוח, מארגן הכנסים ומתאם הנסיעות האמריקאי יהיה להחליט שבשנת 2013 (אמריקאים תמיד עובדים לטווחים ארוכים) אילת לא על המפה. אין דרך חזרה מהחלטה כזאת. אולי זה מצחיק, אבל אותה תיירות עסקית שלא תגיע לישראל (ולא רק לא לאילת) תנדוד למקומות "בטוחים" כמו טורקיה... ולמה? כי הטורקים יודעים שהמלחמה על שוק לקוחות חשובה לא פחות ממלחמה בגלל תו"ל מדיני-צבאי.

לעניין החשאיות: ישנם אלף ואחת דרכים לבצע זאת ללא הותרת עכבות מלוכלכים. לכך שהמצרים מאשימים אותנו בכל רעה חולה (דגי פיראנה בנילוס, כריש בים סוף, צפופחים טורפים באגם המר הגדול, נגיפי אין אונות במי הברז של אלכסנדריה): אנו רגילים. לכך שהמצרים מדי פעם עוצרים אזרח ישראלי תמים (גם אם טיפש משהו) ועושים ממנו שפיון על: גם רגילים. ממש לא צריך לתת בידיהם הוכחה ממשית לכך שהפראנויה השתלמה. הטרור האיסלאמי נשען בכבדות על נתיבים פליליים ועל העובדה שכל מערכות השלטון והבטחון במצריים מושחתים עד היסוד (אם תגיע למעבר הגבול באמצע הלילה ההבדל בין משך הזמן שיקח לשוטר המצרי לצאת מחדר המנוחה "סתם כי זו חובתו" ובין משך הזמן שיצא משם "כי כדאי לו" טמון בכמות השטרות שתשים בדרכון שמסרת לשוטר בעמדה הקודמת...). זו חרב פיפיות מאחר ומאפשרת לך המון פרצות להכנס אליהן ללא שום נוכחות ישראלית פיסית מעבר לגבול.

אם כמה חבר'ה מאיזו חמולה בסיני ישגרו רקטות לעבר ישראל, ולמחרת בבוקר אותם חבר'ה ימצאו באוהל שלהם מתים ועם פתחי נשימה חדשים במצח, ו/או שהגמלים שלהם לפתע ימותו מהרעלה - וכל זה ללא לקיחת אחריות כלשהיא מאף אחד, אני חושב שהם יבינו את הרמז. גם אנחנו יכולים לגרום להם לבעיות ונזקים, ואולי אפילו נזקים בלתי-הפיכים.
לא צריך לשלוח פלוגות לבצע פשיטות ופעולות תגמול בתוך סיני - אבל ניתן לגרום למקומיים שם (שבמידה והם לא אחראים ישירות לשיגור הרקטות, הם לכל הפחות עוזרים למשגרים באופן פעיל) לחשוב פעמיים ובכובד ראש אם כדאי להצית את פתיל ההשהיה של הרקטה הבאה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אינו בהכרח האוייב החמוש, אלא שלל גורמים מבית שינטרלו אותך לפני/בדרך לפעולות כאלה, או יגרמו לחשיפתך אחריהם. מעורבות בפעילות כזאת אינה יכולה להתקיים במסלול שעוקף את כוחות הבטחון המצריים. המבשלת של שרה/עוזר ראש לשכת שר הבטחון/הקלדנית של היועץ המשפטי של פיקוד דרום: כל אחד יכול להיות ענת קם בפוטנציה, משלל סיבות, ולכן תסריט כמו שאתה מציע אינו מעשי - אלא אם יבוצע בידי כוחות הבטחון של מצריים שהם:

1. כבר שם ממילא ולכן לא מעוררים חשד
2. תמורת תשלום יעשו הרבה מאוד
3. לא מרגישים צורך לפטפט למוות רק בגלל שירו באנשים ללא משפט (ע"ע פולשים אפריקאים שהם מדי פעם יורים בהם ללא בעיות מיוחדות).
4. הם מוכרים לגורמים הישראליים מעבודה שוטפת.
5. שונאים את הגורמים הפליליים ממילא (הפטריוטיות המצרים מזכירה במשהו את זו האמריקאית בקנאותה וביכולתה לכסות על כל לאקונה מחשבתית).

