07-09-2005, 14:21
|
|
|
חבר מתאריך: 07.10.02
הודעות: 6,484
|
|
שאלה מצויינת אך כמו הרבה שאלות
ביהדות:
היא כבר נשאלה:
אותו הדבר יכולת לשאול על פרעה - מדוע הענישו הקב"ה?
http://www.moriya.org.il/Kol/KolId.asp?id=347&q=
שעבוד ישראל – גזרת פרעה או גזרת שמים
שמא תאמר, מדוע נענש פרעה על שנשתעבד בעם ישראל, הרי סוף כל סוף ירדו ישראל למצרים לשם כך, ולא יכל לבטל חשבונות וגזרות שמים? על זה כותב הרמב"ם שאין הדבר כן, אלא כל מעשי האדם שעושה הן לטוב הן למוטב בידיו של האדם הן ובאחריותו, ואינו יכול לומר שמה שהוא עושה זה על פי הנחיית שמים בלבד, וז"ל הרמב"ם (פ"ה מהל' תשובה ה"א-ג): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו וכו' ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל (הכוונה לעמי הארצות), שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה, הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה, הוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וגו', וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו' עכ"ל.
לאור דברים אלו כותב הרמב"ם אחר כך וז"ל (שם פ"ו ה"): "ומהו זה שאמר דוד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ידרך ענוים וגו', זה ששלח נביאים להם מודיעים דרכי ה' ומחזירין אותן בתשובה וכו' והלא כתוב בתורה ועבדום וענו אותם הרי גזר על המצריים לעשות רע, וכתיב וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ, הרי גזר על ישראל לעבוד עכו"ם ולמה נפרע מהן, לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיה הוא הזונה אלא כל אחד ואחד מאותן הזונים לעבוד עכו"ם, אילו לא רצה לעבוד לא היה עובד, ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם וכו', וכן המצריים כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל אילו לא רצה להרע להם הרשות בידו, שלא גזר על איש ידוע אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם, וכבר אמרנו שאין כח באדם לידע היאך ידע הקב"ה דברים העתידין להיות" עכ"ל.
והראב"ד שם מקשה עליו, אם כן יאמרו המצרים שכיון שהקב"ה שלח אותם למצרים, לא יכלו שלא להשתעבד בהם, ואילו לא רצה שישתעבד בהם לא היה שולח אותם למצרים כלל! אשר על כן, חולק הראב"ד על דברי הרמב"ם, וכותב שרשעותו של אדם גורמת לו לעשות רע ועל כן נפרעים ממנו למפרע על ידי המעשים הרעים שעושה עתה וז"ל: "והמצרים ג"כ רשעים היו וראויים למכות ההם, ואילו שמעו למשה בתחלה ושלחו את ישראל לא היו לוקים ולא טבעו בים, אבל זדונו של פרעה ובזותו את הבורא יתברך לפני שלוחו הוא גרם לו" עכ"ל. ואנו אומרים כל יום בתפילת שחרית לפני 'אז ישיר משה' "ותרא את עוני אבותינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם".
_____________________________________
|