כן, לאחר היעדרות ארוכה של שנה ו-8 חודשים מכאן, קפצתי לביקור קצר.
לכל אורכה ורוחבה של יוון (כולל האיים) ניתן לראות בצידי הדרכים "כנסיות" קטנות וחמודות, העשויות מאבן, עץ או מתכת. מה הן מסמלות? ובכן, שני דברים, בעיקר:
1. הנצחה מצד בני משפחה של אדם אשר נהרג בתאונת דרכים באותו המקום.
2. הודיה לאל מצד אנשים אשר ניצלו מתאונה באותו המקום.
ביוון ישנה בעיה קשה של תאונות דרכים, והיא נובעת מכל מיני סיבות. למשל:
1. לא מעט כבישים מסוכנים מאוד (מעברי הרים צרים, צוקים תלולים ועוד).
2. "תרבות" הנהיגה של היוונים, מחסור באכיפה ובהתרעה ואופנוענים המוותרים על הקסדה.
חשבתם שישראלים נוהגים כאילו הם ברחו מגן חיות, או מבית חולים פסיכיאטרי? פחחח, היוונים עוקפים אותם בסיבוב (תרתי משמע!).
הזדמן לי לראות לא מעט "כנסיות" שכאלו בעת חופשתי החביבה ברודוס ב-2011, ואין לי ספק שגם אחותי הקטנה, אשר מתגוררת ביוון כבר שנים, נתקלה בלא מעט כאלו (היא גם נידבה את הפרט אודות האופנוענים חסרי הקסדה).
וכעת, לאחר החלק האינפורמטיבי, נעבור לחלק האמנותי:
ארבע תמונות של אותן כנסיות ולאחריהן, בתחתית הפוסט - שיר רלוונטי יפה: "פעם הייתה לי אהבה", של הזמר היווני פנטליס פנטלידיס, שנהרג בתאונת דרכים באתונה ב-2016 (בגיל 32 בלבד).
המרצדס השחורה שלו התנגשה במעקה בטיחות. הוא כנראה היה תחת השפעת אלכוהול. עצוב.











לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.