אין בהכרח צורך ממעשי הרג רבים: מספיקה שיטת "מקל וגזר" אכזרית כנגד הבדואים של סיני שהם (יחד עם מקבלי שוחד משורות המשטרה) המתפעלים של המערך הפלילי עליו "רוכב" גם הטרור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h אינו בהכרח האוייב החמוש, אלא שלל גורמים מבית שינטרלו אותך לפני/בדרך לפעולות כאלה, או יגרמו לחשיפתך אחריהם. מעורבות בפעילות כזאת אינה יכולה להתקיים במסלול שעוקף את כוחות הבטחון המצריים. המבשלת של שרה/עוזר ראש לשכת שר הבטחון/הקלדנית של היועץ המשפטי של פיקוד דרום: כל אחד יכול להיות ענת קם בפוטנציה, משלל סיבות, ולכן תסריט כמו שאתה מציע אינו מעשי

תראה, אני מסכים שלשחד מצרים שיעשו בשבילנו את העבודה המלוכלכת זה רעיון לא רע, אבל אם היינו חוששים מחשיפה לפני כל מבצע חשאי זה או אחר - לא היו לנו מבצעים כאלה מלכתחילה, ועובדה היא שמבצעים כאלה מתרחשים ע"ב קבוע ועדיין החשיפה נשמרת במינון נמוך עד לא קיים - כך שקיימות יחידות שמסוגלות לעשות דברים כאלה גם בשקט מוחלט, והצעתי היא שישתמשו בהן גם הפעם, לפחות כמה פעמים כדי לבדוק את האפקטיביות של תגובה כזו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אפשר גם לשחק בכאילו ולחפש את מיטב בנינו למצרים, אם לא רוצים לעורר חשד ולהפיל את האשמה על מישהו אחר.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

(לא להעלב - הגבתי ישירות למי שיותר קשה לכתוב את הכינוי שלו...).

אולי ישתמע מההודעות שלי שלילה מוחלטת של כל שיטות התגובה הצבאית (במיוחד של ישראלים נגד ערבים...) אולם לא כך הדבר. אני מנסה לצאת משהו נגד התפיסה ש"רק טובי בנינו בקוקפיט/זודיאק/ואן עם חלונות שחורים" יכולים לעשות משהו. תפיסה שגויה (לדעתי) - גם בפרספקטיבה היסטורית. כל, אבל כל, הנתונים בשנת 2012 מדברים כנגד מעשה כזה כתגובה ראשונה ברשימה. פוטנציאל ההסתבכות הוא עצום והתנובה הצפויה (במידה והכל ילך מצויין) פשוט עלובה ולא שווה את הסיכון. גם רוב פעולות התגמול כנגד אוייבינו במדים, או בלי מדים, בין 1949 ל 1982 לא נחשבות בעיני כמביאות תוצאות ראויות. ואלו היו ימים של מאבק בין גושי חריף (שאפשר לישראל מרחב תמרון), עולם שבו אין דעת קהל יוצאת דופן נגד ישראל ומדינות ערביות שבהן לשלטון היה כוח של ממש, ולא היה חי בחרדות קיום מהיום למחר. בעידן זרימת המדיה של היום, עם כל הענת קמים, ריצ'רד זילברשטיינים ושאר מתלהבים/מלשינים/חבלנים פשוט לא אפשרי לקיים פעילות כזאת - אלא אם אתה מוכן לקחת את הסיכון והסיכוי שתחשף. בטוח לא לשם נטרול ירי רקטות ממדבר דליל אוכלוסין שבו שני גדודים מובחרים של הצבא המצרי יכולים לעשות את העבודה במחיר זול, יעילות ובהחלט "בלי בגץ ובלי בצלם".

