ראשית, הבהרה: מוטי וחנה סנדר הם מפעיליו ובעליו של אתר "קטיף-נט", ושניהם תושבי גני-טל,
התיישבות אידיאולוגית, שכידוע הושג הסדר על פינוייה.
היום הם הותירו בידי בנם וכלתם, שנותרו עד לרגע האחרון (בהתאם לסיכום מראש עם צה"ל), מכתב
שנמסר לחיילים. לדעתי המכתב מרגש ויכול ליצור כאן הזדהות מקיר לקיר, ללא קשר לעמדה פוליטית:

בס"ד, יום רביעי י"ב במנחם אב 17.08.05, יום הגירוש מגוש קטיף







שלום רב לך חייל יקר!



לא, אין זו חולשה

זו לא כניעה

נכון שאנחנו לא כאן עכשיו.





אין לי את הכוח הפיזי והנפשי לחכות לך כאן בביתי.



מתוך דאגה לשלומינו ובריאותנו אני יוצאת מביתי טרם בואך לפגוש אותי פנים אל פנים. אין לי את הכוח לזה. אני יודעת ובטוחה שעשיתי כל שיכולתי בדרך דמוקרטית בתפילות ובתחנונים לבורא עולם כדי לשנות את הגזירה.



הגענו לכאן זוג צעיר עם שני ילדים בדיוק לפני 27 שנים וכאן נולדו לנו 4 ילדים. גם שלושה מנכדינו גרים כאן בגוש בנוה דקלים. הקמנו משק לגידול צמחי בית ובשנים האחרונות את אתר האינטרנט קטיף.נט .



גידלנו וחינכנו אותנו ואת ילדינו לאמונה בבורא עולם ומתוך זה לאהבת ארצנו ארץ הקודש ובתוכה גוש קטיף.

כל חיינו הם גוש קטיף. איננו מכירים חיים אחרים.



אך, משנגזרה הגזירה אני מאמינה שזה רצונו של הקב"ה וגם אם איננו מבינים את מהלכיו אנו מאמינים שכל מה שמתרחש בעולמנו הוא עפ"י רצונו.



אני קמה והולכת.



אני הולכת בצער נוראי, אני הולכת בקושי נורא, אני הולכת בחולשת ידים ורגלים. זו מציאות שמי שאינו חלק ממנה לעולם לא יכול להבין גם אם הוא אומר שהוא מבין ומזדהה. והלואי ולא יהיו עוד אנשים שיבינו כמו שאנחנו מבינים.



אך אני יודעת – אנחנו ניצחנו!



ניצחנו כי אנחנו כאן היום.

ניצחנו כי התמודדנו עם כל הקשיים במשך השנים והיו קשיים רבים. קשיים ביטחוניים, קשיים כלכליים, קשיים שנבעו מהמיקום הגיאוגרפי ועוד.

ניצחנו כי נאבקנו מתוך אמונה בבורא עולם ואהבת עמו.

ניצחנו כי אמונתנו בבורא עולם איננה על תנאי.

ניצחנו כי עשינו כל שיכולנו למען ארצנו ועמנו.

ניצחנו כי היום אנחנו יוצאים בלב כואב אך עם ראש מורם.

ניצחנו כי היום אנחנו יוצאים עם היסטוריה של עשייה ובניה במשך 27 שנים בגני טל.

ניצחנו כי אנחנו יודעים שכל עמלנו לא היה לשוא.

ניצחנו כי חיינו בגוש קטיף היו שזורים בחיי כלל ישראל.

ניצחנו כי דרך מאבקנו לא ישכח לעולם.

ניצחנו כי גוש קטיף לעולם לא ישכח. גוש קטיף ירשם בהיסטוריה היהודית, בציונות היהודית כפרק חשוב ביותר, כסמל, כמודל לחיקוי.

ניצחנו כי אנחנו מאמינים שתפקידנו לא תם.

