מאמר חשוב מאוד בגלובס על שלטון מובארק והשפעתו השלילית על בטחון ישראל.
http://www.globes.co.il/news/articl...element=hp_deot

לא מפתיע שהמצרים עשו את מה שעשו. מה שמדאיג הוא האם האמריקאים מודעים לכך ואם כן מדוע הם ממשיכים לחמש את הצבא המצרי בנשק מתקדם. מדהימה העובדה שאומה עם יותר מ 82 מליון איש, כלכלה בנקודת שפל כה קריטית (דירוג אשראי במגמת ירידה מדאיגה וצניחה ביתרות מטבע חוץ) ממשיכה עם פנטזיות של השמדת ישראל ובוחרת להשקיע בצבא במקום להשקיע בכלכלה. המצב כל כך גרוע במצריים שמיליונים מתגוררים בבתי קברות אבל כסף ל F16 יש.

http://www.presstv.ir/detail/165146.html

יש די והותר סימנים גלויים לכך שמצרים היא "משענת קנה רצוץ לכל הבוטחים עליה", כפי שהגדיר זאת רבשקה עבדו של מלך אשור לפני יותר מ- 2700 שנה (מלכים ב' י"ח, ישעיהו ל"ו).

לגבי האינטרס האמריקאי, גם הם מחוייבים קודם כל לעצמם ולתעשיות הבטחוניות שלהם. אותם אינטרסים בשמם ארה"ב, "סמל החופש והדמוקרטיה" משתפת פעולה לאורך שנים רבות עם ערב הסעודית, אחת מהמדינות הדתיות הקיצוניות ביותר שיש, המעודדת דיכוי נשים ואוסרת חופש פולחן בתחומיה.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

הסכם השלום עם מצרים עד כה הוא הצלחה אסטרטגית אדירה
בעיקר אם נחשב את החיים שנחסכו ומאות המיליארדים שנחסכו ועוד ועוד
וישנם עוד הרבה פאקטורים שקשה עד בלתי אפשרי לכמת את ערכם...........

מה היה קורה אילו הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים ב- 1975 היה ההסכם האחרון שנחתם איתם?

גם בסוריה הרווחנו יותר מ- 35 שנות שקט, בלי לשלם מחיר טריטוריאלי כבד ובלי שהסורים ייהנו משדרוג מקיף של הצבא כפי שקרה במצרים בתקופה הזו.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

הסכם הפרדת הכוחות מול סוריה, ונוכחות האו"ם עשו בדיוק מה שעשה הסכם השלום עם מצרים - רק ללא תשלום המחיר השערורייתי באדמה ומשאבים.
גבול הגולן היה שקט יותר מהגבול המצרי ,הלבנוני או הירדני. זו עובדה. הכי פחות הרוגים מאז המלחמה היו לנו שם.
אפשר היה לעשות אותו הדבר בסיני.
בתמורה לנסיגה ישראלית מהתעלה - פתיחתה לשיט בחסות המעצמות, היינו מקבלים הפרדת כוחות ונוכחות או"ם וכו' - מה שהיה מונע בפועל מלחמה.
מצרים אחרי מלחמת יוה"כ היתה מרוסקת צבאית וכלכלית. המשך מצב הלוחמה היה ממוטט אותה לגמרי. ממשלה ישראלית חזקה היתה עומדת על שלה, ולא מסכימה לויתורים הנרחבים שנעשו בסיני. ולא היה בנמצא כוח צבאי או מעצמתי שיכול היה לכפות עליה אחרת.
בוא נגיד שאחרי מלחמת יוה"כ, ובעיקר בשלהי המלחמה כשצה"ל יכול היה לחסל את הארמיה המצרית הנצורה, לתקוף את יתר הצבא המצרי, ולמעשה לפתוח את הדרך לקהיר - לא היתה סיבה לעשות הסכמים כאלו עם מצרים. והסכם שלבסוף הושג היה אינטרס אמריקני בעיקרו, לא ישראלי.
האמריקנים שילמו בהישגים ישראלים תמורת הוצאת מצרים מההשפעה הסובייטית.

והשלום עם מצרים הוא יותר השקעה אמריקנית מאשר רצון ישראלי.

חימושה של מצרים מחד, לצד השנאה לישראל המטופחת בה מימים ימימה מאידך הינם גורמי סיכון קבועים להתפרצות מחודשת של מצב האיבה.
לדעתי, החזרת סיני היתה נמהרת מדי. אני לא אומר שלא היו צריכים להחזיר -אבל רק לאחר כמה עשרות שנים של שקט. כשהצד השני היה עובר תהליכי דמוקרטיזציה ושקיפות, ואמון היה מתבסס. בלי אמון - ממילא אין טעם להחזיר. ומי שצריך לייצר אמון בכוונות הטובות שלו היא מצרים, לא ישראל. כי סיני נכבש במלחמת מגן נגד תוקפנות מצרית.
אדרבא, שיוכיחו שפניהם לשלום במעשים. בשקט. ביצירת קשרים כלכליים ותרבותיים וכו'.ץ בחינוך העם שלהם לשלום.

המעשה היה נכון כשלעצמו ונשא פירות רבים וברוכים
ושיפר לעין שיעור את מצבה של ישראל מבחינה בטחונית כלכלית ואיסטרטגית
להגיד מה היה קורה אילו זה כבר פרשנות שאי אפשר לבדקה לכאן או לכאן...........

יתכן מאוד שהסכם השלום עם מצרים מנע מלחמה גדולה נוספת שהיתה מתרחשת עם ישראל, אולי בזמן מלחמת לבנון.

קודם כל אני חייב להקדים שאני תמיד נהנה לקרוא את הודעותיו של שטורס הם תמיד מאד מנומקות וכתובות מצוין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס הסכם הפרדת הכוחות מול סוריה, ונוכחות האו"ם עשו בדיוק מה שעשה הסכם השלום עם מצרים - רק ללא תשלום המחיר השערורייתי באדמה ומשאבים. גבול הגולן היה שקט יותר מהגבול המצרי ,הלבנוני או הירדני. זו עובדה. הכי פחות הרוגים מאז המלחמה היו לנו שם. אפשר היה לעשות אותו הדבר בסיני. בתמורה לנסיגה ישראלית מהתעלה - פתיחתה לשיט בחסות המעצמות, היינו מקבלים הפרדת כוחות ונוכחות או"ם וכו' - מה שהיה מונע בפועל מלחמה. גם לפני ששת הימים היה כח אום שברח ברגע שנאצר צייץ עליו מצרים אחרי מלחמת יוה"כ היתה מרוסקת צבאית וכלכלית. המשך מצב הלוחמה היה ממוטט אותה לגמרי. זה מה שחשבנו אחרי ששת הימים ואף אחד לא חשב שהם יצאו למלחמה שוב כ"כ מהר (דיברו על 30 שנה ללא מלחמות) ממשלה ישראלית חזקה היתה עומדת על שלה, ולא מסכימה לויתורים הנרחבים שנעשו בסיני. ולא היה בנמצא כוח צבאי או מעצמתי שיכול היה לכפות עליה אחרת. בוא נגיד שאחרי מלחמת יוה"כ, ובעיקר בשלהי המלחמה כשצה"ל יכול היה לחסל את הארמיה המצרית הנצורה, לתקוף את יתר הצבא המצרי, ולמעשה לפתוח את הדרך לקהיר - לא היתה סיבה לעשות הסכמים כאלו עם מצרים. והסכם שלבסוף הושג היה אינטרס אמריקני בעיקרו, לא ישראלי. האמריקנים שילמו בהישגים ישראלים תמורת הוצאת מצרים מההשפעה הסובייטית. והשלום עם מצרים הוא יותר השקעה אמריקנית מאשר רצון ישראלי. בעיני (וגם בעיניו של קיסינג'ר היהודי) הוצאת מצרים מההשפעה הסוביטית היא אינטרס ישראלי הרבה הרבה יותר ממה שהיא אינטרס אמריקאי חימושה של מצרים מחד, לצד השנאה לישראל המטופחת בה מימים ימימה מאידך הינם גורמי סיכון קבועים להתפרצות מחודשת של מצב האיבה. לדעתי, החזרת סיני היתה נמהרת מדי. אני לא אומר שלא היו צריכים להחזיר -אבל רק לאחר כמה עשרות שנים של שקט. מה שאתה כותב הוא פרדוקסלי לגמרי כי השקט הושג בזכות החזרת סיני אז אי אפשר לצלם את המצב (שהיה שקט עם מצרים)ולבקש שישאר שקט כמה עשרות שנים ואז להחזיר את סיני כי לא היה שקט אם לא היינו מחזירים את סיני כשהצד השני היה עובר תהליכי דמוקרטיזציה ושקיפות, ואמון היה מתבסס. נראה לך שמצרים היתה נהפכת לדמוקרטית ומחכה כמו ילדה טובה רק כדי לקבל מישראל את הפרס על כך ושנחזיר להם את סיני בלי אמון - ממילא אין טעם להחזיר. ומי שצריך לייצר אמון בכוונות הטובות שלו היא מצרים, לא ישראל. כי סיני נכבש במלחמת מגן נגד תוקפנות מצרית. אולי מי שצריך לייצר את האמון הוא מי שנמאס לו להילחם ולמות ואין לו במחסנית 80 מליון בני אדם להקריב על מזבח האדמה? אדרבא, שיוכיחו שפניהם לשלום במעשים. בשקט. ביצירת קשרים כלכליים ותרבותיים וכו'.ץ בחינוך העם שלהם לשלום.