מישהו יכול לספר לי על האידיאולוגיה הנאצית שתהיה דרך קלה לזכור אותה טוב טוב????

וגם על הבעיות של צרפת אחרי מלה"ע ה1...

הכיוון של האידיאולוגיה הנאצית מבוססת על תורת הגזע. הגרמני הארי הוא הגזע העליון כאשר כל הנבדל מזה שייך לגזע השמי (יהודי, הומוסקסואל וכו').
כמובן שבתחילת הדרך אידיאולוגיות אלה לא פורסמו בצורה גלויה עד לעלייתו של היטלר לשלטון. בכל מקרה על זה אתה צריך להתבסס. יש לזה הרבה כיוונים ורצוי שתזכור כמה שיותר מזה כי זה נושא מאוד רחב.

בקשר לבעיותיה של צרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה כמובן שהיתה בעיה כלכלית. בעקבות המלחמה היה צורך בשיקום תשתיות ומבנים.
עוד בעיה נבעה מהסכם ורסאי. צרפת רצתה להחליש את גרמניה עד עפר כדי למנוע פלישה חוזרת מצדה אבל הבריטים מנעו זאת ממנה כי רצו לשמור על מאזן כוחות באירופה.

האידיאולוגיה הנאצית בהרחבה:
http://www.sikumim.co.il/sikumim/grade11/history3.htm

http://www.milonit.co.il/hashivanatzit.htm

צרפת בין 2 מלחמות עולם

? רקע, השפעות המלחמה בתחומי הכלכלה, חברה, פוליטיקה וביטחון



! לכאורה הייתה צרפת המנצחת הגדולה במלחה"ע ה-1, היא ניצחה את האויבת המסורתית שלה גרמניה, השפילה אותה בהסכם וורסאי, וקיבלה ממנה שטחים וכספים, אולם, בפועל נשארה צרפת להתמודד עם הסדר האירופי החדש לבדה שכן ארה"ב חזרה למדיניות הבדלנית, ברה"מ הייתה עסוקה במהפכה הקומוניסטית ועם בריטניה היו לצרפת מחלוקות רבות.





השפעות המלחמה- מספר הקורבנות במלחמה ביחס לגודל האוכלוסייה היה בלתי נסבל מבחינת צרפת, 1.4 מליון הרוגים ולמעלה מ-3 מליון פצועים. כל גבר רביעי נפל במלחמה וכמחצית מבני 20-30 שהם דור העתיד נהרגו. איזורי תעשייה שלמים נמחקו בשל העובדה שרוב הקרבות הכבדים במלחמת העולם היו על אדמתה של צרפת, בשל כך סבלה צרפת מקשיים רבים:







קשיים בתחום הכלכלה- את הכלכלה הצרפתית ליוו מספר קשיים בין שתי המלחמות:

• פגיעה בתשתיות- כאמור, רוב הקרבות הכבדים במלחה"ע ה-1 נערכו על אדמתה של צרפת, בעיקר באזור הצפון שהיה אזור תעשייתי, קרבות אלה גרמו להרס מוחלט של התעשייה ולפגיעה קשה בתשתיות, לכך יש להוסיף את האבידות בכ"א שהקשו על השיקום.

• השקעות חוץ- רוב השקעות החוץ הצרפתיות, גם הפרטיות וגם הממשלתיות היו ברוסיה. לאחר המהפכה הקומוניסטית הלאימו הרוסים את הרכוש הפרטי וכל ההשקעות הצרפתיות ירדו לטמיון, גם ההלוואות שצרפת העניקה בנדיבות לרוסיה לא חזרו.

• בעיות תקציב ואינפלציה- רוב הכספים שצרפת השקיעה במלחמה היו כספי הלוואות מארצות הברית, כשנסתיימה המלחמה החלה צרפת להחזיר את ההלוואות וערך המטבע ירד ובעקוב זאת החלה אינפלציה. תקוות רבות לשיפור המצב הכלכלי נתלו בפיצויים מגרמניה, העיכוב בתשלום הכניס את משק הצרפתי למינוס ופגע באמון התושבים בממשל.

קשיים בתחום החברתי-

• פיצול חברתי- לאורך הרבה שנים סבלה צרפת מפיצול חברתי בין קבוצות שונות כמו ימין-שמאל, כנסייה-חילונים ועוד.. המשבר לאחר המלחמה העמיק את הפיצול כמעט בכל נושא, כגון חינוך, יחס לגרמניה, אופי המשטר ועוד..