לפני כמה זמן נסעתי לירדן דרך מעבר ערבה: נהגת המונית האילתית ניהלה איתי איזו שיחה לגבי הצד הירדני (כמו רוב האילתיים לא הייתה שם מעולם) וסיפרה בגעגוע על מקרה בסוף שנות ה-60 שבו נורו רקטות על אילת מעקבה, מה שהוביל לכך ש"חיל האוויר שלנו הבעיר את מתקני הנפט בעקבה ואלו בערו שבוע". זה די הצחיק אותי, לאור העובדה שידוע היטב כיום (והיה די ידוע גם אז) שלמלך חוסיין לא היה שום אינטרס ממשי שטרור נגד ישראל יפעל משטחו. איפושהו אפילו ברמה הרגשית הוא לא היה מעוניין בכך (משהו שאפשר רק לחלום עליו בצד המצרי). כאשר הוא התעשת וחיסל את יישות הטרור האש"פית בשטחו זה היה דווקא משום שאלה ממש איימו עליו פיסית - לא משום פעולות תגמול של ישראל. בסופו של יום על הירדנים (ויש לכך עדויות) השפיעו לטובה דווקא מעשים שלא כוונו נגדם, אלא בעדם... לדוגמא האיום הישראלי שעצר את הטור הסורי באירביד. תשאל כל ירדני משכיל ומתון (ולא חסרים כאלה) ואחרי לא מעט דברים טובים על ישראל (כולל הבנה ללמה כבשה את ירושלים וכו' - לא מדובר פה על פנאטים לאומנים פרימיטיביים כמו "משכילי" מצריים), כולל צבאית, הם יספרו לך שלא מבינים עד היום למה לכל הרוחות בין המלחמות ישראל ראתה בירדן ובלגיון אוייב ומה לכל הרוחות עבר עלינו - אנשים שנחשבים חכמים בעיניהם - כשהחלטנו לחסל את משעל ההוא בצורה שלומיאלית וברורה כל כך על אדמת ירדן.

כנ"ל גם דרגי הבטחון והשלטון במצריים - לא משנה מה הדחף שלהם לעזור לך - אין סיכוי בעולם שהוא יתגבר משום שאתה לוחץ עליהם צבאית.

ושהיה לכם ברור: אין יותר "מבצע ירקון" וכדומה. מי שינסה להחדיר לסיני כוחות, או אפילו נוכחות אלקטרונית, יש סיכוי טוב שיתפס. לאירועים כאלה יש השלכות מרחיקות לכת - לא בלתי סביר, אפילו, שבערבו של היום בו יתגלו עדויות ברורות לפעילות ישראלית צבאית בסיני כבר יתדפקו על דלתות מצריים "נשמות טובות" מטעם איראן שיציעו את "המומחיות" שלהם במניעת פעילות ישראלית כזאת. בקיצר: פעולות כאלה הן כמו שפורץ מומחה ואלמוני יסתכן בלגנוב ארנק של היומנאית במשטרה... למה לו להתחיל עם זה?

אישית אני לא חושב שאותם "דרגי הבטחון והשלטון במצריים" ימשיכו לנקוף אצבע לעזור לנו - ישירות או בעקיפין, ובמיוחד לאור מי שמסתמן שיהיה נשיא מצריים (או לפחות מי אלה שיקבעו מי יהיה נשיא מצריים). לאור ההתפתחויות הנ"ל (שהן, בוא ונודה בזה - מאז אירועי ה"אביב הערבי" הן ממש לא מפתיעות) אני חושב שפעולה צבאית בסיני - ואולי אפילו כיבוש חלקי או שלם של חצי-האי - הוא לא תרחיש כ"כ קיצוני ותלוש מהמציאות.
בנוסף, בהתחשב במקרי העבר - כולנו פה יודעים טוב מאוד מה קורה אם משאירים דברים כאלה, כמו טפטפוף רנדומלי של רקטות לעבר ערים בישראל, ללא מענה ראוי (כי מי מבטיח שיהיה כזה מענה?).
עוד 5 שנים כשהרקטות תיפולנה בקצב של כמה כאלה ביום ובצמרת הבטחונית יחליטו שהגיעו מים עד נפש ויחליטו לתקוף את המשגרים - פתאום כל העולם ואחותו יעמדו על הרגליים האחוריות בזעקות שבר על התוקפנות הציונית. היינו כבר בסרט הזה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אולם נראה לי שאתה מאוד ממעיט בערכה של מצריים כיישות לאומנית קנאית (ובמיוחד נגד ישראל) וכן מאוד ממעיט בחוסר הנכונות החברתי, והמערכתי, בישראל להכנס לסבב אלימות בחזית המצרית. כל עוד לא יהיה מדובר על התקפות ישירות מצד גורמים של צבא מצריים (ולא של חיילים שפעלו על דעת עצמם) אין סיכוי, כמו גם הצדקה, לפעילות ישראלית גורפת בחזית ההיא. הדיבורים על פעילות ישראלית יזומה, צבאית, בחזית המצרית הכוללים פגיעה בטריטוריה מצרית תלושים לחלוטין מהמציאות. אני לא יודע מי יהיה נשיא מצריים, לא יודע לאיזו מפלגה הוא משתייך ובטח לא יודע מי מושך שם בחוטים. אני יודע בוודאות מה תהיה עמדת כל שליט מצרי, או מושך בחוטים, במקרה שבו "אדמת מצריים הקדושה" תחולל בידי הישראלים. אנו מדברים על תגובה בקנה מידה דתי מבחינת הדבקות. זאת בשעה בה בישראל ישנה דבקות כמעט דתית דווקא בהמנעות מהקרבת קורבנות בגין ענייני שטח...

