תנו אתם.. שיטות כיצד להרגיל את ילדכם להגיע מבית הספר ולהכין שיעורי בית ולא לראות טלויזיה בזמן שההורים בעבודה..

קשה.... קשה .... ניסינו מקל, ניסינו גזר, ועדיין קשה.

אמא: "אבא, כל כבוד לך שגמרת להכין את תקציב המשפחה / תכנון טיול / שיעורי בית (אם הוא לומד בעצמו) / חובות משפחתיות אחרות / וכו'".

במיוחד לאחר שחזרתי מהיעוץ אצל פסיכולוג חינוכי..

לגבי הכנת שיעורי בית הכל תלוי בגישה שלנו.. אין לחטט בתיק הילד כשהוא לא נמצא בבית ולמצוא שיעורים לא מוכנים אחרת אנחנו חטטנים .. והילד יכעס

עלינו לשנות גישה ולהתענין בדברים שהילד למד. לבקש ממנו בוא תראה לנו מה למדת היום ותוך כדי זה הילד יפתח מחברות ואנחנו נגלה יחד עם הילד אם יש או אין שיעורים. בגלל שאנחנו מתעניינים הילד יבוא ויבקש להכין שיעורים ואנחנו לא נצטרך להכריח אותו זה עובד פלאים ניסיתי על הילד שלי..

השיטה הזאת בעצם היא לגרום לילד להבין לבד שהשיעורים צריכים להתבצע ולא שאנחנו כהורים אומרים/מכריחים אותו להכין שיעורים. העיקרון הוא עקביות. הדבר צריך להתבצע יום יום בדיוק באותם המילים..

אתם מוזמנים לנסות..

כסף.. טובות הנאה.

שכחתי את השם המקצועי של זה, לומדים את זה בקורס מבוא לפסיכולוגיה חינוכית..

דברים שנותנים כשהשיעורים מבוצעים, ולא נותנים כאשר השיעורים לא מבוצעים.

אקסטרות..

גם השיטה שכתבה כאן סנובה נשמעת אחלה, והיא אפילו יותר זולה לביצוע


חשוב יותר מהכנת שיעורים זה הפוטנציאל של הילד.

עם שיעורים, בלי שיעורים, הפוטנציאל זה מה שקובע בסופו של דבר, וכמובן המימוש שלו.

אפשר להגיע לציונים טובים באוניברסיטה גם עם ציונים בינוניים גבוליים בתיכון. הדברים תלויים בפוטנציאל וברצון של הילד (או הרצון שמצליחים ליצור אצל הילד) ללמוד מעבר לתיכון.

הפוטנציאל כולל חלק של יכולת קוגנטיבית וחלק של יכולת ישיבה. ככל שהחלק הקוגנטיבי גדול יותר, החלק של הישיבה יכול להיות קטן יותר, וככל שהחלק הקוגנטיבי קטן יותר - על חלק הישיבה להיות גדול יותר - כדי להשיג את אותם הציונים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בנוגע לילדי עם בעיות ריכוז. הבעיה איתם היא שהם אימפולסיבים.. (עושים מהר בלי לחשוב) חושב מהר ועושה מהר.

בגלל זה עלינו לעבוד בשלבים עם הילד אנחנו צריכים לגרום לו להבין ואז לעשות נכון לשבח כל פעולה טובה ו"להעניש" על כל דבר לא טוב ובכך למזער את ההתנהגות הרעה. הרבה כל הכבוד הרבה יפה מאוד הרבה "ללקק לילדים" וזה דורש המון סבלנות לכן הכל מתחיל בעצם בהתעניינות בנושא החומר הנלמד כי ברגע שהילד יראה שאנחנו מתעניינים אז הוא ירצה לשתף אותנו.

אצלי בבית זה עובד יופי סוף סוף הילד יושב ומספר לי דברים שקורים בבית הספר כי הוא יודע שאני אתעניין ואני משבחת אותו על עבודה יפה והוא רוצה לעבוד יפה ולהראות שהוא יכול. טפו טפו בנתיים זה עובד.

אם כל הכבוד לפסיכולוגים חינוכיים, לתומכי שיטת "אדלר" ולעוד הרבה אנשים עם רצון טוב : ילד צריך מסגרת ומשמעת. לא משמעת בסגנון סטאלג 17, אבל בהחלט משמעת של להגיע הביתה ולהכין את השיעורים לפני שיוצאים לחברים ולפני שרואים טלוויזיה.

אני בהחלט בעד לבדוק לפעמים לילד את התיק, ואין בעיה לבצע את זה עם הילד, לא רק ע"מ לראות אם יש שיעורים אלא גם כדי לפנות חלק מהזבל שמצטבר שם, ולעשות סדר במערכת וכו'.

אצלנו בדר"כ אשתי אחראית על שלב הכנת שיעורי בית, כיוון שהיא מגיעה הביתה לפני, אבל גם אם לא תפסנו את זה "בזמן", בהחלט יש שלב של בדיקת שיעורי בית עם הילדה וחזרה על החומר.

אני מכיר בכך שזה אינדבדואלי, ולכל ילד יש את יכולת הקשב שלו, והזיכרון שלו. כשאני הייתי בבי"ס כמעט אף פעם לא הכנתי שיעורים, יש לי זכרון מצויין ולא הזדקקתי לשלב החזרה על החומר, הייתי מאלה שכאשר המורה שואלת אותם הייתי "קורא" תשובה מהמחברת בלי בעיה. אבל .... אם ההורים שלי היו מתעקשים איתי יותר אולי היו מקנים לי הרגלים של עבודה מסודרת, ואולי לא היה לוקח לי 10 שנים לגמור תואר באוניברסיטה .

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

חכה חכה .... את ההתמכרות להופ!קטנטנים עוד לא חווית


בכל מקרה טלוויזיה מצריכה דיון אחר לגמרי - כמה שעות ביום ... אילו ערוצים ואילו תכניות ... צפיה מודרכת וכו'.

לתת להם כמובן לאכול ולאחר מכן לראות קצת טלויזיה/סרט כדי שירגעו מבית הספר.
קר לאחר שעתיים-שלוש להושיב אותם לשיעורים.התנאי לסרט/טלויזיה לפני השיעורים הוא שיעשו לאחר מכן שיעורים.לא עשו-אין למחרת טלויזיה.
לגבי ההורים שבעבודה-הינה שיטה של שנות ה-2000 .שהילד יעשה שיעורים מול המחשב בעת שהמסנג'ר פתוח ויש עליו מצלמת וידאו וההורה מהעבודה רואה את הילד ויכול אפילו לעזור לו בדברים הקשים כשהוא בטלפון ורואה את הילד בצ'אט.
מעבר לכל זה לעבור על התיק שלו והמחברות והספרים,וכמובן לעיין ביומן שלו.