• בעיית אלזס לוריין- בעקבות חוזה וורסאי חזרו שטחי אזלס לוריין מגרמניה לצרפת. הצרפתים רצו לצרף את האוכלוסייה באיזורים אלה במהירות לצרפת ולכן הם הכריחו את התושבים לדבר צרפתית, דבר שיצר קרע חברתי.

• בעיה דמוגרפית- במלחה"ע ה-1 נהרגו כ-1.4 מליון גברים ורבים נותרו נכים או פצועים, עיקר הפגיעה היה בקרב גברים בני 20-30, כתוצאה מכך נוצר מחסור בגברים שבא לידי ביטוי בהיקף הילודה, במבנה התא המשפחתי ובמעמד הנשים שהערך שלהן בשוק העבודה עלה.

קשיים בתחום הפוליטי-

• פיצול במערכת הפוליטית- כתוצאה מהפיצול החברתי ומשיטת הבחירות היחסית נוצרו רסיסי מפלגות שהקשו על הקמת ממשלות, כתוצאה מכך התחלפו בצרפת בתקופה שבין שתי מלחמות עולם כ-40 ממשלות. בעקבות זאת לא היה ניתן לתכנן תכניות ארוכות טווח והממשל לא הצליח לתפקד.

• פרשיות שחיתות- שחיתויות רבות תקפו את המע' הפוליטית בצרפת מאז ומתמיד, אלם הפרשייה שהשפיעה בצורה החמורה ביותר הייתה פרשיית סטביסקי, בנקאי יהודי ממוצא רוסי אשר הריץ מניות באופן לא חוקי כשהוא מנצל את קשריו עם דמויות בכירות בממשל. כאשר נתפס, התאבד בכלא ובעקבות זאת החלו הפגנות והסתה נגד הממשל.

• פיצול בין ימין לשמאל- שני הכוחות הקיצוניים שפעלו במדינות אירופה, הפשיסטים והקומוניסטים, פעלו גם בצרפת ולמרות שלא הגיעו לשלטון הם תרמו לחוסר היציבות ולהסתה. ההסתה הגיעה לשיאה כאשר איש השמאל היהודי לאון בלום עלה לשלטון וארגוני הימין טבעו את הסיסמא "עדיף היטלר על לאון בלום". לאחר מסע ההסתה מונה ראש ממשלה שהוביל את מדיניות הפיוס ואת הכניעה לגרמניה.

קשיים בתחום הביטחון-

• חשש מגרמניה- השפלת גרמניה בחוזה וורסאי והעובדה שב-100 שנים האחרונות נערכו 3 מלחמות בין שתי המדינות הולידה את אגדת הנקמה הגרמנית. הצרפתים, לכל אורך התקופה שבין שתי מלחמות עולם ציפו לנקמה גרמנית שתמחק את השפלת וורסאי.

• מחסור בכ"א- האובדן העצום בנפש, כ-1.4 מליון ולמעלה מ-3 מליון פצועים הקשו על בניית צבא מתקדם במיוחד על רקע העובדה שכ-50% מהגברים בגילאי 20-30 נהרגו.

• מחסור בנשק מתקדם- הצורך בהשקעות בתשתית והאווירה הפציפיסטית שצנחה בחוגים מסויימים בצרפת הביאה לידי כך שכמעט ולא יותר נשק חדש בצרפת. על כך יש להוסיף שהאשליה שיצר "קו מז'ינו" (קו הגנה של הצרפתים בין גרמניה לצרפת) כאילו צרפת מוגנת, דחף את הצרפתים לסמוך על הקו מבלי שהם מייצרים נשק חדיש. בשנות ה-30 נחקק בצרפת חוק שבוע עבודה של 40 שעות בזמן שהיטלר חוקק חוק של 60 שעות עבודה, כתוצאה מכך ונצר פער בלתי נסבל בהיקף הייצור, כך לדוגמא ב-1937 על כל מטוס שייצרה צרפת, גרמניה ייצרה 10 מטוסים.

