 |
01-10-2005, 04:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.02.04
הודעות: 16,543
|
|
|
מאמר בנושא...
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "לא, אז הייתה החלטה פוליטית של אופ"ק בהנהגת אחמד זאכי ימאני."
האמת על עתודות הנפט - למי עלינו להאמין?
יום שבת, 1 באוקטובר 2005, 1:17 מאת: ג'ורג' מונביוט, הארץ
אף אחד לא יודע מתי ייגמרו עתודות הנפט העולמיות, אבל כולם מסכימים שהרגע הזה יביא עמו משבר חסר תקדים בתולדות המערב
מתקן לקידוח נפט בסיביר. למי עלינו להאמין? (צילום ארכיון: רויטרס)
האם ייצור הנפט העולמי עומד להגיע לשיא? האם הוא עומד להגיע לשיא, ולאחר מכן להתחיל לצנוח? התשובה לכך פשוטה: איש אינו יודע.
קחו למשל את שתי ההצהרות הבאות: "בשנה שעברה השמיעה חברת Saudi Aramco הצהרה שנראתה אמינה, ולפיה 500-700 מיליארד חביות נפט נמצאות עדיין באדמת הממלכה, מבלי שנדע בדיוק היכן"; "סעודיה מצויה קרוב לשיא תפוקת הנפט שלה, ואינה יכולה להגדיל את ייצור הנפט". ההצהרה הראשונה מופיעה בדו"ח של Energy Intelligence, חברת ייעוץ שעובדת עם חברות הנפט הגדולות. ההצהרה השנייה מופיעה בספר שכתב מתיו סימונס, משקיע במיזמי אנרגיה שמייעץ לממשל ג'ורג' בוש.
אז למי עלינו להאמין? קראתי באחרונה 4,000 עמודים של דו"חות על אספקת הנפט העולמית, ואני יודע עכשיו פחות משידעתי כשהתחלתי. המסקנה הברורה היחידה שאליה הגעתי היא שהאנשים שיושבים על עתודות הנפט העולמיות הם שקרנים.
ב-1985 הכריזה כוויית במפתיע על גידול של 50% בעתודות הנפט שלה. האם גילתה שדה נפט חדש? האם פיתחה טכנולוגיה חדשה שבעזרתה הצליחה להפיק יותר נפט מהשדות הישנים? התשובה היא לא. אופ"ק - הקרטל שבו היא משתתפת הקובע את מחירי הנפט - החליט להורות על מכסות ייצור למדינות החברות בו לפי עתודותיהן. אם הצהרת על עתודות רבות יותר, הורשית להפיק כמות גדולה יותר של נפט.
המדינות האחרות הלכו בעקבות כוויית, והצהירו על גידול של 300 מיליארד חביות נפט בעתודותיהן - כמות שמספיקה לעולם כולו, בהנחה שהיא קיימת, לעשר שנים. הנפט הפלאי הזה לא נגמר אף פעם: למרות העובדה שכמות הנפט המופקת גדולה יותר מהכמות שמתגלה בשדות חדשים, כוויית מצהירה כיום על אותן עתודות שעליהן דיווחה ב-1985.
"ההיצע נעשה מוגבל"
תחנת דלק. מחסור משמעותי בדלק נוזלי ליותר מעשרים שנה (צילום ארכיון: רויטרס)
נפנה למכון הגיאולוגי של ארה"ב לקבלת תשובה, ונגלה כי הערכותיו על אספקת הנפט העולמית אמינות בערך כמו הערכות הפנטגון על הנשק להשמדה המונית שהיה בעיראק. ב-1981 הודיע המכון כי יש לארה"ב 1,719 מיליארד חביות נפט, וב-2000 - 2,659 מיליארד חביות נפט, אף על פי שגילוי שדות נפט חדשים היה בשיאו בשנות השישים. אז מאיפה הגיע הנפט הזה?
נכון שעתודות הנפט אינן קבועות. ככל שהטכנולוגיה משתפרת או שהמחיר עולה, נפט שהיה בעבר יקר מדי להפקה הופך להיות נגיש. ואולם, גיאולוג הנפט ז'אן לאהרייר טוען כי הערכת המכון הגיאולוגי "מצביעה על עלייה פי חמישה בקצב גילוי הנפט, מבלי להציג הוכחה כלשהי לכך. שיפור כזה הוא בלתי סביר לחלוטין".
מחירי הנפט הגבוהים כעת הם תוצאה של המחסור בבתי זיקוק - שמחמיר בגלל ההוריקנים במפרץ מקסיקו - ולא של מחסור בנפט גולמי. אבל בבסיס הבעיה הזאת מצויה בעיה אחרת. בשבוע שעבר פירסם כריס ורנון מארגון PowerSwitch נתונים, שמהם עולה כי בעוד שתפוקת הנפט העולמית הכללית עלתה מאז 2000, תפוקת נפט גולמי מתוק, הסוג שזיקוקו לדלק לכלי רכב הוא הקל ביותר, ירדה ב-2 מיליון חביות ליום.
ומה השלב הבא? מי יודע. אפשר רק לומר שהנשיא בוש עצמו אינו שותף לאופטימיות של המכון הגיאולוגי האמריקאי. "אם נתבונן בנתונים, נראה שהביקוש גדול בהרבה מההיצע, וההיצע נעשה מוגבל". מה הוא ראה שאנחנו לא?
אם הנתונים שהוצגו לנו אינם נכונים, אנחנו בבעיה. זה עשוי להיראות תמוה, אבל זו המסקנה שאליה הגיעו יועצים שנשכרו על ידי משרד האנרגיה האמריקאי. בפברואר השנה, חיבר המשרד דו"ח בשם "תפוקת הנפט העולמית לשיא: השלכות, ויסות וניהול סיכונים". יועצי המשרד, בראשות רוברט הירש, הסיקו כי "ללא ויסות מתוזמן היטב, העלויות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות יהיו חסרות תקדים". ניתן להקטין את הביקוש ולפתח חלופות לאנרגיה, אך זה עשוי להימשך "10-20 שנה" ולעלות "אלפי מיליארדים של דולרים". "המתנה לרגע שתפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא, מבלי להכין תוכנית פעולה למקרה של קריסה, תותיר את העולם עם מחסור משמעותי בדלק נוזלי לתקופה של יותר משני עשורים"; התוצאה תהיה בעיות "שהעולם התעשייתי המודרני לא התמודד אתן מעולם".
כבר היינו בסרט הזה. אנליסטים ופעילים למען שימור הסביבה מזהירים מפני היעלמות עתודות הנפט מאז שהוחל בביצוע קידוחים. תמיד התברר שטעו. הסטטיסטיקאי הדני ביורן לומבורג טוען שהדבר נובע מכך שהתעשייה מווסתת את עצמה. "מחיר גבוה מקטין את הצריכה ומעודד פיתוח מקורות אנרגיה אחרים", הוא אומר. "מאחר שחיפוש נפט עולה כסף, איש לא ייזום חיפושים חדשים זמן רב מדי לפני שתיגמר ההפקה (בשדות הקיימים). בשל כך, שדות נפט חדשים יתווספו ככל שיגבר הביקוש... נפסיק להשתמש בנפט כשמקורות אנרגיה אחרים יהיו עדיפים מבחינתנו".
נראה כי לומבורג טועה בכל המובנים. המגזין "אקונומיסט" ציין ב-10 בספטמבר כי "הביקוש לדלק בטווח הקצר הוא קשיח", משום שבני אדם צריכים להגיע לעבודה ללא קשר לעלות הנסיעה. לדברי האנליסט שהעיתון מצטט, "הכפלה פי שניים במחיר הדלק תקטין את צריכת הדלק בארה"ב ב-5% בלבד".
טענתו של לומבורג, לפיה ניתן יהיה למצוא שדות נפט חדשים כשהביקוש יגבר, מעוררת את התחושה שהוא מאמין שגיאולוגיה היא תחום נזיל כמו סטטיסטיקה. יום אחד, כך עלינו לקוות, תופיע טכנולוגיה מתוחכמת יותר, אבל בפועל, מקורות אנרגיה חלופיים עדיין נמצאים במרחק של עשרות שנים מאתנו. הפסימיסטים אכן זועקים "זאב, זאב" כבר קרוב למאה שנה, אבל עדיף אולי כך מאשר לצעוק "כבשים" למראה זאבים.
דו"ח הירש אינו מאמין בכוחו של השוק: "מחירים גבוהים אינם מביאים בהכרח לגידול בהפקה. הגיאולוגיה היא זאת שתכריע". הירש משווה את תחזיות האופטימיסטים בתחום הנפט לאלה של האופטימיסטים בתחום הגז בסוף שנות ה-90, שהבטיחו "היצע גובר במחירים סבירים בעתיד הנראה לעין" בארה"ב ובקנדה. כיום, אותם אנשים מתלוננים על המחסור. "שוק הגז הטבעי בצפון אמריקה עומד בפני התקופה הארוכה ביותר של מחירים גבוהים בהיסטוריה... הפקת הגז בארה"ב (פרט לאלסקה) נמצאת בירידה מתמדת".
"השורה התחתונה", אומר הירש, "היא שאף אחד לא יודע מתי תגיע הפקת הנפט העולמי לשיא, אבל לגיאולוגים אין כל ספק שזה יקרה". תקוותינו תלויות בשני גורמים בלבד: שהנתונים של מפיקות הנפט נכונים, ושממשלות יפעלו לפני שיהיו חייבות לפעול. אני מקווה שזה מרגיע אתכם. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
