08-08-2014, 14:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
מעניין אותי לדעת, מה הרמב"ם היה כותב היום.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כשאומרים 'אוי לרשע ואוי לשכנו' מתכוונים לגורלו של השכן מידי הרשע ולא לגורל"
אין ספק בדבר נכונות פיסקותיו. ועל הצורך לעשות ככל הניתן למנוע פגיעה בחפים מפשע..
אבל שים לב שהוא מעמיד תנאים מסוימים שאינם קיימים כלל.. והאמת שאני לא בטוח שהוא כיוון לאויב הנוכחי ותכונותיו. אני בטוח שהרמב"ם היה מרחיב בעניין ומשנה את הסעיף ההלכתי אותו הבאת.
לדעתי, אין היום שום רב, שיביע עמדה או יגיד - רגע, תעצרו! הרמב"ם אמר א. ב. ג....הצבא לא פועל לפי ההלכה.
לגבי הסעיף ההתאבדות שהבאת, ובכן מדובר במצב הרגיל שבו אדם מחליט על דעת עצמו, ליטול את חייו כי המשכנתא מכבידה, או האשה מעצבנת או בגלל העסק שקרס. היהדות גם יודעת לעצור ולהבחין באפשרות - והנטיה כיום היא להתייחס למרבית ההתאבדויות - כאובדן שפיות רגעי, או פשוט צער בלתי רגיל עד אובדן הכרה (לא פיזי, כי אם נפשי) ואז היחס משתנה לחלוטין וכן נוהגים מנהגי אבלות.
אין הבדל משמעותי, בין להכנס למנהרה בידיעה ברורה שלא תחזור, לבין פעולה שבה אתה לא חוזר, אבל אתה יודע שאתה באמצעותה מונע משהו או תורם במעט למאמץ המלחמתי.
לעניין הדגל הדאעשי בנצרת.
שמע, התולה (קוף!! תעשה ביגועים!) ידע בדיוק מה הוא עושה.
אני עושה אחד ועוד אחד פשוט חד וקר ולא מתפלפל.
א. תולה הדגל תומך בדאעש ורוצה ומייחל שדאעש יעשו לנו את אותו הדבר שהם עושים במקומות אחרים קרי - ירי המוני באנשים כפותים ועוד שלל תופינים.
ב. תולה הדגל מודע לאכזריות המפלצתית של דאעש ולא נרתע מכך.
אז השאלה היא, רגע, בגלל שהוא מייחל להשמדת ישראל ולביצועי מעשי זוועה בנו, צריך לעשות פעולה שבמקרים רבים תהיה מחרידה ובטח תפגע בחפים מפשע (והם לא, אם הם בעצמם לא עולים אליו לזרוק התולה מאותו חלון)?
אז אני סבור שצריך להתאים את עצמנו למצב. פעולה מעין זו, תגרום לצד השני להבין את הסכנות העומדות לפתחו ושרצוי מאוד שיחליפו דיסקט.. (לא צד, אני לא מצפה וגם לא רוצה שיהפכו להיות ציוניים כמו מוחמד זועבי, שאני חושב שמעשיו מיותרים. האמן לי שאני מסתפק באזרחות נאמנה ושקטה)
אז אנחנו מקבלים את זה ומכילים את זה. אבל יש לזה תוצאות עכשיו ויהיו השלכות לכך אח"כ.
_____________________________________
ציטוט:
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
נערך לאחרונה ע"י רועי AZ בתאריך 08-08-2014 בשעה 14:19.
|