שלום שמי עופרי ואני חובש בבסיס שיבטה בדרום. כאשר אני יוצא לשטח (לצורך חפ"ק) עם קורס מפקדים, צוערים או טירונים אני מוצא את עצמי פעמים רבות עם חובש אחר בשטח (מה שנראה לי כבזבוז של כוח אדם וכיסוי תחת מיותר של הקצינים). לכן החלטתי לבדוק את פקודות צה"ל לגבי אימונים בשטחי אש אבל לצערי אני לא מוצא אותם. בדקתי באתר של צה"ל (IDF.IL) וחיפשתי במקומות אחרים באינטרנט אך ללא הועיל. אודה לכם אם תוכלו לעזור לי ולהגיד לי היכן אני יכול למצוא את הפקודות הנ"ל באינטרנט או אם אתם יודעים מה הנוהל של יציאה לשטח של חובשים בבסיסים אחרים.

תודה מראש
עופרי

בהכש"ל- לכל סוללה יש את החובש שלה ובקורס מפקדים/יסוד המרפאה שולחת חובש לכל סוללה.
כאשר בתרגילים גדולים יוצא גם תאג"ד.
אני לא יודע אם כתוב במקום כלשהו ברשת מהו הנוהל לגבי יציאת חובשים לשטח, אני חושב שאלה נהלים של פנימיים של המב"ס/סמב"ס/רענ"ים.
תגיד, מימון עדיין במרפאה? עושה בלגנים?

לעולם אשא דגלך בגאווה

חחחח כן הוא משגע אותנו. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל המרפאה גם נשרפה לא מזמן. מתי השתחררת?

אני נוב' 00. אם אתה עוד הכרת אותו- פולני שהיה החוג"ד היה איתי בטירונות.
מאור החובש (מחיפה) היה טירון שלי.
החוס"לים של הסוללות שלי היו חן ואיליה (השתחררו כבר אבל אולי הכרת אותם).

לעולם אשא דגלך בגאווה

היתה דליפה של מים שגרמה לקצר ושריפה, זה היה לפני 4 חודש בערך. אני לא הייתי אז במרפאה, הייתי עדיין בקורס חובשים אבל זה מה שסיפרו לי. מאור משתחרר עוד חודשיים (אוג 02), היית המפקד האישי שלו? על חן שמעתי אבל את שניהם אני לא מכיר

לעולם אשא דגלך בגאווה

זה היה באיזה יום שבת אחד, למיטב זכרוני המב"ס כיבה אותה עם כנר (מסו"ל ד של דרקון שהיה בידיוק מפקד תורן בהכש"ל).

בידיוק הגדוד שלי הגיע לאימון ביום ראשון שאחרי השריפה.

לפניי שיוצאים לתרגיל בשטח מפקד התרגיל רושם "תיק תרגיל", תיק תרגיל נועד להבטיח שהתרגיל יבוצע בצורה מקצועית ומתוכננת הייטב. על התיק חתום מפקד התרגיל ומפקדו והמפקד של המפקד של מפקד התרגיל (בתרגילים גדולים בלבד), לדוגמא בשיבטה, אם מסו"ל בקורס מפקדים כותב תיק תרגיל אז פורמוזה חותם על התיק ומב"ס שיבטה חותם על תיק תרגיל.

כל אחד משלושת המפקדים האלו יכול לתת את ההתניות שלו לקיום התרגיל, עכשיו מסו"ל מפקדים יכול לרשום שהוא רוצה חובש אחד, מפקד מפקדים יכול לחתום על התיק הזה ואז מב"ס שיבטה יכול להחליט שהוא רוצה 100 חובשים לתרגיל, וזה זכותו, אם לא יהיו 100 חובשים התרגיל לא ייצא לפועל.

הפקודות שאתה מחפש לא רלוונטיות, כי הן מדברות על מינימום, אין פקודות שאומרות שלא ישעו יותר מ2 חובשים במטווח.


