לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון." -- אלברט איינשטיין ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > מדע, טכנולוגיה וטבע
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-10-2005, 01:52
צלמית המשתמש של דורון שדמי
  דורון שדמי דורון שדמי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.10.05
הודעות: 7
מתמטיקה מונדית

שלום,


שמי דורון שדמי ואני חוקר באופן עצמאי לחלוטין ומתוך אהבת העניין בלבד, את מושג האסטתיקה הנובע ממושג הסימטריה.

במשך תהליך שנמשך כבר כ-‏25 שנה, התגבשה בי אט אט (כמו נטיף במערת נטיפים) תמונה שהלכה והתבהרה, שהראתה על הקשר ההדוק שבין התודעה למושג הסימטריה.

כדי לחדד ולעדן את האמצעים לחקירה זו, התחלתי ללמוד בעצמי את התפתחות יסודות המתמטיקה מהעת העתיקה ועד לזמן החדש, כאשר נקודת המוצא שלי היא מודעותו של המתמטיקאי עצמו לתהליך יצירתו המתמטית.

מצאתי כי המכנה המשותף הינו התעלמותם של המתמטיקאים ממודעותם-העצמית כגורם מכונן בעת יצירת המתמטיקה, ולכן עלה בדעתי לבחון מהם התנאים המינימליים ההכרחיים הקיימים בתודעתנו, והמאפשרים לנו לבצע שתיי מטלות יסוד הכרחיות והן, זיהוי כמות ומציאת סדר.

לתודעה ייחסתי את תכונת המיפוי (פונקציה) המאפשרת לגשר בין אלמנטים שונים ולהסיק מסקנות על סמך גישורים אלה.

ככל שעיינתי בדבר הבנתי כי כדי לבצע הבחנות מדוייקות של כמות וסדר, על התודעה להכיל תכונה מובנית (אינהרנטית) אשר מאפשרת לה לעמוד במטלה זו.

התכונות ההכרחיות שמצאתי היו רצף (המתקיים בתודעה כזיכרון) ואוסף (המתקיים בתודעה כמחשבות).

כיוון שראיתי את מושג הסימטריה כגורם מרכזי במחקרי, בחנתי אותו לאור התובנות הנ''ל, וגיליתי כי ניתן להרחיב את מושג הסדר ע''י בניית מודל פונקציות-גישור בין הרצף (זכרון) לאוסף (מחשבות) אשר ניתן למיינו לפי מצבי סימטריה שונים המתקיימים בין פונקציית-גישור מקבילית לפונקציית-גישור סדרתית.

כאשר חקרתי את ZF ופיאנו ראיתי בבירור כי מתמטיקאים אלה השתמשו רק בפונקצית-גישור סדרתית של תודעתם, דבר שהתבטא בהגדרות המכוננות של תורתם.

למעשה גיליתי כי רוב רובה של שפת המתמטיקה ב-‏2500 האחרונות מבוסס רק ואך ורק על פונקציית-גישור סדרתית.

מצאתי שהגורם החסר כדי להבין את מושג פונקציית-הגישור של התודעה, הוא מושג הרצף במובנו הפשוט והמקורי, אשר אינו ניתן לתיאור במונחים של אוסף.

בקצרה, פונקציית-הגישור של התודעה פועלת במרחב הגישור שבין תכונת הרצף (הזכרון) לתכונת האוסף (המחשבות) וניתנת לסידור בין מצב מקבילי למצב סדרתי.

מרחב הגישור הנ''ל והאופן שבו נעשה שימוש בסימטריה ככלי הפועל ישירות על מבנה התודעה, מאפשרים כיננו של יקום מתמטי חדש בתכלית המכונן עצמו בתובנה כאשר הגדרות הן רק אמצעי טכני לייצוג תובנות.

אם נחשוב על המושגים ''קבוצה'' ו-''שייכות'' הריי שאנו חוקרים למעשה את היחס בין תכונה מאגדת לאוסף אלמנטים.

כאשר חקרתי יחס זה תוך הכלת תהליך החקירה עצמו כחלק מהחקירה, הבנתי כי קיימים שניי מצבי יסוד בתודעה, המקיימים ביניהם יחס של עצמאיות-הדדית כמו היחס הקיים בין שתיי אקסיומות, ומצבים אלה (אשר, כאמור, אינם נגזרים זה מזה, אלא הם עצמאיים הדדית) הם רצף ואוסף.

