לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום "סקופים וחדשות". להזכירכם, יש לתת כותרות ענייניות לאשכולות אותם אתם פותחים. אני רואה בפורום מעין "היד פארק" שבו יש מקום לכל הדעות. לדבר אחד לא אסכים - לחריגה מחוקי הפורום. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > סקופים וחדשות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 16-11-2026, 11:03
  משתמש זכר channb channb מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 5,132
סטפן וייז היא דמות שנויה במחלקות אך אי אפשר לטעון שהתעלם!

להלן סיכום AI


ד"ר סטפן סמואל וייז (Stephen Samuel Wise, 1874-1949) היה אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בהנהגה היהודית בארצות הברית בתקופת עליית הנאצים והשואה.

דמותו מורכבת במיוחד: מצד אחד, הוא היה מראשוני המנהיגים היהודים בארצות הברית שנאבקו בפומבי בנאציזם, ארגנו הפגנות וחרמות והתריעו מפני היטלר. מצד שני, הוא פיתח קשר אישי ופוליטי הדוק עם הנשיא פרנקלין רוזוולט, ובשלב המכריע של השואה נמנע מעימות ציבורי חריף עם הממשל, אף שמדיניותו נכשלה בהצלת יהודי אירופה.

הסתירה הזאת עומדת בלב הביקורת ההיסטורית עליו.

1. המאבק בנאצים - משנת 1933

כבר עם עליית היטלר לשלטון בינואר 1933, וייז הפך לאחד המבקרים הבולטים של המשטר החדש.

פעילותו כללה:


  • ארגון עצרות מחאה המוניות נגד גרמניה הנאצית, ובמיוחד העצרת המפורסמת במדיסון סקוור גארדן בניו יורק במרץ 1933.
  • תמיכה בחרם כלכלי על מוצרים גרמניים.
  • פעילות בינלאומית באמצעות הקונגרס היהודי העולמי, שהיה ממייסדיו בשנת 1936.
  • ניסיון לגייס את דעת הקהל האמריקאית נגד רדיפת היהודים.
  • פעילות למען פתיחת שערי ארצות הברית להגירת פליטים יהודים.
הוא לא היה מנהיג שולי או מתון בתחילת הדרך. הוא היה דמות ציבורית בעלת מעמד, שהבינה היטב את הסכנה הנאצית והשתמשה בבמה הציבורית כדי להתריע עליה.

עם זאת, כבר בשנים הראשונות ניכרה אצלו נטייה להעדיף פעילות מדינית מאחורי הקלעים ולשמר את ערוצי ההשפעה שלו בבית הלבן.


Holocaust Encyclopedia+1


2. ההתנגדות ל-America First ולבדלנות האמריקאית

חשוב להבחין בין שני דברים: וייז לא התנגד לאמריקה; הוא התנגד למדיניות הבדלנית שביקשה להרחיק את ארצות הברית ממעורבות במאבק נגד היטלר.

תנועת America First, שהתחזקה בשנים 1940-1941, ביקשה למנוע כניסה אמריקאית למלחמה באירופה. בין תומכיה היו גם גורמים אנטישמיים, והיו בה דוברים שהציגו את היהודים כמי שמנסים לגרור את אמריקה למלחמה למען אינטרסים זרים.

וייז התנגד לכך בחריפות. מבחינתו, המאבק בנאציזם היה גם מאבק על ערכי הדמוקרטיה האמריקאית.

הוא תמך ברוזוולט, במדיניותו הבינלאומית ובסיוע לבעלות הברית. כאן התפתחה הבעיה הגדולה של מנהיגותו: הוא זיהה את המאבק בהיטלר עם המאבק הפוליטי של רוזוולט, ובהדרגה התקשה להפריד בין תמיכה בנשיא לבין ביקורת על מדיניותו כלפי היהודים.


Holocaust Encyclopedia+1
3. פרשת מברק ריגנר - נקודת המפנה באוגוסט 1942

זהו האירוע המרכזי שבגללו נמתחה על וייז ביקורת קשה.

ב-1942 הגיע לגרהרד ריגנר, נציג הקונגרס היהודי העולמי בז'נבה, מידע ממקור גרמני על תוכנית להשמדת יהודי אירופה. ב-8 באוגוסט 1942 הוא העביר מברק לקונסוליה האמריקאית, וביקש להעבירו לממשל ולרב וייז.

המברק תיאר תוכנית לרצח המוני של כ-3.5-4 מיליון יהודים לאחר גירושם וריכוזם במזרח.

אלא שמחלקת המדינה האמריקאית עיכבה את המברק ולא העבירה אותו לווייז, בין היתר בטענה שהמידע פנטסטי ובלתי סביר.