ניצחנו כי אנחנו יודעים שעלינו להמשיך.

ניצחנו כי אותך חייל יקר אנחנו אוהבים!



חייל יקר!



אין לי ספק שהמשימה שהוטלה עליך קשה מנשוא ללא קשר להשקפת עולמך ודעותיך הפוליטיות.

אני מעמידה לרשותך את ביתי, תשתמש בו כל עוד תזדקק לו וכשתצא, תצא ממנו בכבוד.



כנראה שתפגוש כאן 2 מילדי שהחליטו לחכות לך כאן בבית. אנא, התנהג עימם בהתחשבות ובכבוד ודאג שיגיעו אלינו בריאים ושלמים.





חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו וה', הטוב בעיניו יעשה.



מוטי וחנה סנדר – מושב גני טל.



054-5684085

054-7775433

אהלן

ממש מכתב מרטיט ולא אבוש ואומר כי אף בעייני עלתה לחלוחית . נשבע לכם ביקר לי .

מכתב שאינני מבין מאיין כותביו לקחו עוצמות נפש כאלה . הם אנשים גדולים .

מעניין שאין לו הדים .


מכתב קשה המבטא כל מה שנאמר בפורום הזה במהלך שנה שלמה , אבל במילים יפות ,נוקבות ומכובדות .


מחבק אותם באהבה ענקית

illi

לדעתי המכתב ראוי שיופיע תחת הערך של "אצילות נפש".

גם בעיני נקוותה לחלוחית.
לטעמי, הזוג היקר הזה ובני משפחתם הם אכן מנצחים אמיתיים.
מאחל לאנשים האצילים האלה הצלחה בכל מקום אליו יגיעו.

אולי מתוך אצילותם של הזוג הזה ועוד שדומים להם תתפתח הבנה והידברות אמיתית בין המחנות.

וכלב מי שלא מחה דמעה.

מתוך כבוד אלייך בלבד הייתי עורך אלא שאין הדבר מתאפשר יותר בידי.

יש כל כך הרבה אשכולות שאני לתומי חשבתי שהם קונצנזוס עד שבאו כמה וטינפו...
רציתי להסב את תשומת ליבם של חלק מהם שימשיכו במסורת ה"מפוארת" שלהם.

אתה מוזמן עכשיו לערוך את תגובתך הנוכחית ולהתייחס למכתב מנקודת ראותך (ואז אמחוק גם את תגובתי זו :-) ).

.

הלואי וכולם היו כמיקשה אחת כמוהם בהתישבות שהיתה לתפארת. אבל לצערי הם נתנו לקיצונים את הבמה.

אבל בכל זאת ראויים לכל התשבחות בדקות קשות להם. מקווה שלמחרת כולם יתאחדו למלחמה על הדמות החברתית שלנו בעתיד ללא שמאל וימין שלום בינינו ושלום עם השכנים מסביב ע"י זה שנחזיר להם את הכבוד שהם איבדו בשנת 67

פייגלין: "לא תהיה התנתקות כי אנחנו לא ניתן". מנהיגות יהודית הזויה

https://2005-uploaded.fresh.co.il/2005/08/27/18990842.pps

או שזה ממאחורי החדשות של ניצני?

אכן כואב הלב על המתיישבים שצריכים לעזוב את ביתם, אך כואב הלב שבעתיים
על הטראומה שנגרמת להם ולאנשי כוחות הבטחון המפנים, בעקבות ההתפרעות
שלוחת הרסן של הימין הקיצוני שהגיע מיש"ע.

הקיצונים מימין ומשמאל, הם אלו הגורמים את הנזק העיקרי לאחדות המדינה,
ועלינו להוקיעם מיד, וללא עוררין, על מנת לשמור על האחדות, השפיות, המוסריות
והייחודיות שלנו.

מכתב הראוי להתפרסם בפוסטרים מעל כל לוח מודעות ובעמודים הראשיים של העיתונות.

אחרוג ממנהגי, ואסלח לך הפעם אורי על חריגה מכללי הפורום, ובהכירך אותי, אתה יודע
כמה קשה לי הדבר...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

"התאמנו לכל תרחיש אפשרי, פרט לתרחיש האצילות"

קפצתי לביקור

בנוכחות ואישור נציגי צה'ל ובידי בנם וכלתם.
מה זה כוח החלוץ המשפחתי המפונה ?
ואחריו בא המאסף.

את המכתב היה צריך לכתוב הרבה לפני כן ולצאת עם כבוד שבעל כורחו וייתכן וגם נגד מצפונו חייב לציית לפקודה.

אחרי המראות , הקולות והמעשים שאני רואה = מצטער נגמרת לי החמלה והדמעה.

גם בי עבר שבר נוראי, כמי שהשתייך למחנה הזה בעבר והאמין = שואל את עצמו אם הייתי רוצה לאכול מאותה צלחת ?

ככה נגמרה לך החמלה? דווקא ביום רביעי בערב?ֿֿ

כן, יש הרבה רעש והמולה וגועל נפש ועבריינות, אבל יש גם משפחות רבות שאספו בעצמן פרק חיים שלם לתוך קופסאות ונסעו למקום אחר להתחיל מחדש במידה רבה. ויש גם משפחות שחיכו עד ההארכה, והפנדלים בתקווה שעוד משהו ישתנה, אבל גם הן עזבו בלי פרובוקציות. ולכל אלה מגיעה מידה לא מבוטלת של חמלה. לשאר לא.

בעל כורחך אתה אוכל מאותה צלחת אלה בני העם שלך, בני אותה מדינה אם זה מוצא חן בעיניך ואם לאו.

הנוער הזה מחזיר את גלגלי ההיסטוריה אחורה.

מציע לך לערער קצת לאן הובילה אותנו קנאות דתית ללא פשרות במשך ההסטוריה שלנו.

איך אני יכול לחמול על אנשים שמבזים את עצמם, את סמליותה של השואה בעיני אנשים שחוו אותה ואת הרס שלטון החוק.

אז תגיד לי אתה - איפה כאן שאלה של חמלה ?

אהלן


אתה חייב להפריד בין הדברים הקורים .

אינני חושב שיש אחד במדינה, איני דתי או קיצוני ימני , אשר אינו מבין לליבם וכאבם של המפונים . הכאב הוא גדול, למרות שיש האומרים שרובם ידעו שיום אחד הם יתפנו ולמרות כל מה שיגידו, לעזוב את כל מפעל חייך ולהתחיל לבנות חיים מחדש זה לא עיניין של מה בכך ולכן הכאב גדול ומובן .

יחד עם זאת , יש חובה אזרחית לקבל החלטת ממשלה כאשר טובת המדינה נגד עינייה .
לשם כך על הממשלה לבא בדברים עם התושבים וכך היא עשתה .

ביני ובינך, ההתישבות בגרונם של הפלשתינים לא היתה לעיניין ולראייה הקורבנות היקרים שעלו לנו.

יתר על כן, אני מתחיל להבין שמה שמפלגת העבודה ראתה מזמן, הליכוד ושרון בראש, שכל כך התנגד לרעיונות של העבודה, מוציא לפועל את אותם הרעיונות ומבצע זאת על הצד הטוב ביותר. תחשוב רק על המחיר שהמדינה שילמה על צרות המוח של הליכוד,על קניית קולות אלקטוראליים מטומטמת של הליכוד, מחיר כבד וכואב מאיין כמוהו, חיי אדם יקרים .

ותחשוב על זה !!!!

בברכה

illi

בתחילה, לא רציתי לקרוא אותו, כי לא חשבתי שיהיה לי לב לעמוד בזה, אבל לאחר
שקראתי אותו, אני חייב לציין שהוא לא ריגש אותי כמו את שאר המגיבים כאן.

