גיבוש חובלים – ספטמבר 2005

החלטתי לכתוב מאמר על גיבוש חובלים משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא כדי שהמאמר ישמש לי כמעין יומן שעוד 10 שנים אני יקרא אותו ויזכר בחוויות האלו. הסיבה השנייה היא כדי לעזור לכם להתכונן נפשית בצורה טובה יותר כי זה מאוד עוזר לדעת מה הולך להיות גם אם זה בקווים כלליים..

לגיבוש הזה הגעתי דרך יום סיירות שעברתי ביולי ולכן לא היו בו בנות.
התייצבתי בשעה 08:00 בתחנת רכבת בת גלים כמו שהיה כתוב בזימון ושם כבר היו כבר אנשים רבים. מתחילים להגיד שלום לכל החברים שמכירים או שזוכרים מהיום סיירות ומתיישבים על הרצפה לנוח קצת. בשלב מסוים מגיעים כמה נציגים מחיל הים ומבקשים מאיתנו להסתדר בשני טורים אל מול שולחן. שם הם רושמים כל אחד שהגיע ומבקשים ממנו לעלות לאוטובוס.
האוטובוס מתמלא בנגלה ראשונה והוא מתחיל לנסוע אל עבר בסיס חיל הים שנמצא במרחק של 5 דקות נסיעה איטית! יורדים מהאוטובוס, מסתדרים בשלשות ומתחילים לנוע אחרי חייל אל עבר הנמל. שם הוא מעביר לנו סקירה כללית על חיל הים והאוניות שקיימות בחיל וכשהוא מסיים אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות וכל קבוצה עולה על ספינה אחרת (אותו דגם, שם שונה).
האונייה שעלינו עלייה היא סער 4.5. אחד החיילים שמשרת על האונייה מעביר לנו סקירה על המערכות שקיימות עליה, יורדים אל בטן האונייה להתרשם מהמגורים והמחלקות השונות ולאחר כחצי שעה עולים בחזרה על האוטובוסים ונוסעים על עבר בה"ד חיל הים שבו יערך הגיבוש.
מגיעים לבה"ד, מסתדרים בשלשות, עושים בדיקות אצל חובש שבודק דופק וחום. אוכלים ארוחת צהריים, מתחלקים למחלקות והולכים לקבל ציוד.
מקבלים קיטבג שבתוכו 2 שמיכות, 3 זוגות מדים, כובע טמבל, תד"ל (תיק דרך לחיל, מעין תיק גב שבתוכו מכניסים את השק חול במסעות.) וחגור שבתוכו 2 מימיות. חשוב לציין שכעת זה הזמן לבדוק את תקינות הציוד והגודל. אם המכנס או החולצה קטנים\גדולים מדי אז אל תהססו להחליף! כנ"ל לגבי החגור, הכובע ושאר הציוד. זאת ההזדמנות היחידה שלכם להחליף את הציוד ואם לא תעשו זאת אז תיסבלו לאורך כל הגיבוש.
לאחר מכן הולכים לקבל גם גוש עופרת בצורה של עוזי וחגורת הצלה והולכים – סליחה – רצים! אל עבר האוהלים על מנת להתלבש. בשלב הזה האוהלים ריקים ממיטות, אך בשלב מסוים יכניסו מיטות. אני ממליץ בחום שלא תתמקמו קרוב לפתחים כי שם כל הזמן עוברים אנשים וסתם יהיה לכם רעש ושהמיטות יהיו בתוך האוהל אז תמקמו את הציוד שלכם צמוד לדופן האוהל איפה שנמצא הראש כדי לחסוך במקום והכי חשוב – כדי למנוע גניבות!
מסיימים להתלבש ורצים אל עבר מגרש הכדורסל כדי שהמפקדים יתזזו אותנו. המפקדים הם לא צוערים בקורס בניגוד לגיבושים אחרים אלא קצינים שסיימו לפני כחודשיים את הקורס. תפקידם בגיבוש הוא לנהל את העניינים ולתזז אותנו. הם לא קובעים אם תעבור או לא אבל עם הם יתפסו אותך עושה משהו שאסור או שמשקר להם הם כן יתנו עליך דעה שלילית. לכן גם איתם כדאי להיות בסדר אבל לא להשקיע את הכל בתיזוזים. אל תהיו ראשונים ואל תהיו אחרונים.
לאחר זמן מה מגיע הזמן למד"ס. עושים קצת ריצות, קצת שכיבות סמיכה, קצת בטן ואחרי חצי שעה זה נגמר. אני אהבתי את המד"ס כי סוף סוף יכלתי לעשות משהו שונה חוץ מלעמוד בהקשב או לרדת למצב 2. לאחר המד"ס מקבלים שקי חול וציוד מחלקתי שכולל מנשאים, אלונקה ושתי ג'ריקנים.
הגיע כבר הערב וכל מחלקה עומדת בשלשות (מחלקה זה סדר גודל של 16 איש) עם הציוד עליה כדי לקבל את המפקדים המילואימניקים. לכל מחלקה 2 מפקדים.
המפקדים המילואימניקים הם קצינים בדרגת רב סרן שאת שירות המילואים שלהם הם מעבירים בתור בוחנים בגיבושים. הם אלו שיהיו אתכם במסעות, ביום ים, במשימות ובהרצאות, לכן בכל שלב שהם איתכם תשקיעו את הכל!
עומדים בשלשות והמפקדים קוראים לכל אחד לשיחת פתיחה ובינתיים מי שלא בשיחה משפצר את הציוד המחלקתי. הם שואלים מאיפה אתה בארץ, מה הרקע הימי שלך וזהו בערך...
לאחר מכן הם מחלקים לכל אחד ניילונית שבה מספר דפים. 2 הדפים הראשונים הם החומר להרצאה שלכם, והיתר זהו חומר לימודי שתיבחנו עליו ביום שלמחרת. כל אחד מקבל נושא שונה להרצאה אבל כולם מקבלים אותו חומר לימודי. החומר הלימודי עוסק בנושאים הבאים:
ניווט אסטרונומי, GPS, ווסת דלק (משפיע על המיון למגמת מכונה), משאבת מים (משפיע על המיון למגמת אלקטרוניקה), צורות מבנים של הפלגה, וצורת גישות במים (הכוונה לאיך לגשת לאדם שנמצא במים או איך ספינה תיצמד לספינה אחרת).
לאחר מספר דקות מעמיסים את התד"לים על הגב ומתחילים את המסע הראשון.
בתחילה הולכים אל עבר החוף ושם כולנו נכנסים למים עד לגובה המותניים. יוצאים ומתחילים ללכת אחרי המפקד. המסע מתנהל בקצב של הליכה מהירה\ריצה ולמעשה מקיפים חלק מהבסיס משהו כמו 17 סיבובים. כל מדי פעם עוצרים לשתות ויש משימה קבוצתית. מחלקים לכל אחד דף שבו כתובה בעיה שצריך לתת עליה פתרון אישי ופתרון קבוצתי מוסכם. הבעיות הם לדוגמה :
שואה גרעינית השמידה את העולם ורק 14 אנשים שרדו. מסיבה כלשהי ניתן להציל מתוך ה-14 רק 7. את מי תציל? ועל כל אחד יש פרטים.. לדוגמה – מדען גרעין זקן, סטודנטית בת 24 לרפואה, אתלט שחור. כמובן שכולם צועקים ונכנסים לדברים של השני כי לנסות להתבלט. אתם ממש לא חייבים לצעוק ככה. להפך, תנסו לארגן את כולם ולהשליט סדר.
בסך הכל יש 3 משימות קבוצתיות במהלך המסע (שאורך כשעתיים והשמועות אומרות שאורכו הוא שמונה קילומטר).
לאחר המסע הולכים לשבת באיזה פינה וכל אחד מקבל דף ובו חידה. לכל אחד יש 10 דקות לפתור את החידה לבד ולאחר מכן יש 10 דקות נוספות כדי לפתור את החידה בצורה קבוצתית.
לאחר סיום התרגיל עושים קצת שחרורים ואז חוזרים המפקדים הצעירים. הם נותנים לנו בערך 30 דקות ללמוד את כל החומר. כולם ללא יוצא מהכלל מתיישבים על המגרש כדורסל וקוראים את הדפים בשקט. בשלב הזה אני ממליץ לכולם לקרוא באופן יסודי את כל החומר מלבד החומר על ווסת הדלק והניווט אסטרונומי כי ביום שלמחרת תראו סרט שמסביר את זה באופן מצוין.
מסיימים לקרוא, עומדים בשלשות ורצים אל עבר האוהלים למסדר שינה. המפקדים מגיעים, עומדים עוד כמה דקות בהקשב והולכים לישון. יש לכם בערך 3 דקות להתארגן ואז המפקדים מכבים את האור. כעת יש לכם שתי ברירות. או להיות חפ"שניקים ולהיזרק על המיטה או להיות היגייניים ולהחליף תחתונים, גרביים ומדים, לנקות את אזור המפשעה ובית השחי במגבונים לחים, לשים דאודורנט, לסדר את המדים ושאר הציוד ליום שלמחרת בצורה שתאפשר לכם להתלבש מצורה מהירה ואחרי כל זה אני ממליץ לכם בחום באמצעות פנס שתביאו מהבית להקדיש עוד 15 דקות לקריאה מהדפים.
על הבוקר מעירים את כולם וצועקים שיש לכולם 2 דקות להתארגן. אף אחד לא מצליח אז מאריכים לנו את הזמן ובסוף כולנו מדוגמים ועומדים בחוץ בשלשות ללא נשק ותד"ל אבל עם חגורת הצלה עלינו
רצים אל עבר מגרש הכדורסל ושם יש לנו בערך 10 דקות לאכול. אוכלים ואז רצים אל עבר החוף. שם במשך שעתיים עומדים כמו מפגרים בשלשות ובהקשב ומדי פעם נותנים לנו משימות כמו לטבול את עצמנו בים ולרוץ בחזרה או להזיז ס"ג (סירת גומי) ממקום למקום.
בשלב מסוים מגיעים בחזרה המפקדים המילואימניקים וכל מחלקה מתחלקת ל-2. מפקד על כל קבוצה. כל קבוצה מסדרת את הס"ג לקראת ההפלגה, מורחת על עצמה קרם הגנה ומכניסה את הס"ג למים. המפקד עולה על הסירה ויושב על התיבת חרטום והקבוצה מתחילה לחתור אל עבר הים. היינו 6 חותרים ומפקד. במהלך החתירה המפקד מבקש מכולם לשבת בירכתיים ומבקש מבן אדם אחד להגיע אליו. בשלב הזה הוא מטיל עליו משימה שהוא צריך לפקד עליה. לכל משימה יש זמן גג של 10 דקות ומותר להשתמש בכל הציוד שבסירה מלבד 2 משוטים שצריכים להישאר בצד ללא שימוש. המשימות הם לדוגמה לבנות תורן באמצע הסירה, לבנות סככה לסירה, לבנות עריסה שתאפשר למסוק להרים את הסירה בעזרת חבל, לבנות ריצפה לסירה ועוד...
כל אחד מהצוות יפקד על משימה אחת בים ועל משימה אחת ביבשה. במהלך המשימות כשאתם לא מפקדים במשימה אל תהיו שתלתנים ותתנו למפקד של המשימה לנהל את העניינים.
לאחר שחלק מהקבוצה מסיימת לפקד על משימות אנחנו חותרים על עבר סירת ההקאות.
סירת ההקאות היא למעשה סירת הצלה מגומי שמכוסה בסככה. נכנסים לבפנים, אוטמים אותה היטב כדי שלא יכנס אוויר קר ונעים ויושבים על הברכיים בלי לדבר עם הפנים לדופן הסירה. יושבים ככה כעשרים דקות שבמהלכם המפקדים שטים במהירות מסביב לסירה באמצעות סירת מנוע וזאת כדי ליצור גלים.
חלק מקיאים חלק לא אבל זה לא מה שיקבע אם תעבור או לא. אחרי שאתם מקיאים תחייכו ותתנהגו כאילו הכל כרגיל ולא תתכנסו בתוך עצמכם כמו אנשים חולים. המפקד יושב על הדופן של הסירה ומדבר עם החברים שלו בחוץ ומדי כמה שניות הוא מכניס את הראש לבפנים כדי לראות מה קורה.
לאחר כעשרים דקות הוא מורה לכולם לשבת על התחת עם הפנים למרכז. הוא מחלק לכל אחד דף שבו יש בעיה כמו הבעיות שהיו במהלך המסע הראשון.
הוא מורה לכל אחד לפתור את השאלה באופן עצמאי במשך 10 דקות ואז להגיע לפתרון קבוצתי במשך 10 דקות. הבעיה הכתובה בדף הייתה:
מטוס התרסק בלב מדבר בארצות הברית וכל האנשים שנמצאים בסירה הם הניצולים היחידים.
לרשותכם יש 15 פריטים ועליכם לדרג אותם מ-1 עד 15 ש-1 הוא הכי חשוב ו-15 הוא הכי פחות חשוב. הפריטים הם לדוגמה: מימית מים, מצנח בצבע אדום ולבן, גלולות מלח (טיפ-גלולות מלח סופגות מלח ממים ומטהרות ככה מים), מגדיר חיות מדבר הניתנות לאכילה, ערכת עזרה ראשונה, וודקה, אולר, מעיל גשם, פנס ועוד...
גם במהלך המשימה הזאת אל תצעקו ותשתלטו אלא תארגנו את כולם ותשליטו סדר לדוגמה ע"י ארגון של הצבעה בנוגע לפריט שאין לגביו הסכמה.
לאחר סיום המשימה חוזרים לס"גים ומי שלא פיקד על משימה יפקד כעת ובסיום חותרים בחזרה אל עבר החוף. בחוף מארגנים את כל הציוד ועוזרים בכל מיני דברים. באותו זמן אני ארגנתי חפ"שנות ולקחתי את המחלקה לאיזה פינה מוצלת ונסתרת ועמדנו שם בשלשות כדי שלא יתזזו אותנו או יטילו עלינו משימות. בזמן שעמדנו שם באו כמה צוערים בקורס שניהלו איתנו שיחה במשך כחצי שעה. היה מעניין.
לאחר מכן כולם חזרו לאזור מגרש הכדורסל וכל מחלקה ישבה (זה לא דבר כזה מובן מאליו בגיבוש, כל ישיבה כזאת היא תענוג שלא יאמן) בחצי עיגול מול המפקדים. המפקדים שאלו שם מי מוכן להרצאה וכמובן אף אחד לא הרים את היד ואז הם התחילו להסביר לנו שזה שכולם לא בסדר זה לא אומר שזאת הנורמה ומצידם אף אחד לא יעבור. אם תהיו מוכנים עד אז להרצאה אז זה רק יכול להוסיף לכם להיות היחידי שלמד כראוי, אבל מצד שני אל תגידו שאתם מוכנים כשאתם לא!
אחר כך עושים סידרה של מבחנים אמריקאיים על החומר שקיבלתם. לכל מבחן יש 10 דקות.
ככה שורפים עוד שעה ואז רצים אל עבר האוהלים כדי להחליף מדים למדים יבשים, רצים בחזרה למגרש הכדורסל כדי לאכול ארוחת צהריים, עושים מד"ס רצחני, קצת מתזזים אותנו, מגיע הערב, נכנסים לתוך חדר הרצאות ממוזג!!! כדי לראות סרט על ווסת הדלק ועל ניווט אסטרונומי (אל תירדמו! תקשיבו זה חשוב!) יוצאים מהאולם, מתזזים אותנו עוד קצת ושולחים אותנו לישון...
שוב גם כעת אל תישנו ישר אלא תנקו את עצמכם, תחליפו תחתונים, תקדישו 15 דקות על קריאה של החומר להרצאה, תכינו את הציוד ליום של המחרת ואז תלכו לישון.
מקפיצים את כולם ב-03:00, לאחר התארגנות זריזה עומדים בחוץ בשלשות, קצת מצבי 2 כי לא עמדנו בזמן, רצים אל עבר מגרש הכדורסל, אוכלים ארוחה קלה, עומדים בהקשב, מקבלים את המפקדים המילואימניקים שוב, מעמיסים ציוד על הגב, ויוצאים לדרך אחרי המפקדים אל עבר בחוף. טובלים במים, יוצאים ומתחילים את המסע שני.
עושים שתי סיבובים בריצה\הליכה מהירה עם אלונקה סגורה ואז עוצרים, שותים, פותחים את האלונקה, מעמיסים את התד"לים עם השקי חול על האלונקה ויוצאים לדרך. הקצב הוא קצת של הליכה מהירה במבנה הבא: מפקד אחד בראש, אלונקה עם 4 אנשים שסוחבים אותה מאחוריו וכל שאר המחלקה צריכים להיות מאחורי הקו הל האלונקה. מדי פעם המפקדים מטילים עונש על מי שעבר את הקו של האלונקה כמו לרוץ מסביב למחלקה 10 פעמים.
חשוב מאוד לא להיות סוציומטים ולעזור כל הזמן!!! אם מישהו מרים את היד לחילוף אז אל תחשבו על עצמכם אלא על המחלקה שלכם! יש מצבים שמישהו מרים את היד וכל אחד מסתכל על השני ולא זז להחליף אותו...
אם תעזרו הרבה באלונקה ותתנו את הכל המחלקה תזכור לכם את זה לטובה בדירוג הסוציומטרי ביום שלמחרת. וגם אם הרגע סחבתם ת'אלונקה ואתם רואים שאף אחד לא הולך להחליף אז תלכו אתם להחליף למרות הקושי.
במהלך המסע השני אין עצירות לחידות או בעיות קבוצתיות וכל סיבוב אורך כחמש דקות.
שני סיבובים לפני הסוף סוגרים את האלונקה וממשיכים את המסע בריצה.
בסיום המסע כולם מתרכזים במגרש הכדורסל, עושים שחרורים, אוכלים ארוחת בוקר, נכנסים לרחבה של בית החובל כדי לשמוע מספר דברים מפי המד"ר (מדריך ראשי), שואלים קצת שאלות, עומדים במגרש הכדורסל בהקשב כדי לקבל שוב את המפקדים המילואימניקים וכשהם מגיעים הולכים אחריהם לשלב של המשימות ביבשה. המשימות ביבשה נערכות באותו נוהל של המשימות בים. המפקד קורא למישהו הצידה ומטיל עליו משימה שגם כאן לכל משימה יש זמן גג של עשר דקות. דוגמאות למשימות ביבשה:
לבנות תורן עם דגל.
להעביר את כל המחלקה כולל ציודה מצד אחד של שדה מוקשים (לא באמת שדה מוקשים) לצד שני בלי לנגוע בקרקע וניתן להיעזר ב-3 בולי עץ ו-2 חביות שממוקמות באמצע שדה המוקשים.
להעביר את כל המחלקה דרך נחל (לא באמת נחל) מבלי שאף אחד יירטב ועוד כל מיני שטויות.
ההתנהלות היא כזאת: עושים משימה ואז מישהו מעביר הרצאה, עושים משימה ושוב מישהו מעביר הרצאה. כך עושים עד שכולם מפקדים על משימה אחת ומרצה הרצאה אחת.
בשלב מסוים התחלקנו לחצי כדי שנספיק יותר.
בסיום כולם עומדים בהקשב במגרש ומחכים לביאת המשיח...
לאחר חצי שעה המפקדים מתחילים להקריא מספרים של כאלו שצריכים לבוא איתם. מי שהקריאו את השם שלו הלך או למשל"ב (מפקד שלב) מכונה, או למשל"ב אלקטרוניקה או לפסיכולוג. אותי שלחו לפסיכולוג. ששאלתי את המפקדים לאחר מכן מה זה אומר ששלחו אותי לפסיכולוג הם אמרו לי שזה לא אומר כלום וזה נעשה רק על מנת להשלים עלי מידע. בכל קרה רוב האנשים שנקראו לפסיכולוג עברו בסופו של דבר.
בזמן שישבנו וחיכינו להיכנס לפסיכולוג טיזזו את שאר הגיבוש ושיצאתי מהפסיכולוג נשארתי לשבת כדי שלא יטזזו אותי.
לאחר כשעתיים חזרתי למחלקה וישבתי איתם על הרצפה במגרש כדורסל וחיכינו לשיחה עם המפקדים המילואימניקים. כל אחד הלך בתורו לשיחה בת 5 דקות שבה הוא מספר על עצמו קצת והם מבשרים לו בחגיגיות שהוא סיים את הגיבוש.
בסיום השיחה כולם רצים אל עבר האוהלים כדי להחליף לבגדים אזרחיים ושחוזרים המפקדים ממשיכים לטזז אותנו עוד קצת..
הגיע הערב, אוכלים כמובן ארוחת ערב, נכנסים לחדר ההרצאות להרצאה של לוחם בשייטת הצוללות, הוא מנסה לשכנע אותנו ששייטת הצוללות זה הדבר הכי טוב בצבא וכדאי לנו לנסות להגיע לגיבוש. הוא אומר שמי שלא רוצה להיות נוכח בהרצאה לא חייב אבל כולם נשארים כדי ליהנות מהמזגן. ראוי לציין שהחדר מסריח כמו ביוב מרוב הזיעה שלנו. כשהוא מסיים נכנסים המפקדים, הם מחכים שהוא יצא ואז הם מתחילים לצחוק ללא הרף על הצוללות. על כמה שהם אוכלי קוטג' ומנשנשי כריות ולא לשכוח שבסופו של דבר מי שמפקד על צוללת זה חובל!
כאן למעשה הם התחילו לעשות שטויות ולהטיל עלינו כל מיני משימות מטומטמות. לדוגמה לאחד ששם המשפחה שלו הוא קרפ הם נתנו לברר מה הפירוש של השם. אז שכולם ישבו בהרצאה הוא כזה עומד ואומר בלחץ: "תקשיבו יש לי שאלה רצינית... מישהו יודע מה זה לעזאזל קרפ???" יש שקט של כמה שניות וכל אחד מסתכל על השני ופתאום כולם נקרעים מצחוק אז אחד המפקדים קם וצועק לכולם לשתוק. כולם שותקים והוא אומר: "מה אתם צוחקים?? חבר שלכם שואל שאלה רצינית!!!" שוב יש שקט מותח ושוב כולם נקרעים מצחוק כולל המפקדים...
לאחר זמן מה המפקדים מורים לכולם ללכת אחריהם והם מעמידים אותנו בשלשות מול רחבה ענקית שמשמשת כחניון למשאיות. שם הם התחילו לעשות שכונה ולשאול שאלות מצחיקות. היו כל כך הרבה דברים מצחיקים שזה לא יאמן! פשוט נקרעתי מצחוק ואמרתי לעצמי שלא איכפת לי לעבור או לא זה היה שווה את זה רק בשביל זה! היו כמה דברים שזכורים לי כמו למשל:
אחד המפקדים שואל: "מי פה אוהב פיטמות שחורות?" רק אחד מרים את היד, אז המפקד אומר: "כל מי שלא אוהב פיטמות שחורות 10 שניות נגע במשאית בצד השני וחזר" כולם חוזרים ואז הוא קורא לזה שאמר שהוא אוהב פיטמות שחורות. "140, מה אתה אוהב???" אז 140 עונה לו: "אני אוהב פיטמות שחורות וכוס ורוד המפקד!!!" כולנו נקרענו מצחוק כולל המפקדים...
לאחר מכן הם הורידו אותנו למצב 2 ופתאום הם גם ירדו למצב 2. והם אמרו לנו לחזור אחריהם תוך כדי פימפום. אני – רוצה – להיות – חובל!!!! בסוף כולם קמים והם עושים עוד כמה שטויות ואז הם אומרים לנו להתרכז מול האוהלים ואז הם באים ויושבים מולנו על מיטה (גם אנחנו יושבים) ואומרים לנו שהדיסטנס נשבר באופן רשמי ואז כל אחד מהם הוריד את הכובע והמשקפי שמש והתחיל לספר על עצמו. שהם סיימו התחלנו ללחוץ להם את הידיים ולדבר איתם קצת, אז הם הלכו, עשינו חפלה עם הממתקים, אני ועוד חבר הלכנו לקבץ נדבות בכל הבסיס כדי לקנות פחיות שתייה, התקלחנו והלכנו לישון.
קמנו יום למחרת ב-05:00 בערך התארגנו לאט לאט, סידרנו את כל הדברים, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ואז עמדנו בשלשות במגרש כדורסל. אז הגיע מפקד הגיבוש (שהוא גם מילואימניק בדרגת רב סרן) והתחיל להקריא את המספרים של אלו שלא עברו... כל מי שנשאר נפרד לשלום מאלו שלא עברו, וכעת נאמר לנו שיש לנו לחכות 5 שעות בערך כי כעת יושבת וועדה שעוברת על הנתונים של כל אחד ומחליטה אם הוא מתאים או לא. ייבשו אותנו באמת 5 שעות עד שב-14:00 בערך אמרו לנו לעמוד בתור מול לשכת מפקד הקורס ושכל אחד בתורו יכנס ויקבל את התשובה.
אני הייתי בין ה-5 האחרונים כך שחיכיתי די הרבה וזה ממש הלחיץ.
הגיע תורי כולי חרדות, עמדתי בהקשב מול המפקד ואז הוא אומר לי: "עברת את הגיבוש בהצלחה ואתה הולך למגמת שייט" אמרתי תודה ויצאתי כולי מאושר החוצה. לחצי את היד של המפקדים והם בתורם נתנו לי לפי מנהג ישן כאפה חזקה על הגב. אחר כך המפקדים המילואימניקים עשו לאלו שעברו מהמחלקה שיחה שבה הם סיפרו על עצמם, לאחר מכן עשינו הרמת כוסית עם מפקד הקורס, קיבלנו תוכנית אימון, החלפנו מספרי טלפון וחזרנו שמחים ומרוצים הביתה.

סטטיסטיקה:

התחלנו את הגיבוש 135.
סיימנו 85.
עברו לוועדות 39.
התקבלנו לקורס 31.
מהמחלקה שלי התקבלו הכי הרבה.

טיפים ונקודות חשובות:

* כל גיבוש הוא שונה קצת כך שתיקחו בחשבון שיכולים לשנות את סדר הדברים או לדוגמה להקפיץ אתכם באמצע הלילה בלי סיבה ולהחזיר אתכם לישון.
* אין דבר כזה לא לעשות משהו. אם אין מה לעשות איתכם אז יתזזו אתכם, לכן תישכחו מלשבת.
* יש מה שנקרא: "נוהל אדמה בוערת" כלומר שחייבים כל הזמן לרוץ אין דבר כזה ללכת.
* הגיבוש מלא במצבי 2 ושכיבות סמיכה.
* כל מה שכתוב כאן הוא טיפים שיעזרו לכם לסיים את הגיבוש אבל הוא לא יעזור לכם להתקבל כי בסופו של דבר מי שמתקבל זה מי שמתאים.
* שאתם עומדים בהקשבים תבנו לכם בראש את ההרצאה. תתחילו להרצות בראש ותראו איך היא זורמת. שאתם קוראים אז תזכרו נקודות חשובות ואל תשכחו לתכנן סיכום.
* החלק שהכי משמעותי בגיבוש זה המשימות וההרצאה אז קחו את זה בחשבון.
* לאחר כל משימה הוא יתחקר אתכם לגבי המשימה שלכם. הוא בכוונה יתקיל אתכם וישאל שאלות מכשילות. אל תגמגמו ותענו בצורה רהוטה ועניינית!
* מלבד היום ים תשתדלו שהחומר קריאה יהיה תמיד עליכם כדי שגם בהקשבים שמייבשים אתכם כמה דקות בלי לעשות כלום תוכלו לשלוף את החומר מהכיס ולקרוא אותו.
* לאחר המסע הראשון כולם רוצים רק ללכת לישון ולא מעניין אותם כלום. תשימו לב לפני שאתם הולכים לישון לציוד המחלקתי ותיזכרו מי לוקח כל דבר.
* לסירת הקאות תיכנסו אחרונים כדי שתהיו קרובים לפתח ותוכלו לנשום אוויר קר ומרענן.
* לפני הגיבוש הרבה אמרו לי שהוא ממש קשה והוא מטורף ועוד כל מיני דברים. תאמת? הוא היה לי די קל ומאוד נהנתי בו. קחו הכל בפרופורציה כי הוא לא בא לבחון את רמת הכושר שלכם אלא את יכולת המנהיגות שלכם.


בהצלחה, מחזור קי"ז!!!

"פעם חשבתי שהמוח הוא הדבר הנפלא ביותר שקיים, עד שהבנתי מאיפה המחשבה הזאת באה.."

בהצלחה בהמשך

אלללה אני מחזור קי"ז !!!
יום ראשון הגיבוש .... רעלללל !!
נרעיל את הים !!! יותר מהקישון !! lol