להזכירך: ישראל איבדה את טאבה למצרים משום שזילזלה לחלוטין בקנאות המצרים בכל הנוגע להישגים של ג'ינגואיזם זול ופרימיטיבי. אפילו כאשר נסוגה ישראל מטאבה, והגיעו נציגי שני הצדדים לסמן את הגבול, התעקש הקצין המצרי על עוד 15-20 ס"מ (לא... לא טעות סנטימטרים) של הרחקת היתד לכוון אילת.

פעילות ישראלית מן הסוג משאיר העקבות במצריים היא כמעט קאזוס בלי מבחינת המצרים. ולא... שליט מצריים הוא לא "חוסי" שאפשר לתת לו במתנה איזה ארכי מחבל+קצת מים+המון סליחות ודמעות+נסיוב אנטי רעל כדי לרצות את כבודו האבוד. האמת? די מדאיג לגלות באיזו קלות מוכנים אנשים ליצור מתיחות בחזית עם מדינה כגון מצריים. ולא, אני לא מזלזל ברקטות על אילת - מבחינתי לו התנאים לכך יתאימו, והתוצאה תהיה נוחה, אין לי בעיה גם שעשרים קצינים מצריים יירו במיטותיהם באיזה בסיס בסיסי ע"י לוחמים חמושים בנשק מושתק ויושארו עליהם תמונות של רקטה... אבל: אני פשוט לא רואה איך המצב הקיים משהו מזה אפשרי. אפילו לא הרבה פחות מזה. האמת? אני חושב ששיכלול ערוצי פעילות המערבים פשע מאורגן או סתם פושעים (במדינות אוייב או חצי אוייב) היא רצויה ביותר למדינה כמו ישראל. בדיוק כמו אמצעים אלקטרוניים, גם שיטה זו מבוססת על תמהיל רצוי מבחינתינו:

יתרונות

אפס סיכויים לתסריט בו נראה "בחור טוב מקיבוץ דרדרת" יושב מזוקן מול מצלמה ומספר מאיזו יחידה הוא.

אפס סיכויים לתסריט בו הנ"ל, וכמה מחבריו, מוחזרים בארון.

סיכוי קלוש לדליפה משמעותית של מידע (למזוודת כסף אין "חברה" שרצה לספר בפייסוק שהחבר שלה יצא לפעילות...)

פושעים לא שואלים הרבה שאלות.

פושעים לא יתבעו אותך לפיצויים, או יבקשו מקלט להם ולמשפחותיהם.

פושעים נקנים הרבה יותר בזול מאשר צוות של מטכ"ל

הפושעים הם מקומיים ומכירים את השטח והאנשים היטב.

המערכת המצרית היא מושחתת עד העצם והכסף כבקשיש הוא השפה הבינלאומית.

חסרונות

אי אפשר לעשות כתבה דרמטית, עם מוסיקה דרמטית ברקע, של רוני דניאל ליומן שישי ולגרום לנוער להתגאות בצה"ל.

אי אפשר לרוץ לספר לחבר'ה

אם יש כשלון אי אפשר להתחיל ב"מלחמות היהודים".

אז למה לא?