נקודה שאני כן רוצה להתייחס אליה היא כל עניין ה"ראש המורם" ו"אחי החייל צא
בכבוד". גאווה היא עניין סובייקטיבי כמובן, אני אני לא חש כל גאווה מכך שמדינת
היהודים מבצעת טיהור אתני ביהודים, ואני לא רואה איזה כבוד ביצוע המשימה
משרה על החיילים המבצעים אותה. (ליתר דיוק, יש כבוד גדול באופן הרגיש, באמת,
שבו חלק מן החיילים מתנהג כלפי המגורשים - אבל הבושה הגדולה שבעצם מעשה
הגירוש מאפילה על כל זאת, וזה עוד מבלי להזכיר את נושא הביזה...)

המכתב שלי נכתב ע"י שני מתישבים מבאר שבע (עמוס שריג ויהודה אלוש).

מאז 1974 ועד היום "בלעו"ההתנחלויות ביש"ע כ 130 מיליארד דולר(!!!) מכספי משלם המיסים, הישראלים והאמריקנים כאחד.
וממי בדיוק מבקש נשיא המדינה, משה קצב, סליחה ומחילה? לא מאילו שגורשו מבתיהם על ידי הבנקים למשכנתאות. לא מאלומ שהקריבו את חייהם למען התנחלויות מופקרות של מתנחלים אמוניים ומשיחים. לא מחיילי צהל ומכוחות הבטחון, שלילות כימים השקיעו בבטחונם של אותם מתנחלים הזויים. לא מחיילי ושוטרי ישראל אשר היום, יום פקודה ופינוי, סופגים בהכנעה עלבונות וגידופים מ"מלח הארץ".
לא ממשפחות הנרצחים בחבל ארץ מקולל זה, שאילמלא אותה "מצוות יישוב הארץ", היו ילדיהם עדיין איתם-איתנו. לא מאלו שבמשך שלושה עשורים גזלו "אדוני הארץ" את אדמתם ורמסו את זכויותיהם. לא מתושבי ערי הפיתוח ושכונות המצוקה הנאנחות תחת מדיניות "הכלכלה הנכונה" לדורותיה. לא ממיליון וחצי עניים ו-700 אלף ילדים רעבים. לא מעשרה אחוז מובטלים, שמתקשים להתפרנס בכבוד.
ממי כן? דווקא מאלו שהפכו את חיינו כאן בארץ הזאת לבלתי נסבלים. מאלו שהפכו את החוק, הצדק והמוסר לחוכא ואיטלולא. ללמדך כי אפשר להוציא מהפוליטיקה נשיא, אבל אי אפשר להוציא מהנשיא את הפוליטיקה. אוי לה למחילה שכזו, שמעודדת בנו תחושה מאוד לא נעימה.
(פורסם במעריב 18.8.2005).

ועוד תוספת קטנה משל עצמי.
גם לי יצא לשרת בשטחים ולשמור על התנחלויות פה ושם, ללות נשים לחוגים וילדים לגנים ובתי ספר.
באופן מוזר, אף אחד מנציגי המפד"ל לא הרים קולו נגד ניצול לא דמוקרטי של הצבא בניהול חייהם הפרטיים של אזרחים צמאי איכות חיים.
לי אישית אף אחד אפילו לא טרח להגיד תודה.
אגב, אני אזרח השומר על החוק בכל כוחו. אני לא הייתי בכלל מתקרב לכתיבת מכתב כזה. כמו שאתם בטח מבינים, אני שייך לקבוצה שאף אחד לא היה עושה לו חשבון לו הייתי עובר על החוק. נגדי היו מפעילים סנקציות מייד בלי לנסות להבין....

אנחנו עושים היום את המחר
מחר אנחנו נעשה את האתמול

אהלן

לצערי יש מעט אזרחים כמוך ותתפלא גם כמוני . כולל חברי כנסת ושרי ממשלתנו .


כן ירבו כמונו

illi