הרצף או הפן המאגד של התודעה, וניתן לתיאור כזכרון (מקבילי/סדרתי) והוא מקביל לתכונה המאגדת של מושג הקבוצה.

האוסף ניתן לתיאור כמגוון הפעולות המנטליות שלנו המקושרות זו לזו במגוון דרכים, המתקיימים בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי.

התודעה עצמה או המודעות העצמית, הינה מעין תכונת הפניה-עצמית המאפשרת לתודעת לחקור את חקירת עצמה, כאשר תכונת ההפניה העצמית היא התכונה וממנה נובע מושג הפונקציה או מושג המיפוי.

מאמור, כיניתי מיפוי עצמי זה של התודעה בשם ''פונקציית-גישור'', והתחלתי לחקור ולמיין את תבניות-הגישור המתקיימות בין הרצף לאוסף.

לצורך זאת השתמשתי במספרים הטבעיים כאשר אני בודק את מצבי הגישור הקיימים בכמות סופית נתונה > 1, וכאן עלתה בי לראשונה התובנה המכוננת הקושרת בין מושג המספר הטבעי למצבי ארגון תבניות חשיבה המתקיימות בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי.

כשבחנתי תבניות אלה יותר לעומק, נתברר לי כי תבניות החשיבה המקבילית עומדות בבסיס מה שאנו מכנים ''אינטואיציה'', ואילו תבניות החשיבה הסדרתית עומדות בבסיס החשיבה האנליטית, אך הדבר המרתק באמת היה גילויים של מצבי הביניים המתקיימים בין מצבי הקיצון הנ''ל ומאפשרים מעבר מדורג בין אינטואיציה לחשיבה אנליטית ובחזרה.

אימון התודעה לעבור בצורה מדורגת ומודעת בין חשיבה מקבילית (אינטואיציה) לחשיבה סדרתית (אנליטיקה) ובחזרה, מאפשר לנו לגשר באופן אורגני בין אינטואיציה לאנליטיקה ולרתום באופן משמעותי לפיתוח יכולת חשיבה אינטואיטיבית/אנליטית, כאשר שתיי תכונות חיוניות אלה משלימות ומעשירות זו את זו.

אין מדובר פה בתכני-חשיבה כאלה או אחרים הקיימות בתודעה זו או אחרת, אלא במכנה משותף פשוט ביותר המתקיים בכל תודעה המודעת לעצמה באשר היא.

היות והשתמשתי במספרים הטבעיים כמודל ראשוני ופשוט של תבניות-חשיבה, כיניתי תבניות אלה בשם ''מספרים-טבעיים-אורגניים''.

כמובן שכל תאוריה איננה אלא רק מודל של מציאות נתונה, שבה תמיד רב הנסתר על הנגלה, ולכן הבנתי כי יש לכלול מושגים כמו אי-וודאות ויתירות כתכונות מסדר ראשון של מודל המתיימר לתאר תהליכי חשיבה.

מצאתי יחס ישר בין המושגים סימטריה, כוללות, מקביליות ואינטואיציה מחד, ואסימטריה, מובחנות, סדרתיות ואנליטיות מאידך, כאשר שניי מצבי קיצון אלה הם ברי-גישור ומתקיימים במשולב תוך הפגנת עצמאיות-הדדית.

מחקר מסוג זה הינו למעלה מכוחו של אדם אחד, ואוסף מחקרי הישירים והעקיפים בנושא זה נמצא ב- http://www.createforum.com/phpbb/index.php?mforum=geproject

עד כה מצאתי רק אדם אחד, בשם משה קליין, אשר עבר דרך דומה לשלי, וחקירותינו הנפרדות בנושא הצטלבו זה בזה לפני כ-‏3 שנים.

אומרים כי העין רואה כל דבר למעט עצמה, וזהו באופן כללי מצבה של התודעה, בעיקר בעולם המודרני המערבי, אשר איננה עירה להיותה התשתית הקיומית של תובנותיה ותוצרי תובנותיה, והרבה פעמים ''מרכז-הכובד'' שלה ממוקם מחוץ לה במושאי חוויותיה, כאשר החצנה זו מקטינה את יכולת המינוף העצמית של התודעה.

פיתוח שיטות כיוונון לכיול ''מרכז-הכובד'' של התודעה (בדומה לכיוונון כלי נגינה טרם השימוש בו) הינם, לדעתי, תחום מחקר חיוני מעין כמוהו ליצורים תבוניים, ורתימת שפת המתמטיקה כאמצעי לפיתוח שיטות לכיול התודעה, עומד, לדעתי להיות אחד מענפי המחקר המשמעותיים והמעניינים ביותר שידעה האנושות מעולם.



הלא-נודע הינו אי-השלימות המובנית של כל אוסף , ההופכת אותו לאינסופי אם הוא מושווה לרצף המוחלט שאין לו התחלה ואין לו סוף.

רצף זה הוא כה פשוט עד שלא ניתן לתארו במונחים של אוסף והוא משנה את השקילות ''קבוצה'' ~ ''אוסף'' ומרחיב את מושגהקבוצה לכדי מרחב דיון, שבו ניתן לדון גם בשאינו-אוסף.

הקבוצה-המלאה (שהיאההיפוך המדוייק של הקבוצה-הריקה) הינה רצף אינסופי אשר לא מקיים בתחומו שוםתת-אלמנטים, אך הוא משמש כבסיס הפשוט והבלתי משתנה לכל אוסף, כאשר כל אוסף נתון מתקיים בין מצב סימטרי של אי-מובחנות ובין אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב.

האקסיומות היסודיות ביותר של תורת הקבוצות של המתמטיקה המודרנית, מבוססת רק ואך ורק על אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב, ומתעלמות לחלוטין מהרצף-המוחלט, וממגוון האוספים אשר אינם מבוססים על אסימטריה מובחנת היטב.

הנה לדוגמא מרחב הסימטריות הפנימי הקיים במספרים הטבעיים 1-6, כאשר המתמטיקההמודרנית מתייחסת רק לסימטריה השבורה לחלוטין של כל מספר נתון הגדול מ-‏1:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/complementarytheory/parti1.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/complementarytheory/parti2.jpg]






מאמר לא טכני בעברית על התאוריה המתמטית, שאני מכנה אותה מתמטיקה מונדית, ניתן למצוא ב:



http://www.geocities.com/complementarytheory/gishoor2.pdf





אודה לכם על התייחסותכם.

נערך לאחרונה ע"י דורון שדמי בתאריך 13-10-2005 בשעה 02:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-10-2005, 00:51
צלמית המשתמש של דורון שדמי
  דורון שדמי דורון שדמי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.10.05
הודעות: 7
שאלות שנשאלתי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי דורון שדמי שמתחילה ב "מתמטיקה מונדית"

שאלה:
ציטוט:
''האם לא נראה לך מעט בעייתי לנסות ולבסס את התורה המתמטית שלך על מושג סובייקטיבי לחלוטין שלא ניתן אפילו לנסות ולתאר בצורה ברורה, ולצפות שאחרים יבינו אותה?''


תשובה:

זהו הדבר המדהים,

רצף התודעה שלך ושלי אין בו שום מאפיין אישי/סובייקטיבי ולכן כאשר אתה מתנסה בו באופן ישיר, אתה מתנסה בהתנסות שהיא זהה לחלוטין להתנסות שלי.

מצב זה אינו זהה לאוסף המחשבות ומצב פונקציות-הגישור שלך ושלי בכל רגע נתון.

תכני פונקצית-הגישור ותכני אוסף המחשבות הם הפן הסובייקטיבי של תודעתך, אבל איני מעוניין בתוכן שלהם, אלא מנסה לתאר את המבנים האובייקטיביים של פונקציות-הגישור בין המצב המקבילי המלא למצב הסדרתי המלא, ללא כל קשר לתכנים הסוביקטיביים של כל מצב.



שאלה:
ציטוט:
''לפני גדל, מי דן במהות המתמטיקה במונחים מתמטיים?"


תשובה:

לפני גדל הייתה למתמטיקאים, ובראשם הילברט, תקווה כי יוכלו להוכיח את העיקביות של השיטה האקסיומטית במסגרת השיטה האקסיומטית, אך אז הראה גדל כי מערכת אקסיומטית לא-טריוויאלית (שיש לה לפחות את היכולת של אריתמטיקה עם מספרים-טבעיים) מכילה במסגרתה משפטים בלתי-כריעים, אשר כדי לנסות להכריע אותם, יש להוסיף אקסיומות נוספות למערכת, וחוזר חלילה לאינסוף.

מצבי אי-כריעות כחלק בלתי-נפרד של מערכת השואפת לכריעות כל משפט במסגרתה, משנה מן היסוד את עצם מושג המערכת האקסיומטית, ממערכת סגורה למערכת פתוחה, כאשר אי-הכריעות שקולה לחץ הרומז לנו, כי לא ניתן לחסום לחלוטין (להגדיר, משורש ג.ד.ר) מערכות אקסיומטיות מעניינות.

למעשה יש השלכה ישירה על הבנת מושג האוסף אינסופי עצמו, אשר לא ניתן להגדיר לו קרדינל מדוייק, בדיוק כמו שלא ניתן להגדיר סופית, מערכת אקסיומתית שיש בכוחה להגדיר אריתמטיקה השקולה לאריתמטיקה של מספרים טבעיים.

על אף התובנות הנ''ל, משקיעה קהילת המתמטיקאים המקצועיים רבות בשיטות התעלמות פסיבית או אקטיבית, כדי להמנע משינוי-הפרדיגמה הנובע ישירות מעבודתו של גדל, הן על מושג המערכת האקסיומתית, והן על מושג האוסף האינסופי.

נערך לאחרונה ע"י דורון שדמי בתאריך 14-10-2005 בשעה 01:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 18-10-2005, 18:02
צלמית המשתמש של Rutasashi
  Rutasashi Rutasashi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.10.04
הודעות: 1,341
הממ...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי דורון שדמי שמתחילה ב "מתמטיקה מונדית"

לא קראתי הכל, קראתי ממש קצת (כי זה פשוט ארוך מדי...) אבל הבנתי את הרעיון המרכזי. רעיון נחמד אבל כמה בעיות:
1) אין שום שימוש שאני רואה במה שאתה חוקר (שזה בעייה קטנה מאוד)
2) אני לא רואה איך אפשר להתקדם במחקר\ לא רואה בעיות שאפשר לפתור בעזרת סוג המתימטיקה הזה
3) :::
ציטוט:


הקו י" עהמיוצגים , והבדידיות הרצף מושגי בין ברורה הבחנה יש המונדית במתמטיקה



:
לדוגמא , לעיל שתוארו המידע תבניות בין להבחין באפשרותנו יש ולכן , והנקודה







0.111... [base 2], 0.222... [base 3]
כגון מידע תבנית לכל , בבירור להבחין שניתן כפי



.1-
לשווה אינה ל" הנ המידע מתבניות אחת ואף , המתואר המידע במרחב ייחודי מיקום יש





:
המונדית המתמטיקה לפי





0.111... [base 2] < 0.222... [base 3] < ... < 0.999... [base 10] < ... < 1



פשוט שטויות במיץ... יש מקום גם לכל מספר כזה במתימטיקה הרגילה. 0.99999999999 קיים, ההמשך לאינסוף לא קיים, ולא קיים גם אצלך, בבירור אתה רואה שהמספר מתקרב לעבר האחד בכל בסיס ובשאיפה לאינסוף בבירור אתה רואה שהוא שואף ל1, קיצר אותה הגברת בשינוי אדרת. לא שאם פתאום היית מצליח לייצר עוד מספר זה היה עוזר בהעשרת השפה המתימטית, כי זה לא, אין צורך במספר שלא באמת קיים. מה שבאמת עוזר להעשרת השפה המתימטית הוא או פיתוח של תחומי מתימטיקה קיימים או פיתוח תחום מתימטי חדש שייבנה במיוחד בשביל לפתור בעיות מסוג מוזר ושונה במיוחד שאין אף תחום שיכול לעזור לך או שהתחומים שעוזרים לך עושים זאת בצורה מסורבלת (למרות שאני בספק אם אתה מסוגל לעשות את זה...)

(ד"א שלום לכולם, מה נשמע, סתם הצצתי בפורום בחופש, מחר חוזרים לצבא...)
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 20-10-2005, 19:16
צלמית המשתמש של דורון שדמי
  דורון שדמי דורון שדמי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.10.05
הודעות: 7
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי דורון שדמי שמתחילה ב "מתמטיקה מונדית"

"פשוט שטויות במיץ... "

"אין צורך במספר שלא באמת קיים" (את זה אמרו בעבר הלא רחוק אנשים כמוך גם על המספרים השליליים ועל המספרים הדימיוניים).

לצערי אתה אדם שקובע עובדות מבלי לשאול שאלות בנקודות שאינן מובנות לך.

לדעתי בדרך כוחנית זו, לא תלמד הרבה בחיים.

כפי שציינתי, אין מחקרי עוסק במתודות או תכני חשיבה כאלה או אחרות (שאחת מהן היא השיטה הדדוקטיבית) אלא בקיומן של תכונות הכרחיות הקיימות בכל תודעה תבונית, והמאפשרות לה להוציא מהכוח אל הפועל את כישוריה בתחומים שונים.

מצאתי כי תכונות לא-אישיות אלה הן תכונת הרצף (המזוהה על ידינו כזכרון) ותכונת האוסף (המזוהה על ידינו כמחשבות).

תכונות לא-אישיות אלה מגדירות מרחב-גישור שבו קיימת תודעתנו כפונקציות-גישור בין רצף לבדידיות, כאשר מגוון פונקציות הגישור הנ"ל ניתן למיון בהתאם לדרגות-הסימטריה הפנימיות שלהן.

ציטוט:
הסקיצה של המספרים בכלל לא ברורה, ולא ברור מה היא נועדה לייצג

הסקיצה הינה שימוש במספר-הטבעי ככמת תוך הרחבת מושג הסדר כמייצג דרגות-הסימטריה השונות המתקיימות בין סימטריה מכסימלית (אי-מובחנות מכסימלית) לסימטריה מינימלית (מובחנות מכסימלית).

היות והמחקר ממוקד בתבניות-החשיבה עצמן ללא כל קשר לתוכנן, אנו מקבלים מעין "מפת מנדלייב" המתארת את מרחב החשיבה כמעבר סדור בין חשיבה-מקבילית לחשיבה-סדרתית.

במילים אחרות, נקודת המוצא שלי לפיתוח שפה מתמטית מתחיל בחקר התשתית התודעתית הלא-אישית המקיימת את השפה המתמטית, כאשר הסימטריה היא המושג המכונן של גישה זו ולא שיטת חשיבה כזו או אחרת.

כפי שציינתי, שימוש במושג הסימטריה ובכלים מתמטיים נוספים (קיימים וחדשים) מאפשר פיתוחה של שפה החוקרת את מרחב התודעה ומאפשרת גישור יעיל בין תכונותיה האינטואיטיביות (המבוססות על תבניות-חשיבה מקבילית/כוללת) לתכונותיה האנליטיות (המבוססות על תבניות-חשיבה סדרתית/פרטנית).

המושגים "קו" ו-"נקודה" אינם נתפסים במתמטיקה המונדית כאלמנטים גיאומטריים, אלא כתבניות מידע כלליות, שאינן תלויות בשום ענף מתמטי מסויים.

תכונת אי-תלות זו, מאפשרת שימושם כבר ברמה הלוגית (
http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic...forum=geproject ו- http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic...orum=geproject) וניתנת להרחבה כבסיס לחקירת המושגים אינסוף, גבול, פרופורציה וכו', כפי שניתן לראות, לדוגמא ב-
http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic...forum=geproject .

ציטוט:
אם אתה מתעקש ש0.999999999 ואחד זה שני מספרים שונים, אז נותרת השאלה, מה ההפרש בין שני המספרים הללו? שאלה כזו מיד תוביל לסתירה.

לא בהכרח.

אם יש הבחה קטגורית בין רצף (קטע ) לבדידיות (נקודות), ניתן להבין מייד כי שום ...###.0 אינו שווה ל-1, לדוגמא:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/complementarytheory/base2_3.jpg]

אנא קרא נא שוב את http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic...forum=geproject , המסביר במדוייק מהו ההפרש בין 1 ל-...0.9999

ברגע שמבינים כי שום אוסף אינו יכול להיות רצף, וכי רצף {__} ואוסף { _.._. } הם עצמאיים-הדדית (אינן מגדירים זה את זה) וכי תובנות אלה מבוססות על חקירת התודעה את עצמה כבסיס המכונן של השיטה הדדוקטיבית, מתרחש שינוי-פרדיגמה בשיטה הדדוקטיבית עצמה, ההופכת אותה ממערכת סגורה למערכת פתוחה.

