במהלך חופשת פורים החלטתי שזה יהיה נפלא לתת גיחה לעיר הגדולה (תל אביב אם זה לא היה ברור) ... כדי לספוג קצת אוירה ...
כרגיל החנתי את הרכב בחניון של דיזינגוף סנטר ויצאתי שמח וטוב לב לכוון רחוב קינג ג'ורג' כדי להתחיל בסיבוב הקבוע שלי שכולל הליכה עד לשנקין + מספר עצירות בבתי קפה + ביקור התעדכנות בחנות המוזיקה והוידאו "האוזן השלישית" ועוד מספר תחנות מזדמנות....

אלא שהפעם גיליתי אתר מעניין שמשום מה לא שמתי אליו לב מעולם (ויש לי וותק של לא מעט שנים בתור תל אביבי במקור) !
ולפני שאמשיך אני חייב להיות כנה ולציין שבוודאי יש מי שהכיר את המקום או ידע על קיומו אך לי זה בהחלט היה "מפגש" / גילוי ראשון !!!

ובכן - בעת שצעדתי לאורך רחוב קינג ג'ורג' בעודי חולף סמוך למבנה המוכר של בית ז'בוטינסקי הידוע בכינויו "מצודת זאב" (קינג ג'ורג' 82) שנראה כך למי שלא מכיר עדיין (הבניין הגבוה במרכז התמונה - הצילום הוא מצפון לדרום מכוון דיזינגוף סנטר ביציאה לקינג ג'ורג'):




אני מבחין לפתע בשלט הזה:




מעניין......

למרות שהייתי עם שתי בנותי (גם כן חופש...) החלטתי לקחת את סיכון ולהכנס פנימה !
מסתבר כי במקום קיים מוזיאון מעניין ומרתק המשתרע על פני שתי קומות שלימות ומוקדש כולו לארגון האצ"ל !
קומת הכניסה כוללת את עמדת האבטחה המאויישת במאבטח ושתי חיילות מדריכות אשר תפקידם הוא ללוות ולהדריך את המבקרים במקום וכן ויטרינה ובה לא מעט ספרים/חוברות/מאמרים העוסקים בארגון ובתקופה המדוברת ומוצעים למכירה.
לאחר תשלום הכניסה (10 שקלים לאזרח או 5 שקלים לאיש קבע/משטרה) נכנסנו פנימה, בקומה מספר רב של ויטרינות תצוגה כשלמעשה כל ויטרינה או קבוצת ויטרינות מוקדשת לשנה מסויימת ע"פ סדר עולה מיום הקמת הארגון ועד להקמת המדינה, בויטרינות מוצגים הן מסמכים ופריטים אותנטיים (ביניהם לא מעט כלי נשק וציוד לחימה) והן צילומים/דגמים באיכות מצויינת של כרוזים/עמודי עיתונים/מסמכים וכו'.....





לפני שאעלה את התמונות ברצוני לציין כי באחת הויטרינות נתקלתי לראשונה בדגמים של מטעני חבלה/מוקשים/רימוני יד שהיו בשימוש ארגון האצ"ל בהם התעניינתי במיוחד בעיקר מהסיבה שעד כה לא נתקלתי/מצאתי יותר מדי תיעוד של אמל"ח ובעיקר מטעני החבלה שהיו בשימוש הארגון הזה!
מזה זמן רב שאני מתעמק ומנסה לאתר מקורות מידע בכל הקשור לפיתוחי האמל"ח של ארגון האצ"ל וכן מידע על מערכות ההפעלה של מטעני החבלה שפותחו על ידי אנשיו אך ללא הצלחה !

ולמי שלא יודע - מטעני החבלה אשר פותחו על ידי אנשי האצ"ל נחשבו בשעתם למתוחכמים מאוד !
המטענים אופיינו ברמת הסוואה גבוהה וכן במערכות ההפעלה אשר התבססו לא פעם על מנגנונים חשמליים המגובים במנגנוני מלכוד אשר נועדו לפגוע בחבלני הצבא הבריטי אשר ינסו לנטרלם !
לצורך העניין אוכל לקבוע כי על פי דעתי האישית מטעני החבלה של האצ"ל עלו בתחכומם (ו"ברשעותם") על מטעני החבלה שפותחו על ידי ארגון ה"הגנה" !