בכל מקרה הבכינות הזאת היא בידיוק הסיבה שתמיד סלדתי מהחובשים של שיבטה, ותמיד שיש אימונים של הגדודים בשיבטה אז רשום שהרפואת אמת תינתן על ידי שיבטה ושהתאג"ד הגדודי הוא תרגילי בלבד, ואז אנחנו תמיד צוחקים על זה שאין מצב שאנחנו נותנים לתאג"ד של שיבטה לטפל בנו במקרה ארוע.

ואני אומר את זה מניסיון רב של כל כך הרבה אינפוזיות שעשו לאנשים ולא הצליחו או במקרה המפורסם של הבדואי שהגיע לש.ג עם יד קטועה והחובש לא הצליח לתפקד (הקצין תורן הוא זה שנתן את הטיפול הראשוני).

אני מחפש את הפקודות כי אולי יש משהו שיקל על העבודה. למשל: עד לפני שנה ישנו שלושת הנהגים של קורס מפקדים עם הסוללות בשטח והיו בכוננות. היום המצב השתנה והנהגים ניצלו את הפקודה שהם חייבים לישון 7 שעות שינה בלילה וטענו כל הזמן שאינם מסוגלים לישון בשטח 7 שעות עד שלבסוף הוחלט להקל עליהם ולכן מהמחזור הזה של קורס מפקדים כל לילה בשטח נשאר רק נהג אחד מתוך 3 לכוננות. החובשים לעומת זאת עדיין נשארים לישון כל יום בשטח, דבר שנראה מיותר במיוחד כשהם ישנים הרבה פעמים אחד ליד השני.


לגבי הסיפור עם הבדואי, אני לא מכיר אותו (יכול להיות שבגלל שאני יחסית חדש).
אבל אם אתה כבר מדבר על הרפואה של המרפאה לעומת הגדוד, אז ידוע שהרפואה בגדוד היא על הפנים ולא חסרים סיפורים על ביטול גימלים לחיילים, אי התייחסות לבעיות שלהם, אי מתן הפניות וכו'. לכן הרבה פעמים חיילים שמגיעים מהגדוד לשיבטה מוצאים דווקא את העזרה הרפואית במרפאה ונתקלתי בלא מעט מקרים כאלה למרות שאני רק מספר חודשים שם.
.

תראה, מבחינה הגיונית אם יש רכב פינוי אחד כמו שאתה אומר אז באמת אין צורך בשלושה חובשים בשטח.

אבל! הגישה בצבא היא אורגניות, אתה החובש של סוללה מסויימת, אתה מכיר את החניכים, את הבעיות שלהם - אתה צריך לטפל בהם בשטח, ולא החובש של סוללה אחרת. זה לא משנה אם אנחנו מסכימים עם הגישה וא היא נכונה או לא. בכל מקרה זאת הגישה.

בקשר לנהגים - ההתרכחות הזאת של שבטה כבר ניעשת ממש מגעילה. בתור חובש בשטח אתה בטח שם לב שהנהגי רכב פינוי לא באמת נוסעים במהלך היום והם בקושי נוהגים בכלל ואין להם שום בעיה להירדם בכל שעות היממה. בגדוד הנהגים טוחנים את החיים שלהם כל היום ויושנים את השבע שעות בשטח ולא מתבכיינים.

בקשר למרפאות בגדוד - יש לרופאים בגדוד יותר ביצים, הרופאים בשבטה רק מכסים את התחת, הם לא מחפשים את הבעיה באמת והם לא מחפשים את הפתרון. היה לי טירון שקיבל מצטיין בחצי מהמסעות שהיו, בשבוע האחרון הוא התלונן על כאבים ברגליים, הדוקטור ישר רשם "חשש לשברי מאמץ" ונתן לו פטור מהמסע כומתה, הבן אדם בכה במשך כל השבוע.. כמובן שגילו שאין לו כלום. ויש לי עוד אלף ואחת דוגמאות, במיוחד על "חשש לשברי מאמץ".