זלמן שובל: אני תומך נלהב בהמלצות בכר

בעל השליטה בבנק ירושלים, ולשעבר שגריר ישראל וושינגטון וח"כ, מתנגד לקמפיין הבנקים נגד הרפורמה בשוק ההון ואומר: דו"ח בכר לא יביא לפיטורי עובדים ולא יהרוס את האינטרס של החוסכים הקטנים. בשיחה עם ynet הוא מספר על דרכו השמרנית בעסקים וגם מסביר למה הוא חוזר לפוליטיקה
אלי שמעוני

P{margin:0;} UL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 16; padding-right:0;} OL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 32; padding-right:0;}var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) ); function txt_link(type,url,urlAtts) { switch (type){ case 'external' : if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);} break; case 'article' : urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'yaan' : urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'archive_article' : urlStr = '/articles/1,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'category' : urlStr = '/home/1,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; } } function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}</B>"אני תומך נלהב בהמלצות ועדת בכר, אני חושב שזה מה צריך לעשות, וצריך היה לעשות מזמן, כדי לתרום להבראת שוק ההון בארץ", כך אומר בראיון ל-ynet זלמן שובל, הח"כ והשגריר בוושינגטון לשעבר, שהוא בעל השליטה בבנק ירושלים, אחד הבנקים הקטנים במערכת הבנקאות, על רקע אישור המלצות הדו"ח בוועדת הכספים.

ניצחון לאוצרועדת הכספים אישרה הרפורמה בשוק ההון / תמר ברזיליועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את המלצות ועדת בכר, בעקבותיה נפרדים הבנקים מאחזקותיהם בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. נתניהו: "עמדנו מול כל הלחצים ולא היססנו לשבור את הריכוזיות של הבנקים הגדולים"
(לכתבה המלאה)

בנק ירושלים הוא אחד הבנקים הקטנים בארץ, אך הוא נותר בבעלות ריכוזית ועצמאית, זאת בניגוד לבנקים שנבלעו על ידי בנקים גדולים. חברת ההשקעות "יצוא" שבשליטתו של שובל (כ-75%) מחזיקה ביותר מ-80% ממניות הבנק, בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל.



בתור בעל השליטה בבנק שמחזיק בקרנות נאמנות, איך אתה מסביר את תמיכתך בהמלצות ועדת בכר על רקע הקמפיינים שמנהלים הבנקים האחרים נגד ההמלצות?



"בגדול אני תומך בהמלצות האלה. אני לא מסתיר שיש לי, כבעלים של בנק ירושלים, אינטרסים שיכולים להתפרש כניגוד עניינים ולמרות זאת אני אומר שאני תומך בהמלצות. יחד עם זאת אני סבור שהכנסת, במהלך החקיקה, תתחשב בתרומה שיכולה להיות לבנקים הקטנים יותר, דווקא לקידום אותה מטרה שוועדת בכר הוקמה.



"אין חשש שבנק קטן או בינוני יתרום למונופוליזציה של שוק ההון שנגדה המלצות ועדת בכר פועלות. להיפך, ריבוי שחקנים, לא מונופוליסטים, יקדם את מטרות הרפורמה. הרי הקטנים לא יכולים להיות מונופוליסטים גם לו רצו".



לקחתם חלק בקמפיין של הבנקים נגד מסקנות בכר?





"לא אהיה שותף לכל מיני סיסמאות, שאני חושב שהם לא מבוססות, של אלו שטוענים, כאילו, שיישום ההמלצות יביאו לפיטורי עובדים ויהרוס את האינטרס של החוסכים הקטנים, אני לא מקבל אני זה".



במידה מסויימת, יישום ההלמצות דו"ח בכר עלול לפגוע בפעילות הקרנות של הבנק?



"תראה, בעניין קופות הגמל אנחנו לא שחקן, בעניין קרנות כן. אבל בכל זאת ממילא זה לא הפעילות העיקרית של בנק ירושלים. בנק ירושלים התפתח בשנים האחרונות, ויתפתח עוד יותר בעתיד, כבנק של נישות, כבנק שנותן שירותים מיוחדים שלבנקים הגדולים אין את היכולות או את העניין לטפל בהם. זה לא מקרה שבנק ירושלים התפתח מעל ומעבר, בהשוואה גם לבנקים אחרים בתחום, בתחומי מסויימים כמו השירותים לתושבי חוץ או המשכנתאות למגזר החרדי והערבי.



"הבנק הוקם על ידי ב-1964, בסיטואציה אחרת, של ירושלים מחולקת ומפגרת מבחינה כלכלית. נגיד בנק ישראל דאז, דוליק (דוד) הורביץ דוד ז"ל, ביקש מאיתנו, והייתי אז קשור בפעילות בנקאית במסגרת אחרת, שנקים בנק לפיתוח ולמשכנתאות בירושלים וכך עשינו, בלי שהיו לנו ציפיות גדולות מעתידו של הבנק הזה.



