הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי לשם משתמש זה בשם אנונימי בן 21 .
להלן ההודעה שהתבקשנו להעלות :

שלום לכולם
רציתי לספר לכם קצת על התחושות שלי, אני כרגע סטודנט וזה עיקר העיסוק שלי כלומר אני עובד מידי פעם אבל לא משהו קבוע ואני מרגיש שזהו אין לי יותר בחיים חוץ מזה אין לי כ"כ חברים ואף פעם לא הייתה לי חברה וקשר עם בחורה.
אני ביישן וזה מאוד פוגע בי להתחיל עם בחורות גם תקופת התיכון לא הייתה בשבילי חוויה מאוד מוצלחת את משך התקופה אפשר להגיד העברתי לבד לא הייתי יוצא כמעט בימי שישי ובכלל זו תקופה מאוד לא מוצלחת בחיים שלי.
גם לא שירתתי בצה"ל מסיבות רפואיות שמנעו ממני את הגיוס אז הלכתי ללמוד.
אפשר להגיד שכל המצב הזה מאוד מדאיג אותי שאני על סף ייאוש שאני אף פעם לא אכיר חברה וכל החיים שלי אני אחיה לבד.
זהו זה בקיצר מה שיש לי בלב.

אודה לתגובות.

תשמע, אתה לא תישאר לבד כל החיים-אתה תמצא את האהבה שלך....

אין לי מה להגיד לך חוץ מזה שתחשוב חיובי ושלא תמיד מה שאתה רוצה בא מהר-לפעמים צריך להיתאמץ יותר ממה שאתה יכול בשביל משהו-אבל עובדה שכולם מצליחים אם רק רוצים!!!!
אליאור.

המילה שהכי חשובה שתזכור-מוטיבציה!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ודרך טובה לאנשים ביישנים לפתח בטחון עצמי,זה לעסוק בספורט כלשהו,שהם מצטיינים בו,אבל בכל אופן,תמיד כשאתה מפחד לעשות משהו בגלל ש-"מה יחשבו עליי",תזכור את המשפט הבא:"אל תחשוב מה אנשים חושבים עלייך,כי הם עסוקים בלחשוב מה אתה חושב עליהם..."

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

ביטחון עצמי זה המפתח להכרת אנשים.

אני מציע לך ללכת לחדר כושר,
זה גם ייתן לך עיסוק כלשהו בנוסף ללימודים. אתה גם תפתח גוף (שזה תחביב להמון אנשים ויש המון שעוסקים בנושא) שלדעתי יכול לתת לך יותר ביטחון עצמי.

רצית לשרת בצה"ל?? סתם שאלה...
מה אתה לומד??

לגבי קשר עם בחורה, מבטיחה שזה יבוא. זה יגיע כשזה יצטרך לקרות. אני אומרת לך כי אני מרגישה הזדהות עם מה שכתבת, אני מאוד ביישנית והייתי בטוחה שאני אעביר את החיים שלי ללא אהבה, וזה לא כך.

ומרגישה הזדהות מאוד גדולה גם לגבי שאמרת שאתה לא יוצא הרבה, אני גם כמוך... אבל זה עובר, אם לא כיף לך לצאת, אל תצא. אף אחד לא מחייב אותך...
אני יוצאת הרבה לסרטים, זה הרבה יותר כיף לי מאשר לצאת להסתובב בערב שישי.

אני מקווה מאוד שהמצב ישתפר, תעדכן
סליחה שלא יכולתי לעזור יותר.

גאון מי שהמציא את השוקו!!

תשמע אני אישית הייתי במצבך בעבר..אבל שיניתי את כל החיים שלי...התחלתי להכיר אנשים...לצאת יותר...המצב שלי עם הבנות היה עגום כמו שלך.....אני בטוח בזה...אבל החלטתי לשנות הכל...
ולהתחיל ללמוד על כל הפסיכולוגיה מאחורי נשים וכל זה..ות'אמת זה עזר...אם אתה מבין אנגלית ברמה טובה מאוד.. ויש לך אי מייל אני מוכן לשלוח לך מספר ספרים שבטוח יעזרו לך...ישפרו לך את הביטחון העצמי וכמובן יעזרו לך בכל הנושא של נשים...אישית זה עזר לי..(ברמות שאתה לא יכול לתאר...זה שינה אותי....).
היום המצב שלי הרבה יותר טוב... (ואני יותר שמח בחלקי בחיים...)
אם אתה מוכן להשקיע בנושא תכתוב פה את האי מייל שלך או שתכתוב לי בפרטי.
יום טוב, גמר חתימה טובה וצום מועיל לכולם..

תראה כל אחד אני מאמין חווה את מה שאתה חווה באיזה שהוא שלב בחיים חלק בגיל מוקדם וחלק גם כמוך חווים את זה עוד היום
מה שאני רוצה לשאול אותך זה עד מתי תרצה להמשיך עם זה ברגע שתבין שזה בידיים שלך יהיה לך החופש והכח לשנות זאת
עכשיו בקשר לאיך לשנות זה כבר שאלה אחרת שתוכל לבקש מאנשים פה טיפים למרות שחלקם כבר נתנו לך טיפים
אתה במסגרת לימודים כרגע כך שיש לך שם אפשרות לפגוש ולהכיר אנשים חדשים או להתחבר עם אנשים שעוד לא התיידדת.
במידה ואתה חזק בלימודים שם תוכל גם להציע את עזרתך לבנות המין היפה וכך להכיר אותן ואף אולי למצוא את האחת שתהייה איתה ביחד
ותזכור מאחורי כל לא מסתתר הכן הנכסף שיביא עימו אושר ושמחה ובדרך כלל הפחד שקיים מלנסות קיים רק בראש שלך ולא בהכרח במציאות
המלצה שלי להתגבר על הפחד זה בתור התחלה להגיד לכמה שיותר אנשים שם שלום ומה נשמע ומתוך זה יכולים להתפתח שיחות מאוד מעניינות

שיהיה בהצלחה ואם תרצה עוד עזרה אנחנו פה (ואני גם פה בשבילך בפרטי או כל דרך אחרת) והעיקר תעדכן
וflip_murray אהבתי מאוד את המשפט שלך בסוף משפט חזק שהייתי אפילו שם אותו בשורה הנעה אם תרצה ותסכים

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

ביום כיפור...
וכן זה יהיה באמת אחלה עם המשפט יופיע בשורה הנעה

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

אל תתן לעבר להשפיע עליך, מה שהיה היה, מה שאתה תחליט לעשות עם זה מעכשיו זה מה שמשנה.
קח את עצמך בידיים, תתחיל להכיר אנשים תהנה אפילו מהדברים הקטנים בחיים, הכל בראש שלך,
ובקשר לבנות, קודם כל תתחיל לכבד ולהאמין בעצמך, אחר כך, זה יזרום בקלות...
אין דבר כזה "אני מתבייש"\"אני פוחד", שהעולם ילך להז*#^, אתה עושה קודם כל מה שטוב בשבלך...
בהצלחה...

המפתח להכל בחיים הוא הביטחון העצמי.
וגם ביחסים עם המין היפה לא תצליח, אם לא תנסה ותיכשל, תוך כדי כך, כמה פעמים. (מניסיון)

בהצלחה.

Saigon... shit; I'm still only in Saigon.... Every time I think I'm gonna wake up back in the jungle. When I was home after my first tour, it was worse. I'd wake up and there'd be nothing. I hardly said a word to my wife, until I said "yes" to a divorce. When I was here, I wanted to be there; when I was there, all I could think of was getting back into the jungle. I'm here a week now... waiting for a mission.... getting softer; every minute I stay in this room, I get weaker, and every minute Charlie squats in the bush, he gets stronger. Each time I looked around, the walls moved in a little tighter...

כל החיים שלנו - הם בסך הכל: תפיסה. איך אנחנו תופסים את המצב. אחד יחשוב שהמצב שלך ממש גרוע וחסר תקווה - והשני, יחשוב בדיוק ההפך. על אותו המצב - שתי דעות.

לדעתי, המצב שלך - בהחלט לא עד כדי כך גרוע כפי שאתה חושב.

יש כמה וכמה דרכים לשנות אותו. (את המצב) (לא, לא הבטחוני) (בעצם, גם אותו - אבל, אנחנו מדברים עכשיו על שלך.)

האחת - היא האינטרנט. האינטרנט הוא כלי מעולה להכיר אנשים לפתח קשרים שנמשכים גם מחוצה לו. ישלי כמה וכמה קשרים של שנים שהתחילו וממשיכים ככה. ועוד אחת שהתחיל ככה - עם חברה שלי.

השנייה - התנדבות במקום מסויים. גם עבודה עם אנשים, גם דרך מעולה להכיר אנשים, גם תורם לחברה וגם לך.

השלישית, כמו שאמרו פה. ספורט. מכון כושר. ריצה. וכו'. בייחוד במכון - ודרכו תכיר גם חברים לריצה...

עכשיו. שני נושאים שהעלת. הצבא והחברה.

לא שירתת. אז מה? נכון, יש קשרים שממשיכים מהצבא - סבבה. אבל, לא זכור לי שמישהו אמר שאם לא משרתים - אין חברים (זה נשמע כמו סטיקר לאוטו).

חברה. זה עוד יגיע. בנות נמשכות לבעל בטחון עצמי (כמו שכבר נכתב). זה, יגיע עם הזמן. בטחון עצמי - כמו אמון - נבנה עם הזמן. שכבה שכבה.

אתה רוצה להכיר אנשים? תכיר את עצמך. תהיה שלם עם עצמך ועם גופך. (אני נשמע כמו מדריך זן, נכון? או מינימום דורון שפר) - וכשאתה תאהב את עצמך - אתה תהייה מוכן להתחיל לאהוב אנשים אחרים.

ובקשר ללהכיר אנשים חדשים דרך האינטרנט... נעים מאוד, אמיר.

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

ובקשר לחברות - זה גם יכול להגיע מכל מה שכתבתי. זה היה אצלי.

מה המצב?

כל מה שעובר עליך עבר גם על אחי...
אחי היה חולה סרטן, מגיל 14 הוא עבר טיפולים כימותרפיים במשך שנתיים...הוא "נאלץ" לוותר על כמה שנים מקסימות, עד גיל שמונה עשרה (מגיל 16 עד גיל 18 הוא עבר הרבה ביקורות רפואיות..), בקיצור נמרץ כל תקופת התיכון "נחסכה" ממנו. לא היו לו הרבה חברים, הוא לא היה במצב טוב בשביל לראות חברים, בשביל להיות איתם.. הוא תמיד שידר ייאוש, ייאוש נוראי מהמחלה הזאת, עכשיו ברוך ה' הוא הבריא, הוא יותר בריא ממני..מה שאני באה להגיד לך, זה שמהתקופה בה הוא הבריא לגמרי, גיל 18, בן אדם צעיר, הוא היה יושב הרבה בבית, כמעט ולא יוצא, הביטחון העצמי שלו היה בקנטים, האמון באנשים כמעט ולא היה קיים, עם המשפחה שלו, הוא לא אהב לדבר הרבה, הוא ממש היה מכונס עם עצמו, ללא יכולת לפתוח את ליבו אלינו, אז קל וחומר לחברה, חברים.. חברים- הוא בכלל לא חשב על זה, הוא היה תמיד יושב בבית.בסופו של דבר זה עבר לו לאט לאט, עם הזמן..נכון שהיה לו קשה בהתחלה, אבל אחרכך הוא ישב וחשב עם עצמו, הוא הבין שהוא לא רוצה לראות את עצמו בעוד כמה שנים לבד, בודד וערירי.. הוא התחיל לאט לאט לצאת עם חברים מהעבר..להיקשר אליהם שוב, עם דודים וכ"ו..בסופו של דבר הוא גם הכיר את חברה שלו, שעוד חודשיים הם יסגרו שנה וחצי....מה שאני אומרת זה שבשביל שיקרו לך דברים
אתה צריך להשתדל מעצמך..תנסה לצאת עם משפחה, דודים, שכנים בגילך, דרכם תכיר חברים, אחר כך תכיר חברה, זה כבר יזרום לבד....

צה"ל- עד היום הוא מצטער על זה שהוא לא שירת בצבא (שהוא לא התנדב..), כי הצבא מספק לך הרבה חוויות, מכירים שם חבר'ה שנשארים איתך כל החיים, אבל זאת לא הדרך היחידה להכיר אנשים....

כמו שכבר אמרו, אל תהיה ביישן זה לא ממש יעזור לך, נסה להכיר אנשים בכל דרך שהיא
אם אחי הצליח, אין כל סיבה שבעולם שאחרים לא יצליחו..

בהצלחה!!!!

נכון,אז פספסת את תקופת העשרה של חברה בתיכון,אני מאמינה שגם קצת היה מבאס לא להתגייס ולהרגיש את ההווי הזה של חבר'ה,אח"כ טיול למזרח וכאלו...
אבל אתה צריך לזכור דבר אחד!
שום דבר לא מאוחר!

אתה חייב להיות אופטימי,להאמין בעצמך,להיפתח יותר לאנשים שסובבים אותך,אולי אפילו תחליף
את הרגליך שהיו עד עכשיו...עם ביישנות אתה מפסיד המון דברים נפלאים בדרך וזה חבל
אז תחשוב קצת,תחשוב מה אתה רוצה,אם אתה מוכן לשינוי ולך על זה...תעשה מה שטוב לך כדי שלא תרגיש מיואש...

אני מאחלת לך המון בהצלחה עם מה שתחליט שיהיה טוב עבורך ומקווה להגיב לאשכול הבא שלך שבו הנושא הוא "מה לקנות לחודשיים עם החברה?"

Your every single wish is kept in the pages of our diary

למה שלא תנסה למצוא עבודה יותר קבועה ? נגיד תעבוד בבית קפה.
ככה תהיה לך יותר אינטרקציה עם אנשים ובצורה טבעית תפתח קשר עם אנשים בעבודה ומכאן הדברים די זורמים.

הצורה שבה תיארת את המצב שאתה שרוי בו, הזכירה לי מאוד משפט של אברהם מאסלו :
"כאשר כלי העבודה היחיד בארגז הכלים שלנו הוא פטיש, הרבה דברים מתחילים להיראות לנו כמסמרים" .
כלומר - גם אם יש לנו בעיה אחת מרכזית, אנו נתחיל לקשור כל דבר סביבה אליה (בין אם משמעותי ובין אם מזערי) .

השליטה על החיים שלנו טמונה בנו, אם למישהו יש את הכוח לשנות את המצב שנקלעת אליו, הוא אתה בעצמך .
מהנקודה שבה אתה נמצא - אני מציעה שתעשה "חשבון נפש" עם עצמך, בו תשים את האצבע על הדבר שנכון להרגע הכי מפריע לך ואותו תפתור, מה שנקרא : "פרה, פרה" .
אם עצם העובדה שאתה לא מוצא עבודה קבועה מפריעה לך, כדאי שתשאל את עצמך האם אתה בכלל מחפש עבודה קבועה ? -אם התשובה חיובית שאל את עצמך שאלה נוספת : האם אתה מתייאש/משתעמם מהר ?
ובכלל - איזה סוג של עבודות אתה מחפש ? -האם העבודות שאתה בוחר הן אלו המתאימות לך ?
אני מאמינה שאם תשאל את עצמך שאלות ותענה עליהן, מצבך יתבהר לך במקצת .
בדיוק אתמול ידיד שלי אמר לי : "אם את מבולבלת, תשאלי את עצמך שאלות, תעני עליהן ואז תביני מה עובר עליך."
ואל נא תשכח : אתה סטודנט וזה כבר הישג עצום, לא לכל אחד/ת מאיתנו יש שאיפות/יכולות להשכלה אקדמאית, זה כבר פור גדול בעבורך ובטוחני שאתה תצליח בתואר, דבר שיקנה לך גם הכשרה לתעסוקה בעתיד .

בנוגע לתקופת התיכון - לחלק לא מבוטל מאיתנו זו לא הייתה תקופה טובה במיוחד, כנראה מכיוון שהינה רבויה בפופולריזם בשקל (רובו על בסיס שטחיות ונורמות חברתיות) ועצם הייחוד של כל אחד ואחת מאיתנו, הוא שלעיתים מונע מאיתנו להתחבר לאנשים שאנו מזהים כלא מתאימים לנו, גם במחיר פופולריות חברתית .
אבל יודע מה ? - מה שהיה, היה . אסור להתחרט על העבר אחרת אנחנו מכניסים אותו להווה, חיים, נושמים ומבכים אותו .

בנוגע למערכות יחסים - להיות ביישן זה מקסים (באמת), אבל במעמד מערכת יחסים צריך לשבור את הביישנות - במוקדם או במאוחר . אז תמיד רצוי מוקדם, הלוא כן ?
במידה והחלטת שהביישנות היא הבולמת אותך - תתחיל לשבור אותה, מה ז"א ? - כל אמצעי (כמעט) מקדש את המטרה; תחליט מעכשיו שאתה מנסה להכיר בחורות והשתמש בכל יכולותיך (היכולת לחייך, להיות אדיב ומזמין) על- מנת ליצור התעניינות הדדית .
סך הכל אין לך שום דבר להפסיד באם תתחיל להיפתח ולהפשיל מעליך שכבות, אולי בהתחלה זה יהיה לך מוזר, אבל כל התנסות תורמת לניסיון בהמשך .
ואיך להכיר בחורות ? אתה יכול להתחיל באינטרנט, הוא מהווה כלי תקשורת נהדר וגם אמצעי להכיר אנשים חדשים .
מעבר לכך - אתה יכול גם לנסות להתיידד עם בחורות באוניברסיטה/מכללה וזאת בעזרת חיוך, הצעת מתן עזרה/סיוע וכיו"ב .
לגבי הגיל שלך - אני במקומך לא הייתי מודאגת, אתה רק מתחיל לחיות עכשיו, זו אולי לא נחמה אך אני מכירה מספר בחורים שחוו מערכת יחסים ראשונה בגיל 22/23 והיד עוד נטויה, לכן - אל תאמר נואש !

שורה תחתונה - אני מבינה את הייאוש שלך אך אני בהחלט חושבת שזה סימן בשבילך לשינוי, שיכול להתחיל רק ממך .
הפסק להצטער ולהתחרט על הבחירות שלך בעבר ועל איך שהחיים גילגלו אותך, בסופו של דבר תגלה שנחשפת ל"חיים האמיתיים" אולי לפני הרבה בחורים בני גילך וכל ההתמודדויות שלך רק מחשלות ומבגרות אותך .
תחייך ותיפתח לאנשים סביבך, אתה תופתע לגלות אילו יכולות ממגנטות יש בך, לו רק תתן לאנשים נגישות אליך .
אל תפסול שום דרך להכיר אנשים חדשים ואל תתבייש, אין לך מה להפסיד !

אני מאחלת לך בהצלחה רבה ואשמח לעדכון בהמשך
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."