וייז קיבל לבסוף את המידע באמצעות הערוץ הבריטי, בסוף אוגוסט 1942.

הוא פנה לסגן שר החוץ האמריקאי, סאמנר וולס, וזה ביקש ממנו שלא לפרסם את המידע עד שהממשל יסיים לבדוק ולאמת אותו.

וייז הסכים.

וכאן טמונה הבעיה ההיסטורית הקשה: במשך קרוב לשלושה חודשים, מאוגוסט ועד 24 בנובמבר 1942, הוא לא פרסם את הידיעה לציבור האמריקאי.

רק לאחר שהממשל אישר את אמיתות המידע ערך וייז מסיבת עיתונאים וחשף את תוכנית ההשמדה.

יש כאן הבחנה חשובה: וייז לא היה שותף לתכנון ההסתרה המקורי של הממשל, שכן הוא עצמו קיבל את המברק לאחר שהממשל כבר עיכב אותו. אבל הוא שיתף פעולה עם בקשת הממשל להשהות את פרסומו.

הוא טען, למעשה, שעליו להמתין לאימות כדי למנוע פרסום מידע שלא ניתן יהיה להוכיחו וכדי לשמר את יכולתו להשפיע על הממשל.

אולם הביקורת היא שהזמן הזה היה יקר מפז, ושמירת הקשר עם רוזוולט קיבלה עדיפות על פני יצירת לחץ ציבורי מיידי.


World Jewish Congress+3
4. הנאמנות לרוזוולט - הבעיה העמוקה יותר

הביקורת על וייז אינה מסתכמת בפרשת המברק.

רוזוולט והממשל האמריקאי לא עשו שימוש מספק באפשרויות שעמדו לרשותם להצלת יהודי אירופה.

בין היתר:
  • הממשל לא ניצל את מלוא מכסות ההגירה החוקיות כדי להכניס פליטים יהודים.
  • הצעות להצלת פליטים באמצעות מקומות פנויים באוניות שחזרו מאירופה נדחו.
  • הצעות להפציץ את מסילות הברזל המובילות לאושוויץ לא התקבלו.
  • ועידת ברמודה באפריל 1943 הסתיימה ללא תוכנית הצלה משמעותית.
וייז ידע על חלק ניכר מהכישלונות הללו, אך התקשה להפנות ביקורת פומבית חריפה כלפי הנשיא שאותו ראה כבן בריתו החשוב ביותר.

ב-1943 הוא כבר ארגן עצרות והציג תוכניות הצלה קונקרטיות, אך המשיך להאמין שהדרך הנכונה היא בעיקר באמצעות השפעה על הבית הלבן.

רק בינואר 1944 הוקמה ה-War Refugee Board, בעקבות לחץ של גורמים במשרד האוצר האמריקאי, פעילות קבוצת ברגסון ולחץ פוליטי בקונגרס. לא וייז היה הגורם המכריע בהקמתה.


Holocaust Encyclopedia+2
5. הביקורת החריפה - הרב מיכאל דב וייסמנדל

Jews Who Saved Jews in Slovakia during the Holocaust | Yad Vashem

כאן נכנסת דמותו של הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל (1903-1957), שפעל בסלובקיה במסגרת קבוצת העבודה.

הפער בין שני הרבנים היה עצום:
  • וייז פעל במרכז הכוח הפוליטי האמריקאי, היה מקורב לנשיא והחזיק במעמד ציבורי יוצא דופן.
  • וייסמנדל פעל בתוך אירופה הכבושה, מול מנגנון ההשמדה הנאצי, וניסה להשיג הצלה באמצעות כספים, משא ומתן, קשרים ותחנונים למנהיגים יהודים ולממשלות.
וייסמנדל ניסה לקדם תוכניות הצלה רחבות, ובכללן תוכנית אירופה (Europa Plan), שנועדה לעצור את הגירושים באמצעות תשלום שוחד לגרמנים.

הוא פנה לגורמים יהודיים בעולם וביקש מהם לפעול במהירות, להשיג כסף ולהפעיל לחץ על ממשלות בעלות הברית.

מבחינת וייסמנדל, הנהגת יהדות ארצות הברית לא הפעילה את מלוא כוחה כדי להציל את יהודי אירופה. הביקורת שלו הייתה חלק מביקורת רחבה יותר על המנהיגות היהודית בעולם החופשי, שלא עשתה, לדעתו, די לנוכח האסון.

עם זאת, חשוב לדייק: לא כל הטענות המופנות כלפי וייז בפרשה זו מתועדות באותה מידה. לא מצאתי תיעוד ראשוני מספיק שמאפשר לייחס לוייסמנדל ציטוט מסוים או האשמה אישית מוגדרת כלפי וייז בפרשת מברק ריגנר. לכן אין לערבב בין הביקורת המתועדת על מדיניות וייז לבין ציטוטים המיוחסים לוייסמנדל ללא אסמכתה.

