לאחר שבניתי אתר אצל allbiz.co.il, עיינתי שוב בתקנון וראיתי את הפרק הבא:

ויתור המשתמש על זכויות יוצרים וקניין במידע המתפרסם
המשתמש מסכים, כי במסירת תכנים ו/או פרטי מידע לפרסום באתר, הוא מאשר כי הוא בעל הזכויות במידע וכי הוא רשאי לפרסמו, והוא ממחה למפעילת האתר את כל זכויות היוצרים ו/או הקניין, שיש לו בהם, על פי כל דין, ללא כל תמורה, והוא מתיר למפעילת האתר ו/או למי מטעמה לעשות בהם כל שימוש, שהוא כראות עיניהם, ללא כל הגבלה לרבות הפצתם ברבים, עשיית שינויים בהם והענקת זכויות ורשיונות לגורמים אחרים.

אם אני מבין נכון, אין לי שום זכויות על האתר שלי יותר, ואם למשל אני רוצה להעביר אותו לחברת אירוח אחרת, הם עלולים לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים!

האם זה נכון? האם זה מקובל? לי זה נראה שערוריה..

תודה

זה אתר שאתה בונה ומאחסן בתוך המעכרת שלהם ? או שרכשת שטח איחסון ואתה רק מאחסן אצלהם את האתר ?
אם זה הראשון, יתכן שיש סיבה לדברים, אם זה רק איחסון או בניה, זה נשמע מאד לא הגיוני (אבל אולי חוקי).

יש להם מערכת ניהול תוכן, שבעזרתה אני בונה.

אני עדיין לא מוצא סיבה לדברים (כאילו שזה משנה) שהפלטפורמה תיקח זכויות על התוכן.

גם לדעתי זה חוקי (IANAL), אבל נבזי.

אם אתה משתמש במערכת כמו סלוגים, פורומים שלמרות שיש לכל גולש (לפי קריטריונים של בעל האתר) להויסף תכנים משלו, עדיין כל התכנים הם בידי בעל המערכת.
תאר לך שכתבי ynet היו טוענים שהתוכן שייך להם, ולא רק בגלל שמשלמים להם, אלא מה אם אלו שכותבים ב"דעות" (ב-ynet) שלהם כנראה לא משלמים, אבל ה"במה" שייכת ל-ynet. וכך בחשבון שאם תראה באתר תוכן פוגעני או כזה שגוזל ממך זכויות יוצרים, תפנה בוודאי לבעל האתר, ולא למשתמש שהוסיף את התוכן, אז כמו שהחובות מוטלות על בעל האתר, כך גם הזכויות.

ולגבי שורתך האחרונה, קוראים לזה "כשר אבל מסריח".

ynet הם עיתון, ומה שהם מוכרים הוא תוכן. במקרה כזה אני יכול להבין עיסוק שלהם בזכויות יוצרים.
כמובן שהתוכן של הכתבות שייך להם בגלל שהם משלמים לכתבים. איני יודע מהו הדין לגבי הדעות. אני מניח שיש איזשהו disclaimer שהם לא אחראים לתוכן כזה.

מצד שני לשירותי אחסון ואפליקציה אין שום קשר לתוכן. אני כותב את התוכן, אני משלם להם ואני מפרסם אותו באמצעות שרת שלהם. זה הכל. ממילא אני מסכים על הגבלות שונות לגבי התוכן, ומסכים לתת את הדין אם אני עובר עליהם.

אם אלבש את כובע עו"ד השלי (אין לי כזה, רק לצורך הדיון), איני כ"כ בטוח אם זה אכן חוקי. גם הסכם שלכאורה קראתי והסכמתי אמור להכיל סעיפים סבירים בלבד. אם אני מוכיח שזה לא סביר, ניתן לבטל סעיף כזה בבית משפט.
מה עוד, שזה כתוב בעברית מליצית לכאורה, כאילו בכוונה, להטעות. בפועל, המלה "ממחה" מפורשת במילון כהעברת כסף (מלשון המחאה), והשימוש בה פה כאילו נועד להסתיר את הכוונה האמיתית, אבל בעצם מייצר משפט ללא משמעות.

אפשר להשאיל את הכובע ?
אני פשוט הולך לאיזה מקום, וצריך להחביא משהו מתחת לכובע...


צ'מע, הכל יכול להיות, ברור שזה לא ממש דומה לעיתון, אבל זה גם לא רק חברה שבונה או מאחסנת אתר, אלא יותר דומה למערכת בלוג או מערכת פורומים שנותנת לכל משתמש את היכולת להשתמש באתר שלה כבמה.
ולמען האמת גם אני חושב שזה קצת חוצפה לבקש בעלות על מה שלא שייך להם, רק נסיתי לראות אם יש בכלל הגיון קטן לחשוב שיש להם זכות, אז הגיון כל שהוא יכול אמנם להיות, אבל אני עדיין לא בעד (וכאילו שדעתי יכולה לעשות משהו...)

כדי להבטיח שבעתיד לא יתבעו אותה כל מיני גורמים, על כך שמידע שהם פרסמו/אחסנו בשטחה,
שימש אחרים או שהיה בכך משום עשיית רווחים של חברת האתרים על חשבון המפרסם.

לצורך ההמחשה דוג' - נניח שחברת האתרים מתפרנסת מפרסומות ואחד האתרים שנבנו על השרת שלה מביא לכניסה גדולה של מבקרים, שתורם, מטבע הדברים, לרווחיה מפרסומות.
במצב זה, עשוי בעל האתר שנהנה משירותי אחסון לדרוש מחברת האתרים שיעור מסויים מהרווחים.
חברת האתרים מנסה להתחמק מבעייתיות זו על-ידי כך שהיא מגדירה מראש כי הבונה והמאחסן בשרתיה אתר - יודע כי הוא מוותר על זכויות היוצרים שלו וכי הקניין שייך לחברת האתרים.

כעקרון, החברה שהיא בעלת האתר ושטח האחסון רשאית להתנות את השימוש בשירותיה באופן שהיא חפצה בו. כצרכן - עליך לשקול האם אתה מסכים לעסקה. כספק שירותים - על חברת השירותים להמחיש ולהסביר באופן ברור את ההשלכות הקנייניות של פתיחת אתר במסגרת שטחה.

ביחס לשאלה מה קורה אם החברה מחליטה מחר למכור את האתר:

לדעתי, אין תשובה חד משמעית לכך. מחד, ככל שהיא שחברת האתרים הגדירה את התנאים באופן מפורש, הרי שמבחינה חוזית היו הדברים ידועים מלכתחילה. מאידך, ברור שניתן לראות בפעולה כזו התעשרות על חשבון מישהו אחר.
ביהמ"ש יצטרך בנסיבות הרלבנטיות לשקול האם מדובר כאן בהתעשרות שלא כדין.
אני מניח שבמסגרת השיקולים יישקלו שיקולים נוספים: מידת המקוריות של בעל האתר (הבונה בפועל), הרווחים שנתקבלו, מיד תום הלב של חברת האתרים, הןראןץ ההסכם, האם השירותים שסיפקה חברת האתרים הינם בתשלום וכיו"ב, הכלים שמעמידה חברת האתרים לטובת בוני האתרים וכיו"ב.

אני לא מכיר את המערכת עצמה. אם המערכת מאפשרת לך לבנות אתר באמצעותה ובאמצעות כלים מיוחדים שמעניקה לך - הרי שלפחות לגבי העיצוב מגיע גם לה קרדיט.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

תודה על התשובה המפורטת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי _ED_ כדי להבטיח שבעתיד לא יתבעו אותה כל מיני גורמים, על כך שמידע שהם פרסמו/אחסנו בשטחה, שימש אחרים או שהיה בכך משום עשיית רווחים של חברת האתרים על חשבון המפרסם. לצורך ההמחשה דוג' - נניח שחברת האתרים מתפרנסת מפרסומות ואחד האתרים שנבנו על השרת שלה מביא לכניסה גדולה של מבקרים, שתורם, מטבע הדברים, לרווחיה מפרסומות. במצב זה, עשוי בעל האתר שנהנה משירותי אחסון לדרוש מחברת האתרים שיעור מסויים מהרווחים. חברת האתרים מנסה להתחמק מבעייתיות זו על-ידי כך שהיא מגדירה מראש כי הבונה והמאחסן בשרתיה אתר - יודע כי הוא מוותר על זכויות היוצרים שלו וכי הקניין שייך לחברת האתרים.

ולכן יש לי חוזה עם חברת האתרים. לקחת זכויות על התוכן זה קצת מרחיק לכת לדעתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי _ED_ כעקרון, החברה שהיא בעלת האתר ושטח האחסון רשאית להתנות את השימוש בשירותיה באופן שהיא חפצה בו. כצרכן - עליך לשקול האם אתה מסכים לעסקה. כספק שירותים - על חברת השירותים להמחיש ולהסביר באופן ברור את ההשלכות הקנייניות של פתיחת אתר במסגרת שטחה.

נכון, ולדעתי האופן שבו זה מופיע בחוזה הוא מוסתר במכוון. זה אפילו לא כתוב בעברית תקנית..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי _ED_ אני לא מכיר את המערכת עצמה. אם המערכת מאפשרת לך לבנות אתר באמצעותה ובאמצעות כלים מיוחדים שמעניקה לך - הרי שלפחות לגבי העיצוב מגיע גם לה קרדיט.

נכון, ועל כך אני מוכן לשלם. אבל שוב, התוכן אותו כתבתי - שלי הוא!