"אין לי בעיה גם שעשרים קצינים מצריים יירו במיטותיהם באיזה בסיס בסיסי ע"י לוחמים חמושים בנשק מושתק ויושארו עליהם תמונות של רקטה... אבל: אני פשוט לא רואה איך המצב הקיים משהו מזה אפשרי. אפילו"

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

בדיוק לפתרונות בנוסח "המזוודה למושל" התכוונתי. (לא שחשבתי דווקא על זה אבל בשביל מה יש לנו את גל?) זה או אולי סגירה שקטה עם המצרים (אם יש בכלל עם מי לסגור שם כרגע) לגבי הסכמה שבשתיקה לחסל את הגורמים הבעיתיים..
הלוואי שהיינו חוזרים להיות ממזרים כמו פעם ומיישמים את הפתרון שלך..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס הלוואי שהיינו חוזרים להיות ממזרים כמו פעם ..

בקיצר... "הלוואי והיינו צעירים שוב...". ממזרות היא תכונה של צעירים (יחסית) אבל יש לה מחיר די כבד כשאתה מבוגר.

"פעם" הייתי מיקצר דרך חופשי ע"י דילוג על חומות בין בניינים או קפיצה מעל גדרות - הפסקתי כאשר הסתבר שמכה בברך בגיל שלושים וחמש פירושה שבוע של צליעה, או שחולצה קרועה שעלתה 250 ש"ח מחייבת אותי לחזור הביתה ולהחליפה, מה שאומר נזק של זמן+כסף.

"פעם" כאשר איזה שכן חסם אותי בחניה, הטריד את ההורים שלי או "שם זין" כשביקשנו שיפסיק מוזיקה רועשת: "הייתי מראה לו מה זה" ו"מלמד אותו לקח" - היום אני יודע ששכן כזה יכול א. להביא משטרה; ב. להביא עו"ד; ג. להחזיר מכות ולגרום לי להפגע אולי ולהפסיד יום עבודה יקר מפז ; ד. כל האפשרויות נכונות, וכולן פוגעות בעבודה/פרנסה/משפחה. חוצמזה ששכן מעוצבן שממשיך לגור לידך זה לא ממש טוב, במיוחד אם הוא לא ממש פסיכופט אלא סתם דפוק.

"פעם" כשהיה לי ויכוח עם הבוס הטיפש הייתי שם מפתחות על השולחן והולך הביתה. "היום" אני מבין שהפוזה של "לא טוב לי - הולך" רעה מאוד לרזומה, למשפחה וגם לא ממש קבילה עבור תביעת אבטלה.

אז כן... פעם היינו ממזרים. מאז התבגרנו ויש לנו משפחה, או כמו שאומרים "יש לנו עתיד". המצרים לא ילכו לשום מקום. גם אין סוכוי שיהפכו לשכנים נחמדים ומרוסנים. אי אפשר להיות אימפולסיבי מולם. שנים חינכו אותנו ש"הערבים יודעים לטפל באזרחים שלהם" וש"במדינה ערבית הם (הערבים) לא היו מעזים להתפלצף". והנה בסוריה השלטון יורה במפגינים, או מפגיז אותם, ומסתבר שאפילו באופן לא מרוסן כוח לא תמיד עובד. כשהייתי ילד בבית הספר בא איזה סא"ל, שהיה אבא של אחת התלמידות, ושיבח את שיטתו של אסד האב באיך שטיפל בעיר חמאת בסוריה בתחילת שנות השמונים. אני די בטוח שהיה מדקלם את אותו הדבר גם לפני שנתיים כסוג של צפי ותסריט למקרה שהאחים המוסלמים ירימו ראשם בסוריה. והנה מסתבר שזה לא עובד. לקח חשוב לכל מי שמחפש חזרה של ההיסטוריה, כל שכן היסטוריה צבאית.

אולי שווה להרהר בקונספט של גדר טובה מול הבדואים בסיני, סה"כ הכל לא מדובר במסה עצומה של אבודאים בשבטים מול הגבול, יתכן ואפשר למצוא דרך לסייע להם קצת כלכלית, בשבריר מהעלות של מבצע צבאי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס מסתבר שהרקטה שנורתה לעיר אילת הלילה נורתה מסיני, השאלה שלי היא, מה הן האופציות שלנו במקרה הזה? הרי ברור שלא נגיב אם מדי פעם יטפטפו עלינו מסיני, מחשש להרעה ביחסים ה"טובים" עם המצרים? האם קיימת אופציה צבאית כלשהי? http://news.walla.co.il/?w=/2689/2522802

יתכן שישראל תגיב בעזה. אבל מכל מקום, צריך לראות לאן התסריט הזה מגיע.

