08-09-2015, 17:52
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,682
|
|
"גיבור ושמו ואנונו" - מאמר של פרופ' אבנר כהן
(במאמר מוסגר - הארץ מאפשר קריאת כל המאמר בחינם - ברור מדוע)
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2725217
הראיון שערך דני קושמרו עם מרדכי ואנונו בערוץ 2 בערב שבת היה מרתק ומאלף. זו היתה הפעם הראשונה שבה נפתח לציבור הישראלי צוהר לחייו ולעולמו של מי שנחשב כאן לבוגד האולטימטיבי. בפעם הראשונה ואנונו מופיע על מרקע של אמצעי תקשורת ישראלי כבן אנוש, כבשר ודם.
זה היה גם ראיון אמיץ. עד עתה סירב ואנונו לדבר עם הציבור הישראלי בשפתו. הישראלים דחו אותו, והוא דחה אותם. זו אף היתה הפרה בוטה ומתריסה של המגבלות הדראקוניות שהוטלו עליו מאז שחרורו ב–2004. נכון, ואנונו הפר את המגבלות הללו גם בעבר, ונענש, אך אז זה היה בפרופיל נמוך, מול תקשורת זרה מסוג גימ"ל, ואילו הפעם בריש גלי, ובעברית.
לפני יותר משלושים שנה ואנונו ואני עבדנו במחלקה הקטנה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אני הייתי מרצה צעיר, שחזר אז מארצות הברית עם עניין בגרעין ובמוסר, וּואנונו היה עוזר הוראה ותלמיד לתואר שני, המתעניין באקזיסטנציאליזם ופילוסופיה פוליטית. נתקלנו זה בזה במחלקה מדי פעם בפעם, אך הוא לא היה תלמיד שלי, ולמיטב זיכרוני לא ניהלנו מעולם שיחה רצינית.
כך או כך, מרדכי ואנונו הוא בעיני ה"אדוארד סנודן הראשון", והמקורי. אבל העולם של שנות ה–80, עדיין תקופת המלחמה הקרה, היה אז זר ומנוכר לסנודנים. בניגוד לסנודן, ואנונו היה נאיבי עד אימה; סנודן הצליח לגלות את סודותיו לעולם ולשמור, במידה מסוימת, על חירותו האישית, ואילו ואנונו איבד את חירותו עוד קודם שגילוייו ראו אור.
בדומה לסנודן, ואנונו לא היה מרגל, אלא מתריע בשער. אך ואנונו, הרבה יותר מסנודן, בגד בגילוייו בקשר־השתיקה הישראלי העמוק ביותר: הרצון שלא לדעת על המתרחש בקריית הסוד בדימונה. בניגוד לסנודן, שהצליח לגרום לדיון לאומי ועולמי בגילוייו, ואנונו נכשל כמעט טוטלית בניסיונו לשבור את הטאבו הישראלי. קשר השתיקה נותר כשהיה.
הצלחת הראיון היתה בחשיפת האדם מרדכי ואנונו, על כל מה שיש בו, וגם על מה שאין בו. יש בו באמת עקשנות וחוסן נפשי ואישי נדירים. העובדה ששרד בעשור ויותר של בידוד מוחלט, באִצטלה של ביטחון אבל מתוך רצון להכניע אותו נפשית — היא הישג מדהים.
הראיון גם המחיש, עד כמה הסנודן הראשון שונה מסנודן האמיתי. למרדכי ואנונו אין התחכום, יכולת הניסוח והתבונה המעשית של אדוארד סנודן. ובכל זאת, ההסבר של ואנונו על הסיבה למעשה אשר עשה זהה לחלוטין להסבר של סנודן. ואנונו אמר בערך כך: החזקתי במידע נדיר, הייתי משוכנע שזה צריך להיות מידע פומבי, והייתי מוכרח להוציא אותו לעולם כי ידעתי שאף אחד אחר לא יעשה זאת. גם מי שמתנגד לוואנונו (או לסנודן) אינו יכול שלא להעריך את האומץ ואת העובדה שנענו כך לצו המצפון שלהם.
השורה התחתונה היא, שהראיון בטלוויזיה חשף את עוצמת הנקמנות הישראלית. כשמדובר בטאבו הלאומי המקודש, האחד והיחיד, ישראל אינה שוכחת, ותמיד נוטרת. הגיע הזמן להניח את האדם האמיץ הזה לנפשו ולתת לו ללכת לאן שיחפוץ.
הכותב הוא פרופ' ללימודי גרעין במכון מידלברי ללימודים בינלאומיים במונטריי, קליפורניה, ומחבר הספר "ישראל והפצצה"
|