27-04-2012, 06:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
אני דווקא רוצה להתייחס לציטוט אחר מן הכתבה: "ערפל קרב. אני זוכר את בה"ד 1 כימי השמש של השירות הסדיר. שינה בחדרים, מים חמים במקלחות, יציאות טובות הביתה. היינו חיילי חי"ר ותיקים, שנה וחצי בצבא, ושום דבר פיזי שחיכה לנו לא היה מאיים יחסית למה שכבר עברנו. האנשים היו נהדרים, הזמן היה בשפע. הדבר הכי שונה מהחיים ביחידות האם היה שידענו מה הולך לקרות. לקורס הייתה תוכנית, ואנחנו הכרנו אותה. ביחידות החי"ר של אז הבלתי נודע היה קודש: אף מסע לא נגמר במאהל אלא קצת אחר כך, בתחילת היום לעולם לא ידעת מתי ואיך הוא יסתיים. אם עמדה מאחורי כל זה אידיאולוגיה, אפשר לנסח אותה כך: החייל והיחידה שנוצרו ממנה היו חסינים, עמידים להפתעות, בנויים יותר לערפל והבלבול של המלחמה עצמה. צה"ל היום הוא אחר, הרבה לפני בית הספר לקצינים. מהבקו"ם, ששינה את שמו ל"מיטב" ורואה את עצמו כתחנת שירות שהחייל הוא הלקוח שלה, ועד לבסיסי האימון של יחידות השדה, שהתנאים בהם נוחים ולוחות הזמנים ידועים מראש. ובעיקר, כמובן, בקשר עם העולם שבחוץ: הטלפונים הסלולריים והפייסבוק מפרקים סופית את המחיצות, מבטלים את שיירי אי הוודאות." (שלח, כידוע שירת בגדוד 202 של הצנחנים לפני ואחרי קורס הקצינים שלו) ולשאול עד כמה הצבא ממשיך ומטפח את התפיסה הזו, הקריטית כל כך להתמודדות המנטלית עם העובדה שהמלחמה, כידוע, היא ממלכת אי-הוודאות.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|