"מפני שירושלים היתה מאד מכונסת בתוך עצמה מבחינה בנקאית, זה בוודאי לא היה מי יודע מה. כל זה התהפך בין לילה אחרי מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים. האווירה סביב ירושלים השתנתה ובנק ירושלים יצא מהקונכיה המסוגרת של ירושלים והפך להיות בנק משכנתאות בכל רחבי הארץ. היתה לנו גישה מיוחדת למגזר החרדי והפכנו להיות אחד מהבנקים הדומננטים בתחום המשכנתאות במגזר החרדי. כמו כן פיתחנו פעילות רבה במגזר המיעוטים, בעיקר באזור הצפון".



אתה רואה את בנק ירושלים, בסיטואציה מסויימת, מתחרה בפעילות של הבנקים הגדולים?



"כשחזרתי בפעם הראשונה מהשליחות שלי בוושינגטון ב-1983 וראיתי מה קורה בתחום הבנקאי והפיננסי בעולם, הגעתי למסקנה שבנק עם כל הייחוד שיש לו בתחום המשכנאות, האפשרויות שלו להתפתח יהיו מוגבלות אם לתפשט לתמוחי בנקאות אחרים, וזו היתה החלטה אסטרטגית שהתממשה במרוצות השנים.



"אנחנו קיבלנו את כל הרישיונות הדרושים לבנקאות מסחרית כללית ואת כל ההיתרים לפעולות מט"ח. זה לא אומר שאנו רוצים להתחרות בבנקים הגדולים בכל מה שהם עושים. אדרבא, זאת היתה אחת הטעויות של בנקים קטנים בארץ בעבר, שרצו לעשות את מה שעושים הבנקים הגדולים בתנאי תחרות בלתי שווים. אמרנו לעצמו 'יש לנו את כל האישורים, אבל אנחנו נפתח רק את אותן הפעילויות שאנו מאמינים שיש לנו יתרון יחסי בהן', וזה הוכיח את עצמו מעל ומעבר, גם בשורת הרווח.



"אנחנו לא מתכוונים להתחרות, לא בחשבונות עובר ושב, ולא בתשלומים לעיריות ולא בכל אותם שירותים שהם במידה רבה 'שירותים ציבוריים', שאנחנו לא מספיקים גדולים לתת אותם, וגם הם לא מספיק כדאיים. למרות שאנחנו גוף ציבור (בנק ירושלים נסחר בבורסה לני"ע - א.ש.) יש לנו תכונות של בנק פרטי, מסוג הבנקים הפרטיים שקיימים בעולם".



יש לבנק ירושלים כוונות להתמזג עם בנק נוסף או לפעול כ"בנק נישה" בתוך בנק גדול?



"זה מסוג הדברים שהם בתחום הנבואה. האם יכולו שינויים במפת הבנקאות הישראלית? יכול להיות, יש דברים שיכולים להשתנות. יכולה להיות הערכות מחדש בתחום הבנקאי-הפיננסי בארץ, אולי עם גורמים מחו"ל. אבל אם אתה שואל האם יש כיום משהו קונקרטי לגבי בנק ירושלים - התשובה היא לא. אני מאד מרוצה ממה שקורה בבנק, כך שגם בהתאם לאופי השמרני שלי, אין לי שום סיבה לקפיצות, מחוץ למה שאני עוסק בו עכשיו".



מאז שנת פיגועי ה-11 בספטמבר חברות היי-טק ישראליות מתלוננות כי עובדיהן מתקשים לקבל ויזות עבודה בארה"ב. כנשיא לשכת המסחר ישראל-ארה"ב כיצד אתם פועלים בנושא?



"האמריקנים, אגב, באופן מסורתי, משתמשים בנושא של 'מי יכול לבוא לאמריקה ומי לא' כמכשיר של מדיניות. היום אחרי ה-11 בספטמבר ברור שאמריקה, יותר מאשר אי פעם, ערה לבעיות ביטחוניות ולכן הם הלכו לקיצוניות יתר, וזה בסופו של דבר פוגע בהם יותר מאשר בארצות אחרות, והאמריקנים החלו להבין את זה.



"זה שהם לא מקלים במתן ויזות לסטודנטים זרים, זה מוריד את הרמה האקדמאית בחלק מהאוניברסיטאות שלהם, אותו דבר לגבי מרצים. גם בתחום ההיי-טק, שבו קיימת גלובליזציה, הקשר בין סיליקון-וואלי לבין ישראל, הודו, וכו', הוא קשר ברמה יום יומית, וההגבלות שקיימות בעניין הזה פוגעות בנו וגם באמריקנים.