אגב נתון מעניין - מפתחי המטענים של האצ"ל שילבו לא פעם חמרים כימיים רעילים הן כחלק מהמטען עצמו (בנוסף לחנ"ם) או לחליפין הרסס הוטבל בהם בטרם הכנסתו למארז המטען !!!

ראשית הנה מספר צילומים של הויטרינה המדוברת - שימו לב לפריטי האמל"ח, למנגנוני ההשהיה השונים, למוקשים ושאר הציוד (על שאלות בעניין פריט זה או אחר אשתדל לענות):




והנה מספר צילומים של חלק מהויטרינות האחרות שבקומת הכניסה, שימו לב שמעל כל אחת מהן מצויינת השנה בה התרחשה הפעילות שמתוארת בה...

להנאתכם:



אחת הויטרינות מוקדשת למבצעי ההעפלה שאורגנו על ידי האצ"ל ובה מתואר מבצע נחיתת אנית מעפילים על החוף כולל תצוגה של הדגל המקורי שהונף עליה:









יורדים לקומה התחתונה :
בקומה התחתונה של המוזיאון כמה מוקדים מעניינים מאוד, במרכז הקומה מתחם ישיבה ומסך גדול עליו מוקרן סרט הסוקר את פעילות ארגון האצ"ל בתקופת המנדט (ארכו כחצי שעה - אני לא צפיתי בו) וכן מתחם מיוחד ומרשים המוקדש לחללי הארגון ועולי הגרדום :


מתחם הקרנת הסרט:



פרט למתחם היזכור וההנצחה מוקדשת כל הקומה הנ"ל למבצעי האצ"ל ופעולותיו הן בארץ ישראל והן בחו"ל, בקומה מוצבות ויטרינות רבות כשכל אחת מהן מוקדשת לפעולה ספציפית ובה תיאור אור קולי של המבצע המדובר וכן לעיתים מספר פריטים מקוריים או משוחזרים הקשורים לפעולה הספציפית - פשוט מרתק !!!

הנה מספר דוגמאות של ויטרינות ע"פ סדר אקראי להתרשמותכם, שימו לב במיוחד לויטרינה המוקדשת לעולי הגרדום בה מוצגים בגדי הנדונים למוות, מספר צילומים של תא הגרדום ומכתבו המרגש של דב גרונר שנכתב על פיסות של נייר טואלט כ 24 שעות לפני הוצאתו להורג !
מצמרר.




כרוז בריטי מעניין בו מופיעות תמונותיהם של הנמלטים מכלא עכו, הכרוז הופץ ע"י משטרת המנדט בכל רחבי הארץ ובו הבטחה לפרס כספי למי שיסייע בתפיסתם, הכרוז הופץ בשלוש שפות והתמקדתי במיוחד בתיאור שנכתב על כל אחד ואחד מהמבוקשים (בחרתי אקראית אחד מהם לצורך העניין):






עוד כמה...
באחת הויטרינות מוצגת פעולת פיצוץ האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, מה שמעניין מאוד (פרט לשחזור היפה של המבנה ההרוס) הוא תצוגה של דגם אחד מכדי החלב ששימשו כהסוואה למטעני החבלה כשבו שחזור מעניין של המטען עצמו (עדיין לא עמדתי על טיבו של המטען אך לי זוהי הזדמנות ראשונה לפגוש תיאור כל שהוא של המטענים עצמם) !






עד כאן...

חשוב לציין כי יש עוד הרבה מה לראות ולצלם במקום !
הביקור שערכתי בו היה קצר (הייתי עם שתי בנות מחופשות)....
כדי להפיק את המקסימום מביקור במוזיאון צריך להקדיש לכך לפחות כשעתיים (ללא צפיה בסרט) !

המוזיאון פתוח בימים א - ה בין השעות 08:30 ועד 16:00 .
מומלץ לבדוק את הספרים שמוצעים למכירה במקום - אני עצמי רכשתי את אחד מהם (ספר בשם - האצ"ל מאת יוסף קיסטר אשר הוא עצמו הנו הסטוריון המשמש כאוצר המוזיאון ונמצא במקום מרבית הזמן).....


