הפעם הראשונה שלי

"כשהצגתי תערוכת יחיד במוזיאון ישראל ב- 84', אימא שלי הגיעה בפעם הראשונה למוזיאון. היא הסתובבה בחלל ושאלה, 'זה שלך?'- 'כן'-
'וגם זה שלך?'- 'כן'- 'וכל האנשים האלה שעומדים שם בתור באו לראות את מה שאתה עושה?'- 'כן'. ואז היא אומרת לי, 'וואי', למה לא אמרת לי, הייתי מביאה קובה'.
עד היום, כל פעם שאני מספר את זה, אני מתחיל לבכות.
בקריטריונים שלה, כל האנשים האלה עמדו עכשיו בתור כדי לראות מה הילד שלה עושה, והיא לא דאגה לארח אותם. כשזה קרה מאוד התרגשתי, אבל הייתי עוד בגיל שאתה יותר שואל מה לא קיבלתי מהבית, והרגע הזה היה שלב ראשון בלהבין מה כן קיבלתי.
לקח לי הרבה שנים ללמוד להעריך את החום והאהבה שקיבלתי כערך ששומר על בריאות הנפש. את השאר אפשר לרכוש.
עובדה.
היום, בדיעבד, אני אומר, וואללה, בעצם למה לא להביא קובה למוזיאון?"
(ראיון עם דודו מזח, אמן ומעצב תפאורות, ספטמבר 2003)

שתהיה לנו שנה מלאה בהתחלות חדשות,
שיאפשרו, בין היתר, להעריך גם את הישן

שנה של חום ואהבה... שנה טובה!

https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...28/34724670.doc

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

איזה יופי

שהחיים יהיו דבש.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P