למה לעזאזל אפשר לנחש מראש מי יהיו התומכים ומי יהיו המתנגדים לפי השתייכות פוליטית?!
שום דבר במדינה הזאת לא נע על פסים מקצועיים?!?

לשפינוזה, המקורי כמתחזה, אין אלוהים. זה מאפיין הכרחי בדרך לשקילה ראציונלית של העובדות, ללא דעות קדומות וללא אמונות תפלות.

הוא מן הסתם היה תומך ב"ירוקים" (שהם - כזכור - לא צד בדיון על מזרחי, עד כמה שידוע לי...)

שני האחרים - הם הבעייה...

מזרחי פעל נגד שחיתות שלטונית. השלטון נמצא רוב הזמן בידי הימין, ובין אנשיו התגלו רוב מקרי השחיתות, ומנהגו של הימין הוא לגבות את אנשיו. פשוט מאוד.

השלטון היה בידי השמאל ב6 מתוך 14 השנה האחרונות - משום-מה אצלם נסגרו כל התיקים. או שהם
פחות מושחתים (אכבר תמימות לחשוב ככה...) - או שיש מי שסוגר להם תיקים, מצותת ליריביהם
הפוליטיים - וכשהוא מודח סוף-סוף (בעקבות המלצת יועמ"ש ישר, שחוץ מכמה טורי השמצה מעליבים של
כתבי חצר - לא מצאו שום לכלוך עליו...), אז קם המחנה להזדעק על הדחת ה"לוחם בשחיתות"...

(כמעט) כולם רואים את זה כ"ימין" נגד "שמאל", אף אחד לא מצליח לנהל דיון מסביב ליכולות המקצועיות שהוכחו/הופרכו בפרשה?

לצערי גם ההסבר הרואה בזה - אולטימטיבית- השתקה של רודף חוק ע"י המימסד הימני המושחת ("המגבה את אנשיו") הוא - שוב - דעה המובעת תמיד מצד אחד, ואני לא מצליח להאמין שרוב ה"ימנים" רואים במואשמי מזרחי צדיקים במצוקה הנרדפים על רקע אמונתם וכל ה"שמאלנים" רואים בו לוחם קדוש המנקה את אורוות השלטון המסואבות.

יש לנו עסק עם ג'יי אדגר מקומי, שמחזיק בכספת שיחות שתמלולן אינו חוקי. בין השאר הוא צותת
לראש ממשלה המשוחח על נושא פוליטי עם מנכ"ל משרדי, צותת ותמלל שיחות של בתו בת העשרה,
של אותו מנכ"ל, תמלל שיחות אשת חשוד, עם פסיכולוג שלה.
אלה דברים לא פוליטיים - מה שכן פוליטי, הוא שכל חשודים אלה (צדיקים ולא צדיקים כאחד), הם מהימין.
נחקרים מהשמאל, לא זכו להכנס לכספת המתומללים...

ובודאי שלא מאזינים לדבריהם.

לשמאלנים יש חסינות מוחלטת מביצוע כל פשע .
הם מבצעים את פשעיהם לאור היום וללא כל חשש,
"אל דאוולא מענא" צעקו הערבים כאשר הלכו לשחוט ביהודים
"הפרקליטות איתנו" צועק השמאלני בהלכו לבצע את הפשע הבא.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

הרי החלטת ההדחה תואמת את ההחלטה של היועץ המשפטי דאז . לכן את השאלה שלך אתה צריך להפנות אך ורק לאנשים שמתנגדים להדחת מזרחי שטרם מצאו ולו נימוק ענייני אחד להשארתו פרט ל.. העיתוי לא מתאים / אבל מזרחי רדף את העבריינים , עכשיו כשמדיחים אותו כל העבריינים חוגגים! (הרי כל אדם בתפקידו אמור לרדוף עבריינים , לפי הנימוק הזה אי אפשר להדיח אף אחד מהתפקיד הזה ולא משנה מה הוא יעשה . ככל שהנימוק הוא טפשי יותר עולה הסבירות שהוא פוליטי בלבד

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כל תלמיד לסוציולוגיה, מדע המדינה או ממשל לומד שקיימות כמה גישות במחקר, הראשיות שבהן - גישה אליטיסטית או אליטרית, גישה פלורליסטית וגישה מרקסיסטית. לפי הגישה האליטרית, קיימות קבוצות עילית המתחרות אחת בשניי ויורשות אחת את השניה. אבל לעולם תמשול קבוצה אחת בכיפה.
אפשר לבחון את הסיטואציה הזו על בראי הגישה הזו, ולומר שיש בישראל מאבק בין האליטה המייסדת - אשכנזית, מזוהה עם ערכי השאל הסוציאליסטי (אם כי לא בהכרח תומכת בהם), העשירה, לבין האליטה החדשה או המתחרה, שמורכבת מברית בין האשכנזים הרוויזיוניסטים לאליטה של עדות המזרח.
באופן טבעי האליטה המתחרה אקטיבית יותר או רוויזיוניסטית, כלומר פועלת לשינוי המצב. היא נמצאת בעמדת נחיתות גם כאשר היא בשלטון, ומנסה לקבל עוד ועוד נתחים על חשבון האליטה המייסדת. באופן טבעי, כמו בעולם העסקים, המאבק על המשאבים לא תמיד כשר. וכך נוצר המצב, שבו האליטה המתחרה מנסה לכבוש עוד ועוד טריטוריות, ו"נתפסת" על-ידי האליטה המייסדת שמנסה לשמור על הסטטוס קוו.

מובן שיש המון תחומים אפורים ושהתזה הזו פועלת היטב רק בתנאי מעבדה. אבל אני חושב שהיא יכולה לתת הסבר, בגדול, לקושייה שלך.

באשר לי: אני בהחלט רואה עצמי שייך לאליטה המייסדת, או לפחות מזוהה עימה. אבל אני לא נחרד כל כך מהרחבת מעגל ההשפעה. תחושת הצדק חזקה בי יותר מהזהות המעמדית, "השבטית" או החברתית שלי. כשאני רואה ששר מדיח בצורה כל כך מכוערת קצין בכיר במשטרה, אני נחרד וחושב שזה ראוי לכל גינוי. לא יתכן ששרר "יקריב" קרבנות על המזבח בפני המון משולהב, כדי שזה יתגמל אותו אחר כך.