משם אני ממליץ בחום רב לפנות שמאלה לצעוד כ 50 מטר ולהכנס ל "קפה מאיר" הנפלא הממוקם ממש מול גן מאיר (כמה מפתיע)... שם תוכלו להתענג על כוס אספרסו מצויין,עוגת שמרים מעולה ושירות נהדר (ואולי גם לדמיין איך הכל כאן היה נראה אחרת רק לפני כ 60 שנה) ...........
ללא ספק בית הקפה האהוב עלי ......






בברכה.

לבני.




(בקרוב - מספר נקודות ואתרים הסטוריים מעניינים לאורך קטע קצר של כביש 38).....

האמן לי - אם במקרה או בטעות מישהו במהלך שיטוט ברשת יגיע לפורום הזה ויתקל באחת הסקירות הללו וזה מה יגרום לו להתעניין בנושאים הקשורים להסטוריה הלא ממש רחוקה של המדינה הזו - בכך שכרינו !

אני מאוד רוצה להאמין בזה.

מה שמפתיע קצת שאין שום דבר על אלטלנה?

ראשית בעניין מוזיאונים של האצ"ל - אם אינני טועה קיים לפחות עוד מוזיאון אחד נוסף בבית עמיחי פאגלין "גידי" שממוקם לא רחוק מגן צ'ארלס קלור (איזור הדולפינריום / שכ' בסה לשעבר) צפונית ליפו...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapa.co.il/WWWTemp/UDP/932_430_420.jpeg]


ובנושא "אלטלנה" - יש בהחלט איזכור לפרשיה הזו באחת הויטרינות אך לא צילמתי אותה (ולא בגלל איזו שהיא סיבה מיוחדת)...
יש שם מספר תמונות מעניינות שצולמו כנראה במהלך ההפלגה כשבאחת מהן נראים חברי האצ"ל בשעת אימון בנשק על גבי סיפון האנייה...

גם אני ביקרתי לאחרונה במוזיאון ושוחחתי עם אחד מוותיקי ברית לוחמי האצ"ל כיוון שניסיתי לברר האם יש עדות ברורה ארכיונית לכך שבן משפחתי שנפטר לאחרונה היה אכן באצ"ל כפי שהסתבר לי לאחר פטירתו. הסתבר לי נתון מעניין ומפתיע שישנו רישום שנעשה לאחר הקמת המדינה של אלו שהיו חברים באצ"ל אולם ההערכה היא שרק כ-30% מכלל חברי האצ"ל בפועל נענו לקריאה להרשם ומופיעים ברשימה, וזאת בשל המצב הפוליטי ששרר בארץ והעובדה שמי שהיה מוכר כאיש האצ"ל יכל להתקל בבעיות רבות.

מוזאון אצ"ל במצודה עוסק רק במאבק בבריטים, בעוד שבית גידי עוסק בחלקו של האצ"ל במלחמת
העצמאות.

אגב, מוזאון נוסף של האצ"ל שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותו כשהוא פתוח (ניסינו כמה פעמים
ותמיד נפלנו על משיבון...), הוא "מצודת שוני" שליד בנימינה, שם היה מרכז האימונים של האצ"ל
ומכאן יצאו למבצע בכלא עכו.

למכירה: שעון גנוב של מפקד הלח"י





מאבטח במוזיאוני האצ"ל והלח"י בתל-אביב נעצר בחשד שגנב פריטים מהמוזיאונים והציע אותם למכירה באתר אספנות באינטרנט. בין הפריטים, ספר התנ"ך של דוד רזיאל, ממפקדי האצ"ל וגביע כסף של נתן פנץ', אף הוא חבר באצ"ל. החשוד הודה במעשים המיוחסים לו אבי כהן פורסם: 06.03.07, 20:25
אחד המאבטחים במוזיאוני האצ"ל והלח"י בתל-אביב מצא "השלמת הכנסה" נאה כאשר גנב פריטים משני המוזיאונים וניסה למכור אותם באתר אספנות באינטרנט. בין הפריטים שניסה למכור: שעון היד של מפקד הלח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), ספר התנ"ך של דוד רזיאל , ממפקדי האצ"ל, ספר על גולי קניה (שעדיין לא נמצא) וגביע כסף של נתן פנץ', אף הוא חבר באצ"ל. החשוד נעצר ושוחרר למעצר בית בן שלושה ימים.





הכל החל לפני ימים ספורים, כאשר משרד הביטחון הגיש תלונה במשטרת מרחב ירקון על כך שנעלמו פריטים מהמוזיאונים. כמו כן טענו שנגנבו כלי עבודה. החשד נפל מיד על אחד מקציני הביטחון לאחר שהתגלו באינטרנט הצעות למכור את אותם פריטים בשמו של החשוד.



משטרת מרחב ירקון פתחה בחקירה שאותה מוביל פקד נסים ברכה, בשיתוף פעולה עם מחלקת החקירות במשרד הביטחון. בחקירה התברר שהחשוד אף פירסם באינטרנט פריטים שעדיין לא גנב, כדי לבדוק כמה כסף יקבל בעבורם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_top.gif]
מודעה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_bottom.gif]

בפרסום באינטרנט כתב החשוד שיש בידו פריטים, ואם יקבל סכום נאה ימכור אותם לכל דורש. החשוד, ללא כל עבר פלילי, נעצר ובחקירתו הודה כי אכן גנב את הפריטים. כאשר הגיעו השוטרים לביתו העביר לידם את הפריטים שהוחזרו למוזיאון, ובאשר לשאר הפרסומים שלו באינטרנט טען כי הוא רק רוצה לבדוק את השוק.




http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3373289,00.html

.

בזכות חבר שעבד כמאבטח במוזיאונים של משרד הבטחון לפני כמה וכמה שנים, זכיתי לסיורים אישיים בשעות לילה במוזיאון האצ"ל בטיילת ובמוזיאון הלח"י בפלורנטין (בבית בו נתפס ונרצח יאיר).
במוזיאון האצ"ל הוא האיר את תשומת ליבי לחור קטן באחת המחיצות. מסתבר שמאבטח משועמם החליט באמצע הלילה להתאמן בלש"ב בתוך המוזיאון ופלט כדור מאקדחו האישי...

המוזיאונים אכן מרתקים, והמוזיאון במצודת זאב הוא מקום בו אני חייב לעצמי ביקור ועיון בארכיון מאחר וצד שלם של משפחתי היה פעיל מאוד באצ"ל אבל עד היום (!) הם מרגישים לא נוח לדבר על זה. כנראה שזו תרבות המחתרתיות שקשה להתנער ממנה בשילוב עם העובדה שחבר אצ"ל היה אדם לא פופולארי והתקשה לקבל עבודה גם שנים לא מעטות אחרי קום המדינה.
למעשה, גיליתי את כל הקשר לאצ"ל לגמרי במקרה כשבעיון באלבומים ישנים מצאתי תמונות של סבא ז"ל משתתף בקרבות על יפו ומשהערתי שהאצ"ל שחרר את יפו פתאום פלטו סבתא ואח שלה שגם שניהם היו באצ"ל, היה להם סליק בבית והדוד נעצר בסזון. יותר מזה הם לא הסכימו להוסיף במיוחד מאחר וקרוב משפחה אחר שהיה בהגנה ישב איתם וכמעט התחילו ללכת מכות על נושא הסזון. מסתבר רוח הקרב עדיין לא שכחה גם אחרי 60 שנה.

בכלל, ת"א עמוסה לעייפה במוזאונים של משרד הבטחון העוסקים במחתרות (בית ההגנה, בית
הפלמ"ח, בית יאיר - מוזאון הלח"י, מוזאון האצ"ל במצודה, בית גידי - מוזאון האצ"ל בתש"ח), וכולם
שווים ביקור לא קצר...
בכל מקרה, אשכול נהדר - ואני מניח שעוד תצטרך לענות על שאלות פרטניות בקשר למטענים, אחרי
שאסתכל בתמונות שלהם ואנסה להבין "איך זה עבד"

קיוויתי שתתאר גם את תוכן התמונות שהרי עיניי כבר קהו מראות אותיות בגודל ורזולוציה זו.

גם אני ביקרתי באתר קרבות ידוע בירושלים (כן! גם אני הייתי מצוייד בדרקון על הכתפיים וכלה ביד שנותרה פנוייה )...



הדרקון בן והאביר הצלבני פרנסואה משחזרים את מסע הצלב והעלייה על ירושלים....

אגב - בהחלט מומלץ לבקר במוזיאון מגדל דוד... סקירה בקרוב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אז תצטרך לסלוח לי על אימוץ העיניים....
אגב - יפה לך תחפושת האביר !
"פרנסואה"???..... נו טוב...

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

ארץ ישראל+ עבר הירדן המזרחי ועליהם אגרוף המחזיק ברובה.
רק הכיתוב שונה.

.

הסמל דומה וזהו.
כל אחד יסיק מזה מה שהוא רוצה.
ואגב, אני סולד מפעילות בגין וחבריו ופיצוץ אזרחים ככל שקרה בימי ההתקוממות כנגד הבריטים.
אין לזה ולחוכמה שום קשר.
חוצמזה זה שאני רואה את הדימיון לא אומר שאני רואה את קיום המסמך או הסמל או האירגון לחיוב או לשלילה. אני סולד באופן כללי ממחבלים וטרוריסטים.
צא ולמד עכשיו, לא חייבים 'ליישר קו' תמיד עם כווולללםם.

צא ולמד:





וזה שאתה ואצ"ל לא הייתם הולכים ביחד ברור כבר מהעובדה שלפי התמונות באשכול לא היו להם לא מקוצרים ולא קפלסטים. אני מניח ש(גם)ב-48 לא היית זז.

.

גם בסמלים של פת"ח, אש"ף והג'יהאד האיסלאמי מופיעה ארץ ישראל ללא עבר הירדן המזרחי.
מה הם צריכים להסתבך עם הירדנים? הם הרי גדלו והתעצמו בחיקם עד שנת 70.

אבל דווקא בתור בן למשפחת אצ"ל אני מרשה לעצמי לא להיתמם. אמנם האצ"ל בראשות בגין היה ארגון מוסרי וערכי מהמעלה הראשונה והשתדל להתמקד בלחימה נגד אנשי צבא בלבד, עדיין - לפעמים ההבדל בין ארגון טרור שפל לארגון רזיסטאנס הירואי תלוי מאוד גם בנקודת ההשקפה ובתוצאת המאבק.
ושנזכיר את אמרתו המטופשת של ברק שגם הוא היה מצטרף לארגון טרור אם היה בצד השני? האמירה מטופשת בעיקר בגלל שנאמרה בפומבי, לאו דווקא בגלל מהות תוכנה.

אבל לפני שמתפוצצים גם עלי פה, הסתייגות מוחלטת - ארגוני הטרור הפלסטינים הם פושעים נתעבים לפי כל קנה מידה מוסרי. שום אדם שפוי ובן תרבות לא יכול להזדהות עם דרך מאבקו של המחבל ששם את שלהבת פס ז"ל על הצלב בכוונת. זה דבר שלוחמי אצ"ל היו מעדיפים ליהרג ולא לעשותו.

וזה מה שעושה את ההבדל, לא נפח ההרוגים או האידאולוגיה. שלוש שנים לפני המלך דוד ההולנדים גילחו ראשים של נשים שכל פשען היה התרועעות עם חיילים גרמנים והיותן חסרות "גב" ברגע השחרור (הממסד ההולנדי שיתף פעולה, כך שההטפלות לכמה נשים היא צביעות לשמה), שלא לדבר על הבריטים החביבים שהוציאו להורג אזרחים יהודים וערבים כנקמה על אבידות שלהם בפעולות שונות (הרג יהודים די נפוץ בינואר-פברואק 48, והרג ערבים נפוץ מאוד ב 38-39 (כמו בכפר מצר בעמק יזראל שם נורה כל בוגר עשירי בכפר).

מלבד זאת, תרשה לי להתנשא ולפקפק באופן מוחלט בטיעונים המוסריים שהועלו קודם לכן ע"ע מי שהגבתי לו. אני לא חושב שיש להרחיב בכך ולכל בר דעת ברור מהי ה"אג'נדה" של מי שכותב זאת. הטיעון הכאילו מוסרי הוא כסות שקופה מאוד לערווה של שיקול פוליטי.

.

לא אינני מתכוון לפיגועים נגד הבריטים שבהן בדרך כלל היו גבולות מוסריים ברורים (אני נוטה להאמין שגם במלון המלך דוד אכן ניתנה אזהרה, אם כי עדיין מדובר בחוסר אחריות משווע לפוצץ בניין כזה דווקא באמצע היום כשהוא מלא באזרחים, כולל יהודים). פיגועי הנקמה שביצע האצ"ל בסוף שנות השלושים (ובמידה מסוימת ביצעיה גם ההגנה פיגועים כאלה) היו פיגועי תופת חסרי הבחנה כגון מכוניות תופת בלב שכונה אזרחית או בשוק.
אינני מתייחס כאן להבדלים אידיאולוגיים בין הארגונים ומטרותיהם. אין ספק בעיני שהאידיאולוגיה והמטרות של האצ"ל היו ראויות ואלו של החמאס הן מזעזעות, אבל בכל הנוגע לשיטות הפעולה אין הרבה הבדלים.

פשוט אין לי זמן. אבל אם תחפש תמצא. זה לא חוכמה למצוא סמל אחד שלא דומה ולעמת אותי דווקא איתו.
ולעניין ציוד - בלי טומי וקסדה גם לא הייתי זז.

כמה סמלים לדוגמא שנבין על מה כולם נלחמים:
עריכה: לא עלו הסמלים. הם מאוד דומים בכל מקרה.

אני מאוד מקווה ששניכם צוחקים...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

איזה קטע!
סבא שלי ברשימת ה - WANTED שמופיעה בתמונות של לבני!
אני רץ לברר עוד פרטים

נשמח לשמוע מה גילית....

בתמונה העליונה, 5 משמאל. (ככה נראה לי לפחות מהשוואה לתמונה אחרת שלו מהתקופה והוא גם אומר שזה הוא, יש תמונה שרואים בה את הכתב?)
דיברתי עם סבי וסבתי. סבי עבר ארוע מוחי ולכן לקבל ממנו תמונה שלמה קצת קשה לצערי, אבל לפי מה שסבתי אומרת (וגם הוא) הוא אכן היה מבוקש .
סבי עלה ארצה בן 15 וחצי כפעיל תנועת "ביתר" והצטרף לאצ"ל, בעת "שירותו" באצ"ל היה לו גם שם בדוי (כנהוג).
לפי מה שהבנתי הוא עשה (יחד עם חבריו לאירגון) צרות לא קטנות לבריטים, פיצוץ ה שק"ם בצריפין וכ"ו...
לאחר קום המדינה המשיך לשרת בצהל עד לשחרורו ב 1975.
אולי אוכל בעתיד לקבל מידע יותר מפורט.

אין לי צילום נוסף של הכרוז הנ"ל אך מה שאני יודע הוא שמי שמופיע בו הם למעשה אנשי האצ"ל שנמלטו מכלא עכו בעקבות הפריצה אליו ...

לא שמעתי כלל על המוזיאון הזה עד לכתבה מעניינת זו.
מוזיאון שחובה (במיוחד על בני הנוער ולא רק... גם למנהיגנו לא יזיק) לבקר בו ו"לספוג" ציונות ( ציונות - לא מילה גסה).
יישר כח על הכתבה!

שמעתי שיש משהו כזה אבל מעולם לא ביקרתי.
המקום התווסף לרשימת ה"חייב לראות" - אני מקווה שזה יהיה ממש בקרוב. וכמובן שגם קפה מאיר :-)

מה פשר החצוצרה ומי הם הרוגי אריתראה שעל שמם ניתן גביע? אני יודע שבאריתראה היה מחנה מעצר וקראתי את הספר שמתאר כיצד כמה חברי אצ"ל נמלטו ממנו.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

עבדכם הנאמן ביצע את שחזור פיצוץ מפציצי ההאליפקס בקסטינה, משאית הנפץ בחיפה והאוניה פאריטה בחוף ת"א.

תודה שפתחת את האשכול הזה. מעורר בי זכרונות מהעבודה בסטודיו וויסהוף.

מיכאל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gm4450 ...האוניה פאריטה בחוף ת"א...

לפני שמישהו ישאל "מה זה פאריטה ?"...

A friend in need - is a friend indeed

מאוד אהבתי את התמונות וההסברים המלווים רק רציתי להגיד שדוד של אמא שלי היה אחד מהלוחמים שהכניסו את הכדים למלון המלך דוד בירושלים,רק לצערי דוד של אמא שלי נהרג במלחמת העצמאות כך שלא יכולתי לקבל תיאורים ממקור ראשון.

של 17 יהודים (ונתעלם כרגע מהערבים והבריטים שנהרגו בפיצוץ). אני תוהה עם ידוע לך (ממכתבים, עדויות של חברים ובני משפחה וכו') האם חש ייסורי מצפון על תוצאות אלו או שסבר שבשל מתן אזהרה מוקדמת לבריטים ומחדלם בפינוי הבניין הרי שהוא פטור.

קגנס, לייעד חוליה כדי להזהיר טלפונית את הנהלת המלון והבניינים הסמוכים מבעוד מועד זה כנראה המכסימום האפשרי שהיה ניתן, וגם זה מעל ומעבר..

(ידוע שהאחראי במלון התעלם ולא פעל כפי שהיה צריך נדמה לי שהוא עצמו כן ברח מהמלון לפני הפיצוץ..)

עד כאן בפרט. אבל בכלל, איך אפשר היום לשפוט את החשיבה של אז??

בסבירות גבוהה שהפיצוץ הזה במיוחד החיש את היציאה של הבריטים מהארץ ואת הקמת המדינה...

המכסימום (מינימום בעיני) הוא לכוון את הפיצוץ לשעה שבה המשרדים אינם הומי אדם (למשל בלילה או אפילו בסוף השבוע). לא הייתה לכך כל מניעה טכנית. הסתמכות רק על אזהרה משמעה לקחת סיכון שהאזהרה לא תילקח ברצינות והיו דברים מעולם כבר אז. ולא שאז באמת היה הבדל בחשיבה ביחס להיום ואם היה הבדל הרי שהוא הפוך בכיוונו למה שנדמה לך. בעת ההיא פיגועים המוניים כנגד הבריטים (ןבייחוד כשאזרחים עלולים להיפגע) נתפסו גם בישראל וגם במקומות אחרים (למשל באירלנד) ככמעט טאבו והיה נהוג לנקוט אמצעי זהירות כולל (ולא רק) מתן אזהרה מוקדמת. כיום, אחרי הטרור הרצחני וחסר האבחנה של הFLN באלג'יר, הפלסטינים ואל קעידה, התפיסה הזו נראית נאיבית במקצת.

מותר האדם מכל היתר.

גם אני חושב שחבל על דם שנשפך סתם (גם היום ומכל הצדדים..) אבל הבנתי שלא רק שזו היתה האפשרות הכמעט יחידה במסגרת האילוצים, אלא שהכל גם היה מתואם ומסוכם עם המוסדות הלאומיים (יש עדויות.) לי זה אומר שכנראה זה היה המקסימום באותה נקודת זמן ומצב.

המילים 'צורת חשיבה - אז והיום' מתייחסות למעבר החד שהעם הזה עבר, מהיותו ערימת פליטים מפוחדת למעצמה קטנה ומדושנת עונג.. לדעתי קצת קשה לשפוט היום במצבנו, עם המטען שלנו, את הרקע להחלטות של אז, גם אם אז השתדלו להימנע מאי הבחנה.

נסחפנו קמעה מייעוד האשכול...

הפיגוע אכן תואם עקרונית במסגרת תנועת המרי. עם זאת, האישור שניתן היה עקרוני ולא לפרטי המבצע (יש גם טענות שמבחינת המוסדות המבצע בוטל אבל הדיעות בעניין חלוקות).
מבחינה טכנית, מרגע שהוחדר חומר הנפץ, ניתן היה לתזמן את הפיצוץ לשעת לילה. כך שאינני רואה איך יכלה להיות כאן בעיה טכנית.
ואגב, אין לי עניין לשפוט מבחינת מניעים, נסיבות וצדק...אלא רק להצביע על כך שהיה שימוש בטקטיקות טרור. אנ י דוגל בהגדרת "טרור" כאמצעי/אסרטגיה ללא קשר למניעים וצידקת היעד הסופי, אחרת נכנסים ללופ המתועב של "טרוריסט עבור אחד הוא לוחם חירות עבור אחר". מהבלבול הזה נהנים בעיקר אויבינו (ע"ע סירוב רוסיה להגדיר החמאס כארגון טרור).
ומצטער על הגלישה....

כמו שציינתי הוא נהרג במלחמת העצמאות והמבנה שבו הוא נהרג נשרף כליל כך שאין לנו אפילו גופה רק אבן עם שמו בהר הרצל ולכן אין לי מושג איך הוא הרגיש ולא יצא לי לדבר עם זה עם המשפחה אבל כל הדודים של אמא שלי היו במחתרות היהודית וגם ישבו בכלא בריטי ואחד מהם הצליח לברוח מהכלא.
אני יכול להאמין שכן היו לו רגשי אשמה והוא לקח חלק במאבק כמו הרבה צעירים יהודים שהיה להם חזון
בברכה

ייי

בתמונה השמינית (בערך) "פעולות תגובה נגד הטרור הערבי תרצ"ז-תרצ"ט" מופיע בתחתית הפוסטר תמונתו של בן-דוד של אבי יעקב רז.מבלי להכנס לדיון מוסרי/ערכי/השוואתי לארגוני טרור סיפורו של יעקב הוא ספור גבורה ,הקרבה ונאמנות לחברים לנשק.יעקב עלה עם הוריו ארצה בשנת 1925 מהראט שבאפגניסטן היישר לשכונת הבוכרים בירושלים.בשנת 1933 בהיותו בן 14 הצטרף יעקב לתנועת בית"ר,בשנת 1937 הוא חויל לאצ"ל.ביום שני 26/7/38 יצא יעקב לפעולתו האחרונה הטמנת מטען חבלה בשוק שער שכם בעיר העתיקה.יעקב רז העמיס את השק על כתפיו וצעד לשוק,מה שלא נלקח בחשבון שבאותו יום הוכרזה שביתת מסחר ע"י הערבים,לפני יעקב צעד משלחו יעקב שבתאי ,כשהגיעו לשוק מיד הקיפו את "שובר השביתה" הסבלים המקומיים שהבינו שמדובר ביהודי הסתערו עליו במקלות ואבנים,המשלח שבתאי רץ לתחנת המשטרה הבריטית הסמוכה וקרא לעזרה .השוטרים שהגיעו חילצו את יעקב רז הפצוע מההמון הזועם ופרקו את הפצצה.יעקב רז הועבר לבי"ח הדסה תחת משמר בריטי שגם שמרו על חדרו לבל יברח שכן הם סברו שיוכלו לחלץ מפיו את שמות חבריו ומפקדיו מהמחתרת.במשך שבוע שלם שתק יעקב ואף דיווח לאביו שביקר אותו "מסרו לחברים שאין להם מה לדאוג ,לא אמרתי דבר" ב-9/8/38 תש כוחו והוא חש כנראה שלא יוכל עוד לשמור על סודותיו ובלילה תלש את תחבושותיו ופתח את תפרי פצעיו ודימם למוות.ספור גבורתו והקרבתו יצרו הד ענק באותה עת ושירים רבים נכתבו לזכרו כולל אורי צבי גרינברג "אגדת יעקב רז".
אבי שחקר את ספורו של בן-דודו (שכאמור חלקו חצר משותפת בשכונת הבוכרים)הוציא לאור את הספור .
בשנת 1991 במעמד ראש הממשלה דאז יצחק שמיר נקרא רחוב על-שמו בשכונת תלפיות מזרח במורד רח' רזיאל ליד רח' אנוסי משהד(שכאמור יעקב הוא מצאצאם)
כבדרך אגב אבא אחימאיר קרא לבנו יעקב אחימאיר ע"ש יעקב רז

יצא לי לקרא את תגובתך רק עכשיו .
מעולם לא שמעתי את הסיפור המדהים הזה !
למרות שיהיו בוודאי כאלו אשר יחלקו על מטרת הפעולה במקור, עדיין בלתי נתפס לאילו תעצומות נפש צריך בן אדם כדי להגיע למצב בו הוא גורם למותו בדרך נוראה שכזו ! לא ייאמן !

מעניין כמה סיפורי גבורה שלא סופרו עדיין קיימים (וכנראה שעל חלקם כבר לעולם לא נדע)....