בעיה..אחותי חושבת שהיא אחות יחידה, לוקחת לי דברים בלי לבקש (ובלי להחזיר), אבל זאת לא הבעיה העיקרית.. היא מתנשאת, מוציאה אותי מהמקלחת ומהשירותים בצורות לא הכי נעימות כשהיא צריכה ו/רוצה משהו משם.. לוקחת לי את המודם וכדומה ולא מסכימה להחזיר או שהבטיחו לי את האוטו לערב אחד וחמש דקות לפני שיצאתי היא לקחה את המפתחות ונעלמה, דוגמא נוספת היא שחיממתי לי מים למקלחת וכשבאתי להכנס היא דחפה אותי הצידה ונכנסה.. וכדומה (לא ארחיב כי תצא מגילה)..

נראה לה שהיא יותר חשובה ממני או מכל אדם אחר בבית, נתחיל בזה שהיא חזרה לארץ עם בעלה, והייתי צריכה לפנות את החדר שבו הייתי ולעבור לחדר הישן והקטן שלי כי הם שניים וזה מצריך חדר גדול יותר, כל אלה רק דוגמאות.. ולא חסר=\ הבעיה העיקרית היא עם ההורים, היא חושבת שגם הם רק שלה, בקשתי מאבא שלי שיסיע אותי לעבודה, קבענו שעה והכל, אבל רבע שעה לפני שהייתי מוכנה (רבע שעה לפני הזמן שקבענו) היא החליטה שאני אלך ברגל ושאבא יסיע אותה.. =\
או דוגמא אחרת- חיכיתי לאמא שלי אחרי בדיקה בבית חולים, ולקח לה יותר משעה וחצי להגיע, כששאלתי למה -התברר לי שאחותי עקבה אותה .. אמרה שהיא חייבת אותה ברגע זה.. הבאתי קצת דוגמאות, על כולן ההורים שלי מנסים לגשר בצורות שונות, כמו להסיע אותה ואז לחזור בשבילי.. וכדומה, נמאס לי, בפעם האחרונה שזה קרה אמרתי לאבא שלי שאלך באמת ברגל ושיקח את הבת שלו =\ למרות שהמרחק בין העבודה שלה ושלי מהבית זהה לחלוטין.. איך להבהיר לה ולהורים שזה חייב להפסק? נמאס לי! בקרוב אחזור לגור בבית, ולא נראה לי שאוכל לסבול את זה יותר מידי זמן..

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ותעמדי על שלך בכל מצב...כמו במקלחת אל תתני לה לדחוף אותך ולהיכנס...וכשאבא שלך מסיע אז תעמדי על זה שהוא יקח אותך ...וכך האלה..

תעמדי על שלך

לפי מה שהבנתי אחותך יותר גדולה ממך, אז כנראה שהיא כבר בוגרת מספיק. נסי לדבר לקחת אותה הצידה יום אחד ולדבר איתה. ואם לא אז נסי לכתוב לה מכתב או משהו (אחרי הכל היא אחותך לא?).

הייתי מציע לך לדבר גם עם ההורים שלך על המצב שאת לא מרגישה טוב עם זה.

בהצלחה!

ניסינו בעבר (זה נמשך כבר כמה שנים), וכל מה שיצא זה יחס טוב כשהיא רוצה משהו- בשאר הזמן היא מתנשאת ולא מקשיבה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

איפה הבעל בכל הסיפור? שהוא יסיע אותה

כשקורים דברים בינך לבין האחות, ישירים יותר, כמו הקטע של המקלחת אז פשוט תעמדי על שלך ואל תוותרי. אני מבין שהיחסים לא משהו בכלליות, אז פשוט תעמדי על שלך. בטח היא תופתע, ותפסיק עם זה (: אם לא, תמשיכי לעמוד על שלך.

כשקורה משהו כמו שההורים מסיעים אותה, תדברי עם ההורים. פשוט מגעיל מצידם שהם מתייחסים יותר אל אחותך, במיוחד כשהיא המבוגרת. קחי אותם לשיחה ואל תערבי את אחותך, ותגידי להם שזה פוגע בך היחס הזה שהיא עדיפה. אני בטוח ישפרו את היחס שלהם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://notebookforums.com/images/smilies/headbang.gif]

מה זה היא נשואה וככה היא מתנהגת עוד לא שמעתי על כזה דבר
באמת חוסר תרבות כלפיך ולהורים שלך מה זה הזלזול הזה
בהתחלה חשבתי שהיא בגיל ההתבגרות או משהו כזה אבל אז ראיתי שהיא נשואה
איזה התנהגות מגעילה
טוב אני מציע לך לעשות ככה
דבר ראשון קודם כול דברי אייתה שאת לא מוכנה שהיא תדרוך עליך בצורה כזאת
אם זה לא פועל דבר שני דברי אם ההורים שלך בנושא ישירות מהלב
דבר שלישי אם זה לא עוזר תני לה אגרוף מה זה הדבר הזה .
אחותי במקומך הייתי כבר משתגע זה כבר חוסר התחשבות בזולת
נ.ב
רבתם או משהו כזה אולי בגלל זה היא כול כך כועסת עליך ?
מה פתאום ככה היא מתנהגת ככה ?

לא רבנו והיחס הזה קיים כלפי וכלפי האחות השניה שלי..

אין להם רכב כך שהבעל לא יכול להסיע אותה.

והכי גרוע, היא מאוד חזקה (פיזית) ממני ומהאחות השניה יחד=\ לכן זה כ"כ קשה להתנגד לה, ואחרי שהיא נועלת את הדלת אין לי הרבה מה לעשות..

ניסיתי לדבר עם ההורים, הם מנסים לגשר בכל הכח ולדאוג לכולנו תוך כדי שמירה על שלום בית, אנסה לדבר איתם שוב =\

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

נ.ב
רוצה אני הלמד אותה כמה דברים ביחסיי אנוש ?

בת כמה היא?

יש שתי דרכים, אחת להיכנס בה אבל חזק!!!!!!! שהיא לא תדע מה נפל עליה..
והדרך השנייה זה לנסות לדבר איתה, תתפלאי, אבל יכול מאוד להיות שהיא לא שמה לב לרודנות זהאת שהיא התחילה להנהיג...אז נסי לעורר אותה , אם לא נסי את הדרך השנייה, היא מועילה לא פחות.

תעמדי על שלך. ולדעתי, גם אבא שלך אשם במה שקורה כאן, למה אחרי שהוא קבע איתך הוא
מסיע את אחותך?!

בניגוד למה שכולם כתבו כאן/הרוב אני חושב שאת פשוט צריכה לשבת עם ההורים שלך מתי שהאחות לא בבית ולדבר איתם על זה, להסביר להם מה את מרגישה....

הם אמורים להבין אותך....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הלוי את באמת אחות טובה ורגועה יש לך ראש על הכתפיים
אני כבר הייתי מביא לה אגרוף או משהו כזה
את באמת אדם טוב ולא ישר מתרגזת
אני חושב שזאת תכונה טובה מעוד
אני לדוגמה שמעצבנים אותי ישר נדלק ולא רואה אף ממטר
באמת יש לך אשיות נהדרת לפי דעתי
על תרדי לרמה של אחותך כול הכבוד לך את בת 19 וסופגת כאלה דברים
באמת כול הכבוד

טעות בשירשור?!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ככל שאת מוותרת יותר, היא דורכת עלייך יותר.
ברגע שתראי לה שזה לא עובר בקלות, הדברים ישתנו.
אם תעשי קצת רעש, ההורים יתעוררו גם הם מהר מאוד.

קודם כל, בת כמה אחותך? כמה זמן היא ובעלה נשואים? למה היא גרה בבית? מה היא עושה מלבד העבודה שלה? האם החדר שלהם נעול ?

זה ההתחלה. אני צריכה תשובות לשאלות בכדי לענות לך מה לעשות.

תות

קודם כל, בת כמה אחותך? כמה זמן היא ובעלה נשואים? למה היא גרה בבית? מה היא עושה מלבד העבודה שלה? האם החדר שלהם נעול ?

זה ההתחלה. אני צריכה תשובות לשאלות בכדי לענות לך מה לעשות.

אז ככה.

אחותי בת 26, היא נשואה שנה וחצי בערך, היא גרה בבית כי עוד אין להם כסף לדירה משלהם, היא עובדת ובשאר הזמן דורשת תשומת לב, אסור להכנס אפילו לחדר שלהם.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תגידי לה שהקשר ביניכן הוא דו צדדי -ואם היא לא מבינה בדרכי נועם, את תיהיי כמו ערפאת.
אז תגידי לה שאם היא לוקחת ממך משהו היא תצטרך להחזיר, ואם היא לא תחזיר את תפרצי אם צריך עם אקדח אליה לחדר ותקחי את הדברים שלך בחזרה, ואם תצטרכי להגיע למצב כזה אז היא לא תקבל שום דבר בהלוואה יותר ושהדברים שלך ושלה יהיו כל אחד אצלו.

בקשר למקלחת - היית צריכה לתפוס אותה בשיער ולצרוח עליה להעיף את הצורה שלה מהפרצוף שלך.

בקשר לאוטו - להתקשר לאבא להגיד לו "אבא איךשלאקוראיםלה לקחה את האוטו כשהאוטו הובטח לי - תגיד לה לחזור עכשיו או שהיא יכולה לשכוח מהאוטו לחודש."

בקשר לנסיעות. תגידי לה שמעכשיו זה ילך ככה - מי שיסע עם אבא שלך ראשון באוטו יהיה זה שיקבע איתו קודם על זה. אם היא רוצה לנסוע שתדבר איתו בערב מוקדם תשאל אם אפשר- אם הוא יסכים אחלה, את תאלצי לנסוע שנייה. אם את תדברי איתו קודם אז את זו שתסעי איתו בשעה שקבעתם. ותודיעי להורים שלך שככה זה ילך ושאם הם לא ידעו להגיד לה לא - שיש תור ושהיא לא ביקשה כמו שקבעתם -ראשונה אז שעכשיו תחכה.

בקיצור -תשבי עם ההורים שלך ותקבעו כללים שלפיהם כולם יאלצו לעמוד, ואם היא לא תעמוד בהם -זו תהיה בעיה שלה.

תות

זה מתכון למוות בטוח.

אבל תשמע לפחות זה עבד במישפוחה שלי... אחותי ואני לא רבות על כלום, אין לנו על מה לריב.

אם היא מבקשת את המחשב אני אומרת לה עוד 10 דקות ומביאה לה, כך גם אם אני מבקשת.
לשטוף את הבית שתינו שוטפות ביחד וכל אחת את החלק שלה שכבר נקבע מראש.
שטיפת כלים עושים תורות ואם זה ארוחה גדולה אז ביחד עושות מדיח.
מלווים למישהו כסף לפי הסכום יש זמן מוקצב להחזרה -למשל שבוע 100 שקל.
מקלחת יש 2 מקלחות אני מתקלחת בקומה למטה היא למעלה {ככה אנחנו אוהבות}

קיצור הכל מתוקתק אצלנו. אני חושבת שפיתרון ליחסים טובים זה שלא יהיו שאלות. שלא יוכלו לומר לך "אבל לא ידעתי" ידעת, תעבוד לפי הכללים ולא יהיו בעיות.
אחותה פשוט מאוד ידעה שהיא לא תענש על מה שהיא עושה ככה שנוח לה להיות אנוכית ומגעילה, פשוט צריך ללמד אותה שמעכשיו היא לא תקבל שום דבר אם לא תתנהג לפי הכללים, ואם היא לא תבין את זה יעיפו אותה מהבית ושתלך לגור במקום אחר, שתדע שיש תנאים בבית הזה ושהיא מוזמנת ללכת אם הם לא מתאימים לה.

:]
תות

יש אנשים שלא יעזור שום דבר ילכו ראש בקיר. גם בתוך המשפחה.

כולי מפוצצת מעצבים, ההורים אמרו אתמול שיביאו אותי מהדירה הביתה בשתיים, כשהתקשרתי הם אמרו שאחותי תקח אותי, לא רציתי לשמוע את זה עד סוף החיים שלי (שהיא לקחה אותי <אחרי שהמסכנה שברה ציפורן ובמילא הלכה לתקן אותה ועל הדרך לקחה אותי - עשתה לי טובה), סגרתי את הפלאפון והלכתי לתחנת אוטובוס עם תיק מלא כביסה של שלושה שבועות.. פספסתי את האוטובוס ובאתי ברגל.. מרמת שרת לגילה, מרוב עצבים זה לקח רק שעתיים.. הלכתי מהר חצי רצתי.. אמא שלי רותחת מעצבים.. אני לא מתכוונת לאכול איתם בערב, מחר אחזור לדירה לבד והיום אלך לעיר, אין לי מה לחפש פה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

יכלת לדבר אייתה בדרך

היא לא מקשיבה, הגישה שלה היא שהכל שייך לה ושהיא ראשונה בכל..

ההורים לא עושים דבר כדי להפסיק את זה, החלטתי לצאת במרד משלי, הרי במילא לא מקשיבים לי כאן, אני פשוט מפסיקה לדבר, נמאס, אין לי מושג מה יהיה בהמשך.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

דיברת אם ההורים שלך והסברת להם מה מציק לך ושום דבר לא קרה ?

חבל שאת ככה-כמו שאמרו לפני-להיתמרד נגד ההורים זה יפגע בך בסופו של דבר-אני מבין שאת כועסת ובזמן כעס את לא ממש רוצה לחשוב על משהו הגיוני אבל את חייבת!
אם את תמשיכי להיות כזאת אגרסיבית וכזאת מרדנית-בסוף זה יפגע בך בכל העוצמה!

חבל.

אליאור.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יוריד את ערכך בעיניי הורייך ולה יהיה יותר קל להפוך אותך לבעייתית. תדברי עם הורייך לבד ובשקט תכתבי כל מה שהיא עשתה לך בחודש האחרון שהיה גועלי ולא אנושי ובקיצור תעשי מה שכתבתי למעלה!

תות

תפתחי במרד קל
תגידי להורים שלך שעד שהם לא יתנו לך יחס שווה כמו שהם נותנים לה, או שהם ידברו איתה בקשר ליחס שלה לאחיותיה, אין לך קשר אליהם. אל תתיחסי, תדברי, תאכלי איתם וכו'. פשוט כאילו הם לא קיימים בשבילך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://notebookforums.com/images/smilies/headbang.gif]

רק שאצלי הבעיה היא שאני האח הגדול,ואני תמיד טועה,כי מה לעשות?
ילדים קטנים(אח שלי בן9 אני 16) תמיד צודקים בריבים בינם לבין אח שלהם וההורים תמיד צודקים בריבים ביני לבינם.אני לא אהפוך את האשכול הזה לאשכול הבעיות שלי עם אחי כי זה ייקח הרבה יותר ממגילה.