דוגמא:

מלאות מוחלטת הינה ההיפוך המדויק של ריקנות מוחלטת.

תורת-הקבוצות הרגילה מבוססת על שתיי תבניות מידע בסיסיות והן:

הקבוצה-הריקה (המסומנת כ-{}).

קבוצה לא-ריקה (המסומנת כ-{x}).

המתמטיקה-המונדית מבוססת על ארבעה תבניות מידע בסיסיות והן:

הקבוצה-הריקה (המסומנת כ-{} וזהה ל-{} של המתמטיקה הרגילה).

קבוצה לא-ריקה (המסומנת כ-{.} וזהה ל-{x} של המתמטיקה הרגילה).

קבוצה לא-מלאה (המסומנת כ-{._.} כאשר . מסמן קצה של קטע השייך אינהרנטית לקטע, ולכן יש לקצה את תכונת הכיוון, בשונה מנקודה, אשר אינה נושאת אינהרנטית את תכונת הכיוון).

הקבוצה-המלאה (המסומנת כ-{__}).

כל שאליך להבין הוא את ההבדל היסודי שבין מושג הקו (קבוצה לא-מלאה/מלאה) למושג הנקודה (קבוצה לא-ריקה) .

בוא ונבחן את מושג הנקודה לא כאלמנט גיאומטרי אלא דרך מושג השייכות, שהוא מושג מכונן בתורת-הקבוצות.

אלמנט הנקודה מסוגל להתקיים או בתוך הקבוצה {.} או מחוץ לקבוצה .{}, ואינו מסוגל להתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה.

אלמנט הקו מסוגל להתקיים בתוך הקבוצה {__}, מחוץ לקבוצה __{} ואף סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה _{_}.

תכונה זו משנה באופן יסודי את הבנתנו את מושג הקבוצה ומאפשרת שימוש במושג כמו אי-וודאות כתכונה מסדר-ראשון בתורת-קבוצות.

לפרטים נוספים אנא עיין ב: http://www.createforum.com/phpbb/vi...forum=geproject

כמו כן ניתן להראות בעזרת המתמטיקה המונדית, כי לכל מספר טבעי יש מבנה פנימי הניתן לסידור לפי דרגות סימטריה שונות הקיימות בין אי-בהירות למובחנות, כאשר הכמות נשארת ללא שינוי.

בתוך מרחב פנימי זה מתקיים יחס משלים בין הפעולות כפל וחיבור, אשר אינן משנות את הכמות.

ניתן להציג מרחב פנימי זה כמרחב-הגישור הקיים בין Set ל-Multiset .

הבה ונדגים את מרחב-הגישור הפנימי של המספר הטבעי 4:

קוד:
A set is only a framework to explore our ideas. The concept of an oredered set does not depend on the quantity concept as shown here: By Complementary Logic multiplication is noncommutative, but another interesting result is the fact that multiplication and addition are complementary opreations that can be ordered by different internal symmetrical degrees where the quantity remains unchanged, for example: A Number is anything that exists between ({},{__}) Or in more formal definition: ({},{__}):={x|{} <-- x(={.}) AND x(={._.}) --> {__}} Where -->(or <--) is ASPIRATING(= approaching, but cannot become closer to). If x=4 then number 4 example is: Number 4 is a fading transition between multiplication 1*4 and addition ((((+1)+1)+1)+1) ,and vice versa. This fading transition can be represented as: (1*4)..............={1,1,1,1}.<-------------.Maximum symmetry-degree, ((1*2)+1*2)........={{1,1},1,1}..............Minim um information's (((+1)+1)+1*2).....={{{1},1},1,1}............clari ty-degree ((1*2)+(1*2))......={{1,1},{1,1}}............(no uniqueness) (((+1)+1)+(1*2))...={{{1},1},{1,1}} (((+1)+1)+((+1)+1))={{{1},1},{{1},1}} ((1*3)+1)..........={{1,1,1},1} (((1*2)+1)+1)......={{{1,1},1},1} ((((+1)+1)+1)+1)...={{{{1},1},1},1}.<------ Minimum symmetry-degree, ..............................................Maxi mum information's ..............................................clar ity-degree ..............................................(uni queness)

נערך לאחרונה ע"י דורון שדמי בתאריך 20-10-2005 בשעה 19:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:43

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר