23-05-2012, 22:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.12.06
הודעות: 12,669
|
|
נכון, יש "מחויבות אישית" ומלגות. בנוגע לראשון- אני יותר מסתכלת על זה בתור תיעול חינוכי של הנוער. במקום שיצלה את המוח מול הטלוויזיה או במועדונים או בהשחתת רכוש. חוץ מזה שמה זה 30 שעות לקהילה? זה מצחיק כמה שזה כלום. אני חושבת שאת החוב שלי פרעתי כבר בשבועיים הראשונים של שנת ההדרכה שלי. למעשה פרעתי אותם עוד בכיתה ט' כשהחלטתי להתנדב במועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים. אני התנדבתי בשביל הילדים, לא בשביל המדינה ולא כי חייבו אותי. רק בשביל לראות את החיוך שלהם, לדעת שגרמת לילדה שלא אומרת מילה כמעט לאף אחד חוץ מהמשפחה שלה לדבר, זה שווה את הכל. בשביל שהמדינה תוכל לארגן חיוך לילדים האלה, היא צריכה המון כסף בשביל הארגון עצמו על כל צרכיו, ומשכורות להמון מדריכים וסייעים. זה לא משתלם אפילו לארגון לטפל בכ"כ הרבה מדריכים, עזוב את זה שזה בזבוז כספים בשביל המדינה (ביחס לכל העוולות שצריך לטפל).
כן, במדינה מתוקנת ועשירה שיכולה לכלכל את כל קבוצות האוכלוסיה החלשות שלה, האזרח הקטן לא יצטרך לשלם מכספו שהשיג בזיעת אפיו. אבל בוא נודה בזה, זה לא באמת יקרה מתישהו, כפי שאני בספק אם אפשר למנות שם של מדינה אחת שיודעת לתעל את כל כספי המדינה לצורך הזה. אז למנוע מהילדים האלו את האושר שלהם? למנוע ממשפחות נזקקות חלוקת אוכל, מעולים חדשים כתף תומכת? מה רע לעזור לחברה כי אכפת לך? מחברות.
בנוגע למילגות- יש המון מלגות אחרות שאפשר לנסות לקבל אם זה לא מתאים לך. אתה יכול למחות באותה מידה שמתנים מלגות בציון פסיכומטרי מסוים, או מציוני בחינות. אם אתה צריך את המלגה בשל מצוקה כלכלית- יתחשבו בך בהתאם למצבך הכלכלי. או שתתחיל להיות תלמיד חרשן ותשקיע את הזמן שלך בלעמוד בציונים שאתה צריך, או שתשקיע את הזמן בלסייע לילד. מבחינתי זה אותו הדבר.
פרוייקטי הפר"ח, שאני מניחה שאליהם רמזת, הם פתרון יצירתי ויפה. אתה מדבר על הסיוע שהמדינה צריכה לתת? הנה, אתה הסיוע, ואתה מקבל על זה כסף וסבסוד חלקי. מה פסול בזה? לא רואה בזה כל ניצול, שהרי שני הצדדים מרוויחים.
ונגיד שהצלחנו להשיג עולם אוטופי שהאזרח לא נאלץ להפרד מכספו היקר- גם אז אני חושבת שהתנדבות זה דבר מבורך. לעזור לאחר זה מבורך. לתת סיוע למי שצריך זה מבורך, בתור בן אדם, עזוב אותך בתור אזרח.
_____________________________________
|