דרכי ההתמודדות עם הקשיים

בתחום הכלכלה-

• חוזה וורסאי- כבר בחוזה וורסאי דאגה צרפת לכפות על גרמניה תשלום פיצויים על מנת להתמודד עם הבעיות הכלכליות הרבות בשל הנזק שגרמה לצרפת במלחמה. החל מ-1921 פיגרה גרמניה בתשלום הפיצויים וב-1923 פלשה צרפת לחבל ה"רוהר" כדי להכריח את הפועלים הגרמניים לעבוד במכרות. בהתערבות ארה"ב מונתה וועדה שדאגה להסדיר את תשלום הפיצויים ולהחזיר את הכוחות הצרפתיים לצרפת.

• קיצוץ בהוצאות- צרפת קיצצה בהוצאות הממשלתיות באופן משמעותי, הורידה שכר של עובדי ממשלה וניסתה לייעל את מערכת גביית המסים הכושלת. קיצוץ זה בלט היטב בתחום הביטחון כאשר גרמניה פלשה לצרפת.

תחום הביטחון-

• חוזה וורסאי- החשש מגרמניה הביא את הצרפתים לנקוט בקו קשוח בהסכם וורסאי, בחוזה הוקטן הבצע של גרמניה ל-100,000 חיילים ונאסר עליה לייצר נשק כבד, כמו כן נקבעה רצועה מפורזת (ללא נשק) של 5- ק"מ בחבל הריין בתחומי גרמניה.

• כריתת הסכמי הגנה- צרפת חתמה על שורת הסכמים וחוזי שלום עם בלגיה, רומניה, פולין ומדינות נוספות. ההסכם המרכזי זכה לשם "ההסכמה הקטנה" שנועד לבלום תוקפנות גרמנית.

• קו מז'ינו- קו ביצורים בעל מאפיינים הגנתיים שמטרתו לבלום אפשרות של מתקפה גרמנית ממזרח. הקו נקרא על שם שר ההגנה אנדריי מז'ינו, הוא נבנה לאורך 140 ק"מ בגבול הצפון מזרחי של צרפת והוא הכיל תחנות התרעה, בונקרים, תעלות אנטי-טנק ועוד. לקו היו 2 מגבלות שהובילו לפלישה גרמנית לבסוף:

א. הקו נמשך מבלגיה עד שוויץ כלומר הוא לא לקח בחשבון פלישה דרך הים או דרך בלגיה.

ב. הוא יצר תחושת ביטחון שגרמה לכך שהצרפתים לא פיתחו תכניות התקפיות, לא נשק מתקדם, ולא צבא מיומן. ב-1940 ניצלו הגרמנים חולשות אלו ופלשו לצרפת דרך בלגיה.





תחום הפוליטיקה-

• ממשלת אחדות- נסיון קצר בין השנים 1926-1929 של איש הימין פואנקרה להקים ממשלת אחדות לאומית. הממשלה הצליחה להביא ליציבות לתקופה קצרה, אולם, נסיונות ההסתה מימין ומשמאל והמשבר הכלכלי בארה"ב הביאו לנפילתה.

• החזית העממית- נסיון קצר מועד של איש השמאל היהודי לאון בלום לאחד את כוחות השמאל ולהקים ממשלה. ממשלתו ניסתה לייצב את המטבע ולהנהיג תיקונים חברתיים (צמצום פערים, העלאת שכר מינימום וכו') אולם ההסתם מימין ומשמאל הובילה לנפילת ממשלתו והממשלה שעלתה במקומו הובילה את מדיניות הפיוס.

? הצג את המאפיינים של "הצרפתים בני דת משה".

! "הצרפתים בני דת משה" היו וותיקים ובעלי ייחוס, הם בלטו בעובדה שהם היו משורשים בחברה הצרפתית והקנו את ערכיה. ב-1791 ניתנה ליהודים ה"אמנסיפציה"- שהעניקה ליהודי בן דת משה זכויות מבלי שהיה צריך להיאבק עליהן. בתקופת נפוליון אף הוקם ארגון שהיהודי יכול להשתלב ולפעול בתוכו – "הקונסיסטואר", הדת הייתה עניינו הפרטי של היהודי, ששמח להצטרף לחברה שפתחה בפניו את הדרך להשתלבות חברתית/תרבותית. היהודי בן דת משה היה מתגורר בדרך כלל בערים הגדולות ועסק במקצועות חופשיים, כמו כן היה מזוהה עם הפטריוטיות הצרפתית, דבר שהרחיק אותו מהמסורת. הארגון שייצג יותר מכל את הזרם הזה היה ארגון כי"ח, לעומת זאת הם התרחקו מהמוסדות היהודיים ואף עוד יותר מהציונות.



? הצג את המאפיינים של "היהודים הזרים".

! המונח יהודים זרים כלל בתוכו מספר קבוצות של יהודים שהיגרו מצרפת החל מסוף המאה ה-19, רובם הגיעו ממדינות מזרח אירופה, רוסיה, פולין, רומניה ואחרות. הגל הגדול ביותר התרחש בשנות ה-30 של המאה ה-20 (1930) בו היגרו לצרפת 100,000 יהודים מגרמניה.

היהודי הזר בא ממשפחה ששומרת על הדת, דוברת יידיש, הם שימרו תכונות אופייניות אלו, שילבו את ילדיהם בבתי"ס ציבוריים-חילוניים (רגילים), גם כן התגוררו בערים הגדולות אך עסקו יותר בתעשייה, העסקתם של היהודים הלכה והתמעטה עם הופעת חוקים שונים המגבילים תעסוקה בשנות ה-30 שהבדילו בין האוכלוסיות.



? תאר את גורמי הפיצול בין הקבוצות השונות ואת הגשרים והקשרים בניהם.

! למרות שקב' היהודים בצרפת נראו רחוקות זו מזו היו מספר מאפיינים שקירבו בניהם:

א. היחס למצוות הדת- למרות שהמסגרות הדתיות היו בד"כ שונות, קיום המצוות קרב בין הקבוצות.

ב. היחס האנטישמי ליהודים- האנטישמיות כוונה בד"כ לכלל אוכלוסיית היהודים לכן השנאה החיצונית קרבה בין הקבוצות.

ג. ארגונים תורמים- יהדות צרפת הקימה ארגונים שונים שמטרתם לסייע ליהודים בעתות מצוקה, ואכן בתקופת עליית הנאצים לשלטון ארגונים אלו סייעו לגשר בין הקב' השונות.

ד. הזדהות עם רעיון ההפיכה הצרפתית- המאפיינים של אזרח צרפתי כללו תמיד את התייחסותו לרעיון המהפכה הצפתית, גם יהודים בני דת משה וגם היהודים הזרים חשו מזוהים עם רעיונות אלו משום שאלו כללו בתוכם גם שוויון ליהודים.

ה. הפטריוטיות למדינה- נוכח האנטישמיות ויחסי היריבות בין צרפת לגרמניה לא הייתה התייחסות ספציפית לקבוצות, לכן כל קב' היהודים ראו עצמם כאזרחים צרפתיים, כך למשל נמצא אחוז גבוה של יהודים בתנועת ההתנגדות הצרפתית- LA RESISTANCE.



? הצג את יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות.

! להיות יהודי בצרפת של אותה תקופה, אפילו אם מדובר בצרפתי בן דת משה זה עדיין להיות קצת פחות מכל צרפתי, חוקת ההעסקה של שנות ה-30 התייחסה יותר ויותר למוצאם של העובדים, כך שב-1932 נחקקו חוקים הקובעים מכסות עבודה בהתאם למוצא העובדים, הוטלו גזירות שונות והפיקוח והביקורת התהדקו לקראת 1939 . בשל העובדה שהיהודים הזרים הפכו למרכז הדיון המדיני-פוליטי, היהודי הזר נתפס כאיום משולש, פוליטי, כלכלי ותרבותי, גם דעת הקהל שהייתה מצויה במשבר העלתה נושא זה לדיון ציבורי, בנוסף היהודים הזרים חששו לפנות לקבלת תמיכה בדעת הקהל משום ששנאה כלפי היהודים בקלות הפכה גם לאנטישמיות. בשנות ה-40 מנו היהודים הזרים כ-0.5% מכלל האוכלוסייה, ועדיין הם היו המטרה המועדפת על ידי שונאי הזרים, בימים בהם הערכים הדמוקרטיים של צרפת היו במשבר, מיתוס השתלטות היהודים הגיע לשיאו, בנוסף גם גל ההגירה היהודי שהגיע עקב הרדיפות בגרמניה סייע לפיתוח התפיסה האנטישמית.