מצד שני, אסור לשכוח מי הקרבן הזה. מזרחי אמנם לחם בחירוף נפש נגד השחיתות השלטונית, ואני חושב שזו לא סתם סיסמא שעליה נורא אוהבים לחזור אוהדיו. אבל הוא לא עשה את זה לשם שמיים, והוא בעצמו לא פעל לפי החוק שדורש מידה מינימלית של צדק והגינות. מזרחי דרס ברגל גסה זכויות של חשודים, הוא הפריז בשימוש באזנות סתר (אחוז היתרי ההאזנה שמאושרים בישראל הם מהגבוהים בעולם), תמלל ושמר בכספת שיחות שלא קשורות לחקירה, תיעד אנשים במצב מביך, שאותם לא היה כלל צריך לתעד מלכתחילה, העלים (במשפט נמרודי) ראיות דרושות שהיו להגנה ואשר עתידות היו לחורר לו את התיק שניסה לתפור לנאשם, ועוד מעשים רבים ונוראיים שיום אחד יקבלו פרסום נרחב יותר, אני מקווה. "להיטות יתר", כונו את מעשיו. אך זהו תיאור עדין מאוד של המציאות.

על כל פנים, להיטות היתר שלו זכתה לגיבוי צמוד, ואף לדחיפה, של פרקליטת המדינה שסרחה בתפקידה במשך קרוב לתשע (!) שנים. ארבל דגלה בשיטה קלוקלת שאליה מתנגד מזוז בתוקף: יש לך חשדות? תפיל אותם על החשוד - גם אם יש ספק. בית המשפט הוא שיקבע אם הספק גדול מספיק, ולעזאזל עם שמו הטוב של החשוד. מזוז, כאמור, פסל את השיטה הזו וקבע שאם יש ספק גדול מספיק, לא מגישים כתב אישום.
אבל לשיטתה של ארבל, יתכן שהוגשו במדינת ישראל עשרות כתבי אישום נגד אנשים חפים מפשע, או לפחות נגד אנשים שלא היו אשמים בכל סעיפי האישום. היא הדביקה להם האשמות כבדות, ובסופו של דבר קיבלה הרשעה על חלקן. השיטה הזו מזכירה קצת מקח וממכר בשוק. תציע למכור באלף שקל, תקבל בסוף 500. ובכן ידידיי, מערכת משפט לא אמורה לפעול כך, גם אם היא בסופו של דבר תופסת יותר פושעים (והיא תופסת יותר פושעים ומרתיעה יותר אנשי ציבור, שלא יהיה ספק).

אבל חמור מכך: בעקבות שיתוף הפעולה ההדוק בין ארבל למזרחי, לא ניתן אסור להוציא מכלל אפשרות את הסיטואציה שבה מחליטים לתפור תיק למישהו. וכך זה קורה: המשטרה גורסת שהאיש אשם, היא מגישה המלצה להעמידו לדין ומוסיפה סיפורי אלף לילה ולילה, לא לפני שהיא מדליפה לתקשורת פרטים עסיסיים. התקשורת מדווחת בהרחבה, שופט המעצרים שלא בדיוק מבין מה הניחו לו מול העיניים חושש להתעסק עם האברמוביצ'ים למיניהם ומעדיף להאריך את המעצר בגלל מסוכנותו הרבה של האיש, או בגלל חשד כבד לשיבוש הליכי חקירה (הוא גם יודע שהציטוטים העסיים שלו יזכו אותו למחרת באזכור שמו בעיתון). בינתיים הפרקליטות מוצאת איזה דבק קלוש בין העובדות שבתיק ותופרת לה כתב אישום מפואר ומפוצץ. ואז מתחיל המשפט. אם הנאשם מספיק עשיר, הוא יכול לשכור סוללת עורכי דין שתמצא את כל החורים בכתב האישום, והוא אפילו יכול לשכור לעצמו יחצ"ן או דובר כדי ללטף קצת את התקשורת. אבל ברוב המקרים אין לנאשמים כסף. ואז, הם נאלצים לספוג את כל הדברים האיומים שמייחסים להם, אף שרובם מהווים עיוות של המציאות. אבל לך תוכיח שאין לך אחות.

שוב: אני בטוח שבמרבית המקרים מי שנתפס הוא גם אשם, אבל האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם כדי לתפוס פושע אפשר לעבור בעצמנו על החוק? האם כדי לתפוס פושע מותר לנו למנוע ממנו להגיע למשפט צדק? נניח שכן. האם אנחנו יכולים לחיות עם מציאות שבה, במקרה, נוקטים בשיטה כזו גם כלפי אדם חף מכל פשע? איזה זיכוי יש לנאשם כזה לצאת לחופשי? נאשם כזה ייכנס לכלא על לא עוול בכפו. האם אפשר להשלים עם זה? אני סבור, שלא.

אז כן, רבותיי. נגד המערכת הזו אני יוצא, ומי שמייצג אותה יותר מכל הם עדנה ארבל ומשה מזרחי. השניים האלה אמנם שומרים על האינטרסים שלי (כבן האליטה המייסדת), אבל רק לכאורה משום שהם מועלים בתפקיד הרגיש והיקר שהפקידו בידיהם. הם מאיימים על שלטון החוק לא פחות מהאנשים שבהם הם נלחמים, ועל כן יש להילחם בהם ושיטותיהם הנלוזות באותה הנחישות שבה יש להילחם במושחתים ובשאר פורעי החוק.

שאתה תחטא באותה פשטנות פתטית ממנה אתה כה סולד ?

ציטוט:

הפריז בשימוש באזנות סתר (אחוז היתרי ההאזנה שמאושרים בישראל הם מהגבוהים בעולם)

מה הקשר בין שני המשפטים הללו ומדוע נפקד מקומם של בתי-המשפט במדינת "ארבל-מזרחי" שלך ?