גם לי יש לא מעט בעיות עם ההורים בגלל הדבר הזה,כל הקטע הוא ללמוד להתמודד עם זה ולעמוד על שלך.דרך מאוד "מקורית" להתמודד עם הבעיה הזאת היא להתעלם,אחותך לקחה לך משהו,תקחי לה בחזרה,ומה לעשות,היא תאלץ לשאול אותך איפה זה,נכון?תגיבי לחיוך מרושע ותמשיכי בענייניך.
ההורים שלך "דפקו" אותך לטובת אחותך?כשהם יבקשו משהו תזכירי להם את זה,רשגות האשם הם הנשק הכי חזק,אין בן אדם שלא יכול להתמודד עם רגשות אשמה.
בנקודה כלשהי את תרגישי רע עם מה שאת עושה,אבל בפעם הבאה שמישהו יעשה לך משהו רע,את תגידי לעצמך "לא הייתי צריכה להרגיש רע".
אני למדתי להסתדר עם שלי,עד כמה שזה יכול להיות מצחיק,ההורים שלי ואחי דיי תלויים בי בנושאים מסויימים,כמו עברית,אנגלית,מחשב וכו'.

מה מיוחד בהורים שלי זה שברגע שהם מבינים שהם צריכים משהו ממני,הם ישר באים ואומרים "נו הכל בסדר" וזהו! שולם,כאילו כלום לא קרה,אני מהטעויות שלי כבר למדתי,אני לא סולח ולא שוכח.
עכשיו בעיית ההתמודדות היא שלהם,אני את שלי עשיתי.

מקווה שתאמצי את אחת השיטות,בהצלחה.
וכן את תמיד יכולה לשים לה משהו מסריח במשחת שיניית או להחליף את השמפו שלה בסודה עם חומץ.וסליחה על המגילה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

האחות השניה ואני התעלמנו ממנה תקופה ארוכה, ועשינו נגדה מרד שקט ומשותף- פשוט לא הייתה כבר ברירה.

אצלך זה שונה כי אח שלך רק בן 9.. ואתה לבד עם הבעיה, לי יש את אחותי שמבינה אותי במאה אחוז ויודעת בדיוק מה ההרגשה..

אחרי התקופה של המרד הקטן שלנו ההורים ממש כעסו עלינו, הגבילו אותנו, ודרשו שנפסיק כי זה פוגע בה, ושננסה לחיות בשלום- מה שלא הושג).

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אפשר לומר,לא אנושי?
אותי מאשימים שאח שלי לומד ממני ובגלל זה הוא כבר התגרל להתייחס אלי חרא.
איך זה אצלך?אם אחותך מבינה שהיא מתנהגת ככה,יש סיבה למה שהיא עושה?אולי קנאה?שמירת טינה מפעמים קודמות?

לא הבנתי,המדר פגע בה או בהורים?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

עד כמה שהבנתי את כל הזמן גרה אצל אנשים בתור אומנת לא? מתי חזרת הביתה (או שלא הבנתי נכון)
ואם זה כך אולי תוכלי למצוא עוד מקומות שתוכלי לגור שם למרות שזה פתרון פחות רצוי

אני מסכים שמרד זה לא הפתרון ולא לדבר איתם לא יפתור את הבעיה לפחות יש סיכוי מועט שזה יפתור
מה שהייתי מציע לך זה כן לדבר איתם כמו שהציעו ויחד עם זאת לעמוד על שלך וגם לאחד כוחות עם אחותך כי אמרת שיש עוד אחות שהיא במצב שלך נכון? אולי תדברו שתיכם עם ההורים וזה יתן יותר כח ותוקף למה שאתם מדברות
מה שכן הייתי מציע לך זה מרד קטן נגד אחותך זה שהיא יותר חזקה זה לא אומר שלא תוכלי להתנגד
כמו למשל אם היא נדחפת לפנייך בתור לאמבטיה ונועלת את הדלת תמיד את יכולה לכבות לה את האור או לעשות איזו תחבולה אחרת (לסגור את המים ורצוי את החמים להוריד את הפקק במקרה שהכפתור בפנים וכו) ובעיקר את צריכה לעמוד על שלך כמו שנאמר פה להגיד שברו את הכלים ולא משחקים לא בטוח ירגש מישהו ובעיקר את תצאי פגועה שתחכי שמישהו ישים לב ויתיחס לחרם שאת עושה

כמו שלי זה נשמע שאולי כיוון שאחותך היא הבכורה היא החליטה שהיא הנסיכה וצריכה לקבל הכל וכנראה שהיא זוכה לעידוד או לפחות שמרשים לה הכל (משהו שדוקא מתאים לאחות הצעירה)

ודבר אחרון זה שהיא רוצה משהו היא מתחנפת לא אומר שאת צריכה להסכים לזה אלא גם להעמיד אותה במקום

שיהיה בהצלחה ותעדכני

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

וגם אם המרד שלי לא יצליח ובאמת לא ישימו על זה, את רוב הזמן אני "מבלה" בבתים אחרים- כרגע בתור אומנת, אשתמש בזה כמקלט זמני, כי אני לא מסוגלת לשבת כל היום על הספה בין שני תינוקות ולצאת פעם אחת בשבוע לערב ולילה אחד.. אני בת 19וחצי-זה לא מתאים לי (מסתבר).

האחות השניה שלי נכנעה, הדיבורים לא מביאים שום תוצאה בשטח, זה כבר משהו שעברנו המון פעמים, חייבים לשים לזה סוף.

ואני לא מסכימה לה לכל דבר, מעכשיו לא אסכים לכלום.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

השאלה היא-איך את תחליטי לשם לזה סוף..... זאת החלטה שלך ורק שלך.... תחליטי בנבונות.

אליאור.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מה לעשות כדי שזה באמת יגמר? להמשיך לברוח מהבית ולחזור כל כמה ימים? או פעם בשבוע לכמה שעות? מה לעשות? איך לעשות את זה כשאף אחד לא באמת מקשיב?

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

מה הכוונה שאמרת שאחותך השניה נכנעה? מה הכוונה נכנעה ואיך היא מתמודדת עם זה בחיי היום יום

וכמו שאמרתי לך לדעתי צריך גם להשיב מלחמת נגד לראות איזה פעולה תוכלי לעשות כדי שאולי בעקבות זה יקשיבו לך אם זה לעשות רעש ולא לוותר לה כי אמרת שההורים שלך מנסים לגשר ולהשקיט את הרוחות
וחשוב גם לא להתייאש ולהמשיך לנסות לדבר עם ההורים (נשמע מוזר שהם מעדיפים להתעלם) בייחוד לנסות לבוא אליהם בגישות שונות שיכולים להביא לתוצאות שונות
למשל פעם לבוא בתלונה ופעם לבוא בהצעת ייעול ופעם אולי לכתוב להם מכתב וכו וכו
בהצלחה

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

עברה דירה, וכשהיא כן בבית, אנחנו יושבות יחד(באחד החדרים) או כל אחת סגורה בחדר שלה, היא מתעצבנת, הולכת לישון וחוזרת לדירה שלה. עד הפעם הבאה כמובן..

לכתוב מכתב יעלה גיחוך ואף אחד לא יקרא אותו או יעשה משהו בנידון.. המרד שלי זאת הצעקה האחרונה, אם זה לא יעבוד אני אלך בעקבות האחות השניה ואפסיק לנסות.

ואין לי ממש הצעות יעול, נראה שכבר ניסינו הכל, אם זה להבליג, לדבר, להתעלם, לגשר.. כלום לא עזר

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

מחר על הבוקר אלך לדירה ואכבה את הפלאפון.. לאבא שלי בכלל לא אכפת שבאתי ברגל מרמת שרת בגללה.. נמאס לי, אני מתחילה להכנע, כבר עדיף לעבוד ברצף בלי חיים מאשר לסבול את זה.

ההורים שלי באמת לא שמים עליי? אמא שלי מתעלמת ממני עכשיו לחלוטין, ואבא מגיב ככה, למה חזרתי בכלל?! שונאת אותה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

במקומך?בדוגרי? הייתי אורזת את כל הדברים שלי, והולכת מהבית הזה. הייתי נישארת בקשר עם 2 האחיות הנורמליות שאוהבות אותך, חוץ מהן? הייתי עוברת לבית לבד. מי צריך יחס כזה? הם הכריחו אותך לשנות את עצמך בשבילהם, כל הקטע עם החדר שהכריחו אותך לצבוע.. מבחינתם את סתם שם, עזבי אותך מה את צריכה משפחה כזו?
בכל מקרה אני הייתי עוזבת ת'בית.
אוהבת אותך.
תות

אני מבינה אותך לגמריי!!!!!
למרות שאין לי כזו התנהגות עם אחותי למזלי.
אבל לאחרונה היא התחילה עם יחס מזלזל בי..מאוד מאוד.ואין לי שמץ למה.בכלל נגמר לי ממנה .

אני רק יכולה לשאול אותך שאלה.עכשיו ההורים שלכן מגשרים בינכן אבל מה יהיה כשיום אחד הם לא יהיו?איך זה יילך אז?
אין לי שמץ של מושג מה להגיד לך..אם היא לא מקשיבה לך אז אין לך מה להיות איתה ביחסים.אני יודעת את זה על בשרי ודמי .ההורים שלי לא מדברים עם האחים שלהם מסיבות שונות.אבל אם היא מזלזלת בך ובקיומך היא כבר לא אחותך.ברור היא אחותך מבחינה ביולוגית אבל לא יותר מזה.
תסבירי לה בטוב או ברע שאם היא ממשיכה ביחס כזה היא לא אחותך.זה לפחות מה שאני הייתי עושה.אבל עכשיו כשאני מסתכלת על הסיפור שלך אני רואה את הסיפור שלי יותר בקטנה.
עדיין אני אעלה אותו בבוא העת נראה מה אחותי תגיד לי.
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה מקווה שיסתדר כמו שאת רוצה!!!!!!!!!

Willow

חתימה מיועדת לאנשים עסקים אבל נצא מהכלל ונשבור אותו.
הנהההההה היא באה.........והלכה.
חתימה חכמה

SMS בקרוב חוזרת....!!!

הזמנתי לי מונית, אני לא רוצה שיקחו אותי, לא רוצה כלום מהם, כשלקחתי את הדברים שלי לפתח הדלת, אבא שלי שאל "מי שם?" אז עניתי לו "כלום, אפס, משהו לא חשוב", למרות שהמונית חיכתה בחוץ, הוא התעקש שאתן לאמא שלי נשיקה לפני שאצא, ואכן נתנו נשיקה (קרה כזאת), אמא נעלבה מהעובדה שנתקתי את הפלאפון בפרצוף אחרי שאמרו לי שאחותי תבוא על הדרך לאסוף אותי (וכיביתי אותו אחר כך), הם חייבים להבין, לא יעזור לגשר כל הזמן, הם צריכים להבהיר לה חד וחלק שהיא לא בת יחידה ושהעולם לא שייך רק לה, מחר אני חוזרת לשירות, וביום שני מסיימת, מהשירות אבוא ישר לדירה בלי לקפוץ אפילו הביתה להתקלח.. אבא רוצה שנשב ונדבר על זה, אבל זה כבר מאוחר מידי- אין זמן בגלל העבודה והשירות, היום החופשי שלי היה אסון, הסתגרתי בחדר כל היום ואז הלכתי לישון, אין לי מה לחפש שם, למרות שאמא כ"כ נסערת בגלל זה, ואבא מנסה לגשר- זאת הדרך היחידה והאחרונה שנשארה לי.

עוד לא נרגעתי, ועושה רושם שזה מהדברים האלה שלא אשכח, ואלך עד הסוף אם צריך, זאת המלחמה האחרונה שלי איתה על הנושא, מכאן זה או לנצח או להכנע לתמיד ולעזוב.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני מבין שאבא שלך רוצה לדבר איתך אז אולי זה סימן טוב שהם מבינים שמשהו לא תקין וצריך לשבת וללבן דברים
אם הם מושיטים יד גם אם זה נראה לך באיחור או כהצעה לא רצינית שלהם הייתי מציע לך בכל זאת להושיט יד חזרה כי אם יש איזה שהוא סיכוי שזה מה שיעזור לך בעיקר לחזור ולחיות נורמלי או לפחות רק להתעמת עם האחות שלך ולא גם עם ההורים שלך אז זה שווה כי אחרי הכל אני בטוח שלהיות בנתק מההורים שלך זה לא מצב שאת רוצה להיות בו
ואני מכיר מצבי יאוש מגורמים או מאנשים מסוימים ובהרבה פעמים רוצים לעזוב הכל אבל זה ההורים שלך ולא משהו אחר ולכן זה התיחסות אחרת

אני מציע לך לנסות שוב לדבר איתם ולא כדי לעשות להם טובה או לתקוף אלא לבוא במטרה ללבן דברים ולפתוח דף חדש גם אם זה לא נראה לך שזה יקרה חבל לפספס סיכוי

שיהיה בהצלחה ותעדכני
תמיד פה בשבילך
ארז

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

...שהפתרון הוא אחד, ודי פשוט:

לעזוב את הבית. מספיק, את כבר מבוגרת, ואם גם בגיל 20 את עדיין מוצאת את עצמך מנהלת מלחמות עם אחותך על המקלחת, זה אומר שהגיע זמן לעזוב.

תמצאי לך עבודה, תמצאי לך דירה עם שותפים, ויאללה, תתחילי לחיות איך שטוב לך, בלי שאף אחד יפריע לך. זה לא כזה קשה, זה רק נראה ככה.

אני בת 19 וחצי, הספקתי לגור שנה לבד, ועוד כמה חודשים עם שותפים.

זה קשה! כרגע אני גם לא גרה בבית, זה לא חיים, צריך לחשוב על העתיד בשלב מסויים ולא רק על ההווה, אני לא יכולה לעבוד כל היום בשביל להשכיר דירה, ידוע לי איך זה, צריך לחשוב גם על הלימודים, על מימון הפסיכומטרי, התואר והמעונות שצריך..(לא לשכוח את הקורסים, הנסיעות, אוכל, ספרים וכדומה).


יש לי זכות להיות בבית- בדיוק כמוה אם לא יותר (בהתחשב בעובדה שהיא בת 26 ונשואה !!!! ) ואני רק מתחילה את החיים שלי.

בקיצור זה לא כ"כ פשוט ודורש ממני בעצם לוותר על דברים שחשובים לי..ושאני בעצם חייבת.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תסתכלי מה קרה זה התחיל שאמרת שאחותך היא

מתנהגת בחוסר כבוד כלפיך וכפלי אחותך ובאמת זה נכון לפי מהשאמרת
ועכשיו רבת אם ההורים שלך ואת עושה נגדם מרד שהם בכלל לא אשמים
במקום לריב אם אחותך הגדולה את רבה אם ההורים שלך באמת שאני חושב שהם לא אשמים
הם בכלל לא רוצים מריבות בבית הם רוצים שכולם היו ביחד
את הכעס שלך את מפנה לכיוון הלא נכון ההורים שלך הם לא הכתובת
זה שקל לך יותר להתמודד אייתם מאשר אם אחותך זה לא בסדר
יש לך הורים נפלאים לפי דעתי מה שאת צריכה לעשות זה להגיד להם סליחה
ולהגיד שהיית עצבנית והכעס שלך היה מופנה לכיוון הלא נכון
אין טעם לעשות מרד אם מדברים אם אנשים בהגיון הם בסופו שלדבר מבינים

הם מגנים עליה כל פעם בדרכים יצירתיות אחרות, הגיע הזמן שיפסיקו להגן עליה ויגידו לה להפסיק (לנו היא לא מקשיבה).

הנה דוגמא לבעיה ש"נעלמה" בגלל גישור-> אחותי מאוד אהבה חולצה ששיכת לאחות השניה ולי, אז היא העלימה אותה וכעבור כמה זמן הפכה אותה לשלה בלבד ומחוץ לתחום בשבילנו <כאן ההורים היו צריכים להגיד לה להחזיר לנו את החולצה> מה הם עשו? קנו לאחותי ולי חולצה אחרת דומה.

וזאת רק דוגמה אחת.. אנחנו כבר גדולות, אני לא מתכוונת לקרוא לאבא או לאמא כשהיא דוחפת אותי מהאמבטיה, או לחלופין לכבות ולהדליק לה את האור, גדלנו והשטויות האלה לא לעיניין.

ההורים שלי חייבים לשים לזה סוף, הם תומכים בה בזה שנותנים לה גיבוי על המעשים האלה.

דברנו כבר אלף פעם, ואף פעם הם לא עשו משהו כדי לגרום לה להפסיק- רק טיפלו בבעיה הזמנית החדשה, נמאס.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

הדירה היא שלהם
זה נראה הגיוני להחזיק שם זוג נשוי?
ושיהיו ילדים מה אז? גם הם יגדלו בדירה הזאת?
הזוג הנשוי צריך להתחיל בחיים משותפים ועצמאות מלאה
שאלה להולי- (אני שואל לפני שקראתי את כל השרשור)
איך מגיב בעלה לכל העניין? הוא מרגיש בנוח לחיות בדירה של ההורים שלכן?
אם לא אז לפחות הוא מנסה למשוך החוצה את שניהם?

הכסף שלהם משותף..

איתו אנחנו דווקא מסתדרות מצויין, מתחלקים בהכל (סיגריות, כסף אם חסר, הסעות, ולא חסר )

היא יותר לחוצה לצאת, והוא גם רוצה עצמאות (בכל זאת, הבית של ההורים של אישתו, אין להם פרטיות, על כל וויכוח כולם יודעים וכדומה).

שניהם רוצים בית משלהם, אבל כרגע נוח להם לגור בבית של ההורים ולחסוך את הכסף של השכירות - עד שיעמדו על הרגליים שוב <זה הגיוני>.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אבל זה בהחלט אפשרי. אפשר לשכור דירה, לחסוך, לממן כל מה שצריך. יש המון עזרה מצד גורמים שונים בנושאי לימודים, מלגות וכדומה, וזה שווה את זה. הכי שווה.

קודם כל זה נותן הרגשה מעולה, ההרגשה שאת תלויה רק בעצמך, חייבת רק לעצמך ולא לאף אחד אחר, ושנית, אין דבר שהוא יותר כיף מלדעת שיש לך את הפינה שלך, שהיא רק שלך, והיא בדיוק איך שאת רוצה ואף אחד לא יכול להגיד לך מה ואיך ולמה להיות שם.

זה קשה, אבל רוב הדברים השווים בחיים הם לא קלים.

חחח "ממש פשוט" הא?
נראה אותך עושה את זה ומסתדרת כלכלית טוב כשאין לך עזרה מההורים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://notebookforums.com/images/smilies/headbang.gif]

...בוא ותראה.

אני לא אומרת דברים שאני לא עומדת מאחוריהם.

אני גרה לבד, במימון עצמי ובלי עזרה מאיש מגיל 16.

זה אפשרי. זה אולי לא תמיד קל, זה נכון. אבל זה אפשרי, ובסופו של דבר - זה כיף, וזה נותן הרגשה מעולה.

עושה רושם שהמרד שלי כן השפיע קצת, האחות השניה התקשרה אלי ואמרה שאמא מאוד מודאגת מכל הקטע, כל היום הייתי עם התינוקות בדירה ולא נגעתי בפלאפון, כך שלא דברתי עם איש והם התבשלו עם הכעס כל היום <חשוב לציין שאף פעם לא עשיתי משהו כ"כ אינטנסיבי וחמור, עד עכשיו הורי תמיד היו מקום ראשון אצלי - ביחס ובכלל- אפילו כשהיינו במשבר ביחסים כשהם הכריחו אותי לצבוע ולשנות את כל אורך חיי>.


בקיצור, אחותי אמרה שהיא תמסור להם עד כמה אני כועסת ושהכל בסדר, לפי דעתי היא גם תגן עלי, היא הרי איתי באותה סירה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אמא שלי התקשרה עכשיו לפלאפון , בקשה שנשב בקניון ונדבר על זה - על כוס קפה או משהו, היום כבר אין זמן, אבל אולי מחר נשב ונדבר, הלוואי שזה באמת יהיה הסוף..

לפי הנימת דיבור שלה, היא מתחילה להבין אותי.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ומקווה שאכן מהשיחה הזאת תבוא הישועה

אופציה נוספת היא לדבר עם הגיס שלך שאמרת שאת מסתדרת איתו טוב אולי הוא יכול לדבר עם אחותך (אישתו) ולהרגיע אותה קצת או לנסות גם לגשר שם האם ניסית זאת

תעדכני אותנו
ומקווה שימים טובים יגיעו אלייך עכשיו

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hummus.co.il/_Uploads/101seret_4(1).jpg]

שעה שאני מחפש את הפרסומת הזאת יאללה


הולי אתם די מזכירות לי את שתי האלה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hummus.co.il/_Uploads/119seret_6(1).jpg]

מי שזוכר את הפרסומת הזאת
הנה הסרטון

ואני מקווה בשבילך שהכול יסתדר

ההורים שלך מקפחים אותךשאני לא הייתי ואני לא נותן שייקפחו אותי לוקחת לך את המודם תקחי לה דברים אחרים שלהאת קובעת אם אבא שלך שיסיע אותך אז אם הוא לא בא פשוט תרעי לו שאת ממש כועסת עליו (אותו דבר גם לגבי אמא שלך) והכי חשוב על תוותרי על מה ששייך לך למשל על החדר אחותך התחתנה? לבעלה יש עבודה שישכרו דירה ותקבלי חזרה את החדר הגדול.
מקווה שעזרתי.
ועוד דבר בהצלחה.

אני לא צריך חתימה

ההורים שלי התנצלו, אבא שלי אמר שידבר איתה, את המבחן בשטח אומנם נראה רקבזמן פעולה, אבל לפי המקרה האחרון- יש אור.

ולסיום הסיוט הזה - ציטוט אחרון של אחותי "אני לא נוסעת באוטובוסים, רק באוטו!" והתגובה: "אין אוטו, תסעי באוטובוס" כ"כ פשוט וטוב לשמוע את זה..קיצר, כלום לא עזר לה, ההורים שמים לה גבולות ברורים יותר עכשיו

תודה רבה לכולםםםםםם !!!


תמי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

מקווה בשבילך שהכל יסתדר לטובה.
האחות דיברה איתך?

רק ההורים

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

וואי ,

רפרפתי בו באשכול , וכל הזמן עלתה לי שאלה במוח .. אל תכעסי עלי שאני אומר את זה כן אין לי כוונה לפגוע , אבל איך לעזעזל בנאדם אגואיסט ומתנשא כמו אחותך ( שאני אישית הייתי מעביר לה חתיכת סדנא לחינוך מחדש ) מצאה חתן ?!


שמח שזה נגמר , וסתם משהו שמישהו אמר לי פעם , תינוק שלא בוכה לא מקבל מוצץ , לא תגידי שיש בעיה את תמשיכי לסבול , תעשי רעש קצת וישימו לך מוצץ אגב אני למדתי את זה מהעבודה בדרך הסופר קשה

להית'

עם בעלה היא מתנהגת קצת שונה, זה שונה כשמדובר בבעל (מסתבר).
קבלתי את המוצץ שלי (חח נשמע גס משהו ) והגיע הזמן.

לא דברתי איתה, כי אין טעם, סתם עצבים מיותרים.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ממ

האמת להגיד לך , מגיע לך באמת כל הכבוד על האיפוק .. אני הייתי מתנהג ממ אולי נקרא לזה בצורה טיפה יותר פרועה במילים יפות , אבל להתאפק ולאכול את עצמך מבפנים זה לא הפיתרון , אבל אני סתם נטחן עכשיו אזזז בהצלחה בעתיד ואל תוותרי על מה שמגיע לך אחרת ידרכו עליך

זאת אפילו לא חייבת להיות שיחה ממש... תנסי לצרוח עלייה את כל מה שאתה חושבת עלייה

אבל אם היית קוראת 20 הודעות לפניי ועושה מה שאמרתי זה היה מסתדר לפני וחוסך 50 הודעות פה.

הפיתרון הוא פשוט כמו שאמרתי למעלה וכמו שאמרתי לכמה ששאלו אותי בהודעות פרטיות - חוקים.
אם לחנך בגיל מאוחר היה בלתי אפשרי לא היה צבא ההגנה לישראל מצליח בשיט.

תות

מקווה לעתיד טוב יותר. ובכלל תמי, בלי קשר לזה שהמצב יותר טוב, תעברי את הבית! אני לא הייתי מסכימה לצבוע את כל החדר שלי בלבן אחרי שעיצבתי אותו כמו שאני אוהבת כי ההורים שלי חושבים שזה לא יפה. אם זה החדר שלך הוא הפינה הפרטית שלך ויש לך את הזכות לעצב אותו כרצונך.

חוץ מהכאוס שנלחמתי עליו כ"כ..

כשאחזור החלטתי לצבוע אותו מחדש, לצייר את העיניים שלי בחזרה ו/או לצבוע קטע לשחור שוב, עכשיו הדברים קצת השתנו, הכל התהפך בגלל המרד הזה (וכמובן העובדה שאשכרה ארזתי ועזבתי)

המעבר יבוא ברגע שיהיה לי את הכסף לאורניברסיטה (יש לי לחצי השנה הראשונה כרגע) ואז כמובן אעבור למעונות (כי המטרה היא ללמוד בת"א או בבאר שבע=\ ) נראה לאן יובילו הדברים ..

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"