
13-04-2012, 23:29
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 16.10.06
הודעות: 6,922
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי צ'נדלר בינג
בסופו של דבר לאף אחד כאן לא באמת אכפת ממה שטוב לארה"ב. בוש הבן היה נשיא נוראי שבמשמרת שלו ארה"ב נכנסה לשתי מלחמות מטופשות (לא שוכנעתי שהכניסה לעיראק לא הייתה בגלל נפט ובמקום לצאת למלחמה על אדמת אפגניסטן אפשר היה לפעול בחשאי או לנקום מהאוויר) והכלכלה עפה מהחלון (ראה ערך "חוק מקדמת החלום האמריקאי" למשל שאני לא זוכר שבוש פעל 24/7 נגדו) אבל פה חולים עליו כי הוא היה נשיא מאוד נוח לישראל. אילו אובמה היה נוח לישראל לאביעד לא היה אכפת אם הוא סוציאליסט או קומוניסט או מוסלמי או סובל מפיגור שכלי.
|
אז זהו, שלי כן, מהסיבה הפשוטה שארה"ב חזקה כלכלית = ישראל חזקה כלכלית.
הינה, כבר רואים את השפעות שטיפת המוח של ג'ון סטיוארט עליך, או שאתה סתם באמת לא יודע על מה אתה מדבר:
בעניין מלחמת עיראק- סאם הסביר לך יפה. חוץ מזה, אתה באמת לא חיית אז שאתה שכחת שלא רק בוש והרפובליקנים היו בעדה, אלא שהיא הייתה יחסית בקונצנזוס בפתיחתה, והיה לה גם בסיס תמיכה רחב במדינות אחרות (עם התנגדות קולנית, אבל זה לא משנה את התמיכה בה). אתה שכחת שסדאם חוסיין, לא רק שלא הסכים לתת לפקחים של האו"ם להיכנס ולהוכיח להם שאין לו נשק לא קונבנציונאלי, אלא שהוא גם איים שהוא ייפגע בבריטניה? העיקר שאחר כך אתה קורא לי דמגוג, דמגוג 
בעניין מלחמת אפגניסטן- אתה עושה צחוק? אתה יודע בכלל איך המלחמה פעלה? בדיוק ככה, כוחות חשאיים בשילוב של כוחות אוויר שמסייעים לכיבוש מחדש של אפגניסטן על-ידי כוחות אופוזיציה לטליבאן. אבל הינה, עוד פעם נושא שאתה לא הבנת, שוב תלונה לג'ון סטיוארט, וזה שהעניין לא היה רק לחסל את בן לאדן, זה היה להשמיד את כל המתקנים של אל קאעידה, את התשתיות, את המנופים הכלכליים שלהם במדינה, ואת המשטר עצמו שהעניק להם בסיס תמיכה ושלמעשה בלעדיו לא היו יכולים לצאת אל הפועל הפיגועים. לא רק לפגוע בהם, אלא ללמד לקח משטרים אחרים שלא יעזרו לטרור. בשל כך לא מספיק רק להישען על האוויר או כוחות חשאיים, אלא צריך בסופו של דבר להיכנס בכמויות גדולות.
בעניין הכלכלה- אתה גם לא זוכר שלמעשה קלינטון יכל לטפל בגרעון אבל החליט לגלגל את זה קדימה, אבל היי, למה שאבלבל אותך עם עובדות?
אם אתה באמת הייתה יודע על מה אתה מדבר, הייתה יודע איך בוש נכנס לבית הלבן, איך הוא היה שיא המקצועיות, היה יכול להיחשב כנשיא ברמה של תיאודור רוזוולט, לא פחות. הוא ניצל את הצמיחה האמריקנית ואת העלייה בגביית המיסים בשביל לקצץ אותם, הוא התחיל בשיקום היחסים עם אמריקה הלטינית. הוא למעשה היה מה שאובמה ניסה לצייר את עצמו, כידיד נייטרלי של כולם, רק שלעומת אובמה, בוש לא היה סמרטוט אל בא מעמדת כוח (ממש כמו שרוזוולט דיבר על לדבר אבל להחזיק מקל גדול ביד). הוא לא היה אימפריאליסט כמו קלינטון שיוצא למשימות ברחבי העולם בשביל להתערב במדינות אחרות ולבזבז שם כספים וחיי חיילים. הכל הלך יופי טופי, עד שהגיע ה-11 בספטמבר, ואז בוש הבין שהוא צריך לשנות לכיוון התקפי, להוריד את הטליבאן, ובהמשך את סדאם.
כן, כן היה אכפת לי אם אובמה היה קומוניסט או סוציאליסט או עם פיגור שכלי, בגלל הסיבה שרשמתי מלכתחילה, והיא שאני כן רוצה שארה"ב תהיה חזקה ובמצב טוב.
_____________________________________
|