
04-06-2012, 19:31
|
 |
מנהל 20+, מו"ס
|
|
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,666
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי infected aviad
בלקרוא על הסינקו דה מאיו, אתה מתכוון לזה שמלא אנשים לא קשורים אימצו את זה כתירוץ להשתכר?
|
כן, זה כמו יום מגרש-הנחשים-מדאבלין-פטריק-זצ"ל או יום האדמו"ר סילבסטר כאשר נחגגים בישראל. סיבה למסיבה ותו לא.
ציטוט:
|
ובכל מקרה, מה ההבדל בין סממני לאום של אפרו-אמריקנים לערגה המדומה של האירים, כלשונך? מה, כי האפרו-אמריקניים קצת יותר מתבדלים?
|
האפרו-אמריקאים, כקבוצה, מתבדלים יותר מכל קבוצה אמריקאית אחרת (ז"א הם, היהודים והמקסיקנים) מאשר האירים, האיטלקים, האנגלים, רוסים (הישנים, החדשים פחות) וכו' אפילו האסייאתים, על שלל התתי קבוצות שבהם, לא מתבדלות כמו השחורים, יהודים והמקסיקנים.
ציטוט:
|
ואפשר קצת הרחבה על הסלידה כלפי היהודים שם? לא ניראה לי שהבנתי אותך כמו שצריך ולא בא לי סתם להגיב וזה...
|
זה ידרוש כמה כרכים...
בגדול, אני רואה את התופעה הפוסט ציונית בעליל הזאת, כמסוכנת לא פחות מהפוסט ציונות השמאלנית או האולטרה חרדית סאטמרית. זה קבוצה של אנשים שאומרים אנחנו בני הדת היהודית ואנו חשים אהדה לאלו מבני עמנו שרואים עצמם כלאום, אבל אנחנו לא חלק מהלאום הזה, אנחנו רק בחלק של הדת.
סממני תרבות כהיקש, על המכביטס שמעת? (גילוי נאות ומפדח- אני חולה על השטויות האלה של שירי חג יהודיים באנגלית, כקונטרה להם "פרחחי המעיין של עין פרת"- Ein Prat Foheads ו-Aish) הם ה-שגעון האחרון של יהדות ארה"ב. צעירים, אורתודוקסים-מודרניים (הגרסא האמריקאית לכיפות סרוגות) שלומדים בישיבה-יונברסיטי והופכים את היהדות למשהו מגניב תו"כ שירת אקאפלה.
פעם חשבתי שזה משהו מאוד חיובי, צריך להחזיר את הברק ליהדות. עד שראיתי בקליפ החנוכה שלהם את הסביבון עם ה-נ.ג.ה.ש (ואת הליריקה במבטא אמריקאי כבד- נס גדול היה שם....שם....שם) ואז הבנתי את הצביעות המחרידה שבכך. אתה שר ומהלל את החשמונאים והניסים שנעשו להם שם. למה אתה לא שם? למה אתה לא חשמונאי?
זה כמו הדוד מ"אמריקה" שבא יחד עם אחיו, סבא שלי, לארץ אחרי השואה. היה פה חרא ולכן שרד רק מי שממש רצה להישאר או שלא הייתה לו אלטרנטיבה. אז הדוד נסע לברוקלין. סבא נשאר.הדוד והדודה היו שולחים לאמא שלי שוקולדים וסוודר מאמריקע פעם בשנה והרגישו כאילו הם מינימום אמיל בריג.
אז נכון, קשה להתנתק מהמשפחה, קשה לצעוד אל הלא נודע, זה קשה שבעתיים כשאתה מבוסס כלכלית ולא מרגיש איום מיידי על חייך.
אז מה- לסבא ולסבתא האחרים שלי לא היה קשה לעזוב את המפעל המשפחתי המשגשג ולהגיע לשממה של פלסטינה כשהם כולה ילדים בני 19? היה לסבא שלי כיף להלחם בפרעות ב'36 במקום לחיות כמו מלך בנכר?לסבתא שלי היה כיף לעבוד בכל מיני עבודות בזויות ומזדמנות רק בגלל שזרקו אותה מהעבודה בפרדס כי לא היה לה פנקס אדום?
זה כמו הקנדית שיושבת לידי בכיתה, בת של שיקסע שעברה גיור רפורמי ונמצאת בישראל, במצטבר, אולי כמו הזמן ששהיתי בחו"ל וכבר מרשה לעצמה להעביר ביקורת. אהבתי במיוחד שהיא אמרה שישראל מדינה מפגרת בגלל "שהיא, בניגוד לקנדה, לא מאפשרת ל"אזרחים" שלה שלא חיים בה להצביע, על אף שאינם חיים בה." מי שמך? מה את מבינה בכלל? למה שאיזה בן ליורדים שחיי בסיליקון ואלי יקבע לי?
זה חלק מהציונות- לשים את מרכז חייך בציון. אז אני לא מכריח אף אחד בנכר להיות ציוני (זה אוקסימורון לדעתי) אבל אתה לא יכול להצהיר על עצמך כציוני כשאינך חי בציון. "לתמוך מרחוק" זאת האופציה של רכי הלבב והצבועים.
אז מי שהולך עם דגל ישראל, על אחת כמה וכמה עם כיפה, במצעד בשדרה החמישית, כשהוא בהחלט יכול לאחוז נשק ולהיות במסדר בהר הרצל, הוא צבוע בעייני ובטח לא ציוני. מקסימום "תומך בציונות".
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."
אראל סג"ל

ותודה לדורון
נערך לאחרונה ע"י golani_2 בתאריך 04-06-2012 בשעה 19:37.
|