יום אחד אחת מהטענות הבאות תהיה אמת:

א. המחבלים נהיים נועזים יותר ויותר בפשעיהם ופעם אחת הם 'מצליחים' הרבה יותר מדי.
ב. לשלטונות מצרים נמאס מהבעיות הפנימיות והם מחליטים להפנות את תשומת לב העם לבעיות חיצוניות.
ג. הסלמה בעזה או במקום אחר גוררת את המצרים.

במילים אחרות, אף אחד בארץ לא רוצה אופציה צבאית, אבל אנחנו בתחילת מסלול שמוביל בדיוק ליעד הזה. השאלה שצריך לשאול זה אם אפשר למנוע את זה (ואם כן, איך, ואם לא, איך להתכונן למה שיבוא).

למשל:
1. הכוח הבינלאומי מפתח שיניים. (לא סביר)
2. מהפך שלטוני במצרים.(לא נראה לי סביר אבל מי יודע) או לחילופין מצרים מתרסקת וזה מאפשר לישראל 'למתוח' את הסכם השלום (אופציה מסוכנת אבל לפחות אין כאן מלחמה כוללת - אבל בניגוד לאינטרס המערבי ולכסף הסעודי. כנראה שב' למעלה יתגשם לפני שזה יקרה).

דבר אחד שאני בטוח שלא ישפיע כלל זה פניה לאינטרס הכלכלי של מצרים (הרווח משארם לא כל כך גדול וזה לא כאילו שהאחים מרוצים גם כך מהתיירות ה'לא-צנועה').

ראה גם אשכול אחר באותו נושא.

אני נגד פעילות ישראלית בשטח סיני, כל עוד אנחנו לא מסוגלים - בדומה למצרים עצמם - לאכוף את ריבונותנו בשטחינו אנו בנגב. אחרת הבדווים בסיני והמצרים יעשו לנו בית ספר ואנו נשלם מחיר כבד מאד.

רק אחרי שנחזיר לעצמנו שליטה מלאה על המתרחש אצלנו בנגב, יהיה מה לדבר על פעולה כלשהי מעבר לגבול.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

לא מזמן הראו תמונות של שתי ספינות סער 5 שעוגנות בנמל אילת.

מכיוון שאין סוללות כיפת ברזל שניתן לפרוס באילת ועד כמה שהבנית אין בעיר מערכת כמו צבע אדום להתראה בזמן שיגורים.
אולי ניתן להשתמש במ"כים של הספינות שיכולים לאתר שיגורי טילים כחלק ממערכת ההגנה של הספינה כדי לאתר שיגורים ולהפעיל אזעקה בעיר, או אולי אפילו ליירט את הרקטות באמצעות טילי הברק?
במלחמת לבנון השניה דיברו על כך שצה"ל בחן את האופציה להגן על אזורים רגישים במפרץ חיפה ע"י ספינות סער 5.

הרקטה נחתה בדרום העיר, כך שיתכן שמי ששיגר אותה ניסה לפגוע בנמל, מעניין אם ספינת סער 5 מסוגלת ליירט רקטה טפשה כמו גראד שעומת לפגוע בה..

אחת סער 5, ואחרת סער 4.5.

או"ם שמום.

דיווח: ישראלים מחמשים את דרום סודן בטילים

עיתון סודני מדווח כי מתחילת השבוע נוחתים במדינה השכנה מטוסים ששולחים ארגונים ישראליים ובהם ציוד צבאי ושכירי חרב אפריקנים. אותו עיתון דיווח אשתקד שישראל הפציצה בסודן.

ynet.co.il

<ציניות>
משימת איכות לסיירת רימון (המדברית!)
איסוף
חיסולים
סיכולים
חשאיות
רעל
!!!
אש! אש! אש!!!
</ציניות>

(סליחה יניב, אתה יודע שאני תופס ממך גם ממך תומר )

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מצרים גינתה את הירי?

לפחות שהייתה עושה סוג של התנצלות. אני לא מבין למה אנחנו תמיד צריכים להיות המושפלים.

זה התחיל מפיגועים ממשיך לעבר רקטות הרי בסוף נהיה חייבים להגיב עדיף להגיב עכשיו

גורמים במצרים מסרו כי הירי לא בוצע משטח סיני..

הכחשה היא תרופה טובה..

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook