בחרתי להעלות את הסיפור שראשון שלי שכתבתי בגי 7
הנה הוא אהנה לשמוע המלצות
האש עלתה בלהבות גדולות. היא התפשטה עוד ועוד. מכבי האש היו חסרי אונים. נראה שהתקשורת הם היחידים שמרוויחים מהאירוע כי היער בהחלט היה בצד המפסיד. בלילה חסר הירח נחתה דמות אפורה מול חזית הלהבות שהאירו אישה יפהפיה לבושה בלבוש אפור מינימלי. היא נשפה על הלהבות שהתחילו לסגת אחורה אחורה עד שנעלמו לחלוטין. מכבי האש נעלמו דום אבל הצלמים המשיכו לצלם בזמן שהאישה שהצילה את היום עפה משם הרחק הרחק.

על מרפסת של דירה קטנה בצפון הארץ נחתה הדמות האפורה בנוחות. היא צעדה פנימה והדליקה את האורות בזמן שהלכה אל חדר השינה. היא הורידה את המגפיים האפורות עם העקבים הגבוהים, את מגני הברכיים והמרפקים, את הכפפות, את המסכה, את החולצה הצמודה ולבסוף את המכנסונים הקצרים. היא הכניסה את הבגדים לארון, הוציאה חלוק רחצה והתעטפה. היא הסתכלה על עצמה במראה במשך דקות ארוכות.

''נו כבר...'' היא אמרה בקוצר רוח. לאחר מספר שניות היא התחילה להשתנות. השדיים נשאבו לאחור, הכתפיים התרחבו, השיער הארוך החלק התקצר, שרירי הידיים גדלו בזמן ששיער התחיל לצוץ באזורים שונים בגוף.

הוא העביר את ידיו בשיערו המקורזל ונאנח. ''אני אף פעם לא אבין את החייזרים האלה. אין להם שום כבוד להבדלים הקטנים,'' הוא סגר את דלת המראה של הארון והתרסק על המיטה

קודם כל ברוך הבאה לפורום כתיבה וספרות.

לא כל - כך הבנתי את הסיפור או המסר שכתבת.
מה שכן - הרגשתי שיש כאן פוטנציאל, שפע דימיון פנימי שכדאי (לדעתי) להוציא החוצה.

אשמח לקרוא יותר מכתביך,
ואתה מוזמן להשתתף בתחרות כתיבה שלנו.

בהצלחה,
וחג שמח !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם לא חפשתי להסביר מסר
פשוט חשבתי שיהיה נחמד אם אני אעלה תסיפור הראשון שלי