"לאחרונה התקדמנו לגבי ויזות לבעלי תפקידים בכירים, יו"רים ומנכ"לים, אבל זה לא עונה על הבעיה, או לפחות לא עונה על כל הבעיה כי דווקא האנשים בתפקידים המקצועיים ברמות היותר הנמוכות, מנהלי מחלקות או עובדים טכניים, הם שזקוקים לוויזות. אני בקשר רצוף עם השגריר האמריקני והשגרירות, שמודעים לקושי, אבל גם הם פועלים במסגרת הכללים שמטילים עליהם מוושינגטון. יכול להיות שבחודשים הקרובים, אם לא נמצא פתרון מלא, נקדם פתרון חלקי.



"היינו מאד רוצים, והאמריקנים צריכים להיות מעונינים בזה לא פחות מאיתונו, לפתח גישה עניינית ולא בירוקרטית. קיימים פתרונות, אבל האמריקנים צריכים לקבל אותם. אנחנו נציע לאמריקנים שלשכת המסחר ישראל-אמריקה תוכל לתת אישור מקדמי, כזה שהמחלקה הקונסולרית בשגרירות תכבד, ולא תצטרך להתחיל את כל הבדיקות מחדש. אנו מנסים לפעול בכיוון הזה אך אין עדיין סיכומים".



החלטת לחזור לכנסת. אתה רואה את עצמך עוזב את עולם העסקים ומנסה לעשות נפשות בקרב חברי מרכז ליכוד?



"החלטתי לחזור לכנסת מפני שאני סבור ומשוכנע שישראל בשנים הקרובות תעמוד לפני הכרעות, שיקבעו את עתידנו מבחינה פנימית, ביטחונית ואפילו קיומית. אני חושב שאני יכול לתרום משהו, בגלל ניסיוני. אין הרבה אנשים במדינה, בוודאי לא בליכוד כרגע, שאפשר להשוות את הניסיון שלהם והמעורבות שלהם לניסיון והמעורבות שלי".



באיזה פעילות פוליטית תעדיף להתמקד?



"הפעילות שלי תהיה בתחום המדיני ואם ירצו גם בתחום הכלכלי, אם כי בתחום הכלכלי יש אנשים אחרים שיכולים לתרום ותורמים טוב מאד. יחד עם זאת, אודות למדיניות הכלכליות הנכונה של השנים האחרונות, ישראל הגיע היום, למזלנו, למצב שהיא יכולה, אולי בפעם הראשונה זה תקופה ארוכה, להתמסר גם ליעדים חברתים שקודם היו בלתי אפשריים. היום יש לנו את האמצעיים מבלי שנחזור לימים הלא טובים של מימונים אינפלציונים.



אתה עוסק בפעילות כלכלית נוספת?



"כשחזרתי בפעם שנייה ומושינגטון הקמתי ביחד עם שותף, שלמה גרופמן, בעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, קרן ראשונה להשקעות בנדל"ן - קרן פייר. מדובר בקרן סגורה על פי המתכונת של קרנות נדל"ן באמריקה. אספנו אנשי עסקים ואנשי כלכלה משורה הראשונה באמריקה, כאלו שתמיד תרמו, אבל אף פעם לא השקיעו בארץ, ומשקיעים ישראלים".

"במסגרת חברת ההשקעות 'יצוא' (משפחת שובל מחזיקה בה כ-75% - א.ש.) אנו מחפשים השקעות. יצאנו מרדימיקס (רדימיקס תעשיות בטון אותה מכרה ייצוא בתמורה ל-18.5 מיליון דולר - א.ש.) ויש לנו בהחלט אפשריות להשקעה.



"עם זאת, אני אדם מאוד שמרני ואני לא חושב שהעקרונות הבסיסיים של הכלכלה השתנו בין אם נקרא לזה כלכלה ישנה או כלכלה חדשה. אני לא חסיד גדול של מינוף, כי בסופו של דבר מינוף זה חובות, והכל צריך להיות בפרופורציה.



"באופן אישי השקעתי, שלא שבמסגרת חברת 'יצוא', השקעתי בפונטיפקס של אלי הורביץ (פונטיפקס היא קרן המתמחה בהשקעות בביוטכנולוגיה - א.ש.). אנו מחפשים דברים שמתאימים לנו כגוף, שבצמרת הוא גוף מאד קטן. אנחנו לא רוצים להתפשט מבחינת כוח אדם יותר מדי. אנו רוצים משהו שנוכל לשלוט בו ולנהל אותו, אחרת נאבד את אופיינו, ואת זה אנחנו לא רוצים".

ואולי תנקה את ה"יבלית" מההודעה? בטלן!

agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) ); function txt_link(type,url,urlAtts) { switch (type){ case 'external' : if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);} break; case 'article' : urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'yaan' : urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'archive_article' : urlStr = '/articles/1,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'category' : urlStr = '/home/1,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; } } function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}</B

אין פיקפוק אמנם באמינות שלו, אבל הגילוי הנאות שאמנם רשמת, צריך להיות מודגש : הנ"ל בעל השליטה בבנק ירושלים.

עריכה : התגובה נרשמה לפקפק

אם אתה לא נחסם, אתה לא קיים,,,