ציטוט:

תמלל ושמר בכספת שיחות שלא קשורות לחקירה, תיעד אנשים במצב מביך, שאותם לא היה כלל צריך לתעד מלכתחילה

מדוע אתה מנסה להדגיש ביקורתך בציון עובדות שהן טיבן של האזנות-סתר, וקיומן נמשך, מן הסתם, עד לימינו אלה?

ציטוט:

הוא לא עשה את זה לשם שמיים

אז לשם מה? האם מקבל קצין משטרה את משכורתו עפ"י מספר אישי-הציבור שהפיל? האם סבר מזרחי (לדידך) כי יוענק לו פרס ישראל משום שפעל לשם הפלת אנשי-ציבור? האם אתה רומז לטובות-הנאה שידוע לך עליהן?

ציטוט:

ארבל דגלה בשיטה קלוקלת שאליה מתנגד מזוז בתוקף: יש לך חשדות? תפיל אותם על החשוד - גם אם יש ספק. בית המשפט הוא שיקבע אם הספק גדול מספיק, ולעזאזל עם שמו הטוב של החשוד. מזוז, כאמור, פסל את השיטה הזו וקבע שאם יש ספק גדול מספיק, לא מגישים כתב אישום.

לא-מדויק (וזו בלשון המעטה). כנראה שעפ"י עולמך המוסרי, גיהוץ כרטיס אשראי מוסדי (ציבורי) באלפי שקלים לצרכים פרטיים - הינו חוקי, כל עוד לא הוכחה "כוונה פלילית" (מושג שהפך אהוד בנימוקיהם של הזיכויים עליהם רמזת). זו לא ארבל, אדון יקר - אלה בתי-המשפט שהמירו בשנים האחרונות את קונספצית "זכויות הקורבן" - בגישת "זכויות העבריין".
באשר להערתך אודות מזוז - אכן פסל האחרון את מדיניות קודמתו, אך בניגוד למסקנתך אודות אופי החלטותיו - אלה מעידות דווקא על גישת ה- "די בספק קטן בכדי שלא להגיש כתב-אישום".

ציטוט:

לא ניתן אסור להוציא מכלל אפשרות את הסיטואציה שבה מחליטים לתפור תיק למישהו

יותר מדי קולנוע (רע).

ציטוט:

אני בטוח שבמרבית המקרים מי שנתפס הוא גם אשם, אבל האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם כדי לתפוס פושע אפשר לעבור בעצמנו על החוק? האם כדי לתפוס פושע מותר לנו למנוע ממנו להגיע למשפט צדק? נניח שכן. האם אנחנו יכולים לחיות עם מציאות שבה, במקרה, נוקטים בשיטה כזו גם כלפי אדם חף מכל פשע? איזה זיכוי יש לנאשם כזה לצאת לחופשי? נאשם כזה ייכנס לכלא על לא עוול בכפו. האם אפשר להשלים עם זה? אני סבור, שלא.

בדמגוגיה הזו ממש הפלת אותי לקרשים. גרישם עוד יתבע אותך על פלגיאט.


חטאו של מזרחי (המזרחי, להזכירך) היה בעובדה שנתן לתמונת העולם הקודרת שנחשפה לפניו להעכיר את אופיו ולהפכו לקר, מנוכר וחשדן. ואולם, כשחבורת "עיתונאים" מכריזה עליך כ"יעד חיסול", כשקצינים היושבים איתך בישיבות המטה מדליפים את דבריך לנחקרים, וכשהשר אליו אתה כפוף - מנסה ל"רכך" את צעדיך (גם אם ללא כוונה פלילית...), קשה להאשים אותך ביציאה למלחמת חורמה.

העובדה שגזרת גזירה שווה בין השחיתות הפרטית לבין פעילותם הציבורית של מזרחי וארבל - מחזקת רק צד אחד במלחמה הזו - ולא יועילו כל טיעוניך המתחסדים.
נפלת לאותו הבור בו כבר מתפלש רובי ריבלין.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ובסוף אסביר מדוע
כתבת: שאתה תחטא באותה פשטנות פתטית ממנה אתה כה סולד ? מה הקשר בין שני המשפטים הללו ומדוע נפקד מקומם של בתי-המשפט במדינת "ארבל-מזרחי" שלך ?
בהתייחס למשפט הזה: "מזרחי הפריז בשימוש באזנות סתר (אחוז היתרי ההאזנה שמאושרים בישראל הם מהגבוהים בעולם)"

* ראשית כל, ההתגרות מיותרת, לפחות אם היא בהתחלה. הסגנון הזה מתאים למרן ori, וזו אינה מחמאה.
שנית שאלת ובצדק מה הקשר. ובכן, אין קשר ישיר. מה שנכתב בסוגריים היה הערת אגב. מזרחי הפריז בהאזנות הסתר, ואין זה מקרי משום שבתי המשפט בישראל מאפשרים בקלות רבה מאוד להאזין. שיעור האישורים הוא מן הגבוהים בעולם ועלולה, לדעתי, להיות בכך פגיעה קשה בזכויות האזרח.

כתבת: "מדוע אתה מנסה להדגיש ביקורתך בציון עובדות שהן טיבן של האזנות-סתר, וקיומן נמשך, מן הסתם, עד לימינו אלה?" בהתייחס למשפט הזה שלי: "מזרחי תמלל ושמר בכספת שיחות שלא קשורות לחקירה, תיעד אנשים במצב מביך, שאותם לא היה כלל צריך לתעד מלכתחילה".

* אין ספק שזהו טיבן של האזנות סתר ושהן נמשכות גם כיום, לעתים בצדק. אבל בוא נבחין בין האזנת סתר, לתמלול ולשמירה של התמלול. תמלול שיחה שלא קשורה בדרך כלשהי לחקירה לא אמורה להישמר (אם אמורים בכלל לתמלל אותה, היא סוגיה שבה אני לא מעודכן).

"הוא לא עשה את זה לשם שמיים", כתבתי, ואתה שאלת: אז לשם מה? האם מקבל קצין משטרה את משכורתו עפ"י מספר אישי-הציבור שהפיל? האם סבר מזרחי (לדידך) כי יוענק לו פרס ישראל משום שפעל לשם הפלת אנשי-ציבור? האם אתה רומז לטובות-הנאה שידוע לך עליהן?

* אני לא יודע מה חשב מזרחי ומאילו מניעים פעל. אבל להיטות יתר, וסליחה על השימוש החוזר במונח, לא מעידה, לדעתי, על מוטיבציה לגלות את האמת, אלא להגיע אל המטרה. מהי המטרה? תפיסת האיש הרע, וקבלת הפרס על ראשו. מהו הפרס? פיקוד על אגף החקירות. המעשים המיוחסים למזרחי נעשו בעת כהונתו כראש היחבא"ל. אני מניח שהוא ידע שמפכ"ל הוא לו יוכל להיות, אבל כ"לוחם אמיץ" בשחיתות הוא בוודאי ידע שעתידו המקצועי או אפילו הפוליטי מובטח. אל תייחס לי פשטנות עד כדי כך מגוחכת בבקשה. אני לא עושה את זה לך.

אני כתבתי: ארבל דגלה בשיטה קלוקלת שאליה מתנגד מזוז בתוקף: יש לך חשדות? תפיל אותם על החשוד - גם אם יש ספק. בית המשפט הוא שיקבע אם הספק גדול מספיק, ולעזאזל עם שמו הטוב של החשוד. מזוז, כאמור, פסל את השיטה הזו וקבע שאם יש ספק גדול מספיק, לא מגישים כתב אישום.
על כך השבת: לא-מדויק (וזו בלשון המעטה). כנראה שעפ"י עולמך המוסרי, גיהוץ כרטיס אשראי מוסדי (ציבורי) באלפי שקלים לצרכים פרטיים - הינו חוקי, כל עוד לא הוכחה "כוונה פלילית" (מושג שהפך אהוד בנימוקיהם של הזיכויים עליהם רמזת). זו לא ארבל, אדון יקר - אלה בתי-המשפט שהמירו בשנים האחרונות את קונספצית "זכויות הקורבן" - בגישת "זכויות העבריין".
באשר להערתך אודות מזוז - אכן פסל האחרון את מדיניות קודמתו, אך בניגוד למסקנתך אודות אופי החלטותיו - אלה מעידות דווקא על גישת ה- "די בספק קטן בכדי שלא להגיש כתב-אישום".

* אתה שוב מנסה לעשות לי ori? (זה שם נרדף לצירוף של עיוות, דמגוגיה וילדותיות קשה בעת ויכוח). הדוגמה שהבאת מקפיצה אותי לדיניץ, אבל קשה להכליל וכל מקרה לגופו. לא כל פגיעה בתקשי"ר או באמות מוסר ציבוריות מהווה עבירה פלילית (מה שגורר כמעט אוטומטית סחבת משפטית של שנים).
חוץ מזה מה הן אמות המוסר הציבוריות שאנחנו רוצים/צריכים? אגיע לזה מיד.
נחזור קודם לנקודה העיקרית. אתה בעצם אומר שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מאן דהו מעונש. אני מסכים. אבל הגבולות כאן נורא מטושטשים, בייחוד בחברה קטנה כמו ישראל שבה כולם מחוברים איכשהו אחד לשני. הנורמות, או התרבות השלטונית, נמצאות בשלב מעבר בין תרבות לחיצת היד, או תרבות הסמוך, לתרבות המודרנית. החברה הישראלית (ואני יודע שתאשים אותו בבבל"ת בנקודה זו) מורכבת לא רק מבעלי התרבות המודרנית, אלא גם מבעלי תרבות מסורתית יותר כמו יוצאי מדינות ערב ויוצאי רוסיה. אצלם הגבולות עוד פחות ברורים מאשר אצלנו, וזו עוד סיבה לכך שהם נוטים להסתבך בעניינים אלה בהשוואה לשיעורם באוכלוסיה (הכוונה כאן למזרחיים; יומם של "הרוסים" עוד יגיע, כאשר יגיעו לשלוט יותר בברז).
מה אני אומר? בגלל הגבולות המטושטשים, צריך להוכיח "כוונה פלילית" כדי להרשיע אדם, ולהימנע מהגשת כתב אישום באם יש ספק מספיק גדול לכך (שוב, קשה מאוד למדוד דבר כזה. בשביל יש שיקול דעת סביר). יצויין רק, שכל הדיון הזה מתייחס בעיקר לאנשי ציבור כמובן. ברמה הציבורית, לעומת זאת, צריך להוקיע את השחיתות הזו. הדבר הזה לא נעשה מספיק, ועיקר הבעיה בשלטון המקומי. מזוז דיבר על מיגור התופעה, ואני חושב שראוי לתת לו אשראי - גם אם לא בלתי מוגבל - בעניין הזה.

כתבתי: "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות את הסיטואציה שבה מחליטים לתפור תיק למישהו"
תגובתך: יותר מדי קולנוע (רע).

* אמנם כרגע קופץ לי בראש הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט", אבל יש לא מעט מותחנים טובים שעוסקים בנושא. המציאות עולה על כל דימיון... אני סמוך ובטוח שתפירת תיק הוא מקרה קיצוני ומקווה שלא קרה במחוזותינו. אבל אני לא חושב שצריך לקחת את הביטוי במובן ההוליוודי. כשאתה אורג כתב אישום מעובדות אקלקטיות, שאת חלקן אפילו קשה להגדיר כעובדות, וכאשר אתה עורך מסביב פסטיבל תקשורתי גדול בשיתוף החוקרים, מה אגיד לך? רוצה לקרוא לזה "להיטות יתר"? רוצה לקרוא לזה "סימון מטרה והסתערות עליה גם אם זה אומר לדרוס כל מני מהמורות בדרך"? קרא לזה איך שאתה רוצה. תפירת תיק לא מחייבת כוונה ראשיתית. כלומר, לא מחויב המציאות לתכנן תפירת תיק כדי שזה יהיה "תפירת תיק". יתכן שאתה באמת תאמין שהאיש אשם, ושתעשה הכל כדי שיורשע (בין אם בינתיים הבנת שאין הוא אשם, ובין אם אתה מוסיף להיות משוכנע באשמתו).

כתבתי: אני בטוח שבמרבית המקרים מי שנתפס הוא גם אשם, אבל האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם כדי לתפוס פושע אפשר לעבור בעצמנו על החוק? האם כדי לתפוס פושע מותר לנו למנוע ממנו להגיע למשפט צדק? נניח שכן. האם אנחנו יכולים לחיות עם מציאות שבה, במקרה, נוקטים בשיטה כזו גם כלפי אדם חף מכל פשע? איזה זיכוי יש לנאשם כזה לצאת לחופשי? נאשם כזה ייכנס לכלא על לא עוול בכפו. האם אפשר להשלים עם זה? אני סבור, שלא.
כתבת: "בדמגוגיה הזו ממש הפלת אותי לקרשים. גרישם עוד יתבע אותך על פלגיאט".

* דמגוגיה? באמת? (השאלה נשאלה בציניות. אל תטרח לענות).

כתבת: חטאו של מזרחי (המזרחי, להזכירך) היה בעובדה שנתן לתמונת העולם הקודרת שנחשפה לפניו להעכיר את אופיו ולהפכו לקר, מנוכר וחשדן. ואולם, כשחבורת "עיתונאים" מכריזה עליך כ"יעד חיסול", כשקצינים היושבים איתך בישיבות המטה מדליפים את דבריך לנחקרים, וכשהשר אליו אתה כפוף - מנסה ל"רכך" את צעדיך (גם אם ללא כוונה פלילית...), קשה להאשים אותך ביציאה למלחמת חורמה.

* נו באמת, ואתה עוד מייחס לי דמגוגיה וכיוון מחשבה "גרישמי"? לפחות היית עושה את זה במרחק של כמה פסקאות, ולקוות שאשכח את העקיצה שלך. דבר ראשון אתה סובל מאנכרוניזם קשה. התקופה המדוברת היא בכלל התקופה שבה היה מזרחי ראש היחבא"ל. למיטב זכרוני השר שלו היה בכלל בן עמי. מה יכול להיות יותר ידידותי מזה? אותו בן עמי שהתעקש למנות אותו לראשות אח"ק. או שאין לך מושג על מה אתה מדבר, או שלא הבנתי אותך.
על איזו חבורת "עיתונאים" אתה מדבר? על דנקנר ויואב יצחק. הצחקת אותי. למזרחי וארבל יש יותר עיתנואי חצר מאשר לכל דמות משטרתית ומשפטית אחרת. הדלפות? פה בכלל שפכת אותי מצחוק. מזרחי הקדוש שלעולם לא מדליף דבר, סובל מהדלפות חבריו. LOL
מזרחי מידר את הממונים עליו כי הוא לא שחקן צוות. האמת, לא בטוח שזה כל כך רע. אבל בסופו של דבר המשטרה היא מערכת הררכית, ולא יתכן שקצין בכיר יעשה דין לעצמו וינהל ממלכה סגורה. גם אם יש לו פרקליטת מדינה תומכת שעושה את אותו הדבר בממלכה שלה - ומשאירה לו קו פתוח אצלה.


כתבת: העובדה שגזרת גזירה שווה בין השחיתות הפרטית לבין פעילותם הציבורית של מזרחי וארבל - מחזקת רק צד אחד במלחמה הזו - ולא יועילו כל טיעוניך המתחסדים. נפלת לאותו הבור בו כבר מתפלש רובי ריבלין.

* הסבר את עצמך. אני לא בטוח שהבנתי אותך.

זהו, זה היה ארוך. אבל אני חייב להודות שנהניתי. אין פה הרבה קריאות תגר רציניות, וגם אלה שיש להם פוטנציאל לא תמיד מסוגלים לנהל ויכוח ענייני. באשר לשטחיות ולפשטנות: זה פורום אינטרנטי, למה אתה מצפה? שנכתוב נימוקים נוסח השופט חיים כהן ז"ל?

הרשה להשתמש בדבריך כפתיח:

ציטוט:

לא כל פגיעה בתקשי"ר או באמות מוסר ציבוריות מהווה עבירה פלילית

ציטוט:

...אבל הגבולות כאן נורא מטושטשים, בייחוד בחברה קטנה כמו ישראל שבה כולם מחוברים איכשהו אחד לשני. הנורמות, או התרבות השלטונית, נמצאות בשלב מעבר בין תרבות לחיצת היד, או תרבות הסמוך, לתרבות המודרנית

נסה לבחון את מקרהו של מזרחי תחת אבחנה תרבותית-חברתית זו. אמצעי האזנות הסתר אף-הוא בבחינת כלי מודיעיני (אזרחי) חדש (יחסית) - שנהלי תפעולו מצויים גם היום בתהליכי גיבוש דינאמיים. אותו "שלב מעבר" שציינת, אפיין אם-כך גם את ההתנהלות המשפטית והמשטרתית בסוגיית ההאזנות, והתקופה הנדונה אכן אופיינה בספרה נעדרת מערכת נורמות נהירות. אם בימים אלה עדיין מתגבשים, משתנים ומתוקנים נהלי ההפעלה של ההאזנות - שער את מידת הערפול שסבבה סביב פרקטיקה זו בימים ההם (97-99). אף תקנה לא הופרה לפיכך - משום שאף תקנה לא שללה הקלטה, תמלול ואחסנה של שיחות בזמנו. אותם שינויי נהלים שהועברו מאז - נעשו בהסתמך על הערותיו של היועמ"ש אודות המקרה הנדון, אך אלה לא נכללו כלל בהוראות השעה (לא בפרקליטות וגם לא במשטרה). אם היתה בכך חריגה בוטה מערכי מוסר בסיסיים - הרי שמי שהיה צריך לתת עליהם את הדין היו המפכ"ל וראשי אגפי המודיעין/החקירות (ולא מפקד יחידת חקירות...).

ואולם, גם בכך אין בכדי להעיד על עבירה המחייבת הדחה. בניגוד לגיהוץ כרטיס אשראי ציבורי, מעשה הנכלל תחת סעיפים פליליים כמו קבלת דבר במרמה או גניבה - תמלול שיחות פרטיות (תחת צו האזנת סתר אשר נחתם בידי שופט מחוזי) ושמירתן - אינם מהווים עבירה פלילית, ולכל היותר נכללים בתחום המעורפל גם-כן של עבירות משמעתיות-פרוצדוראליות (ועל-כך הסכים גם היועמ"ש, ושמירת הקלטות נהוגה גם כיום).

מקור "העליהום" על מזרחי, אם-כן, אינו נעוץ בעבירה חמורה וכבדת-משקל המצדיקה את פרישתו התקשורתית-חברתית הרחבה של הדיון - אלא נובע ממניעים אינטרסנטיים נלווים ושאינם ענייניים (שבכמה מהם ניתן להיווכח כאן באשכול).

בהמשך לבסיס רעיוני זה, ציינתי בפניך כמה מן האירועים הנלווים אשר הוכיחו קיומו של מקור נגטיבי מרכזי יותר:
עיתונאות מגויסת ומכפישה, חפרפרות פנים-משטרתיות אשר הדליפו לנחקרים (לא לעיתונאים, לנחקרים!) את פרטי החקירה (כמה מהם נשפטו והודחו, כמה מהם סיימו את דרכם המשטרתית ב"הסכמה" ואחד אף נמלט לקנדה). אם לא די בכך, תוסיף לזה גם התנהגות מחפירה של השר הממונה (קהלני - לא בן-עמי), שאף הועמד למשפט ביחד עם הניצב (בדימוס) יוסי לוי (בחשד למסירת המידע לנמרודי).

עיסוק תפל בסוגיות אליטות, עדות, "מאפיות ממסדיות" ופוליטיקה - הינו מיותר ונועד לכסות על ערוותה של עבריינות צמרת מסוכנת.
צר לי שיש הנופלים ברשת קונספירטיבית מופרכת זו ואינם מבחינים בעובדות הנקבעות בה בעת בשטח - כאלה המחלישות את מעמדו של שלטון החוק בארץ (יועמ"ש ופרקליט מדינה חסרי ניסיון, משטרה של מג"בניקים צעירים), תוך פיטום דעת-הקהל הציבורית באווירת "ניקיון אורוות" מגוחכת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

קיים הבדל בסיסי בין אישיות ציבורית לאוכף החוק. הטיעון הזה לא יכול לחול על מי שאמור להכיר את החוק ואת הנהלים יותר מכל אחד אחר. לא ניתן לצפות מאיש להיות צדיק מהאפיפיור, אבל מהאפיפיור ניתן וצריך לצפות זאת. אקח את הסיכון שתאמר שהטיעון הזה פשטני, אבל הוא בהחלט תופס לדעתי. אלא אם כן תוכיח ותנמק אחרת.
מעבר לכך, ודאי שגם הממונים על מזרחי היו צריכים לתת על זה את הדעת. כיוון שהוא מידר אותם, הם לכאורה לא אשמים בדבר. אבל העובדה שניתנה לו האפשרות לעשות ככל העולה על רוחו עומדת נגדם. הואיל ומדובר בנהלים ובנוהגים מושרשים שירשו מקודמיהם, לא הייתי מצפה מהם לקחת אחריות אישית (הדבר נכון למקרה זה, ולא בהכרח לכל מקרה דומה אחר, משום שלא תמיד ניתן להיתלות בטיעון "כי ככה זה תמיד היה". ושוב - מי קבע מתי כן ומתי לא - זו כבר סוגייה נפרדת שראוי לתת עליה את הדעת, אך לא הפעם).

ציטוט:

אולם, גם בכך אין בכדי להעיד על עבירה המחייבת הדחה. בניגוד לגיהוץ כרטיס אשראי ציבורי, מעשה הנכלל תחת סעיפים פליליים כמו קבלת דבר במרמה או גניבה - תמלול שיחות פרטיות (תחת צו האזנת סתר אשר נחתם בידי שופט מחוזי) ושמירתן - אינם מהווים עבירה פלילית, ולכל היותר נכללים בתחום המעורפל גם-כן של עבירות משמעתיות-פרוצדוראליות (ועל-כך הסכים גם היועמ"ש, ושמירת הקלטות נהוגה גם כיום).

אני חושב שאתה מפחית מהחומרה של המעשה ומתעלם מהעובדה שהם מהווים נדבך מרכזי בהתנהלות קלוקלת של קצין בכיר (אני חושב שכבר פירטתי את האמור, ולכן לא מנמק את הדברים).

האם מקור המטריה שניתנת למזרחי על-ידי פוליטיקאים בשמאל טהור? בתמיכתי בטיעוניהם של עזרא ושות' אין הכשרה של השרץ. כלומר, בעברית מאוד פשוטה - אני לא חושב שהם טובים יותר. ודאי שלא מעט מהתוקפים של מזרחי ירוויחו מהדחתו, ובעיקר מההרתעה שתהיה מעתה על קציני משטרה. הדבר ללא ספק מדאיג אותי. אבל אני מאמין בחוסנה של המשטרה, וחושש יותר מהשתרשות נמורמות פסולות בשורותיה. ההדחה, אני מקווה, תסייע להילחם בנורמות הפסולות האלה.

ציטוט:

עיתונאות מגויסת ומכפישה, חפרפרות פנים-משטרתיות אשר הדליפו לנחקרים (לא לעיתונאים, לנחקרים!) את פרטי החקירה (כמה מהם נשפטו והודחו, כמה מהם סיימו את דרכם המשטרתית ב"הסכמה" ואחד אף נמלט לקנדה). אם לא די בכך, תוסיף לזה גם התנהגות מחפירה של השר הממונה (קהלני - לא בן-עמי), שאף הועמד למשפט ביחד עם הניצב (בדימוס) יוסי לוי (בחשד למסירת המידע לנמרודי)

אני רואה שאתה מתמקד במקרה נמרודי, ושקנית את הסחורה ה"ארבלית-מזרחית". אז אני ראיתי בפרשת נמרודי את הדבר הבא: מו"ל רב עוצמה נסחט אחרי שהצליח להעלים כמה דברים במשפט שהיה לו (משפט שלא היה, להזכירך, ליריבו העיקרי - מו"ל ידיעות אחרונות". בסוגיה הזו טרחת אי פעם להתעניין?). המו"ל שילם וברגע שהחליט לנפנף את הסוחט החל לחשוש שתופרים לו תיק. המו"ל, בעל אמות מוסר מושחתות לטעמי, ניסה "לרחרח" במשטרה איזו הפתעה מכינים לו. הוא ראוי לגנאי ולעונש על כך, אין ספק. אבל מישהו טרח לבדוק את החוקר? אולי לחששות של המו"ל היתה הצדקה, על סמך היכרות קודמת שלו עם החוקר הזה? להזכירך, יחסו לנמרודי תחילה האשמות על ניסיון רצח ועוד כל מני דברים נוראיים. ארבל ומזרחי נאלצו בסוף לרדת מהעץ הזה אחרי שהבינו עד כמה הם מגוחכים, ולא עד כמה יהיה להם קשה להשיג הוכחות.
מרבית הקצינים שהואשמו בפרשה במהלך שנתפס על-ידי תומכי נמרודי כ"מהלך הפחדה", יצאו בלא כלום. אז או שהם היו חפים מפשע, או שמזרחי וחבריו עשו עבודה גרועה מאוד. בשני המקרים הם צריכים להסיק מסקנות ולקחת אחריות.

ציטוט:

עיסוק תפל בסוגיות אליטות, עדות, "מאפיות ממסדיות" ופוליטיקה - הינו מיותר ונועד לכסות על ערוותה של עבריינות צמרת מסוכנת. צר לי שיש הנופלים ברשת קונספירטיבית מופרכת זו ואינם מבחינים בעובדות הנקבעות בה בעת בשטח - כאלה המחלישות את מעמדו של שלטון החוק בארץ (יועמ"ש ופרקליט מדינה חסרי ניסיון, משטרה של מג"בניקים צעירים), תוך פיטום דעת-הקהל הציבורית באווירת "ניקיון אורוות" מגוחכת.

העיסוק בסוגיית האליטות נעשה באקדמיה בלבד, ושם הוא צריך להישאר. הוא לא נועד לכסות על דבר, אלא רק לנסות להסביר תופעה בכלים "מדעיים". אתה מייחס לפרקליט המדינה וליועץ חוסר ניסיון, ובמובלע - גם תמימות וטמטום. אני לא מוכן לקבל זאת. אני סבור שדווקא הואיל ומדובר באנשים שבאו מחוץ למערכת (מחוץ, זו הגדרה יחסית), יש סיכוי גדול יותר להשרשת נורמות מקצועיות ולהיפטרות מקלקלות למיניהן.
אל תשכח שארבל משלה בכיפה כמעט עשור, ושהיא ירשה חברה טובה (אישית ומקצועית), דורית בייניש. אני לא מטיל ספק בכך שהן ניסו להילחם את המלחמה החשובה שעליה אנחנו מדברים. אבל לפחות לגבי ארבל, אני חושב שהיא לא עשתה עבודה טובה מספיק (וכבר אמרתי מספיק בעבר מדוע אני חושב כך).
אני חושב שזה גם לא תקין, שמישהו יהיה כל כך הרבה זמן בתפקיד כל כך רגיש ויוכל לעשות כל העולה על רוחו (דיברת פעם עם מישהו שעבד בפרקליטות? שאל אותם על שלטונה הקשוח של ארבל). הכוח משחית, והוא יכול להשחית אפילו את אוכפי החוק. יתר על כן, נראית לא תקינה העובדה שארבל קפצה כך לבית המשפט העליון בזכות אותה בייניש ובזכות פוליטיקאים בשמאל ופוליטיקאי אחד מהמפד"ל (יהלום) שעשה דיל שכלל מועמדת שלו. מדוע לא נתת את הדעת לעניין הזה? האם ארבל היא משפטנית בסדר גודל שמקנה לה כרטיס במחיר מציאה לעליון? אל תספר לי עכשיו שהיא היתה שופטת במחוזי, ספר לי על פסקי דין גדולים וחשובים שלה, אם בכלל תצליח למצוא משהו.

כל המערכת הזו סובלת מרקבון בדרגות שונות. החל מהפרקליטות ועד למשטרה. כל ניסיון לגעת בה ולבחון את מה שקורה בה, גורר תגובות נגד נזעמות - בעיקר בשמאל ובקרב כמה עיתונאים שיכורי כוח כמו אברמוביץ', וכן משה נגבי המעודן יותר - שקופצים לספר לנו איך אנחנו הופכים רפובליקת בננות ואיך פוגעים בשלטון החוק. נו בחייך, פיטום דעת הקהל בסגנון הזה לא נראה לך מגוחך?

ציטוט:

ודאי שלא מעט מהתוקפים של מזרחי ירוויחו מהדחתו, ובעיקר מההרתעה שתהיה מעתה על קציני משטרה. הדבר ללא ספק מדאיג אותי. אבל אני מאמין בחוסנה של המשטרה, וחושש יותר מהשתרשות נמורמות פסולות בשורותיה. ההדחה, אני מקווה, תסייע להילחם בנורמות הפסולות האלה.

אין שום סיבה להאמין ב"חוסנה של המשטרה" - משום שמעולם לא היה חוסנה בלתי-תלוי.
בתוצאות תקופת "ההשתחררות" מכבלי האליטות (אפרופו התזה שהצגת) - אנו חוזים היום. האליטה הממלכתית חוזרת בימים אלה להכפיף מחדש את תחום אכיפת החוק תחת השפעתה, ולעקור את אותם גורמים אשר "העזו" לערער על אותה הגמוניה מובנת-מאליה של הרשות המחוקקת.