6. האם וייז היה שותף להסתרת האמת?

יש להבחין בין שלוש רמות אחריות:
  1. ממשל רוזוולט: מחלקת המדינה עיכבה במכוון מידע על ההשמדה, הגבילה העברת דיווחים והייתה מעוניינת למנוע לחץ ציבורי שיחייב אותה לפעול.
  2. וייז: לאחר שנודע לו על התוכנית, הוא קיבל את בקשת הממשל שלא לפרסם את המידע והמתין לאישורו. בכך סייע בפועל לדחיית פרסום הידיעה.
  3. הנהגת יהדות ארצות הברית: חלקים ניכרים ממנה העדיפו פעילות שקטה באמצעות קשרים פוליטיים על פני מחאה ציבורית חריפה.
ההיסטוריון רפאל מדוף, בספרו The Jews Should Keep Quiet, מציג ביקורת חריפה במיוחד על מערכת היחסים בין רוזוולט לוייז. לטענתו, הממשל הפעיל לחץ על וייז לרסן ביקורת יהודית, ווייז סייע בכך לשמור על דימויו של רוזוולט כידיד היהודים.

מנגד, קיימת גם עמדה היסטוריוגרפית מגוננת יותר: וייז האמין שהמידע חייב לעבור אימות, ושהתנגשות עם הממשל עלולה לפגוע ביכולת להשיג סיוע. גם גרהרד ריגנר עצמו דחה את הטענה שווייז הקריב את האינטרסים היהודיים למען יחסיו עם רוזוולט.


OUP Academic+3


7. הערכה היסטורית מסכמת

לדעתי, הסתירה בדמותו של סטפן וייז היא אחת הפרשות הכואבות בהיסטוריה של ההנהגה היהודית בתקופת השואה.

אין זה הוגן להציג אותו כאדם שלא נאבק בנאצים. הוא עשה זאת במשך שנים, הרבה לפני שמנהיגים אחרים התעוררו לסכנה.

אבל יש הבדל בין מאבק בנאצים לבין מאבק למען הצלת יהודים כאשר ההשמדה כבר מתבצעת.

בשלב השני, וייז נכשל במידה משמעותית.

הוא האמין בכוחו של רוזוולט, נתן אמון בממשל גם כאשר התנהלותו הייתה בלתי מספקת, ולא הפעיל את מלוא כוחו הציבורי כדי לאלץ את הנשיא להתמודד עם שאלת ההצלה.

הבעיה אינה רק ההמתנה בת שלושת החודשים לפרסום מברק ריגנר. הבעיה היא דפוס מנהיגות שבו שימור הקשר עם הממשל והימנעות מעימות פוליטי קיבלו משקל רב מדי.

הפרדוקס הוא שאדם שהבין מוקדם כל כך את הסכנה הנאצית לא הצליח להשתחרר מהתפיסה שהממשל האמריקאי, ובראשו רוזוולט, הוא שותף שאסור להסתכסך עמו אפילו בשעת חירום.

וזו גם הסיבה שדמותו נותרה שנויה במחלוקת.

הערה מטעמי: בעיצומה של המלחמה הנוראה הזאת והתקשורת המגובלת בכל אופן היה קשה מאוד להאמין שהגרמנים התרבותיים יבצעו מעשים כה מחרידים. קשה מאוד לשפוט את וייז שהיה מאבד הרבה מאד נקודות השפעה וקשרים לו היה מפרסם מיידית את מברק רינגר ללא אימות נוסף. בקשת הממשל הייתה לגיטימית בהקשר זה ולא היה לו כל מושג אם הם ידעו יותר והסתירו.
יחד עם זאת גם בקרב אישים כמוהו- הוא בודאי פעל נגד הנאצים ודאג לעם ישראל בדרכו שלו ועל פי תפיסת עולמו וסדרי העדיפויות שלו (וזה לגיטימי ונכון לכל איש ציבור) - נצפו שיקולים מקומיים שעלו על שותפות הגורל כביכול עם עם ישראל!

אל לנו להשלות עצמנו! בהינתן מבחן יהיו כאלו שיהיו איתנו ויהיו כאלו שלא! זה לא חדש וכבר התרחש אך לפני פחות ממאה שנה! אלו אותם אנשים ואותם תפיסות! פעם זה היה אמריקה תחילה היום זה מייק אמריקה גרייט אגיין או שאסור לתמוך בג'נוסייד ותנועות השוויון!

נערך לאחרונה ע"י channb בתאריך 16-11-2026 בשעה 11:21.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:44

הדף נוצר ב 0.03 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2026 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר