הכותרת פרובוקטיבית ולא בדיוק קשורה לתוכן, אבל יש פריטים מעניינים בפנים (ולא רק ויאגרה לאנשי קבע):
מתוך וואלה

אנשי הרכש הלוגיסטי במשרד הביטחון בוחנים כל בקשה של צה"ל לרכישת ציוד, ולא מהססים להתעמת עם קצינים שרוצים לרהט לשכה עם אדריכל או לרכוש מזכרות בסכומים מופרזים

הם רוכשים את הציוד החריג עבור חיילי צה"ל בכל ימות השנה - מכדורי ויאגרה, אלונקות מתנפחות, צבעי הסוואה לכלי נשק של יחידת מגלן, נעלי פשיטה מיוחדות לשייטת 13, ערכת החייאה לרמטכ"ל וציוד לוגיסטי עבור מבצעים מיוחדים. אלה הם אנשי שלוחת הרכש הלוגיסטי הרב-זרועי במשרד הביטחון, שלא חוששים להתעמת עם קצינים בכירים בצה"ל על בזבוז כספים.

לכאורה, נדמה כי ענף הרכש הוא תחום חסר ברק ועניין, אך ככל שמתעמקים בו מגלים דרכו את פניו של צה"ל, ובעידן של קיצוצים בתקציב הביטחון - אין יותר מרתק ממנו. השלוחה לרכש לוגיסטי רב-זרועי במשרד הביטחון בניהולה של ורדה צ'ישינסקי, אחראית על כלל הרכש של צה"ל בתחומי הרפואה והלוגיסטיקה וכן רכישת פריטים לא מקוטלגים שהיחידות השונות זקוקות להן באופן דחוף. בעקבות התערבות מבקר המדינה, הסמכות לרכישת ציוד עבוד צה"ל נמצאת בידי משרד הביטחון, כדי למנוע אי סדרים וניגודי עניינים. ההחלטה מאפשרת לצה"ל להזמין מוצרים חריגים ולקבל אותם עד 42 ימים מרגע ההזמנה.

"לצה"ל יש יכולת לפנות למרכז ציוד שמחזיק במלאי של פריטים מקוטלגים, אבל אם יש פריט שאינו כלול במלאי, הם פונים אלינו", הסבירה רונית בליבאום, מנהלת רכש. "כדי לזרז את התהליך אני יכולה לרכוש פריטים בשווי 5,000 שקלים ללא מכרז, אחרי שבדקתי ובחרתי את הטוב ביותר", הסבירה בליבאום. לדבריה, בשנת 2012 התקבלו 2,200 הזמנות רכש שהסתכמו ב-18 מיליון שקלים, ואילו ב-2013 התקבלו 2,250 הזמנות רכש בשווי 17.5 מיליון שקלים. בממוצע מתקבלות שש הזמנות רכש מצה"ל.

צ'ישינסקי, שעובדת במשרד הביטחון יותר מ-30 שנים, אמרה כי רוב ההזמנות שמתקבלות מגיעות בבהילות, על אף שעבודת מנהלי הרכש נראית שגרתית ולא קריטית. "זה יכול להיות מחסור בציוד שנשרף במחסן של המטכ"ל בקריה או ציוד עבור טקס של חיל הים להצגת אמצעי לחימה שנחשפו במבצע, ואנו מקבלים את ההזמנה במהלכו", אמרה. המאמץ של השלוחה לרכוש ולספק את הפריטים בזמן הנדרש כולל ציוד עבור משלחות רפואיות של צה"ל שיוצאות בהתרעה קצרה לחו"ל, כפי שאירע בנובמבר 2013, בעת שמשלחת צה"ל טסה לפיליפינים בעקבות סופת טייפון שגרמה למותם של אלפי בני אדם. בנוסף אנשי שלוחת הרכש אחראים להזמנת תיקים וציוד אישי בתפירה מיוחדת עבור אנשי יחידות מיוחדות, נעליים ללחימה עבור חיילי שייטת 13 שמגיחים מהמים, ציוד הסוואה מתקדם ליחידות כמו דובדבן ומגלן ואף אלונקות מתנפחות לפיקוד העורף שניתן לגרור אותן על הקרקע. אנשי השלוחה אחראים גם להזמנת זרי הפרחים לטקסי הלוויה.

"אנחנו לפעמים מתבקשים לרכוש כל מיני פריטים מוזרים, אבל אנחנו מבינים שיש צורך בהם, כמו זכוכית מגדלת שולחנית לרבנות הצבאית, מיקרוסקופ לוועדת הלכה, שולחן אור לבדיקת אורז", סיפרה יעל כהן, עובדת השלוחה. "יש פריטים שהם מאוד רגישים וחשובים, כמו מצנחים מיוחדים שאנחנו רוכשים מארצות הברית, ציוד צניחה עם מנגנוני השהייה, חומרים לחיטוי אב"כ, מסננים מיוחדים, שקים מיוחדים להכניס לתוכם פריטים נגועים בחומר כימי, או תיקים עבור מבצע מיוחד עם דרישות מסוימות", הוסיפה.

במהלך השיחה נזכרה בליבאום כי לאחרונה הועברה למשרדה דרישה לרכוש מכונת ואקום מיוחדת לאריזת ציוד רפואי עבור מבצע מיוחד. לדבריה, "במהלך בחינת הבקשות השונות, עולות לפעמים בקשות מעוררות תמיהה, כפי שאירע כאשר רכשנו דלתות פלדה עבור יחידה עילית של צה"ל שמתאמנת על פריצה למבנים. פנינו לחברה ישראלית שתמכור לנו דלתות יד שנייה- למה להתאמן על דלתות חדשות? או לדוגמה כשמבקשים מאתנו לרכוש תרסיס הסוואה לנשק, אנחנו יודעים איזו חברה מתמחה בתחום ומה המוצר הטוב ביותר שיש לה. אנחנו יורדים לפרטים".

יוסי מאור, אחראי על רכש רפואי רב-זרועי, הסביר כי הוא רוכש ציוד רפואי הכולל "ציוד דנטלי וציוד חריג ומיוחד. אני עם אצבע על הדופק, לא כל בקשה שמעבירים לי זה 'ראה וקדש'. יש הקפדה רבה מאוד על תרופות. לאחרונה רכשנו ציוד החייאה עבור הרמטכ"ל – ערכת דפיברילטור שמעניקה מכות חשמל לאדם שנמצא במצב טראומתי. אתה מבין כמה העשייה שלך חשובה וזה בא גם לידי ביטוי ברכישת קביים לילדים שנפגעו בפיליפינים או ברכישת כדורי ויאגרה למשרתי קבע ונכי צה"ל. לפעמים אני מתרגש לגלות את רמת ההשקעה שיש ליחידת עוקץ לכלבים. התרופות שנרכשות עבור הכלבים מאוד יקרות, אבל בכל זאת רואים בהם לוחמים לכל דבר - זה יפה ואנושי. יש רגעים שאתה מצטמרר כמו רכש של שיקום שיניים לפצועים ממבצע עמוד ענן. אנחנו עושים מאמצים רבים כדי שהמוצר הטוב ביותר יגיע כמה שיותר מהר. אנחנו נעבוד גם ביום כיפור עבור חיילי צה"ל, כל יום בשנה, בשביל זה אנחנו כאן".

הקיצוץ בתקציב הביטחון והרצון להתייעל הובילו להגברת הפיקוח על הרכש עבור צה"ל, ולפיכך לא כל בקשה שמתקבלת בשלוחה מאושרת על ידי אנשי משרד הביטחון. מנחם בן יעקב, ראש חטיבת רכש לוגיסטי רב-זרועי, סיפר כי ההתמחות של שלוחת הרכש היא חובקת עולם, ובזמן שהם פועלים לאיתור הפריט הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר, הם נדרשים לוודא שלא מדובר ברכישה בעייתית. "במבצע עמוד ענן קיבלנו בקשה להחליף את הכיסאות של 'הבור'. ישר הבנתי שמדובר במשהו לא הכרחי ושמישהו כאן מנצל את רוח המבצע כדי להחליף ריהוט. הבקשה נדחתה. הצעתי להם בנימוס שיגישו את הבקשה אחרי המבצע כדי שנבחן את הנושא לעומק. מה קורה אם מדובר במקרה חריג? שהאלוף יסביר במכתב מפורט למה הוא צריך את מה שביקש. נגמרו הימים שבהם בא אלוף ללשכה ומרהט אותה מחדש עם מעצב. אם האלוף מתעקש לרהט את המשרד, הוא חייב לעבור דרך ועדת חריגים. יש מתיחות בנושא אבל אנחנו עקשנים".

צ'ישנסקי סיפרה כי היקף המזכרות שצה"ל עבור קצינים, נגדים ומשרתי מילואים באופן אישי צומצם דרמטית בשנים האחרונות, "מ-8,000 פריטים ירדנו ל-392 פריטים שניתן לרכוש כתשורה או מזכרת. מה שאינו נכלל ברשימה - לא מאושר. לדוגמה לאחרונה התקבלה בקשה לרכוש אלבום אוסף של אריק איינשטיין, אך סירבנו לכך כיוון שזה נותן פתח לעוד זמרים - מה עם דודו אהרון? קבעו מודל מסוים ואנחנו עומדים בו".

חביבה רנגנפור, מנהלת בתחום הרכש, סיפרה שקיבלה לאחרונה בקשה לאביזר לוגיסטי מסוג "צ'ימיגג". "מדובר במנשא יעיל שמונח על גג הרכב וניתן לאחסן בו ציוד. קצין ראה את המנשא בכלי רכב של הרבנות הצבאית, שנדרשים להעביר ציוד מדי יום. שאלתי מדוע הקצין צריך את זה ומכיוון שהתשובה לא הייתה עניינית דחיתי את הבקשה. אם הקצין זקוק לציוד – אז שיסביר לאיזו משימה. גם כשמבקשים ממני מעילי פליז בסכום חורג אני מבהירה לכולם שהסכומים לא יכולים לעלות על 50 שקלים. זה הסטנדרט שנקבע".