לא זו בלבד שהסכנה לפגיעה בשלטון החוק עולה על זו של "השתרשות נורמות פסולות בשורות המשטרה" - גם אותם צעדים מוזכרים, אין בהם בכדי לשכך דאגתך זו. ההדחה של מזרחי ודאי איבדה מן האימפקט הדידקטי שהיה טמון בה (לכאורה), ורק תמים יראה בהחלשת משרת היועמ"ש ובהרחקת צמרת המשטרה "האיכותית" - ניסיון להילחם ב"נורמות פסולות" שאינן קיימות עוד.

כיצד ניתן להצדיק פסילתה של מערכת שלמה - רק משום גילויין של כמה זוטות ספק-בעייתיות ? אינך מבין שההתמקדות בתמלל/לא תמלל הינה חסרת ערך ביחס לעובדות הקריטיות אותן מנסים להכתיב לנו בשטח? כיצד הפכו כמה פוליטיקאים אי-בהירות מנהלתית לקזוס בלי ?


הערותיך בנוגע לפרשיית נמרודי, ספיחיה ובנוגע לבחירתה של ארבל לעליון - מוטות, וכמה מהן אינן מדויקות. לא אדון בהן משום שאינן הנושא כאן. אבל מהערתך אודות גיבוי השמאל קשה להתעלם:
האם הגיבוי הניתן משמאל לנציג אכיפת החוק - צריך לדידך להעיד על נציג אכיפת החוק - או שמא על אותם אלה שאינם בוחרים בגיבויו...?
העובדה שח"כים מן הימין אינם מעידים (בקול) על הסתייגותם מן המהלכים האחרונים מבישה ומעידה על ערכיהם המוסרים שלהם. ה"מגוחך" הוא (והנה הקישור לנושא האשכול) הניסיון לנכס סוגיה זו תחת המחלוקת הפוליטית.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אתה מוכן לעגל פינות כדי להגיע אל המטרה שלך. אני לא מקבל את זה ולא יעזרו לך עוד אלף הודעות. בית משפט יכול לשחרר פושע בגלל ראיות שנגבו שלא כחוק או על אי אילו תקלות טכניות. זה מעצבן, זה מקומם, אבל זה החוק. אני זוכר מקרה לפני כמה שנים שבו שוחרר פושע ממעצר משום שהמשטרה לא הביאה אותו בזמן לדיון בהארכת מעצרו. אני בטוח שבעקבות המקרה גובשו נהלים חדשים שימנעו ביזיון כזה.

אסור לתת הנחות ולעגל פינות גם במחיר של פגיעה לטווח קצר בשלטון החוק.

אגב הדיון שלנו בנורמות של תקופת מעבר, האם ראית את הכתבה שהיתה אמש על עוזי כהן באולפן שישי? (אולי זה היה בערוץ 10). האיש סידר ג'ובים לאחים שלו כיועצים של שרים. אין לו שום בעיה עם זה.פעם, הוא הסביר, נהגו המפא"יניקים לעשות את זה מתחת לשולחן. הוא חושב שכשיש שקיפות, זה לא נורא בכלל. הוא אפילו גאה בזה שהוא יכול לעזור לאחים שלו. אני זועזעתי. אבל יש עוד המוני אנשים כמו כהן, רובם ככולם שייכים לאותו מחנה עם הנורמות המסורתיות. אתה מציע להילחם בהם, אני מציע לחנך אותם. ההבדל בינינו אם כן, הוא הבדל של תפיסות.

מכאן אני מגיע לפסקה האחרונה שלך. אני חושב שלא נצא מזה. זה בערך כמו להתווכח מה קדם למה - הביצה או התרנגולת. אם אתה מתעקש, אפשר לפתח את הנושא.

כבר ציינתי מפורשות שאיני רואה במעשיו של מזרחי משום עבירה (הן משום שלא הפרו תקנה קיימת, והן משום שבחלקם הם מוצדקים ונהוגים גם כיום). העובדה שהנחתי לסוגיה זו בכדי לקדם את הדיון אינה מרמזת על הסכמתי לתובנותיך, ובוודאי שאינה בגדר "עיגול פינות"...

באשר לסלע המחלוקת בינינו - לדעתי הוא נעוץ באומדן הנזק שיגרם לשלטון החוק. אתה סבור כי הנזק מזערי ויוגבל לטווח-הקצר, ואילו אני סבור שהנזק קריטי והשפעתו השלילית אף תחוזק כתוצאה ממדיניות מוכוונת לטווח-ארוך.

באשר להצעותיך לעתיד, אסכם ואומר שאיני רואה כל סתירה בין חינוך לבין "לחימה שכנגד", שהרי כל תהליך של חינוך כרוך בהפעלת סנקציות, שליליות וחיוביות. מינונן - הוא בהחלט ראוי לדיון מחודש (ומאוד רלבנטי לאור אירועי היום).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

עשה לשתיים ולעמדתו טובה, ותן לו לענות בעצמו...

מרבית התומכים עושים זאת משום שה"נפגעים" הידועים היו מהצד הימני של המפה הפוליטית. מה לעשות הם היום בשלטון והם היו החשודים בשחיתויות ואחריהם נעשו המעקבים.

לאחר ששמעתי את נימוקיו המפורטים של השר גדעון עזרא - אני בפירוש תומך בהעברת מזרחי מתפקידו, למרות שהיא נעשת בצורה ובמועד, שנבע מסיבות פוליטיות ולא מהסיבות העניניות.

מזרחי היה יותר מדי להוט לתפקידו וגרם לזאת, ששפך את התינוק יחד עם המים. הוא חרג מן המסגרת ועשה דברים שלא יעשו במשטר דמוקרטי. מצד אחד הוא פעל ללא חת וללא מורא מגורמים שלטוניים בכירים וזה לזכותו המלאה ומהצד השני הוא אימץ מעשים הידועים כבסיס לכל ממשל שהדמוקרטיה ממנו והלאה. בסופו של דבר הוא פגע במטרה אותה הוא היה אמור ליצג - דהיינו, שמירה על החוק והסדר במדינת ישראל. הוא הייה חייב להיות "צדיק" מכל האחרים ולא לעשות דברים המהווים חריגה קיצונית מהמותר.